רכבות קרים

רכבות קריםרוסית: Крымская железная дорога)[1] היא חברה ממשלתית פדרלית המפעילה את מערך הרכבות בשטח חצי האי קרים. החברה הוקמה בשנת 2014 על בסיס מנהלת קרים של רכבת עבר הדנייפר של הרכבות האוקראיניות הממוקמות בחצי האי קרים.[2]

רכבות קרים
КрымскаяЖД.png
Simferopol 04-14 img27 train station square.jpg
נתונים כלליים
תאריך הקמה 26 במרץ 2014 עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום המטה סימפרופול עריכת הנתון בוויקינתונים
בעלות הסוכנות הפדרלית לתחבורת רכבות
ענפי תעשייה תחבורה מסילתית עריכת הנתון בוויקינתונים
הכנסות 2,101,447,000 רובל רוסי (נכון ל־2017) עריכת הנתון בוויקינתונים
רווח תפעולי -5,038,132,000 רובל רוסי (נכון ל־2017) עריכת הנתון בוויקינתונים
רווח 355,195,000 רובל רוסי (נכון ל־2017) עריכת הנתון בוויקינתונים
הון עצמי 8,421,438,000 רובל רוסי (נכון ל־2017) עריכת הנתון בוויקינתונים
 
www.crimearw.ru
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
רכבת חשמלית בקרים. 2007

זו אחת מחברות הרכבות העצמאיות ברוסיה, שאינה כפופה לחברת הרכבות הרוסית.

מידע כלליעריכה

מסילות הברזל מורכבות משלושה מחסני קטר (בסימפרופול, דז'נקוי וקרץ'), חנייה לרכבות בדז'נקוי, תחנת תיקון ושיפוץ רכבות, מחסן מנועים (בסימפרופול), מערכות איתות ותקשורת, חשמל. עד 2016 לא הייתה כלל תחנה עצמאית לשיפוץ רכבות, התחנות פעלו בעיקר לפריקה וסיפקו את עיקר ההעברה השנתית של סחורות אל נמלי קרים, אשר בשנת 2013 הגיעו להיקף של 11 מיליון טון. העומס העיקרי היה פינוי שטפים ממחצבות בלקלאבה.

בנובמבר 2014 התחדש שירות מעבורות מטענים לרכבת דרך מיצר קרץ' והחל משנת 2014 עוברות שלוש מעבורות רכבת: שתיים בנתיב קווקז - קרים[3], אחת לאורך ציר קווקז - קרץ'. הרכבות פועלות בכל שטחי קרים ובעבר התחברו עם מסילות הברזל של רכבות עבר הדנייפר ועם רכבות אודסה, אך מאז 2014 אין כל חיבור מסילות ברזל עם אוקראינה. הרכבות מקושרות למסיבות הברזל של רכבות צפון הקווקז באמצעות גשר קרים, שנתיב הרכבות שלו נפתח לנסיעות מבחן ביוני 2019.

היסטוריהעריכה

תנועת הרכבות בחצי האי קרים הופיעה לראשונה בשנים 18541856 מסבסטופול לבלאקלאווה כאשר במהלך מלחמת קרים נשלט השטח על ידי בריטניה[4]. מעיקרה שימשה תחילה להובלת סחורות לחזית. ברם בשנת 1856 עם חתימת הסכם הסכם שלום סבסטופול נמסרה לרוסיה ובאנגלית החליטו לפרק את מסילות הברזל ולמוכרם לטורקיה.

קישור רכבות בין חצי האי לאימפריה הרוסית נפתח רק בשנת 1875 ונבנתה על ידי איל התחבורה פ.א. גובונין שבנה מסילות מקרים לחרקוב ולמוסקבה. בשנת 1895 נפתחה מסילה בפיאודסיה וביבפטוריה. תוכננה גם בניית מגילה מסבסטופול ליאלטה אך פרוץ מלחמת האזרחים הרוסית טרפדה את מימוש התכניות והשלטון הסובייטי לא אהה לפתח רכבות בשטחים שנחשבו בעלי סיכון סייסי גבוה, לשיטתו.

לאחר התפרקות ברית המועצות פותחה מערכת הרכבות ושימשה את התיירים המגיעים לחצי האי.

מאז 2014 הרכבת משמשת את תושבי חצי האי ונערכים שיפוצים במגוון תחנות ומסילות ברזל ומאז חנוכת גשר קרים מחברת את חצי האי עם רוסיה.[5]

מבנהעריכה

תחנותעריכה

גבולעריכה

רכבות קרים גובלות עם מסילות הברזל הבאות:

שם מנהלה רכבת # תחנות קו
מנהלת זפוריז'יה רכבות עבר הדנייפר 1 נובואלכסייבקה — ז'אנקוי קרים — מוסקבה
מנהלת חרסון רכבות אודסה 1 ז'אנקוי — חרסון קרים — אודסה

גלריהעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה