יבפטוריה
יבפטוריה (באוקראינית: Євпаторія, ברוסית: Евпатория, בטטרית של קרים: Kezlev) היא עיר במערבו של חצי-האי קרים, המשמשת כמרכז תיירותי. בתקופה הסובייטית הייתה מרכז תיירותי לכל ברית המועצות. בשנת 2001 התגוררו בעיר 105,915 תושבים[1]. חצי האי מצוי בסכסוך בין אוקראינה הטוענת לבעלות לשטח לבין רפובליקת קרים שהתנתקה מאוקראינה בחסות רוסית בסיפוח חצי האי קרים ב-2014, אך זו לא מוכרת על ידי רוב מדינות המערב.
| |||
 | |||
| מדינה / טריטוריה |
 אוקראינה - דה יורה רוסיה - דה פקטו | ||
|---|---|---|---|
| רפובליקה |
 רפובליקת קרים | ||
| ראש העיר | Roman Tikhonchuk | ||
| רשות מחוקקת |
מועצת עיריית יבפטוריה  | ||
| שפה רשמית |
טטרית של קרים, אוקראינית, רוסית | ||
| על שם |
מיתרידטס השישי, מלך פונטוס | ||
| שטח | 65 קמ"ר | ||
| גובה | 3-22 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 108,248 (נכון ל־2020) | ||
| ‑ צפיפות | 1,588.37 נפש לקמ"ר (2001) | ||
| קואורדינטות | 45°12′13″N 33°21′41″E / 45.2036111111111°N 33.3613888888889°E | ||
| אזור זמן | UTC +3 | ||
| http://www.kalamit.info | |||
  | |||
.svg)
היסטוריהעריכה
במקומה של יבפטוריה המודרנית התקיימו מספר יישובים בעת העתיקה. הידוע מביניהם הוא ישוב יווני בשם קרקניטידה, שהתקיים מהמאה החמישית עד למאה השנייה לפני הספירה, ונהרס על ידי הסקיתים. לאחר מכן עד ל-1475 התקיימו במקום יישובים שהקימו כובשים, שחשיבותם לא הייתה גדולה, ומהם כמעט לא נשאר זכר. ב-1475 נוסד במקום מבצר, שהטורקים קראו לו גיוזלב, והטטרים של קרים קזלב. שם העיר נכתב גם כגוזלווא. למבצר היו 24 עמדות ירייה והוא התחיל לשמש כנמלה הראשי של חאנות קרים. ב-1552 בתקופת שלטונו של דוולט גיריי סינאן, האדריכל הנודע מאיסטנבול התחיל בבניית מסגד "ג'ומעה ג'מעי", שהפך למסגד הגדול בקרים ולסמל העיר. ב-1783 העיר וכל קרים נכבשו על ידי הרוסים ששינו את שם העיר ליבפטוריה על שם מלך פונטוס מיתרידטס השישי יבפטורוס, שהדף את הסקיתים במתקפתם במאה השנייה מהעיר. ב-1854 נכבשה העיר עם חלק מקרים על ידי הבריטים, הצרפתים והטורקים כחלק ממלחמת קרים עם רוסיה, אך כעבור זמן קצר שוחררה. באותה שנה התקיים בעיר קרב יבפטוריה הנודע ב-17 בפברואר 1815, כשהטורקים הצליחו להביס את הצבא הרוסי של סטפן חרוליוב.
בתקופה הסובייטית העיר פותחה לאתר תיירות בעל חשיבות עליונה בברית המועצות, מעמד אותו העיר משמרת, גם באוקראינה העצמאית. לאחר משבר אוקראינה וסיפוח חצי האי קרים לרוסיה עבר השטח לשליטת הפדרציה הרוסית.
המרכז לתקשורת חללעריכה
ערך מורחב – המרכז לתקשורת חלל רחוקה
בסמוך לעיר ניצב המרכז לתקשורת חלל (Центр дальней космической связи), בשנים 1996—2014 נקרא בשם "המרכז הלאומי לניהול וניסוי רכיבי חלל" (Национальный центр управления и испытаний космических средств), שהוקם במסגרת תוכנית החלל הסובייטית בשנת 1960 ובתחומו פעל מתחם "פלוטון" כמרכז לתקשורת חלל. כיום המרכז מופעל על ידי חיל החלל הרוסי.
אתרי תיירותעריכה
בעיר אתרי תיירות רבים גם מהתקופה של החאנות וגם מהתקופה הרוסית. בין האתרים הידועים: מסגד ג'ומעה ג'מעי, קומפלקס בתי הכנסת הקראים ביבפטוריה, ששימשו מתחילת המאה ה-19 כמרכזי התנועה ברוסיה, בעיר נמצא גם מסגד הדרווישים ביחד עם בית מדרשם (טקייה), וכן מספר כנסיות: הקתולית של ניקולאס הקדוש, הארמנית של ניקולאס הקדוש, והיוונית של אליהו הקדוש. לעיר חופים מרהיבים עם אפשרויות נופש רבות.
הקהילה היהודיתעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
אתר האינטרנט הרשמי של יבפטוריה- יבפטוריה במיזם "הסיפורים שלא סופרו - אתרי רצח יהודים בשטחי ברית המועצות הכבושים", באתר "יד ושם" (באנגלית)
- יבפטוריה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- יבפטוריה (אוקראינה), דף שער בספרייה הלאומית
