לוחכי עשב
לוחכי עשב או רועי עשבים הם בעלי חיים הרביורים אוכלי צמחים, הניזונים מהחלקים העליונים של העשבים ברחבי העולם, בעיקר באחו, במדשאות, בסוואנה ובערבות העשב ברחבי העולם. צורת אכילה דומה לשיטת הלוחכים הם לוחכי עלים, שניזונים מחלקי צמחים גבוהים, מבלי לעלות על העץ. דבר זה נפוץ אצל כמה איילים, ג'ירפות ובהמות מבויתות מקבוצת מעלי גירה וגם אצל פילים וקרנפים.
רוב העשבים שייכים למשפחת הדגניים הגדולה, המצמיחים עלים קשים מקצה השורש שלהם ואכילת העשבים אינה הורגת כליל את הצמח. העשבים מתפרשים בדרך כלל על פני שטח עצום היכול לכלכל חיות רבות. וגם חיות רבות לוחכות את העשב בעדרים עצומים.
החיות צריכות להקדיש את רוב זמנם לאכילת העשבים וכן להתכופפות ולמנוסה מהירה מטורפים שיכולים לתקוף את החיות השקועות באכילה. לשם כך יש ללוחכים שריר צוואר גדולים היכולים להתכופף לאורך זמן וכן רגליים ארוכות וחושים דרוכים החשים מרחוק בטורפים. הם בעלי קיבות גדולות היכולות להתמודד עם התאית שבעשבים וחלקם יכולים להעלות גירה וכך לאכול את העשב מחדש. יצורים אחרים כמו הארנבת ניזונים מהעשב, מפרישים אותו כצואה ואוכלים אותה כדי להמשיך את פירוק החומרים.
ישנם מינים שונים של לוחכים: רוב מכפילי הפרסה, הטפיר, הקפיבארה והדרבן, מיני האווזים, האיגואנה, צבי היבשה וחרקים כמו הנמלים והחגבים. ישנם לוחכי עשב גם מתחת למים: סרטנאים שונים, קיפודי ים, דגים כמו הבתרניים, תחש המשכן וצבי הים.
רעיית צאן נעשית על ידי אדם המשגיח על כבשים ועזים בשטחי המרעה, באחו הפתוח או באזורים הרריים.
במהלך הרעייה הצאן אוכל את הצמחייה הרכה, והעדרים הגדולים מתפזרים וניזונים מכל צמחייה שהם רואים. בשלב מסוים הרועה לוקח אותם לתחנה נוספת וכן הלאה עד לחזרה לדיר. הרועה נעזר גם בכלב רועים היודע לכוון את הצאן על פי רועה. רעיות שונות עזרו למנוע שריפות, על ידי כרסום כל החלקים הדליקים של האש. כמו כן הם מונעים מיערות כרותים לשוב לגודלם המלא, עקב אכילת הנבטים הצעירים של הצמחייה הנמוכה. רעיות אחרות פוגעות בחיות לוחכות אחרות, כשהעדרים פולשים לאזורים מבודדים וחיות אחרות נפגעות מאובדן מקומות המחיה על העשב. כך קורה לצב הגלאפגוס שנמצא בסכנה, עקב הרעייה של העזים, הפוגעת בצמחייה שהוא אוכל.
כמו רועי הצאן ישנם גם רועי בקר המכונים בוקרים ואולם רוב הפרות חיות ואוכלות את החציר שמוגש להם ברפת.