רפאל מלדולה (רב בלונדון)

Raphaelmeldola.jpg

חכם רפאל בן משה חזקיה מלדולה (ה'תקי"ד, 1754 - י"ט בסיוון ה'תקפ"ח, 1 ביוני 1828) היה רבה של קהילת יהודי ספרד ופורטוגל בלונדון, בעל ספר הלכות הנישואים "חופת חתנים".

תולדות חייועריכה

מלדולה היה בן למשפחת מלדולה, משפחת חכמים ששורשיה בטולדו של המאה ה-13. נולד בליבורנו והיה נכדו של הרב רפאל מלדולה מחבר הספר מים רבים. למד הן לימודי קודש והן לימודי חול, את הסמכתו לרב החל כבר בגיל 15 ובשנת 1803 התמנה לרבה הראשי של קהילת ליבורנו.

ב-1805 עבר ללונדון על מנת לכהן כחכם, ראש קהילת יהודי ספרד ופורטוגל בעיר ורב בית הכנסת בוויס-מרקס. הרב מלדולה היה דמות דומיננטית בחיי הקהילה ומחוצה לה, בנג'מין ד'יזראלי ואביו אייזק ד'יזראלי היו בין מכריו. הוא התכתב עם מלומדים יהודים ונוצרים, בהם הארכיבישוף מקנטרברי וראש כנסיית וינדזור והתקבל אצל ג'ורג' השלישי, מלך הממלכה המאוחדת.

מלדולה חיבר ספרים רבים בנושאי הלכה ומוסר, הידוע שבהם הוא "חופת חתנים" (ה'תקנ"ו; 1796), שראה אור במספר מהדורות נוספות לאורך השנים וכן "קרבנן תמים", "דרך אמונה" ומספר קונטרסים, כגון "אין עת לחשות" המשקף פולמוס על דרך הגיית המלה "מצאו" בפסוק "וַיֵּלְכוּ שְׁלֹשֶׁת-יָמִים בַּמִּדְבָּר, וְלֹא-מָצְאוּ מָיִם" שבסוף שירת הים, בתפילה (ספר שמות, פרק ט"ו, פסוק כ"ב).

משפחתו וצאצאיועריכה

חכם מלדולה נשא לאשה את סטלה לבית אבולעפיה, ונולדו להם ארבעה בנים (דוד, אברהם, אלעזר ושמואל) וארבע בנות (ריקה ושלוש בנות נוספות).

בנו הבכור, הרב דוד מלדולה (1797-1853) כיהן כרב בליבורנו ולאחר מות אביו כיהן כאב בית דין הקהילה הספרדית-פורטוגלית של לונדון, על אף שלא נשא בתואר הרשמי של "חכם", היה ראש הקהילה בפועל ממות אביו ועד מותו. ב-1841 היה מבין מייסדי העיתון ג'ואיש כרוניקל וחיבר מספר חיבורים עבריים, הן הלכתיים והן ספרותיים באופיים (בהן "קיצור ציצת נובל צבי"[1]), כולל מספר שירים.[2]

בתו הבכורה, ריקה (1799-1819) נישאה לדוד אהרון דה סולה, שליח ציבור בבית הכנסת בוויס-מרקס. בנם אברהם דה סולה היה פרופסור לשפות שמיות באוניברסיטת מקגיל שבמונטריאול, קנדה וכיהן כרבה הספרדי הראשי של העיר. נכדיהם היו לרבנים בברמינגהאם, ניו יורק ולונדון.

נכדו, בנו של בנו הצעיר שמואל, רפאל מלדולה היה כימאי ואחד מהתומכים הראשונים בדרוויניזם.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ * דוד מילדולה, ‏קיצור ציצת נובל צבי לרבי יעקב ששפורטש, אמשטרדם תי"ז, באתר HebrewBooks
  2. ^ תשובה אליו, משנת תקצ"ז, מצויה בשו"ת בנין ציון (סימן ו) מאת הרב יעקב אטלינגר.