פתיחת התפריט הראשי

רפאל קצנלנבוגן

רב חרדי ישראלי
(הופנה מהדף רפאל קצנלבוגן)

תקופת העדה החרדיתעריכה

נולד בירושלים לאברהם משה קצנלנבוגן, ומילדותו נחשב כעילוי. מגיל 7 היה רגיל לשנן 40 דפי גמרא ביום, ובערב נבחן עליהם אצל ראש ישיבת תורת חיים. חמיו היה הרב מרדכי לייב רובין, שהיה ראב"ד העדה החרדית ועמד בראש משלחת אגודת ישראל בירושלים בכנסייה הראשונה בווינה בתרפ"ג. בטרם מלאו לו 30 ייצג קצנלבוגן בווינה את ירושלים החרדית כאיש תורה וחינוך.

היה מראשי העדה החרדית בירושלים, ועל כתב המינוי לרב יוסף חיים זוננפלד לרבנות העדה החרדית ירושלים הוא חתום כרבה של שכונת "כנסת ישראל". השתתף יחד עם הרב משה בלוי בפגישות עם הנציב העליון, והוועד הלאומי. היה בין מספידיו של ד"ר יעקב ישראל דה-האן בהלוויתו.

תקופת אגודת ישראלעריכה

בשלהי 1942, לאחר שהגיעו ידיעות ראשוניות על ממדי השואה, יזם האדמו"ר מגור בשיתוף הרבנות הראשית וכנסת ישראל עצרת צום ותפילה בבית הכנסת החורבה. הרב יוסף צבי דושינסקי החרים את העצרת ואף קבע עצרת מקבילה בתאריך סמוך, החלטה שיוחסה להתנגדות קיצונים מבין אנשי העדה החרדית שדגלו בהתבדלות וסירבו לשיתוף פעולה עם גופים ציונים וחילונים. החלטה זו גררה ביקורת ציבורית רבה, ועימות חריף בתוך תנועת אגודת ישראל, שאנשי העדה החרדית והרב דושינסקי היו חברים בה בתקופה זו[1]. הרב רפאל קצנלבוגן, שהשתתף בעצרת התפילה, כאב את הפלגנות גם לנוכח השעה הקשה והשמועות המחרידות מאירופה, ופרסם מכתב תגובה לעיתון "הצופה", שבו גינה את הפלגנות וההחרמה, וכינה את הקבוצה 'פורשת מכלל ישראל'[2]. מכתב זה גרר אחריו את הכותרת הראשית: "רפאל קצנלנבוגן הוציא עצמו מכלל העדה החרדית" בבטאון "קול ישראל" של העדה החרדית, והחלטה רשמית להוציאו מכלל חברי העדה החרדית[3].

בשנים אלו היה פעיל מאוד בהקמת הסמינר לבנות "בית יעקב" החדש, ובשבתות היה מוסר שיחות חיזוק בפני בנות הסמינר. השיעורים בסמינר נאמרו בשפה העברית, ועובדה זו גררה נגדו הפגנות מצד קיצוני העדה החרדית.

אחר פטירת הרב מאיר קרליץ, אחיו של החזון איש, כיהן כסמכות הרבנית של תנועת פועלי אגודת ישראל.

כתלמידו של הרב יצחק ירוחם דיסקין, וכמנהל "בית היתומים דיסקין", נפלה לידיו ירושת המהרי"ל דיסקין, ובתוכה כתבי תורתו ותורת אביו הרב בנימין דיסקין.

קצנלנבוגן נפטר בכ"ג בניסן תשל"ב. אחר מותו הנציחה עיריית ירושלים את זכרו בקריאת רחוב על שמו בשכונת הר נוף.

ספריועריכה

קצנלנבוגן לא הרבה בכתיבה, אולם נשתמרו פתקים רבים בהם רשם בראשי פרקים נאומים, וכן חידושים שעלו במוחו בעת שהשתתף כנסים. חלק מכתבים אלו, ועוד התכתבויות בינו לבין גדולי ישראל אשר אתם עמד בקשר, נאספו בספר "באר רֹאי" שיצא לאור לאחר פטירתו (תשל"ב).

כמו כן יצא לאור בשנת תשנ"ז ספר "באר ראי-החינוך המקורי במשך הדורות" המכיל כתבים ומאמרים שנפרסמו ביומון "שערים", ועוד ספרים.

משפחתועריכה

אחיו של הרב רפאל קצנלבוגן: הרב אהרן קצנלבוגן, ראש ישיבת תורה ויראה ומראשי נטורי קרתא, והרב יעקב ירוחם קצנלבוגן, איש חינוך מחוגי אגודת ישראל.

לרב רפאל קצנלנבוגן שבע בנות ושני בנים, יעקב גרשון, והרב משה חיים קצנלנבוגן, ששימש מנהל מוסד הרב קוק. אחת מבנותיו נישאה לרב פסח קוקיס, שהיה רבה של בת ים.

לקריאה נוספתעריכה

  • "באר רֹאי" ירושלים, תשמ"ב, שיחות עם בני המשפחה, ידידיו ותלמידיו

הערות שולייםעריכה