שאנדור גות

שאנדור גות (במקור גוטפרוינד, בהונגרית: Góth Sándor; פשט, 19 באוקטובר 1869 – בודפשט, 7 בספטמבר 1946) היה שחקן, במאי ומתרגם, הונגרי-יהודי פרופסור באוניברסיטה, מנהל תיאטרון.

שאנדור גות
Góth Sándor

לידה	19 באוקטובר 1869 פשט
פטירה	7 בספטמבר 1946 (בגיל 76) בודפשט, הרפובליקה ההונגרית
שם לידה	Gutfreund Sándor
מקום קבורה	בית הקברות פרקשרטי בבודפשט
מקום לימודים	האוניברסיטה לתאטרון ולקולנוע (1891)
בן או בת זוג	אלה קרטס

קורות חיים

שאנדור גות (משמאל) עם מרגיט לדומרסקי וגרה מאי בסרט "עליבות מעוצבת בעושר" (1938)

שאנדור גוטפריד נולד במשפחה יהודית, בנם של מנו גוטפרוינד ורוזליה וקסמן (1838–1929).

• למד ב"אקדמיה לאמנויות הבמה" אצל השחקן אימרה נאג'י בין השנים 1887–1891.
• בין השנים 1890–1891 הופיע בעיר דברצן.
• בין השנים 1891 - 1892 הוא שיחק בארד.
• בין השנים 1892 - 1894 הוא הופיע בעיר טימישוארה.
• בין השנים 1894 - 1896 פעל בקלוז'-נאפוקה (כל שלוש הערים האחרונות היו אז בתחום הונגריה).
• בשנת 1896 היה אחד מהחברים המייסדים של תיאטרון הקומדיה של בודפשט, בו היה חבר עד 1946, עם הפסקות קצרות.
• בין השנים 1910–1914, ובין השנים 1932–1933, הוא היה שחקן בתיאטרון ההונגרי.
• בשנת 1911 הוא הפך לעובד של אולפני הקולנוע של מיקלוש פלודי "הוניה".
• בשנים 1921 עד 1922 היה במאי ושחקן של "תיאטרון הרנסאנס".
• בין השנים 1931 ל־1939 היה מרצה באוניברסיטה לאמנויות התיאטרון והקולנוע.
• בין השנים 1933–1934 היה השחקן-במאי של תיאטרון האופרטה של בודפשט .
• בשנים 1935 עד 1937 שיחק בתיאטרון הלאומי של בודפשט.
• משנת 1941 לא נחתם איתו חוזה בגלל מוצאו היהודי (לפי הוראות החוק היהודי השני והחוק היהודי השלישי).

אחרי מלחמת העולם השנייה ולאחר שהצליח לשרוד את השואה בבודפשט,

• בין השנים 1945–1946 הוא היה מנהל "תיאטרון מרכז העיר" (Belvárosi Színház) שנקרא היום "תיאטרון קטונה יוז'ף" (Katona József Színház).

גות מתואר על ידי אלבום ההנצחה של בלהה לואיזה כ"selfmademan" אמיתי שעלה לפסגת המשחק בכוחו ובחריצותו הבלתי פוסקת. הוא הצליח לשחק כל דבר, החל בתפקידים טרגיים וכלה בתפקידי אופי. הוא היה מודע לעצמו, לכל הדיוקנאות שלו. דמויות הבמה שלו היו תוצאות של מחקר ונראו תמיד מקוריים, חדשים ומפתיעים. הוא דיבר גרמנית, צרפתית, אנגלית, איטלקית ורוסית.

חייו הפרטיים

ב־15 במרץ 1904, ברובע 5 של בודפשט, נשא לאישה את השחקנית ההונגריה-יהודייה אלה קרטס (1879-1936), בתם של ברנאט קרטס ושל אמה לנגספלד. אחד העדים היו גאבור פלודי. אחרי מותה בשנת 1936 התחתן שוב.

עבודותיו בתיאטרון

מספר הצגות הבכורה שנרשמו ב"מאגר נתוני התיאטראות": כמחבר: 5 ; כמתרגם: 34 ; כשחקן: 4 ; כבמאי: 12 .

כמחבר

• המשולש (1915)
• וולברינים (1917)
• פריקה כאורח (1931)
• סערה על אגם בלטון (1931)
• שיר על שדות חיטה (1935)

כמתרגם

• Labiche: Nászúton (1898)
• Hennequin: Családi örömök (1898-1899)
• Hennequin: Utazás a válás körül (1898)
• Busnach-Debrit: A feleségem nem sikeres (1900)
• Bernard: A tolmács (1902)
• Gavault-Berr: Dupont (1903)
• Poe: Az igazgató úr (1903)
• Ordonneau-Kéroul: A kocavadász (1904)
• Monnier-Larcher: Emil (1905)
• Bernstein: Baccarat (1906, 1910, 1915, 1918, 1924)
• Kéroul-Barré: Az aranygyapjú (1906)
• Soulié: A kacagó menyecske (1906)
• Bernard-Godfernaux: Gróf Hamlet (1906)
• Bernstein: A tolvaj (1907, 1939)
• Gavault-Charvay: Josette kisasszony, a feleségem (1907)
• Bernstein: Sámson (1908)
• Tolsztoj: Anna Karenina (1910)
• Hennequin-Veber: Nincs-e elvámolnivalója? (1910)
• Kistemaeckers: A kém (1912)
• Stobitzer: Jönnek a németek (1914)
• Hennequin-Veber: Éljen a király (1918)
• Feydeau: Kutya van a kertben (1931)
• Fauchois: Szegény Mavrier (1933)

כשחקן

• בורדט: נשמת אסיר. . . . מונטסל
• דז'ה סומורי : אליס טאקאטס. . . . טאקץ זוארד
• דבאל: עוזרת צרפתית. . . . סטנלי
• פרנץ מולנר : הקיסר. . . . פרמיאנט

כבמאי

• פרנץ מולנר : הרופא (1902)
• הננקווין-ביהוד: השוט (1903)
• פרנץ מולנר : יוזצי (1904)
• ברנשטיין: בקרט (1906)
• שו: חבר השטן (1906)
• ויקטור ראקושי : בנו של ראקוצי (1906)
• ברנשטיין: הגנב (1907)
• פרנץ הרצג : הגברת הצעירה דרי (1907)
• פרנץ מולנר : משחק בטירה (1945)
• סקרייב: כוס מים (1945)
• דזיה סומורי : אליס טקאץ' (1946)
• פושואה: זהירות, צבוע! (1946)

תפקידיו הנוספים בתיאטרון

• פרנץ מולנאר : אולימפיה. . . . נסיך פלאטה אטינגן
• ברנשטיין: בקרה. . . . רוברט דה שאסרוי
• האופטמן: האורגים. . . . יגר
• שאנדור ברודי : המורָה. . . . הכומר
• סקרייב: כוס מים. . . . בולינברוק
• ברנרד שו: הדילמה של הרופא. . . . בלומפילד בנינגטון
• ברנשטיין: מוזיקה. . . . כּוֹמֶר
• לאיוש ברטה : אהבה. . . . קומורוצי
• פרנץ מולנר : משחק בטירה. . . . טוראי
• פיידו: הבעל יוצא לציד. . . . מוריסט
• ברנשטיין: הגנב. . . . ריצ'רד
• ווילד: סלומה. . . . יוחנן
• פירנדלו: שישה תפקידים המחפשים מחבר. . . . מנהל-במאי
• פרנץ מולנר : אחד, שניים, שלושה. . . . נוריסון

סרטיו

כבמאי

• A papagáj (1912)
• A marhakereskedő (1912)
• A csikós (1912)
• Egy csók története (1912)
• Keserű szerelem – Hunyadi János (1912)
• A páter és a Péter (1912)
• Víg özvegy (1912)
• Aladár a tűzoltónapon (1912)
• Tata mint dada (1912)
• A halász leánya (1912)
• Benjámin karrierje (1912)
• Az állatok barátja (1913)
• A bűvös palack (1913)
• Vigyázat, törékeny! (1915)
• Az anyaszív (1917) (גם כשחקן)

כשחקן

• Tavasz a télben (1917)
• Az ezredes (1917)
• Lulu (film, 1918)|Lulu (1917)
• Kacagó asszony (1930)
• Az orvos titka (1930)
• Nevető Budapest (1930)
• Hyppolit a lakáj (1931)
• Repülő arany (1932)
• Pardon, tévedtem (1933)
• Címzett ismeretlen (1935)
• Fizessen, nagysád! (1937)
• Magdát kicsapják (1938)
• Cifra nyomorúság (1938)
• Érik a búzakalász (1938)
• Borcsa Amerikában (1938)

יצירותיו

• וולברינים (מחזה, עם טאפאד פאסטור, 1917)
• פריקה כאורח (מחזה, עם לאסלו בוש-פקטה, 1931)
• סערה על אגם בלטון (דרמה, עם לאסלו בוש-פקטה, 1932)
• אורח שמשלם (דרמה, 1934)
• שיר על שדות חיטה (מתוך הרומן של פרנץ מורה 1935)
• לו מולייר היה כותב יומן ... (1943)

הוא גם כתב ליבריות לאופרות של ינה הובאי: המסכה (עם רודולף לוֹתַר) ולאנה קרנינה (עם אנדור גאבור).

ראו גם

• ספריית שחקנים
• מאגר תיאטרון

לקריאה נוספת

• לקסיקון ביוגרפי הונגרי
• לקסיקון הונגרי לאמנות הבמה
• אלבום זיכרון של בלהה לואיזה. [1927]

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא שאנדור גות בוויקישיתוף

• שאנדור גות, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• שאנדור גות, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)