שבתי סופר

רבי שבתי סופר מפרעמישלא, חי ופעל בסוף המאה ה-16. התפרסם בעיקר בשל סידור שערך והגיה. היה תלמידו של רבי מרדכי יפה בעל הלבושים. רבי שבתי היה עוור בשתי עיניו כפי שמעיד על עצמו בהקדמתו לסידורו.

שער הסידור משנת שפ"ח שנדפס בלובלין

הסידור שערך זכה להסכמות רבות מחשובי בני דורו, בהם ניתן למנות את השל"ה, המהרש"א, הרב נתן שפירא, הפרישה, הב"ח והרב אפרים זלמן שור.[1] הסידור נערך על פי נוסח אשכנז, והוגה על פי סידורים ישנים ועל פי סידורו של המהרש"ל שהיה לפניו. לא אחת שינה רבי שבתי מהנוסח האשכנזי לטובת הנוסח הספרדי, כאשר האחרון היה נראה מדויק יותר על פי כללי הדקדוק. כן החזיק בעקרון שאין דרש יכול להוות גורם בקביעת נוסח תפילות וברכות, ולכן התנגד לשינויים המבוססים על דרשות.[1] כל הסידורים שבאו לאחריו, הושפעו ונתמכו רבות מסידור זה.

יש שכתבו שרבי שבתי הוא מחברה של התפילה הידועה כתפילת השל"ה שהביאה השל"ה לאומרה בערב ראש חודש סיון, בשם אחד המדקדקים.

קורות חייועריכה

נולד לרבי יצחק, למד תורה מפי רבי מרדכי יפה (הלבוש). בהקדמתו לסידורו מזכיר רבי שבתי רב נוסף "ר' משלם וייבש (=פייבש) ב"ר ישראל שמואל, ר"מ ואב"ד בקראקא" רבו של הב"ח, שהוא זה שהפציר בו רבות לסדר ולחבר את הסידור.

בסוף ימיו נראה שהתגורר בירושלים, וכפי הנראה בשנת שצ"ד ביום שישי י' בחשוון הגיע לירושלים. שנת פטירתו אינה ידועה אך בשנת ת"ח ידוע שכבר נפטר[2].

סידורועריכה

הסידור בכתב ידו של רבי שבתי[3] מכיל כ-600 עמודים, שמוגהים על פי כללי הדקדוק העברי, כולל מתגים לסימון מלעיל ומלרע, הסידור כולל את כל סדר התפילה והברכות ועוד, וכן 'הקדמה כללית' לבאר את כללי הדקדוק והניקוד שעל פיהם הגיה את הסידור, וכן 'הקדמה פרטית' על נסוח התפילה עצמו וכן על דיני התפילה ועוד.

בעת עריכת הסידור היה רבי שבתי סגי נהור בשתי עיניו, כפי שכותב בהקדמתו לסידור, עריכת הסידור אם כן נעשתה כפי הנראה באופן שקראו לפניו את הסידור, ורבי שבתי הגיה בעל פה את הנצרך, ואחר היה כותב כפי שציווה, וכך כתב בהקדמתו: "צויתי לקרות לפני סדור תפלות מכל השנה ולהגיה אותו בכל דבר הצריך, על הטוב האפשרי כיד ה' הטובה עלי".

רבי שבתי סיים לכתוב את שתי ההקדמות לספרו 'הקדמה כללית' והקדמה פרטיות' בערך בשנת שע"ד. ואז התחיל לערוך את הסידור עצמו עד שנת שע"ז. בשנת שע"ז לאחר שסיים את כתיבת ועריכת הסידור, התחיל לעסוק בהדפסתו. בתחילה הדפיס את הסידור ללא ההקדמות.

המלצות והסכמותעריכה

הסידור מעוטר בהסכמות רבות מבני דורו, בניהם רבי יואל סירקיס (הב"ח), רבי אלכסנדר סנדר שור (ה'תבואות שור') רבי יהושע פלק כץ (הסמ"ע) רבי שמואל איידלס המהרש"א רבי נתן נטע שפירא בעל ה'מגלה עמוקות', ועוד.

קודם עריכת הסידור קיבל המלצות שהפצירו בו, כגון ההמלצה שקיבל מוועד ארבע ארצות:

"בראות חכמי הדור ש... הסידורים הנספדים אשר באמת אין גם אחד מהם כתקונו בפרט בענין הנקודות והדגש והרפי, על כן בררו את האלוף מהר"ר שבתי י"ץ סופר מפרעמישלא ובקשו ממנו להגיה סידור תפלות מכל השנה".

בין החותמים על המלצה זו היו רבי יואל סירקיס (הב"ח), רבי אלכסנדר סנדר שור (ה'תבואות שור') והמהרש"א.

בשנת שע"ח, לאחר שוועד ארבע ארצות ראו את סידורו שהודפס שנה קודם, כתבו בהסכמתם:

בראותינו שהסדור שהדפיס מהר"ר שבתי הנ"ל הוא מוגה מאד, בפרט בנקודות ובדגש וברפי, על כן גוזרים אנחנו שבכל קהל וקהל מחוייבים לקנות עכ"פ סידור אחד מאותם הסדורים הנ"ל, שיתפלל הש"ץ מתוכו וגם כל הקהל יגיהו מתוכו את סידוריהם

בכתב ידו נמצא שיר שכתב בעקבות הפסדים שבאו לו עקב השאלת ספרים שלא חזרו לידיו, וכן לאחר שנצרך לשלם על ערבות עבור חובות של אחרים, בעקבות כך נשבע שלא ישאיל עוד לעולם ספר מספריו ללא נטילת משכון, וכן שלא יהיה ערב בעד שום אדם בעולם:

שמעו מוסר, אל תפרעו... ... תשמעו
בל תטול ספר אין משכון - אז שום ספר לא תגרעו
תהיו נזהרים בערבות - אז חוב חינם לא תפרעו
ישמור אלה הוא בטוח, נזקם אליו לא יגיעו

חיבוריו והגהותיועריכה

תלמידיו ובניועריכה

  • תלמידו רבי חיים בוכנר רבה הראשון של לאקנבאך, בחיבורו בית תפילה כתב ביאורים להגהותיו הדקדוקיות של רבו רבי שבתי.
  • בנו משה אריה לייב

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

ספריועריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 נפתלי וידר, "תיקונים בנוסח התפילה בהשפעת לשונות לועזיות", בתוך התגבשות נוסח התפילה במזרח ובמערב, כרך שני, ירושלים: מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, תשנ"ח, עמ' כט–ל (472–472)
  2. ^ כפי שנכתב בסידור שנדפס בלובלין בשנה זו.
  3. ^ כפי הנראה אין זה כתב ידו ממש, שהרי היה עוור בזמן כתיבת הסידור, אלא של סופר שעמד לצידו וכתב את דבריו, וראה להלן.