יהושע פלק כץ
רבי יהושע פלק (ולק)[1] בן אלכסנדר הכהן כץ (מכונה לעיתים מהרו"ך;[2] ה'שט"ו, 1555 בערך – י"ט בניסן ה'שע"ד, 29 במרץ 1614) היה מראשוני נושאי הכלים של הטור והשולחן ערוך ומגדולי האחרונים. ידוע בעיקר בשל חיבורו על הטור דרישה ופרישה, ובשל חיבורו על שולחן ערוך חושן משפט ספר מאירת עיניים (סמ"ע).
 | |
| המצבה שעל קברו בבית הקברות הישן בלבוב | |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי הישן בלבוב  |
|---|---|
| פטירה |
29 במרץ 1614 (בגיל 59 בערך) י"ט בניסן ה'שע"ד לבוב, האיחוד הפולני-ליטאי |
| תקופת הפעילות |
? – 29 במרץ 1614 |
| רבותיו | רמ"א, מהרש"ל |
| תלמידיו | רבי יהושע השיל (מגיני שלמה), רבי אברהם רפפורט, רבי יששכר בר איילנבורג |
| בני דורו | רבי מרדכי יפה, רבי מנוח הנדל, רבי יואל סירקיש, מהרש"א, רבי מאיר מלובלין |
| חיבוריו | דרישה ופרישה, ספר מאירת עיניים |
| בן או בת זוג |
ביילא פלק כץ |
  | |
חייו
עריכהנולד בקראקא שבפולין. היה תלמידם של המהרש"ל והרמ"א, והוא מביא מדבריהם בחיבוריו. התעניין גם בתורת הקבלה[דרוש מקור], בפילוסופיה ובאסטרונומיה, וחיבר חיבורים בעניינים אלו, שלא הודפסו.
עמד בראשות ישיבה עם תלמידים רבים.[דרושה הבהרה] רבים מתלמידיו כיהנו לאחר מכן כראשי ישיבות, אב"ד, דיינים ומנהיגי קהילות, עד שבנו מעיד שכמעט שלא נמצאה קהילה ברחבי פולין שלא שימש בה אחד מתלמידיו.[3] חותנו, ישראל איידלס, היה עשיר ובנה עבורו בית, בו התגוררו הוא ותלמידיו ושם חיבר את ספריו. ספריו העיקריים נקראו בשם הכולל "בית ישראל" לכבוד חותנו.
בשנת 1611 סידר את הגט מווינה יחד עם רבי מנוח הנדל, רבה של וינה. בהמשך עורר גט זה מחלוקת הלכתית עזה, שהסתיימה בקבלת עמדתו של בעל הסמ"ע.
נפטר בלבוב. הניח אחריו שלושה בנים, אלכסנדר סנדר, יוסף יוזפא ומשה. אשתו ביילא שהתפרסמה כצדיקה וכמלומדת עלתה לארץ ישראל לאחר פטירתו.[4]
חיבוריו
עריכהבית ישראל
עריכה
חיבר ספר בית ישראל על הטור והשולחן ערוך, הכולל ארבעה חלקים. שלושה מהם על הטור: "דרישה" ו"פרישה"[5] והגהות. חלק הדרישה כולל פלפולים בדברי הטור, וחלק הפרישה כולל פירושים פשוטים יותר בדברי הטור. החיבור נדפס לראשונה יחד עם הטור במהדורת לובלין בשנת ה'שצ"ה -ה'שצ"ח (1635–1638). בהוצאה זו נדפסו רק החלקים יורה דעה ואבן העזר. הפירוש נדפס אחר כך ברוב ההוצאות של הטורים.
החלק השלישי של החיבור הוא "הגהות דרישה ופרישה" על הטור, הכולל חידושי דינים שנערכו כהערות על ה"דרכי משה". המדפיס במהדורת דיהרנפורט 1796-1790 כותב כי "הגהות דרישה ופרישה" על טור חושן משפט העתיק "מכתיבת ידו" של המחבר. ונעלם ממנו שהספר בשלימותו נדפס בטורים בהוצאת פרנקפורט דמיין תע"ב-תע"ו. החיבורים הללו נדפסו אחר כך ברוב ההוצאות הבאות של הטור. בשער לספר לקט שמואל לנכדו של הסמ"ע, הרב שמואל פייווש, נכתב שההגהות בתוך הפרישה ודרישה "כתונת פסים" נכתבו על ידי בנו של הסמ"ע - הרב יוסף יוזפא (דפוס וויניציאה שנת תנ"ד-תנ"ה).
סמ"ע
עריכה
החלק הרביעי מסדרת "בית ישראל" הוא החיבור "ספר מאירת עינים" על שולחן ערוך חלק חושן משפט, המכונה בקיצור "סמ"ע". מטרת החיבור היא לפרש את דברי השולחן ערוך והרמ"א, למצוא את המקורות להלכותיהם, ולהוסיף דינים חדשים. רבי יהושע מסר את חיבורו להדפסה בבית הדפוס של ר' משה כ"ץ בפראג (Prague), ולפני שהמדפיסים החלו בעבודתם נפטר המחבר, ובצוואתו ביקש שיתמידו בלימוד חיבוריו וידפיסו אותם. הספר נדפס לראשונה בפראג בשנת ה'שע"ד - ה'שע"ה (1614), ומאז חזר ונדפס ברוב המהדורות של השולחן ערוך. בכוונתו של רבי יהושע היה לכתוב פירוש על כל ארבעת חלקי השולחן ערוך, אך הוא הספיק לכתוב רק על חלק חושן משפט.[6]
חיבורים נוספים
עריכהכמו כן חיבר קונטרס על כללי תפיסה בספקות (סוגיית תקפו כהן). כמו כן חיבר קונטרס ובו ביאר ענייני איסורים שונים שהמון העם היו רגילים להיכשל בהם, מתוקף תפקידו כמפקח בבית הדין של ועד ארבע הארצות, ובפרט איסור ריבית. הקונטרס יצא לאור בזולצבך (Sulzbach) בשנת ה'תנ"ב (1692). הקונטרס חזר ונדפס לאחר מכן פעמים נוספות.
חיבר גם חידושים על ארבע עשרה מסכתות מתוך התלמוד, שנשרפו בלבוב בחייו. כמו כן חיבר ספר דרשות וספר ביאורים על רש"י על התורה, וספר גדול של שו"ת, ואלו נשרפו שנתיים אחרי פטירתו, יחד עם הגהות רבות שרשם בשולי כל הספרים שלמד בהם.
תלמידיו
עריכהבין תלמידיו הידועים נמנים:
- הרב יהושע העשיל מקראקא, בעל "מגיני שלמה".
- הרב אברהם רפפורט, בעל "איתן האזרחי".
- הרב יששכר בר איילנבורג, בעל שו"ת באר שבע.
- הרב פנחס הורביץ אב"ד פולדא.
- הרב לייב רופא אב"ד וינה.
- הרב מאיר הכהן, אביו של הש"ך.
לקריאה נוספת
עריכה- אוצר הגדולים, חלק ד עמודים קכו-קכח.
קישורים חיצוניים
עריכה
- דוד הלחמי, רבי יושע ברבי אלכסנדר ולק כ"ץ (סמ"ע), חכמי ישראל, תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' נ"ב, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
יהושע ולק בן אלכסנדר כץ (1555 בערך-1614), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ לפי מחקריו היסודיים של הגינאלוג פאול יעקבי הנמצאים במרכז הבינלאומי לגינאלוגיה יהודית שבספריה הלאומית בירושלים, השם נכתב פלק ולא פאלק, ועד לסוף המאה הי"ח או ראשית המאה הי"ט השם פלק היה שמו הפרטי הגרמני של כל יהודי מרכז-אירופי ששמו העברי היה יהושע.
- ^ ראשי תיבות של "מורנו הרב רבי ולק כץ".
- ^ הקדמת בן המחבר לספר דרישה ופרישה על ארבעה טורים (נדפס בראש חלק יורה דעה).
- ^ ראו עוד על דמותה בהקדמת בן המחבר לחיבור "דרישה ופרישה" על ארבעה טורים (הודפסה בראש חלק יורה דעה) וראו עוד בשם הגדולים בערכו של בעלה, בקובץ בית אהרן וישראל גיליון פד עמ' קנב-קנג וב"תולדות חכמי ירושלים" חלק ב' עמוד 52. על חידושיה ההלכתיים ראו גם באורח חיים סימן רס"ג, במגן אברהם, דגול מרבבה, מחזיק ברכה, הגהות חתם סופר ומחצית השקל, וכן בשו"ת "מנחת שמואל" (ונגרוב, אורח חיים סימן ל') ובמאסף ישורון כרך ב' עמוד קטז.
- ^ שמות החיבורים הם משחק מילים על דברי הגמרא תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף מ"א, עמוד ב': "שמעון העמסוני, ואמרי לה נחמיה העמסוני היה דורש כל אתין שבתורה, כיוון שהגיע לאת ה' אלהיך תירא פירש; אמרו לו תלמידיו: רבי, כל אתין שדרשת מה תהא עליהן? אמר להם: כשם שקבלתי שכר על הדרישה, כך קבלתי שכר על הפרישה". המחבר משנה את המשמעות המקורית של המילה "פרישה" מ'התרחקות' ל'פרשנות'. ונראה שכוונתו לרמוז לתקוותו שגם הוא יקבל שכר הן על ה'פרישה' והן על ה'דרישה'.
- ^ בסמ"ע לחושן משפט (סימן לד ס"ק נ"ד) הוא כותב: "וכתבתי לשונו בסמ"ע ביורה דעה בהלכות גרים", משמע מדבריו שהחיבור ליורה דעה היה כתוב לפניו, על כל פנים באופן חלקי.
| תקופת חייו של הרב יהושע פלק כץ על ציר הזמן |
|---|
 |