ויקיפדיה

שדה גוואר

שדה גוואר (בערבית: حقل الغوار, בתעתיק מדויק חקל אלע'ואר; באנגלית: Ghawar Field) הוא שדה הנפט הגדול בעולם הממוקם במחוז משנה אל-חסא של מחוז א-שרקייה (אנ'), ערב הסעודית. השדה הסופר-ענק[1] היבשתי משתרע על שטח של 280 ק"מ אורך[2] על 30 ק"מ רוחב, ונמצא בבעלותה המלאה של חברת הנפט הממלכתית של סעודיה, עראמקו הסעודית, שקיבלה שליטה בלעדית על תעשיית הנפט המקומית בשנת 1980.

שדה גוואר
שדה גוואר
שדה גוואר
מדינה ערב הסעודיתערב הסעודיתערב הסעודית
אזור מחוז א-שרקייה
מיקום מחוז א-שרקייה עריכת הנתון בוויקינתונים
יבשתי/ימי יבשתי
שטח 280‏ X ‏30 ק"מ
ענק/סופר-ענק סופר-ענק
קואורדינטות 24°59′29″N 49°17′13″E / 24.99139°N 49.28694°E / 24.99139; 49.28694
מפעיל עראמקו הסעודית
תאריך הגילוי 1948
תחילת ההפקה 1951
תפוקת שיא 5.7 מיליון חביות נפט ביום (ח/י)
שנת תפוקת השיא 1981
כושר תפוקת הנפט 5 מיליון ח/' (נכון ל-2013)
תפוקת נפט נוכחית 4.5 מיליון ח/י
שנת תפוקת הנפט הנוכחית 2010
סוג הנפט הנפט הסעודי הקל
כבידת מכון הנפט האמריקאי API °‏34
תפוקת נפט מצטברת 65 מיליארד חביות
שנת תפוקת הנפט המצטברת 2010
עתודות נפט מוכחות 70 מיליארד חביות
תפוקת גז נוכחית כ-2.5 מיליארד רגל מעוקבת (ר"ק) ליום של גז נלווה + 4 מיליארד ר"ק/יום גז בדל
תצורות מפיקות Upper/Middle Jurassic, Upper/Lower Permian, Lower Devonian
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מקור: עראמקו הסעודית דרך מינהל המידע האמריקאי לאנרגיה, כפי שמופיע בבלוג Petroleum Insights; תיאור: מפת שדות הנפט (בירוק) והגז (באדום) של ערב הסעודית ‏ (באנגלית)
התרשים העליון מציין את תפוקת הנפט של ערב הסעודית כולה והפקה משדה נפט גוואר לבדו בשנים 1960–2005 (שדה גוואר בצבע אפור)‏ (בגרמנית) ניתן לראות בבירור כי כ-60% מתפוקת הנפט של סעודיה בשנים 1990–2000 למשל, נבעה משדה גוואר.

השדה עריכה

המאגר במקור התגלה בשנת 1948 (בקידוח אקספלורציה במבנה עין דאר, באר מס' 1) על ידי חברות אמריקאיות,[3] שהרכיבו את התאגיד עראמקו,[4] והחל להניב נפט בכמות מסחרית בשנת 1951. לשדה 5 אזורי הפקה (בסדר גאוגרפי יורד מצפון לדרום): עין דאר (عين دار); שדקום (شدقم); אל-עות'מאניה (العثمانية); אל-חוויה (الحوية); וחרד (حرض).[5] הוא הפיק במשך 62 שנים (נכון לשנת 2013), וכיום עדיין פעיל ונחשב לשדה הנפט הגדול בממלכה. הפקה רבת השנים התאפשרה הודות להצלחת המהנדסים לייצב את שיעור התפוקה בעזרת מיצוי מוגבר של תפוקת הנפט. למשל, החדרת גז דו־תחמוצת הפחמן (CO2) למאגר (בסיוע החדרת קיטור במידת הצורך) כדי להאיץ את תהליך ההפקה בלחץ גבוה יותר.[6] למן אמצע שנות ה-60 לערך הוזרקו מים למאגר כדי לספק לחץ נוסף ללחצים הטבעיים הפועלים בו. כמו כן מאז אמצע שנות ה-90 השקיעה עראמקו הסעודית בסקרים סייסמיים תלת־ממדיים (3D) כדי ללמוד טוב יותר את המבנה של המאגר.

בין 60 ל-65 אחוזים מתפוקת הנפט הסעודית נבעה מגוואר.

בין השנים 1951–2010 הפיק השדה למעלה מ-65 מיליארד חביות.

תפוקתו הגיעה לשיא של 5.7 מיליון חביות נפט ביום (ח/י) בשנת 1981 (התפוקה קוצצה בהמשך העשור בגלל הירידה בביקוש). נכון לראשית שנת 2013 כושר הייצור שלו עומד על 5 מיליון ח/י,[7] ועתודותיו המוכחות הנותרות (remaining proved reserves) נאמדות עדיין בלא פחות מ-70 מיליארד חביות[8] – יותר מבכל מדינה אחרת בעולם למעט 8 מדינות (ונצואלה, ערב הסעודית, קנדה, איראן, עיראק, כוית, איחוד האמירויות הערביות ורוסיה).[9] השדה מספק כרבע מכלל עתודות הנפט המוכחות של הממלכה. בראשית שנת 2010 דווח כי התפוקה בפועל עמדה על 4.5 מיליון ח/י ואין בעיה להגדיל אותה ל-5 במידת הצורך.[10] הנפט המופק הוא מסוג הנפט הסעודי הקל (Arab Light Crude) בעל API °‏34.

בנוסף, עראמקו הסעודית מפיקה מהשדה כ-2.5 מיליארד רגל מעוקבת (ר"ק) ליום של גז טבעי הנלווה לנפט. ועוד 4 מיליארד ר"ק/יום גז בדל (בלתי-נלווה) ממאגרי גז עצמאיים מתחתיו שהם לא חלק מהתצורה הגאולוגית שלו.[11] גוואר לבדו אוצר כשליש מכלל עתודות הגז המוכחות של הממלכה.[7] כ-57 אחוזים מעתודות הגז המוכחות של סעודיה מכילים גז נלווה משלושה שדות: גוואר, ושני שדות ימיים, ספאנייה וזלופ.

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

  • Fredrik Robelius, "Giant Oil Fields – The Highway to Oil: Giant Oil Fields and Their Importance for Future Oil Production", PhD dissertation (Uppsala University, 2007), p. 79, Table 6.1 – The 20 largest oil fields in the world with respect to URR (GF)
  • Rafael Sandrea, "Global Natural Gas Reserves – A Heuristic Viewpoint", MEES, 20 March 2006, pp. 34-35, Table 1 – World's Fifteen Largest Oil and Gas Fields
  • "The List: Taking Oil Fields Offline", Foreign Policy, August 2006
  • Matthew Simmons, Twilight in the Desert: The Coming Saudi Oil Shock and the World Economy, John S. Wiley & Sons, 2005

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ ספציפית יותר, שדה נפט סופר-ענק הוא שדה שסך המשאבים שניתן למצות (באנגלית: ultimately recoverable resources או URR ) בו, קרי העתודות המוכחות + התפוקה המצטברת, עולים מעל ל-5 מיליארד חביות.
  2. ^ כמרחק בין ירושלים לאילת לערך
  3. ^ אגב, הנפט התגלה לראשונה ברחבי הממלכה עשר שנים קודם לכן, בשנת 1938, בבאר דמאם מס' 7
  4. ^ מקור המילה "עראמקו" הוא באנגלית: Arabian American Oil Company - Aramco, ובשם הזה נודע התאגיד מאז שנת 1944, אף שנעדר בו המרכיב הסעודי (רק בשנת 1973 קיבלה לראשונה הממשלה הסעודית 25% ממניות החברה). 4 החברות האמריקאיות השותפות בו היו: חברת-הנפט סטנדרד אויל מקליפורניה (לימים Chevron) שקיבלה בשנת 1933 את הזיכיון לפיתוח הנפט בממלכה; חברת הנפט של טקסס (לימים Texaco שהתמזגה בשנת 2001 עם Chevron) שהצטרפה אליה בשנת 1936; סטנדרד אויל מניו ג'רזי (לימים Exxon ואחר כך ExxonMobil) שהצטרפה בשנת 1948; וסטנדרד אויל מניו יורק (לימים Mobil שב-1999 התמזגה עם Exxon) שהצטרפה ב-1948.
  5. ^ "שדה גוואר", רסאלה אל-ג'אמעה, 31 בדצמבר 2011 (בערבית)
  6. ^ "Tech-Talk - More on Hydraulic Fracturing", The Oil Drum, 6 May 2012; "Tech-Talk - Conditions and Treatments in North Ghawar", The Oil Drum, 27 May 2012
  7. ^ 1 2 EIA, Saudi Arabia Country Analysis Brief, 26 February 2013
  8. ^ על פי נתוני מינהל המידע האמריקאי לאנרגיה, ראו: Saudi Arabia was world's largest petroleum producer and net exporter in 2012, Today in Energy [EIA], 5 March 2013
  9. ^ ראו רשימת המדינות המובילות בעולם בעלות עתודות הנפט המוכחות: דוד רחוביץ, "23 מדינות בעלות עתודות הנפט הגדולות בעולם", 1 בינואר 2013 - OGJ", באתר Petroleum Insights, ‏ 12 בדצמבר 2012. (באנגלית)
  10. ^ Christopher Helman, "The World's Biggest Oil Reserves", Forbes, 21 January 2010
  11. ^ Brett Fischbuch and Tom Keith, Still Going Strong: 62-year-old super-giant Ghawar oil field as productive as ever, Saudi Aramco website
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=שדה_גוואר&oldid=37391710"