שוהה בלתי חוקי
בישראל, שוהה בלתי חוקי (בראשי תיבות: שב"ח) הוא מי שנמצא בתחומי המדינה בלא שיש בידיו היתר לכך. אף שהביטוי יכול להתייחס לאזרח של כל מדינה באשר היא, השימוש בו מתייחס בעיקר כלפי פלסטינים תושבי יהודה והשומרון וחבל עזה. אלה אינם זקוקים לאשרות כניסה ולדרכונים בעת שהם נכנסים לישראל, כי אם להיתרי כניסה ("תסריח", בערבית: تصريح) המונפקים בידי מנהלת התיאום והקישור. בהיתרים אלה נקבעים לעיתים אזורים מסוימים המותרים לכניסה ולעיתים נקבע בהם היתר לשהייה בכל תחומי המדינה. כמו כן, מצוינות בהם מטרות השהייה: תעסוקה, צרכים רפואיים, צרכים אישיים ועוד.
בשל הרצף הטריטוריאלי הקיים בין ישראל לבין יהודה והשומרון, הסתננות או כניסה בלתי חוקית של פלסטינים לישראל קלה ונפוצה יותר מאשר ממדינות אחרות. באזורים בהם הוקמה גדר ההפרדה ההסתננות הפכה להיות קשה יותר. מספר הפלסטינים השוהים בלא היתר בישראל הוערך בשנת 2009 על ידי גורמים שונים במערכת הביטחון כנע בטווח של 20 אלף ל-50 אלף[1]. בעמותת קו לעובד העריכו בשנת 2010 כי כ-15 אלף פלסטינים שוהים בישראל ללא היתר[2].
ישראל מגבילה כניסת פלסטינים לישראל הן בשל הרצון למנוע ביצוע פעולות טרור, הן בשל הרצון למנוע ביצוע עבירות פליליות כגון גנבות כלי רכב, והן מנימוקים הקשורים במבנה שוק העבודה בישראל. במסגרת המאבק בתופעת השהייה הבלתי חוקית, נחקק בשנת 1996 חוק שהייה שלא כדין (איסור סיוע) (הוראות שעה), האוסר על העסקה, הלנה והסעה של שוהים בלתי חוקיים. החוק נקבע כהוראת שעה, המוארכת מדי שנה או שנתיים, כדי שהכנסת תוכל לבחון את ההסדר לעיתים קרובות ולהכניס בו שינויים.
בית המשפט העליון קבע כי העונש שיש להטיל על מלינים, מעסיקים ומסיעים של שוהים שלא כדין צריך להיות עונש מאסר משמעותי.[3] אולם מחקר אמפירי שבחן את מדיניות הענישה של בתי משפט השלום הראה כי הוראה זו לא מיושמת, וכי במרבית המקרים מוטלים על המורשעים בעבירה זו עונשים שאינם כוללים מאסר כלל.[4]. עם זאת, במספר מקרים הורשעו מסיעי שב"חים שהסיעו מחבלים מתאבדים לזירת פיגוע, בסיוע לרצח או הריגה ונידונו לעונשי מאסר בפועל שבין 9 ל-30 שנים בכלא[5].
על השוהים הבלתי חוקיים עצמם הוטלו בעבר עונשי מאסר של כחודש ימים לפחות, גם כאשר מטרת כניסתם לישראל הייתה לפרנסה בלבד, בעקבות פסיקות של בתי משפט מחוזיים שקבעו כי עונש זה משקף את רמת הענישה ההולמת. על מדיניות זו, שהובילה לאלפי מאסרים של שוהים שלא כדין נמתחה ביקורת חריפה[6], עד שבסוף 2014 הורה בית המשפט העליון על ביטול מדיניות זו והמרת המאסרים בפועל למאסרים מותנים לתקופות קצרות, במקרים בהם מטרת הכניסה לישראל הנה פרנסה בלבד[7].
באוגוסט 2016 העריך הרמטכ"ל, גדי איזנקוט, שמדי יום נכנסים לישראל כ-50–60 אלף שוהים בלתי חוקיים.[8]
בשנים 2022–2023, במהלך מבצע שובר גלים, הובילו חיל ההנדסה הקרבית ופיקוד המרכז את "מבצע לוט" בו הקימו מכשול הפרדה בגזרת חטמ"ר יהודה שהוריד באופן דרסטי את כמות ההסתננויות והשב"חים בגזרה.
בדיון בוועדה לביטחון לאומי מיום 11.3.24, נמסר ע"י יועמ"ש המשרד לביטחון לאומי, עו"ד יאיר מתוק, כי כ- 80% מתיקי הפשיעה הפלילית בהם מעורבים פלסטינים, מקורה בשב"חים. עוד ציין, כי קיימת מעורבות רבה בטרור מצד שב"חים, כך שבשנים 2022 - 2017, בין 30-50% מהפיגועים בוצעו ע"י שב"חים פלסטינים.
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- דויד גרוסמן, הערבים הסמויים מעין, כותרת ראשית, 2 ביוני 1987
- שחר אילן, שוהה בלתי חוקי? תגורש לכל החיים, באתר הארץ, 27 באוקטובר 2008
- מעורבות שוהים בלתי חוקיים בטרור, באתר שירות הביטחון הכללי
הערות שוליים עריכה
- ^ דני רובינשטיין, הכלכלה הפלסטינית: שובם של הפועלים לישראל, באתר כלכליסט, 9 בפברואר 2009
- ^ Palestinian worker killed as he sneaks into Israel
- ^ ע"פ 5198/01 טלעת ח'טיב נ' מדינת ישראל, פ"ד נו(1), 769; רע"פ 3677/13 אבו סאלם נ' מדינת ישראל (12.2.2006)
- ^ אורן גזל אייל, חגית תורג'מן וגדעון פישמן, Do Sentencing Guidelines Increase Prosecutorial Power? An Empirical Study 76 Law and Contemporary Problems 131-159 (2013)
- ^ ע"פ 3767/05, פסק דין מיום י"ח בתמוז תשס"ח, סעיף הערעור על גזר הדין
- ^ אורן גזל-אייל, מתחמים לא הולמים: על עקרון ההלימה בקביעת מתחם העונש ההולם, משפטים על אתר ו', תשע"ג, עמ' 1–34
- ^ רע"פ אלהרוש נ' מדינת ישראל (9.12.2014)
- ^ יעל פרידסון, איזנקוט: 50 אלף שב"חים נכנסים לישראל מדי יום, באתר ynet, 16 באוגוסט 2016