נתן גרוס
נתן גרוס (16 בנובמבר 1919 – 5 באוקטובר 2005) היה במאי קולנוע, סופר, משורר, עיתונאי ומבקר אמנות וקולנוע ישראלי ממוצא פולני.
 | |
| נתן גרוס (משמאל) עם אחיו יורם | |
| לידה |
16 בנובמבר 1919 קרקוב, הרפובליקה הפולנית השנייה  |
|---|---|
| פטירה |
5 באוקטובר 2005 (בגיל 85) תל אביב-יפו, ישראל |
| מקום קבורה |
בית העלמין ירקון |
| מדינה |
פולין, ישראל |
| בן או בת זוג |
שולמית גרוס |
| מספר צאצאים |
2 |
| פרסים והוקרה |
פרס אופיר על מפעל חיים (1992) |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
ביוגרפיה
עריכהגרוס נולד ב-1919 לשרה וליעקב בעיר קרקוב שבפולין. אחיו הצעיר יורם גרוס נולד ב-1926. בזמן מלחמת העולם השנייה הוא ניצל בזכות התחזות לנוצרי באמצעות מסמכים אריים. לאחר המלחמה, בין השנים 1950-1946, ביים כשישה סרטי יידיש בפולין בקואופרטיב "כינור", בהם שניים באורך מלא ("הילדים שלנו", בהשתתפותם של דז'יגאן ושומאכר, ו"אנחנו שנותרנו בחיים")[1]. בזכות סרטים אלו צבר פופולריות בפולין שלאחר מלחמת העולם השנייה.
במקביל היה חבר פעיל בהנהגת תנועה הציונית "גורדוניה - מכבי הצעיר", ובשנת 1950 עלה לישראל עם אשתו שולמית ובנם התינוק יעקב (שהיה בבגרותו גם במאי ומפיק)[2]. בישראל המשיך את פעילותו הקולנועית: הוא הקים את היומן "קולון-גבע", ואחר כך ריכז את מערכת היומן הקולנועי "חדשות גבע", ובכך היה לבמאי הסרטים השכיר הראשון בישראל, באולפני גבע, שנוהלו על ידי מרדכי נבון ויצחק אגדתי (אחיו של ברוך אגדתי) בגבעתיים.
גרוס נחשב מחלוצי הקולנוע הישראלי. הוא היה שותף ליצירתם של כ-120 סרטי תעודה, רובם אודות פיתוח המדינה, נושאים יהודיים ואמנות יהודית. חלק גדול מעבודותיו נעשו עבור שירות הסרטים הישראלי ומחלקת הקולנוע של הסתדרות העובדים הכללית. מסרטיו: "הי דרומה לאילת" (1954) על ימיה הראשונים של אילת; "ברית דמים" (1956) על התקפות הפדאיון במושב פטיש שבנגב; "בין באר שבע לאילת" (1957) על תהליך בנייתה של מצפה רמון במדבר; "קריה בהרי נצרת" (1957) על בנייתה של נצרת עילית מנקודת מבטו של ילד תושב העיר, ועוד[3].
בשנת 1963 ביים גרוס סרט עלילתי, "המרתף", בכיכובו של שמעון ישראלי כשחקן יחיד, ישראלי גם כתב את התסריט והלחין את המוזיקה לסרט[4]. הסרט זכה ציון לשבח בפסטיבל ברלין ב-1963[5], ונרכש להפצה בינלאומית[6].
גרוס היה הראשון שזכה בפרס אופיר על מפעל חיים בשנת 1991[7]. כמו כן זכה באות יקיר אמ"י (איגוד אמני ישראל) ב-1989[8].
במשך 20 שנה היה חבר מזכירות האיגוד המקצועי של עובדי ההסרטה בישראל. שימש כמבקר הקולנוע של העיתון "על המשמר". על עבודתו העיתונאית זכה בפרס בן דור.
פרסם וערך ספרי שירה, אמנות, זיכרונות ומחקר השואה. כמו כן פרסם שני ספרים בתחום הקולנוע: "תולדות הקולנוע היהודי בפולין" (1989)[9], ו"הסרט העברי" (1991)[10]. בשנות חייו האחרונות ועד יום מותו כתב בעיתון הישראלי בפולנית "נוביני קורייר" (Nowiny Kurier).
נתן גרוס חי ויצר במקביל בשתי תרבויות, בתרבות הישראלית המתחדשת ובתרבות הפולנית המתרפקת על עברה היהודי. הוא ניסה בדרכו לבנות גשרים בין התרבויות בכתיבה פיוטית ועיתונאית, בתרגום ובפעילות חברתית משולבת.
זיכרון השואה עמד במרכז פעילותו לאורך השנים. הוא היה פעיל בתחום ההנצחה של יהדות פולין ובתחום הכרת התודה לגויים שהצילו יהודים במהלך השואה, והיה חבר בוועדה לציון חסידי אומות העולם.
בסוף שנות השמונים, עם קריסת השלטון הקומוניסטי, קשריו עם פולין ועם עיר נעוריו התחזקו ושם פורסמו אחדים מספריו, כולל שני ספריו האוטוביוגרפיים "מי אתה אדון גרימק" ו"הרפתקאות גרימק בארץ הקודש", וכן "גבירטיג - אגדה על משורר נגר". הוא היה שותף לפרסומים רבים שהביאו לקורא הפולני ציורים, שירה וסיפורת על הקהילה היהודית שפיארה את רחובות קרקוב, "עיר של מלכים".
נתן גרוס היה פעיל במשך שנים רבות בארגון יוצאי קרקוב בישראל ופעל להנצחה ולהעברת מורשת הקהילה היהודית בעיר מולדתו לדורות הבאים.
ביום השנה הראשון לפטירתו התקיים בקרקוב טקס גילוי לוח זיכרון במעמד ראש העיר, בחזית הבית שבו נולד וחי – ושממנו גורש.
ב-2016 עיריית תל אביב קבעה לוחית זיכרון בכניסה לביתו ברחוב דרך השלום 113 בתל אביב[11].
פילמוגרפיה
עריכה
סרטים ביידיש שהופקו בפולין
|
סרטי עלילה במדינת ישראל
|
סרטי תעודה
עריכההמרכז לחינוך ולתרבות בהסתדרות
- שורשים בסלע (קריית ענבים בת 30), צילום: יונה זרצקי, 1950
- משמר השרון (חצי יובל לקיבוץ) 1951
- מחנה בערבה (כביש סדום-כורנוב) 1953
- ארבעה יצאו לדרך (חינוך מקצועי) 1953
- מים חיים (מקורות / המוביל הארצי / כיסלון) 1953
- ודבק אח באחיו (קיבוץ גלויות ביקב ראשון לציון) 1953
- השרוך האדום (הנוער העובד והלומד) 1954
- הי דרומה לאילת (אילת בימיה הראשונים) 1954
- רופא בג'יפ (שרותי קופ"ח הכללית בנגב) 1952-1954
- אל חוף מבטחים (ביטוח מבטחים) 1956
- ברית דמים (מושב פטיש) 1956
- קריה בהרי נצרת (נצרת עילית) 1957
- שלח תורתך (בי"ס לפעילי הסתדרות) 1958
- דרך עמל (הסתדרות העובדים) 1958
- בין באר שבע לאילת (מצפה רמון) שנות ה-50
- האישה העובדת בישראל - שנות ה-50
- זה התחיל באום ג'וני (יובל 50 לדגניה) 1960
- דימונה 1962
- חבל ערד 1963
- כרמיאל 1964
- גשר הידידות (קורסים אפרו-אסיאנים) 1965
- אשדוד (פועלי הנמל וחברת החשמל) 1966
- הוועידה העשירית (של ההסתדרות) 1966
- צעדים ראשונים (צעירים עובדים) 1968
- שני ימים ביום אחד (אישה עובדת) 1968
- שלנו ושלכם (ההסתדרות) 1970
- אל חוף מבטחים (ביטוח מבטחים) 1970
- יום הולדת 85 לבן-גוריון 1971
- אתמול והיום1973
מרכז ההסברה – שירות הסרטים הישראלי
- עמק החולה 1954
- דיג בישראל 1954
- הדרך לשחקים (גדנ"ע אוויר) 1955
- הטלאי הצהוב (בליווי יצירות של האמן והפרטיזן אלכסנדר בוגן)
- הבריאות בידך
- זה עלול לקרות
- שני צעדים בישראל (תיירות) 1955
- הנעלם הגדול (בית הספר הטכני של חיל האוויר) 1956
- הגבול הפתוח (צי ישראלי) 1956
- האיש המפורסם (ביטוח לאומי) 1957
- שירו שיר (לימוד של ששה שירים) 1957
- אבן הנחושת (מכרות תמנע) 1959[13]
- הכנסת (פעילות הכנסת לקראת המעבר למשכן החדש) 1965
- הרפתקה בשכונה (חשיבות הניקיון בשכונות מגורים) 1966
- בחירות (הדרכה) 1966
- מים מים 1969
- הנשיא שזר 1972
- סמינר אפרו-אסיאתי לקו-אופרציה 1962
- סטודנטים מאפריקה ואסיה בישראל 1962
- האורחים ממאלי 1962
- דרך בורמה 1962
- המצית לא מצית 1964
- למה הסנדלר הולך בלי נעליים 1964
- טלפון שבור 1965
- כרטיסים לכדורגל 1966
- מעגל קסמים 1967
- תיק איכות 3464 1968
- איך להכשיל מפעל בלי להתאמץ 1968
- קדימה סיירים 1952
- תותחני הגדנ"ע 1952
- מוכנים תמיד 1954
- מפגן הגדנ"ע 1958
- כך יתגונן האזרח 1969
- לוחמה נגד גזים 1969
- בניית מחסה 1969
נהורה - היכל שלמה
- מה טובו אוהליך 1965
- יום שכולו טוב 1966
- מנהג היה בישראל 1969
- האמן המאמין – הרמן שטרוק 1969
- השר משה – מונטיפיורי 1970
- הרוא"ה – הרב קוק 1971
- מתן בסתר 1971
- קרן אור בחשכה 1972
- הרב עוזיאל 1973
- פעמי הגאולה 1974
- יוסל'ה רוזנבלט 1975
סרטים נוספים
- תל אביב 1950
- עד עלות השחר יום העצמאות ה-3 בשותפות עם א. להולה 1951
- הפסנתר מסיינה 1951
- "יד לפה" (מצויר) 1953
- מעפרות (איחוד הקיבוצים) 1954
- חיפה 1954
- אגדת בת ים 1954
- גבעתיים 1956
- רמת גן 1956
- שיר השירים (מוזיקלי) 1957
- המכבייה הרביעית 1958
- העיקר הבריאות (מועצת החלב) 1958
- הבט קדימה בתקווה (איל"ן) 1965
- זכור (שואה) 1965
- מה שבטוח ביטוח (מבטחים) 1965
- יום בדרכים (קק"ל) 1968
- מרד בחצר (תרבות הדיור) 1968
- חוד הלבנה (תרבות הדיור) 1968
- המיליון השני (מפא"י) 1969
- עיירתי עיירתי (ציורי שמחה נורנברג) 1972
- הטלאי הצהוב (יד-ושם)
- לרקוד עד אור הבוקר
- יומני "חדשות גבע" ויומני "קולון גבע" בשנות ה-50
מספריו שכתב וערך
עריכה- השואה בשירה העברית: מבחר, עורכים: נתן גרוס, איתמר יעוז-קסט, רנה קליינוב, מבוא: הלל ברזל, הוצאת יד ושם, הקיבוץ המאוחד, 1974.
- מחווה לקורצ'ק: מדבריו, שירי משוררים, ציורי ילדים, המערכת: נתן גרוס, אילנה שילוני, בנימין אנוליק, הקיבוץ המאוחד, תל אביב, 1985.
- מי אתה אדון גרימק?, הוצאת ספריית הפועלים, 1986.
- תולדות הקולנוע היהודי בפולין (סדרת מחקרים של המרכז לחקר תולדות יהדות פולין ותרבותם), ערך והביא לדפוס ראובן אשל, אוניברסיטת תל אביב, המרכז לחקר תולדות היהודים בפולין ומורשתם, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, ירושלים, תש"ן, 1989.
- הסרט העברי: פרקים בתולדות הראינוע והקולנוע בישראל, נתן גרוס ויעקב גרוס, הוצאת המחברים, 1992.
קישורים חיצוניים
עריכה
נתן גרוס, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- נתן גרוס, באתר ספר הקולנוע הישראלי
- נתן גרוס, דף שער בספרייה הלאומית
- נתן גרוס, בלקסיקון הספרות העברית החדשה
- נתן גרוס, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
- רשימת הפרסומים של נתן גרוס, בקטלוג הספרייה הלאומית
- אבי כצמן, מת נתן גרוס, מחלוצי הקולנוע הישראלי, בגיל 86, באתר הארץ, 5 באוקטובר 2005
דז'יגאן ושומכר: שרפה בכתריליבקה - בסרט "הילדים שלנו" (אונזערע קינדער) שביים נתן גרוס- דז'יגאן ושומאכר: שיר של כיף - בסרט "הילדים שלנו" (אונזערע קינדער) שביים נתן גרוס
השיר "שוב זורחת שמש", המסיים את סרטו של נתן גרוס "מיר לעבן געבליבענע" ("אנו שנותרנו בחיים"), וידאו קליפ של השיר באתר יוטיוב- קטע מסרטו של נתן גרוס "אנחנו, שנותרנו בחיים", על בית הילדים באוטבוצק לאחר השואה, באתר יד ושם
- שוב זורחת שמש, באתר YouTube
- לוח הנצחה לנתן גרוס בקרקוב, 2006
- טקס הנצחה לנתן גרוס בעשור למותו, תל אביב 19 במאי 2016
הערות שוליים
עריכה- ^ נתן גרוס, מבקר הקולנוע של "על המשמר" ובמאי סרטים בישראל, עשה בפולין את "אונדזרער קינדער" (הילדים שלנו), סרט עלילתי עם דז׳יגאן ושומכער בתפקידים הראשיים, חדשות, 21 בדצמבר 1984
- ^ נירית אנדרמן, מת הבמאי וחוקר הקולנוע יעקב גרוס, באתר הארץ, 16 בפברואר 2017
- ^ סרטיו הדוקומנטאריים של נתן גרוס, הארץ, 10 בפברואר 1961
- ^ מה חדש בקולנוע - סגנון ישן ומהפכני, הארץ, 28 באפריל 1963
בועז עברון, בין הצללים, אתגר (כתב עת לשירה), 2 במאי 1963
ל פתר, המרתף של שמעון ישראלי, קול העם, 28 באפריל 1963 - ^ המלצה ל"המרתף" לבני הנעורים, הַבֹּקֶר, 3 ביולי 1963
הסרט "המרתף" "צג את ישראל, קול העם, 5 במאי 1963 - ^ סרט ישראלי יופץ בגרמניה, למרחב, 29 במרץ 1963
- ^ חגי לוי, ״מעבר לים״ – אל מעבר לים, חדשות, 18 בנובמבר 1991
- ^ רונן טל, יפה ירקוני זכתה בפרס אמ"י בערב לציון 10 שנים לפעילות האיגוד, חדשות, 16 במרץ 1989
- ^ מאיר שניצר, אוסף של החמצות - תולדות הקולנוע היהודי בפולין, 1910־1950 / נתן גרוס / הוצאת מאגנס, האוניברסיטה העברית, חדשות, 17 באפריל 1990
- ^ מאיר שניצר, ספר / ירחמיאלים - 11 שגיאות עובדתיות בפרק על מנחם גולן ועוד פרטים שגויים בתולדות הקולנוע המקומי, ובכל זאת מאיר שניצר ממליץ, חדשות, 14 בנובמבר 1991
- ^ מנציחים וזוכרים את הבמאי נתן גרוס, באתר News1 מחלקה ראשונה, 26 במאי 2016
- ^ ביקורת: זאב רב-נוף, היסטוריה שהיתה לנוסטלגיה, דבר, 31 בינואר 1979.
- ^ ע. בר, מינהל ההסברה עודנו לומד, הארץ, 20 בנובמבר 1959