פתיחת התפריט הראשי

שושנה רָצ'ינסקהפולנית: Szoszana Raczyńska;‏ 19212 בינואר[1] 2007) הייתה מתרגמת ישראלית ילידת וילנה, ניצולת השואה. תרגמה מעברית לפולנית ומפולנית לעברית, וכן מיידיש לשתי השפות.

שושנה רצ'ינסקה
אין תמונה חופשית
לידה 1921
פוליןפולין וילנה, פולין
פטירה 2 בינואר 2007 (בגיל 86 בערך)
ישראלישראל תל אביב, ישראל
עיסוק מתרגמת
לאום ישראלית
שפות היצירה עברית, פולנית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תוכן עניינים

ביוגרפיהעריכה

שושנה (זוּזָנָה) דֶזֶנט (Dezent) נולדה בשנת 1921 בעיר וילנה שבפולין (לימים בירת ליטא) בבית יהודי מסורתי ציוני, הצעירה משני ילדיהם של חנה (לבית שבליסקי),[2] ילידת פרינאי, וניסן דזנט,[3] יליד העיירה יאנובה. שני הוריה היו מורים לעברית בעיר. אביה למד בחדר ובישיבה, הוסמך לרבנות, ולאחר שרכש השכלה כללית ועברית כתלמיד אקסטרני התמסר לחינוך. בתקופת הכיבוש הגרמני והגירושים במלחמת העולם הראשונה נדדו הוריה ואחיה הבכור לעיר וילנה, שם מצאו את מקומם בקרב המחנכים היהודים המתקדמים. אביה לימד בסניפי בית הספר התורני "תורת אמת", ואמה, שרכשה השכלה פדגוגית כגננת, פתחה גן ילדים עברי, ובהמשך לימדה עברית בכיתות הנמוכות בגימנסיות. ביתם היה בית-ועד לחכמי וילנה ומוריה. בימי המשבר בפולין בשלהי שנות ה-20, כשמורים מכל הזרמים היגרו מהמדינה, לא רצו בני המשפחה להחליף גולה אחת באחרת והעדיפו להמתין שיוּתר להם לעלות לארץ ישראל.[4] ציוניתה של המשפחה התבטאה בעיקר בנושא השפה העברית. אחיה הבכור, דוד דזנט, היה בתנועת "השומר הצעיר" (יחד עם אבא קובנר). לאחר שהחל ב-1933 ללמוד באוניברסיטת וילנה ונתקל בגילויי אנטישמיות שחדרה לכתליה, עלה לארץ ישראל ב-1934 עם סרטיפיקט שקיבל בזכות הירשמו ללימודים בטכניון. רצ'ינסקה למדה בגימנסיה העברית בעירה.

עם פלישת גרמניה הנאצית לברית המועצות ביולי 1941 נחטף אביה באחת האקציות ומצא את מותו כמו עשרות אלפים מיהודי העיר. עם כינון גטו וילנה בספטמבר, נכלאה בו רצ'ינסקה עם אמה. היא עבדה בקבוצת צעירים שהייתה יוצאת מדי יום לעבודה מחוץ לגטו. האקציות בגטו נמשכו, ויום אחד שבה לביתה וגילתה שאמה נעלמה. בעקבות זאת עזבה את הגטו בעזרת פולנים שהשיגו לה תעודות מזויפות והעבירו אותה לכפר סמוך לווילנה. היא הסתתרה אצל ראש הכפר איוואניץ, שם עבדה כעוזרת בית ומשק. בסוף 1942 הכירה את סטפן רצ'ינסקי (Stefan Raczyński), איכר בן 21 שהתגורר עם משפחתו בכפר וֶגֶלינה הסמוך לנֶמֶנצ'ין, במחוז וילנה, שם היה להם משק חקלאי גדול. לאחר הטבח של יהודי נמצ'ין בספטמבר 1941 החלו להגיע למשק ניצולים יהודים, והם זכו לעזרתם של בני המשפחה, שבמשך שלוש שנים סיפקו לעשרות פליטים יהודים מזון ומקומות מסתור זמניים, תוך סיכון חייהם. בשל כך זכה ביתם לכינוי "בית אברהם אבינו"; השכנים הנוצרים קראו לבית: "הגטו היהודי". אמו של רצ'ינסקי אף טיפלה במשך תקופה בתינוק יהודי שננטש על מפתן ביתם, עד שאמו באה לבקשו מידה; ואביו של רצ'ינסקי ישב בכלא, אף שוחרר לאחר שלא הצליחו להוכיח את ההאשמות בדבר עזרה ליהודים. הודות לסטפן רצ'ינסקי, הגיעה שושנה אל פולני שהתגורר בכפר סמוך ועבדה בעבודות שונות. לאחר שבשלהי 1943 שרפו פרטיזנים ליטאים את ביתו של האיש, הגיע רצ'ינסקי להצילה ולקח אותה אל דודתו בכפר פָּדוליצה (Padolice). באביב 1944 חשדו בה לאומנים פולנים מקבוצת "זאב הברזל" שהיא יהודייה, והכו אותה נמרצות. רצ'ינסקי שוב הציל אותה, בעזרת כומר מקומי, שהעיד שהיא נוצרייה. כתוצאה מהטראומה היא שכבה ללא הכרה במשך שבוע, ורצ'ינסקי טיפל בה עד לשחרור האזור על ידי הסובייטים ב-22 ביוני 1944.[5]

עם השחרור חזרה לווילנה, ובסיועו של אבא קובנר יצרה קשר עם אחיה שבארץ ישראל. בין שושנה וסטפן נרקמו קשרי אהבה, והם נישאו מיד לאחר השחרור. לזוג נולדו שני ילדים: חנה (שמיר) ואריה.[6] המשפחה התגוררו בליטא הסובייטית, אך הם ביקשו לעבור לפולין כדי שיוכלו לצאת לארץ ישראל. במאי 1958 היגרו לפולין, והתגוררו בעיר גליביצה שבדרום-מערב המדינה. מאמציהם להשיג משלטונות פולין אישורי יציאה הכרוכים בוויתור על אזרחותם הפולנית נשאו פרי לבסוף, ובשנת 1960[7] עלתה המשפחה לארץ ישראל והשתקעה בה, תחילה בגבעת שמואל[6] ובהמשך בבאר יעקב ובתל אביב.

 
העץ שניטע ביד ושם לכבוד חסיד אומות העולם סטפן רצ'ינסקי

ביוני 1966 הכיר יד ושם בסטפן רצ'ינסקי כחסיד אומות העולם. רצ'ינסקה עצמה הייתה פעילה למען חסידי אומות העולם.

את עבודתה הספרותית החלה אחרי המלחמה, כשבין היתר תרגמה את משלי קרילוב לפולנית.[8] החל באמצע שנות ה-80 פרסמה עשרות תרגומים מעברית לפולנית ומפולנית לעברית, וכן תרגומים אחדים מיידיש לפולנית ולעברית.

סטפן רצ'ינסקי נפטר בשנת 1995, ונקבר בבית העלמין קריית שאול שבתל אביב.
שושנה רצ'ינסקה נפטרה ב-2007, בגיל 86. נקברה גם היא בקריית שאול.[1] הותירה ילדים ונכדים.

תרגומיהעריכה

לעבריתעריכה

  • יאן בּזֶ'חוה (אנ'), צִפור לחשה לי: משלים לילדים; תרגמה מפולנית: שושנה רצ'ינסקי; עיצוב גרפי: חנה שמיר, תל אביב: עקד, תשמ"ו 1986.
  • יאן בז'חוה, הפיל והגפרור: משלים לילדים; תרגום מפולנית ועיבוד: שושנה דזנט-רצ'ינסקי; עיצוב גרפי: חנה שמיר, תל אביב: עקד, תשמ"ז 1986.
  • מוסיה דייכס, כנפיים שמוטות: שירים; תרגמה מיידיש: שושנה דזנט-רצ'ינסקי, תל אביב: במות לספרות ולאמנות, תשמ"ז 1987.
  • יוליאן טובים, לילדים באהבה; תרגמה מפולנית ועיבדה: שושנה דזנט-רצ'ינסקי, תל אביב: עקד, תשמ"ח 1987.
  • אדם ניומן-נוביצקי, המאבק לחיים: זכרונות מימי הכיבוש הנאצי; [תרגמה מפולנית: שושנה רצ'ינסקה], תל אביב: נוצה וקסת, 1989.
  • סוניה מנדל יפה, ערבי סתיו / Zmierzchy Jesienne: שירים; תרגמה מפולנית: שושנה רצ'ינסקה, תל אביב: נוצה וקסת, 1989. (עברית ופולנית, עמוד מול עמוד)
  • שושנה גונן (רושקה קופר), משחק עם הגורל; [תרגמה מפולנית: שושנה רצ'ינסקה], באר שבע: ש. גונן, תש"ן 1990. (זיכרונות על הישרדות בזמן מלחמת העולם השנייה והקמת הבית בארץ)
  • הלה הוניגמן שירקובסקי, המתים זעקו החיים שתקו; תרגמה מפולנית: שושנה רצ'ינסקי; תרגום השירים: שירקובסקי אפרים, תל אביב: י' גולן, 1990.
  • סוניה מנדל יפה, הכוכב שלי / Moja gwiazda: שירים; תרגמה מפולנית: שושנה רצי'נסקה, תל אביב: עקד, תשנ"א 1991. (עברית ופולנית)
  • השיר הוא חבר: מבחר שירים רוסיים בתרגום עברי: (עם תווים); תרגמה: שושנה רצ'ינסקי, תל אביב: ש. רצ'ינסקי, 1992. (מהדורה שנייה: 1994) (עברית ורוסית עמוד מול עמוד)
  • בולסלב לשמיאן (אנ'), בדידות: ושירים אחרים / Samotność: i inne wiersze; תרגמו לעברית: שושנה רצ'ינסקי, אריה בראונר; אחרית דבר: רישרד לב, תל אביב: ח' שמיר, 1992. (מהדורה דו-לשונית, פולנית–עברית)
  • אנטוני סלונימסקי, חזרה הביתה: ושירים אחרים; תרגמה מפולנית: שושנה רצ'ינסקי; אחרית דבר: סלונימסקי בעברית: רישרד לב, תל אביב: ש' רצ'ינסקי, 1993.
  • לוציה גליקסמן (פול'), אתמול: ושירים אחרים / Wczoraj: i inne wiersze; תרגום מפולנית: עירית עמיאל ושושנה רצ'ינסקה; על המחברת: רישרד לב, קריסטינה ברנרד, תל אביב: קוֹנטוּרי, 1993. (עברית ופולנית עמוד מול עמוד)
  • שרה גליקסברג-ליברמן, צללים, עם חרוז ובלי: שירים, סיפורים ומאמרים שנכתבו על פני השנים 1941–1991; ערכו: אריה בכר ויוסף קיסטר; [תרגום מפולנית: שירים: שושנה רצ'ינסקי, סיפורים: שושנה רצ'ינסקי, יוסף כרוסט, שלום רק], ירושלים: המרכז למורשת ירושלים ע"ש זאב ז'בוטינסקי, תשנ"ד 1993.
  • סוניה מנדל-יפה, אילנות מול חלוני / Drzewa przed mym oknem; תרגמו מפולנית: שושנה רצ'ינסקה ואריה בראונר; ערך: אריה בראונר, תל אביב: עקד, 1994. (שירים בעברית ופולנית עמוד מול עמוד)
  • מאוריצי (משה) שימל, אמא באפלה: ושירים אחרים / Matka w mroku: i inne wiersze; [תרגמה לעברית: שושנה רצ'ינסקה], תל אביב: קונטורי, 1995. (עברית ופולנית עמוד מול עמוד)
  • הרברט פרידמן, ‫במצולות הגיהנום: סיפורים; [תרגמה מפולנית: שושנה רצ'ינסקה], תל אביב: קונטורי, 1995.
  • ליאופולד סטאף (אנ'), הגביע של לבי: ושירים אחרים; מפולנית: שושנה רצ'ינסקי; עורכת: עפרה גלברט-אבני, תל אביב: י. גולן, תשנ"ז 1996.
  • סטניסלב יז'י לץ, מחשבות לא מסֻרָקוֹת; מפולנית: שושנה רצ'ינסקי; הקדמה: רישרד לב; עורכת: עפרה גלברט-אבני, תל אביב: י' גולן, תשנ"ז 1997.(כמאתיים וחמישים ממכתמיו)
  • יוליאן טובים, יאן בז'חוה, פלאי-פלאים: בחרוזים לילדים; מפולנית: שושנה רצ'ינסקי; [איורים: חנה שמיר], תל אביב: י' גולן, תשנ"ח 1998.
  • יאן בז'חווה, יוליאן טובים, דודי החולם; מפולנית: שושנה רצ'ינסקי; איורים: חנה שמיר, ירושלים: קרן הספריות לילדי ישראל, 1999. (מבחר שירים לילדים)
  • יאן לכון (אנ'), בשדה הזהב: ושירים אחרים; תרגמו מפולנית: שושנה רצ'ינסקה, אריה בראונר ; על המשורר: נתן גרוס, תל אביב: קונטורי, 2000.
  • Łucja Gliksman, Dwadzieścia wierszy Łucji Gliksman; w orginale i przekł. na hebr.: Szoszany Raczyńskiej; o aut.: Ryszard Löw (Loew), Tel Aviv: Kontury, 2002. (עברית ופולנית)
  • ינינה בז'וסטובסקה (אנ'), מחשבות על האושר; עריכה: מרים עקביא; [מפולנית: יעל שליט, אריה בראונר, עירית עמיאל, שושנה רצ'ינסקה, מרים עקביא], ירושלים: כרמל, תשס"ד 2003. (שירים בעברית ובפולנית עמוד מול עמוד)
  • לוציה גליקסמן, שירים / Wiersze zebrane; אספה ותרגמה מפולנית: שושנה רצ'ינסקה, 16 משיריה תרגמה: עירית עמיאל, תל אביב: קונטורי, 2004.
  • Mieczysław Rolnicki, 99 aforyzmów w dwóch językach / 99 מכתמים בשתי שפות; [tł. i oprac. tekstu hebr.: Szoszana Raczyńska], Tel Aviv: Kontury, 2004. (עברית ופולנית עמוד מול עמוד)
  • אנטוני סלונימסקי, שירים / Poezje; [תרגמה מפולנית: שושנה רצ'ינסקה], צ'נסטוחובה: Zespół Szkół Plastycznych im. Jacka Malczewskiego w Częstochowie‏ (Z Inspiracji Kulturą Żydowską),‏ 2005. (עברית ופולנית, עמוד מול עמוד)
  • אדם אסניק (אנ'), ללא גבולות: ושירים אחרים; תרגמה מפולנית: שושנה רצ'ינסקה; הקדמה: קרולינה פָמוּלסקה, תל אביב: קונטורי, 2006.
  • דוד סולומונוב, בובה בשר ודם: סיפורים, מכתמים ופרפרזות; [עריכה: לאה שניר], חיפה: ד. סולומונוב, תשס"ו 2006. ('אולגה' – תרגום מכתב יד פולני: רינה נזר; 'שבט קואין-קואין באפריקה' – תרגום מכתב יד פולני: שושנה רצ'ינסקי)
  • חיים זילברקלנג, מזולקייבקה לישראל; תרגום מפולנית: שושנה רצ'ינסקי, תל אביב: קווים אישיים, 2007.
  • רות אלדר אבי קלע לי צמה: שירים; [תרגום מפולנית: שושנה רצ'ינסקה], תל אביב: עקד; (בסיוע יד ושם), תשס"ח 2007.
  • אסתר (ארנה) פרידמן (שפגטנר), מי יחזיר?: שירים וסיפורים; [ערכה: שרה ליפשיץ (פרידמן); תרגמה מפולנית: שושנה רצ'ינסקה], רמת גן: א. פרידמן, תשס"ט 2009.

לפולניתעריכה

(התרגומים הם מעברית אלא אם צוין אחרת)

  • Pozdrowienia z piosenka; przelozyla z jezyka hebrajskiego: Szoszana Raczyńska, 3 vols., Tel Aviv: Notza Vakeset, 1988-1991. (מבחר שירים ישראליים)
  • Bialik, Czernichowski, Wiersze; przelozyla z jezyka hebrajskiego: Szoszana Raczyńska; poslowie: Ryszard Loew, Tel Aviv: Notza Vakeset,‪ 1988. (שירים מאת ביאליק וטשרניחובסקי)
  • Szaul Czernichowski, Wybor wierszy; przelozyla z jezyka hebrajskiego: Szoszana Raczyńska, Tel Aviv: Notza Vakeset, 1991. (מבחר משירי טשרניחובסקי)
  • Chaim Nachman Bialik, Wybor wierszy; tlumaczyla z hebrajskiego i zydowskiego? Szoszana Raczyńska; przedmowa: Lea Szinar, Tel Aviv: J. Golan, 1994. (מבחר משירי ביאליק)
  • Lea Shinar, Michal corka Szaula; przelozyla z hebrajskiego: Lea Shinar; motto i prolog przelozyla Szoszana Raczyńska, Kraków: Literackie (Z klepsydra), 1995. (לאה שנער, מיכל בת שאול)
  • Chanania Rajchman, Fraszki, aforyzmy i przysłowia: wybór; tł. z hebr.: Szoszana Raczyńska, Łódź: Oficyna Bibliofilów, 1996. (מבחר מכתמים, אפוריזמים ופתגמים מאת חנניה רייכמן)
  • Ilana Awiel, Godzina wiatru; tlumaczenie z hebrajskiego: Szoszana Raczyńska, Tel‪ Aviv: I. Awiel,‪ 1998. (אילנה אביאל, כל שעות הרוח)
  • Szajek Pudłowski, Ostatni promień nadziei; przełozyla z żydowskiego (jidysz): Szoszana Raczyńska; ilustrowal: Marian Pudłowski (Kanada), Łódź: Oficyna Bibliofilów, 1999. (מיידיש)
  • Michal Hefer, Na wysokosci oczu / בגובה העיניים: wiersze; przeklad z hebrajskiego: Szoszana Raczyńska, Michal Hefer, Lublin: Clio, 2000. (עברית ופולנית)
  • Księga Żydów ostrołęckich; red. wyd. izraelskiego Icchak Iwri; red. wyd. pol. Załman (Zenek) Drezner, Janusz Gołota, Artur K. F. Wołosz; [komitet redakcyjny wydania polskiego: Jehuda Chmiel et al.; tlumaczenie: Anna Ćwiakowska, Załman (Zenek) Drezner, Szoszana Raczyńska], Wyd. 2, Ostrołęka: Ostrołęckie Towarzystwo Naukowe im. Adama Chętnika: Towarzystwo Przyjaciół Ostrołęki; Tel Aviv: Ziomkostwo Ostrołęckie w Izraelu, 2002. (תרגום של: ספר קהילת אוסטרולנקה)
  • Rywka Basman Ben-Chaim, Na strunach deszczu: (wybór wierszy); tł. z żyd.: Szoszana Raczyńska; il.: Mula Ben-Chaim, Tel Aviv: Kontury, 2003. (מיידיש: רבקה בסמן בן-חיים, "אויף א סטרונע פון רעגן" (על מיתר הגשם): מבחר שירים)
  • Lea Shinar, Motyl i ogień oraz inne opowiadania; [tł.z hebr.: Szoszana Raczyńska, Elżbieta Ulanowska, Lea Shinar], Kraków: Stabil, 2003. (לאה שנער, עזה כמוות)
  • Rachel, Chana Senesz, Lea Goldberg, 33 wiersze; tł. z hebr.: Szoszana Raczyńska; przedm.: Natan Gross; [oprac. graf.: Barbara Uchrońska], Częstochowa: Zespół Szkół Plastycznych im. Jacka Malczewskiego (Z Inspiracji Kulturą Żydowską), 2005. (משירי רחל, חנה סנש ולאה גולדברג)
  • Abraham Karpinowicz, Opowiadania wileńskie; tł. z jid. Szoszana Raczyńska, Lublin: Norbertinum, 2005. (מיידיש: אברהם קרפינוביץ', סיפורי וילנה)
  • Zwi Kanar, Ryba mnie nie połknęła; tł. z jid.: Szoszana Raczyńska; przygot. do dr.: Sabina Andraczyk, Lublin: Norbertinum, 2007. (מיידיש: תרגום של "א פיש האָט מיך נישט איַינגעשלונגען" (דג לא בלע אותי) מאת צבי כנר)
  • Rachel i Eliezer Grynfeld, Gwizd życia; przeł. z hebr. Szoszana Raczyńska, Wyd. 2, Łódź: Fundacja Anima "Tygiel Kultury", 2009. (שריקת החיים: ספר זיכרונותיהם של רחל (רחלקה) ואליעזר (לולק) גרינפלד)
  • Batszewa Dagan, Co wydarzyło się w czasie Zagłady: opowieść rymowana dla dzieci, które chcą wiedzieć; [przekł. z jęz. hebr.: Szoszona Raczyńska]; il. i oprac. graf. Ola Cieślak, Białystok: Opera i Filharmonia Podlaska - Europejskie Centrum Sztuki w Białymstoku, cop. 2012. (בת-שבע דגן, מה קרה בשואה)
  • Batszewa Dagan, Czika, piesek w getcie; [przekł. z jęz. hebr.: Szoszana Raczyńska; il. Avi Katz], Oświęcim: Państwowe Muzeum Auschwitz-Birkenau - Międzynarodowe Centrum Edukacji o Auschwitz i Holokauście, 2012. (בת-שבע דגן, צ'יקה, הכלבה בגטו)

קישורים חיצונייםעריכה

מפרי עטה
תרגום

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1.0 1.1 שושנה רצ'ינסקי באתר חברה קדישא ת"א–יפו.
  2. ^ חנה דזנט בארכיון משואה; חנה דזנט: דף עד שמולא על ידי דוד דזנט, 3 בפברואר 1957, במאגר המרכזי של שמות קרבנות השואה באתר יד ושם; חנה דזנט: דף עד שמולא על ידי שושנה רצ'ינסקי, 27 באפריל 1999, במאגר המרכזי של שמות קרבנות השואה באתר יד ושם.
  3. ^ ניסן דזנט בארכיון משואה; ניסן דזנט: דף עד שמולא על ידי דוד דזנט, 3 בפברואר 1957, במאגר המרכזי של שמות קרבנות השואה באתר יד ושם; ניסן דזנט: דף עד שמולא על ידי שושנה רצ'ינסקי, 27 באפריל 1999, במאגר המרכזי של שמות קרבנות השואה באתר יד ושם.
  4. ^ שלמה פרבר, 'ניסן וחנה דזנט', וילנה מכורתי: רשמים מחמש עשרה שנות עבודה פדגוגית, תל אביב: עקד, תשמ"ה 1984, עמ' 18–19. המורה פרבר, שהתיידד עם ניסן דזנט, כתב בזיכרונותיו: "באחד הביקורים ב"תורת אמת" משך את תשומת לבי אחד המורים, גבר גבה-קומה, בעל פנים מאירות ועיניים חומות, אשר בעת ההפסקות היה מוקף קבוצת תלמידים שחיכו למוצא פיו. היה זה ניסן דזנט. לאחר השיעורים הייתי יושב איתו בחדר-המורים ומשוחח על מצב המורה ומקצוע ההוראה. אף־על־ פי שהשתייכתי ל"תרבות" ומר ניסן דזנט לימד בבתי-הספר של "ועד המאוחד", דהיינו, בתי-הספר הדתיים שהיו בפיקוח "המזרחי", מצאנו שפה משותפת. הוא היה טיפוס של מורה עממי מהדור הישן, מסור למקצוע ההוראה, וראה בהוראה מטרת חייו" (שם, עמ' 18).
  5. ^ על סיועו של רצ'ינסקי, במאגר חסידי אומות העולם באתר יד ושם (באנגלית)
  6. ^ 6.0 6.1 יצחק נימצוביץ, בזכותם: דמויות מן הפנקס, תל אביב: משרד הביטחון - ההוצאה לאור, תשכ"ח, עמ' 128.
  7. ^ כך על פי כל המקורות למעט הרשומה באתר חברה קדישא ת"א–יפו, שם נכתב כי עלתה ב-1961.
  8. ^ Kontury 5 (1994), 135; נדפס שוב בתוך: Archiwum emigracji 3 (2000), 303.