שיחה:אורניום מועשר

האיזוטופ היחיד ?

"אורניום-235 הוא האיזוטופ הטבעי היחיד שמסוגל לייצר תגובת שרשרת גרעינית בעקבות פגיעת נייטרון"

למיטב ידיעתי, גם אורניום 234 יכול להחזיק תגובת שרשרת גרעינית. וגם הוא נוכח באורניום טבעי, אם כי בכמויות קטנות אף יותר.

בעקבות פנייתך

שלום Eman. בעקבות פנייתך ובהמשך לפתיח בדף שיחתי, הרי לך מספר שאלות (תם?) על הגהתך האחרונה : 1. הפיסקה המתייחסת להפרדת איזוטופים עדיין משונה. בעיקר כי השימוש במונח "אלמנט" הוא ערטילאי מדי בהקשר זה. מה דעתך על "תחנת הפרדה"? ומה אתה אומר על הניסוח הבא (המתבסס על ההסבר המקביל באנגלית)? בחרתי להציגו כאן ולא לשנות בגוף הערך שמא אני טועה בגדול. אם לא מניח דעתך, אשמח אם תבהיר היכן פיקששתי:

העשרת אורניום היא למעשה תהליך הפרדת איזוטופים, המבוסס על הבדלים בתכונות גרעיני האטומים שלהם. רוב השיטות להפרדת איזוטופים מתבססות על הבדלים במסת גרעיני האטום, שכן ההבדלים בתכונות הכימיות קטנים ביותר. עם זאת, מאחר ובמקרה של אורניום ההבדל בין מאסות האיזוטופים השונים הוא קטן ביותר (מעט יותר מ-1%), מתאפשר רק תהליך סטטיסטי, בו מתקבלת תערובת עשירה רק במעט יותר באורניום-235 בהשוואה לתערובת הגלם.
לכן ברוב שיטות ההפרדה יש צורך במערך סדרתי המבוסס על מספר שלבים זהים של "תחנות הפרדה", הסדורות כך שכל תחנה מפיקה תוצר ברמת ריכוז גבוהה מעט יותר, המועבר הלאה לתחנה הבאה וכן הלאה, כך שבכל שלב רמת ההעשרה גדלה מעט יותר. מערך סדרתי כזה מכונה "קסקדה" (Cascade). אל כל תחנת הפרדה כזו מוזרם אורניום בדרגת העשרה מסוימת, עובר בה תהליך הפרדה אשר תוצריו הם שניים: זרם אורניום אחד בדרגת העשרה גבוהה במעט יותר מהרמה ההתחלתית, המוזרם אל תחנת ההפרדה הבאה; וזרם אורניום שני, כתוצר לוואי מדולל יחסית לרמה ההתחלתית, המוזרם שלב אחד אחורנית ומצורף לזרם אורניום ברמת העשרה נמוכה יותר (המוזרם לתחנת ההפרדה הקודמת). התהליך חוזר על עצמו בתחנת ההפרדה הבאה וכך הלאה, עד לקבלת רמת ההעשרה הרצויה.

2. השימוש במונח "נחיר" כתרגום ל"nostril” מתקשר לטעמי יותר מדי להפרשות גוף ירקרקות ולכן נשמע די על הפנים. האם הוא משמש אנשי מקצוע בתחום? אם לא, אני ממליצה בכל זאת להשתמש ב"צינורית הפרדה" על פני "נחיר הפרדה". דעתך?

3. בפסקה העוסקת ב"צנטריפוגה גזית" כתבת משפט שלא ממש הסתדר לי עם ההסברים לפניו ואחריו: עובי שכבה זו תלוי במסת החלקיקים: ככל שהחלקיקים קלים יותר, עובי השכבה גדול יותר.
אם אופן הצטברות החלקיקים על דופן המיכל הוא פונקציה של המסה שלהם, הרי הדבר יבוא לידי ביטוי לא בעובי השכבה אלא רק במידת קרבתם לדופן המיכל. ואם אכן יבוא לידי ביטוי בעובי השכבה, הרי שבאורניום טבעי המצב יהיה הפוך משציינת (כלומר יחס ישר בין משקל לעובי), שכן אורניום 238 שמסתו גדולה יותר, ייצור שכבה עבה יותר שכן ריכוזו גבוה יותר, ואילו אורניום 235, שמסתו קטנה יותר, ייצור שכבה דקה יותר שכן ריכוזו נמוך יותר. הלא כן?

אשמח להתייחסות. תודה. דודה סימה 18:43, 10 בינואר 2007 (IST)

לקח לי קצת זמן, אבל הנה.

1. א. קודם כל זה לא בהכרח שרוב שיטות הפרדת האיזוטופים מבוססות על הסדל המאסות. זה נכון לאורניום. בחומרים אחרים זה יכול להיות אחרת (ובהעדר מידע, אני לא רוצה לקבוע כך או אחרת). למשל מים כבדים מפיקים ע"י שימוש בהבדלים בטמפ' הרתיחה של המים הרגילים והמים הכבדים (שהאמת אני לא יודע אם היא נגרמת מהבדלי המאסה, או מסיבות אחרות, כמו ההבדלים בספין הגרעיני, אבל בכל מקרה זה כבר סיבה לתכונה, ולא תכונה לכשעצמה).

1. ב. את המושג "אלמנט הפרדה" לא המצאתי, אלא זה תרגום של משהו שמופיע בספר שבו השתמשתי. בכל אופן, מה שהבנת לא נכון, זה שמדובר במשהו שהוא סדרתי, והוא לא. יש מערך שלם בעל "שכבות" שונות, שכל אחת מהם בעקרון מכילה כמה וכמה אלמנטים שעובדים במקביל עם חומר באותה דרגת העשרה. זו גם אחת הסיבות שאני לא מורצה מהמנוח "תחנה", כי זה מרמז על משהו כדול. בעול על אלמנט הוא מכל דיפוזיה, או צנטריפוגה, שהגודל שלה הוא אולי בגודל של שואב אבק (אם להסתמך על תמונות, שלמען האמת חסרות קנה מידה, אבל זה הרושם שקיבלתי).

2. בקשר לנחיר, גם אני כשפתחתי מילון וראיתי ש nozzle מתורגם ל"נחיר" הרמתי גבה. אבל בדיקה בגוגל הראתה שזה אכן מונח בשימוש בחוגי הנדסת המכונות והירודינמיקה [1] [2].

3. אם כך, אז כנראה שבאמת כתבתי לא טוב. מתישהו אני צריך לכתוב את הערך המורחב על צנטריפוגות (זה שיהיו בו גם נוסחאות, בניגוד לערך הזה שהקפדתי לא לכלול בו נוסחאות, למען שפיות הקוראים), ואולי זה יאפשר גם לך להבין יורת טוב למה התכוונתי (אם את בעדת מביני הנוסחאות - האם כך?). כשאני מדבר על "שכבה" הכוונה היא שיש דעיכה של הריכוז, וה"שכבה" היא האזור בו מרוכז אחוז מסויים מהחומר מכל גז. זה יהיה נכון יותר לקרוא לזה "מרחק אופייני" או משהו כזה, אבל זה מונח שיפחיד קוראים. אני אחשוב איך לכתוב את זה אחרת.

eman • שיחה • ♥ 00:06, 15 בינואר 2007 (IST)

שלום Eman ותודה רבה על ההסבר המפורט.
בשתי הפסקאות אליהן התייחסתי ערכתי שיפצורים קלים בלבד לפני דקותיים, אשר להערכתי אינם סותרים את הסבריך. לעיונך. קירצוץ ייעול אחרון: מה דעתך על "מיתקן" במקום "אלמנט" (כן נו, אני מתעבת את המילה הזו): עדיין יכול להתייחס למשהו בסדר גודל של מייבש כלים, וגם נשמע הרבה יותר טוב. דודה סימה 22:12, 16 בינואר 2007 (IST)

לא. מתקן זה גדול מידי. הרי מדברים על "מתקן ההפרדה בננתז" של האיראנים, ובו מתכוונים לכל המפעל. צריך משהו שיבהיר שזה חלק קטן (וחוזר על עצמו) ממכלול שלם (ואגב מה יש לך נגד אלמנט?). אולי "רכיב" (אם כי זה מציין בד"כ דוקא דברים קטנים יותר)? eman • שיחה • ♥ 22:21, 16 בינואר 2007 (IST)

מה לעשות, מאז הגששים (החביבים לכשלעצמם), "אלמנט" נשמע לי כמו בדיחה. ועוד בלועזית. אבל לא נריב על זה, "רכיב" גם הולך לדעתי. אגב, יצא לך לעיין באיש שמן? דודה סימה 22:32, 16 בינואר 2007 (IST)

צנטריפוגה גזית

שלום Eman. נכון, בוששתי, אבל הנה:
לשאלתך באשר לשינוי שערכת בחלק המתייחס לצנטריפוגה גזית:
1. הפיסקה השלישית ברורה כשמש עכשיו.

2. השניה, לעניות דעתי, מבלבלת. למה לא לכתוב פשוט:
"העיקרון הפיזיקלי העומד מאחורי השיטה הוא קיום תלות בין אופן הצטברות החומר בדפנות הצנטריפוגה לבין מסת חלקיקיו: ככל שמולקולות החומר כבדות יותר, כך יצטברו קרוב יותר לדופן הצנטריפוגה. "
הפרוט המתייחס לאורניום מגיע מייד אחר כך בפיסקה השלישית (הברורה, כאמור).

מה אתה אומר?

דודה סימה 21:28, 3 בפברואר 2007 (IST)

לצערי לא.

קודם כל מה שכתבתי לא ספציפי לאורניום.

אבל מה שכתבת עלול להטעות. נוצר רושם כאילו הם מצטברות בשכבה אחת (בנוסח החדש ניסיתי להמנע מהשימוש במילה "שכבה") עם גבולות מוגדרים - ולא כך. הגז נמצא בכל מקום, רק הצפיפות שלו עולה ככל שמתקרבים לדפנות, ויורדת ככל שמתקרבים לאמצע. והשוני הוא יותר דרמטי ככל שהמאסה של המולקולות יותר גדולה. זה כמו אויר (כי זה גאז) באטמוספרה (שגם הצפיפות שלו הולכת ודועכת ככל שעולים באטמוספרה) ולא כמו מים שהם נוזל כמעט בלתי דחיס שיוצרים שכבה ברורה, שמסתיימת באופן מובהק (בגובה פני הים). eman • שיחה • ♥ 22:23, 3 בפברואר 2007 (IST)

אוקיי. הבינותי את המנעותך מה"שכבתיות". הגהתי קלות לחידוד הקשר בין הפסקאות, לעיונך. דודה סימה 07:43, 4 בפברואר 2007 (IST)

דיפוזיה גזית

לא ברור לי איפה מושקעת העבודה בשיטת הדיפוזיה הגזית. עושה רושם שזה כביכול סותר את החוק השני של התרמודינמיקה. ענק עדין 14:37, 7 במאי 2007 (IDT)

שאלה מצויינת שלרגע אפילו הצליחה לבלבל אותי.

בקשר לאיפה מושקעת העבודה - היא מושקעת בשאיבת הגז המועשר מהתא בו הוא מצטבר (ולמעשה גם המדולל מהתא בו הוא נשאר). זה חלק מהותי מהתהליך, כי אם נחכה מספיק זמן עד שיהיה שיווי משקל בין התאים אז הריגוזים של האיזוטופים בשניהם יהיו שווים. רק בגלל שאנחנו מתערבים בשלב הביניים של מעבר החלקיקים, אשר מתרחש באופן קצת שונה עבור שני האיזוטופים יש לנו תהליך של הפרדת איזוטופים שמוריד בסופו של דבר את האנטרופיה.

עדיין צריך לענות לשאלה איך האנטרופיה גדלה כל הזמן, אפילו לפני תחילת השאיבה. והתשובה תהיה מן הסתם שצריך לזכור שיש שני דברים שתורמים לאנטרופיה - עיניין אנטרופית הסידור שאני מניח שקטנה; אבל מצד שני יש את האנטרופיה שיש לגז בכלל, בלי קשר לזבהות החלקיקים. כשגז משתחרר מתא אחד, ומתחיל למלא גם תא שני האנטרופיה גדלה (כי מספר המצבים האפשרים במרחב הפאזות גדל).

eman • שיחה • ♥ 14:50, 7 במאי 2007 (IDT)

תודה רבה על התשובה המעניינתענק עדין 00:46, 8 במאי 2007 (IDT)

מלחמת עיראק

כתוב מלחמת עיראק ב- 1991, והערך מפנה למלחמה השנייה (ב- 2003). איזה הנכון?

עד כמה שידוע לי עיראק לא פיתחה נשק גרעיני לפני מלחמת המפרץ השנייה. האמריקאים לא מצאו שום עדות לכך לאחר הפלת סדאם חוסיין. תיקנתי לראשונה בערך.--Eitan110 - שיחה 00:06, 7 בפברואר 2012 (IST)

לדעתי בערך כתובה מסה קריטית שגויה לאורניום מועשר ל-20%

נכתב בערך שהמסה הקריטית הדרושה לאורניום מועשר 20% היא 50 ק"ג בלבד.

במקורות אחרים כתוב שדרוש 140 ק"ג: http://www.iranwatch.org/ourpubs/articles/iranucleartimetable.html

הסימוכין שניתן בפסקה, סימוכין 1 , מוליך לדף שאינו קיים . http://www.sipri.org/contents/publications/Krass83.html

קישור שבור

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.uic.com.au/nip33.htm
  • In אורניום מועשר on 2011-11-22 19:39:59, Socket Error: 'Name or service not known'
  • In אורניום מועשר on 2011-11-27 22:42:44, Socket Error: 'Name or service not known'
  • In אורניום מועשר on 2012-01-20 01:06:09, Socket Error: 'temporary name resolution failure'
  • In אורניום מועשר on 2013-05-03 11:34:46, Socket Error: 'Name or service not known'

--Matanyabot - שיחה 14:34, 3 במאי 2013 (IDT)

קישור שבור 2

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.kiae.ru/radleg/ch2e.htm
  • In אורניום מועשר on 2013-05-03 11:34:48, 404 Not Found
  • In אורניום מועשר on 2013-05-04 23:10:09, 404 Not Found
  • In אורניום מועשר on 2013-05-13 20:28:49, 404 Not Found

--Matanyabot - שיחה 23:28, 13 במאי 2013 (IDT)

הצעת הסרה מהמומלצים

ערך זה מועמד להמלצה או להסרת המלצה. מומלץ להיעזר בקריטריונים כדי לבחון את הערך. הנכם מוזמנים להעיר ולהגיב בדיון זה ולבקר מועמדים נוספים.

דיון

בערך מומלץ זה רק שתי הערות שוליים מה שלא מאפשר את המשך הכללתו ברשימת הערכים המומלצים שלנו. גילגמש • שיחה 20:28, 10 בינואר 2018 (IST)

מסכים. כמו כן יש גם דרישות {{מקור}} בגוף הערך, ופרק קישורים חיצוניים ריק. Dovno - שיחה 12:40, 7 במאי 2018 (IDT)