שיחה:אסתר קאפח

גילוי נאות. ערך זה נערך בתשלום מתיאל - שיחה 12:13, 25 בפברואר 2021 (IST)מתיאל

גילוי נאות, עריכה בתשלום: כתיבת ערך זה או עריכתו נעשתה תמורת תשלום ! יש לספק את זהות מזמין העריכה בפרמטר |מ=. (מדיניות | הבהרות)👆 –מקף־‽ 14:40, 15 בדצמבר 2021 (IST)

חשיבותו האנציקלופדית של הערך אינה מובהרת בו

למרות שללא ספק נשואת הערך היא דמות חיובית, אני מתקשה למצוא הצדקות להגדרת הערך הזה כבעל מה שאנו קוראים "חשיבות אנציקלופדית". מדובר בחוקרת ומרצה שלעת עתה אינה בעלת תואר פרופסור. היא ערכה ספר אחד ופרסמה מחקר אישי שלה בספר אחר שיצא לאור בכספה, בהוצאה עצמית. שני ספרים נוספים פרי מקלדתה הם ספרי שירה, ולא מצויין שאחד מהספרים זכה בפרסים ספרותיים כלשהם. אני לא בטוח ששני ספרי השירה הללו מקנים לה את ה"חשיבות האנציקלופדית" לפי הכלל הלא-כתוב (לא כתוב עדיין לצערי) של "שני ספרים". לפיכך, זה מסוג הערכים שאולי יהיה להם מקום בעוד שנים מספר, אבל לא היום, גם אם שילמה לכותב שיכתוב עליה. אנא תקנו אותי אם אני טועה או שפספסתי משהו. Ldorfman • שיחה 02:09, 10 במרץ 2021 (IST)

לדעתי אין חשיבות דוד א. - שיחה 07:49, 10 במרץ 2021 (IST)

בעד חשיבות, די שהוציאה 2 ספרי שירה וסיפורים בהוצאת סטימצקי. בנוסף פרסמה 2 ספרים נוספים ומאמרים אקדמאים, בהיותה דוקטורית וחוקרית ופיתחה תוכניות לימודים ושיטות ועוד אגסי - שיחה – הטיות יש לתקן 17:15, 10 במרץ 2021 (IST)

אני מסכים עם אגסי. אני חושב שאפשר לקבל את הערך. גילגמש • שיחה 17:34, 10 במרץ 2021 (IST)

בעד חשיבות מנימוקי אגסי. דרדק • שיחה • כ"ז באדר ה'תשפ"א • 01:23, 11 במרץ 2021 (IST)

בעד חשיבות מנימוקי קודמי ובנימה לכל שאר חברי דיי עם הקיפוח לערכים על נשיםBalberg - שיחה 19:52, 11 במרץ 2021 (IST)

כל מי שבקיא בעולם הוצאות הספרים יודע שהוצאת סטימצקי כמו גם הוצאת ניב והוצאת קונטנטו דה סמריק הן פס יצור שמוציאות כל דבר לכל אחד שמעוניין לשלם, בלי תנאים וכמעט בלי עריכה (וכך תמיד היו); אחריהן מזדנבות עוד כמה (אני יכול לתת שמות). באשר למחקרים האקדמיים - להרבה אנשים באוכלוסיה יש דוקטורט (אני זורק בשלוף מספר - מאה וארבעים אלף, מעניין אם התקרבתי למספר הנכון, ניתן לבדוק זאת עם מעט מאמץ), במה היא מיוחדת ? באיזה מוסד אקדמי יש לה מנוי ? יש כ-2500 חברי סגל בדרגת פרופסור חבר ופרופסור מן המניין - הם סף החשיבות שעובר אוטומטית אצלנו ועוד כ-2500 בדרגת מרצה בכיר ומרצה, שהם חברי סגל בכיר שמתחת לסף החשיבות ועדיין חברי סגל בכיר, ועוד כמה (אלפים ? לא יודע כמה, חברי סגל בכיר שפרשו לפנסיה - אולי נגיע לעשרת אלפים ביחד שזה מספר גדול) האם היא הגיעה לאחד מהם ? נראה לי שלא, אבל תקנו אותי אם אני טועה. לגבי חברות באגודת הסופרים העבריים: ב-2015 בערך מאוד הורידו את תנאי הסף וכמעט כל אדם שהוציא ספר סיפורת או שירה במדינת ישראל יכול להתקבל אליה והוסיפו גם הרבה (אני חושב שהרבה) מתרגמים ועורכים, שהיו פחות מהם בעבר. צחי לרנר - שיחה 21:45, 11 במרץ 2021 (IST)

שלום לכולם, בימים אלו יוצא ספרה החמישי של ד"ר קאפח. לגבי מעמד ההוצאות, הבהרתי בדיונים אחרים שעולם המו"לות הישראלי והעולמי עבר מהפך והיום להערכתי 90% מהספרים יוצאים במימון המחבר, גם בהוצאות גדולות ובעלות מוניטין ומגמה זאת רק תתחזק בשנים הקרובות לאור התרחבותה של אמזון, לכן יש לדון בתכנם של הספרים ולא במו"ל. באותה מידה גם שבדיון על ספר חשוב יש להתייחס רק, או בעיקר לפחות, לתוכנו של הספר ולא לזהות המחבר או המחברת. כי פוליטיקת זהויות גורמת לספרות ולאמנות להיראות שהכל נוסב רק סביב זה ולהשטחת כל מקוריות או ייחודיות, כי היחיד משויך לקבוצה. וראו את העריכה שלי על הסרט "מלקולם ומארי" שבדיון שם מתגלעת ביקורת על פוליטיקת הזהויות אך הבמאי, שהוא גם התסריטאי שם אותה בפיה של דמות אפרו-אמריקאית. לאור זאת, אני לא רוצה שתתנו יחס מיוחד לערך בגלל שמדובר באישה ממוצא תימני, אלא בגלל הישגיה האקדמיים. צפו בראיון שלה שנמצא בקישורים החיצוניים. רק כדי לסבר את האוזן, תרתי משמע. (יכול להיות שאני מכשיל כאן אלמנט שהיה יכול לעזור לשכנע בעד הערך, אבל גם שאני מישהו שעורך גם בתשלום, יש לשמור על יושר אינטקטואלי.) וראייה להישגיה האקדמים היא שד"ר קאפח פירסמה 47 מאמרים אקדמאים שזכו להכרה בעולם האקדמאי, המאמר שלה מ2007 צוטט הרבה פעמים (יש סימוכין בערך) וזה קנה מידה. אותו דבר היה בערך על מיסטר בין שבו יש רק התייחסות אקדמית אחת שאינה עוסקת בתוכן הקומי של הסידרה, אך מכיוון שהתייחסות אקדמית זאת צוטטה 20 פעם במאמרים אקדמאיים אחרים, נגזרת ממנה חשיבות או לפחות ככה ענו לי בדף השיחה. 22:41, 11 במרץ 2021 (IST)מתיאל

בעד חשיבות, לא מבין איפה הדילמה כאן? 47 מאמרים זה לא מעט. מסכים עם נימוקי אגאסי Fabiorahamim - שיחה 22:48, 11 במרץ 2021 (IST)

הקריטריון לגבי ספרים אינו מי שילם עבור ההדפסה, אלא האם יש הישג בעצם הוצאת הספר. היינו, האם ההוצאה מעבירה את הספרים שיפוט עמיתים; ובאיזו מידה הלקטורה הזו סלקטיבית ותחרותית. אם הדרישה היא שעלינו "להתייחס לתוכנו של הספר" (כקריטריון לחשיבותו), היכן ההתייחסות הביקורתית הזו? עוזי ו. - שיחה 00:04, 12 במרץ 2021 (IST)

צחי צודק אבל אני חושב שיש פה מספיק לקבלת הערך. גם אם הסופרת שילמה להוצאה עבור הוצאת הספרים (וזה לא ודאי), הדבר הזה בצירוף למאמרים שפרסמה זה לא מעט. למרות הביקורת המנומקת של צחי לרנר, אני חושב שאפשר להשאיר. גילגמש • שיחה 00:08, 12 במרץ 2021 (IST)

באתר רמב"י אני רואה בסך הכול שישה מאמרים שלה בנושאי יהדות (כשבודקים את המאמרים האחרים המופיעים בחיפוש שמה רואים שכתבו אותם אחרים). אם אני מבין נכון אז מתיאל הביא בסך הכול מאמר אחד שצוטט הרבה לדבריו, מדובר במאמר אחד בלבד וב-45 ציטוטים, זה אולי נראה הרבה למי שלא מבין בכך, אבל נראה לי שבשביל חוקר מהתחום זה מעט מאוד. צחי לרנר - שיחה 00:21, 12 במרץ 2021 (IST)

אוקי, זאת טענה אחרת לחלוטין והיא כבדת משקל. אני חושב שאין לקבל הבהרות חשיבות שהתבססו על מספר המאמרים שפרסמה היות שיש חשש ממשי שהמידע לא מדויק. אני גם מסיר את תמיכתי מהערך הזה לאור הממצא החדש. אתייג את משתמש:מתיאל כדי שיסביר את הנקודה הזאת. בלי זה אני לא חושב שיש אפשרות לקבל את הערך וזה מטיל צל גם על הפרטים האחרים שמופיעים בו. גילגמש • שיחה 00:23, 12 במרץ 2021 (IST)

אולי אני לא יודע ולא בדקתי מספיק (ואכן לא הקדשתי זמן רב לבדיקה), אבל מתיאל מוזמן להוכיח איך הוא הגיע ל"נכון ל-2021, היא פירסמה 47 מאמרי הגות ומחקר. מתוכם 27 מאמרים בכתבי עת אקדמיים שצוטטו בעבודות מאסטר ומחקרים נוספים" כפי שכתב בערך ? האם "מאמר" שהיא פירסמה בבלוג שכל אחד יכול לפרסם בו נחשב בעיניו למאמר מחקרי ? כאן אני רואה שבעה מאמרים, בנוסף לשישה מרמב"י יוצא 13‏. לפי גוגל סקולר (אם הקלדתי נכון את שמה), כמות הציטטות שלה היא מאוד מאוד נמוכה. בגוגל ספרים היא לא קיימת. מתיאל מנה תשעה מאמרים אקדמיים, כשאחד מתוכם הוא בשבו (כתב עת), האם מאמר ב'שבו' הוא מאמר אקדמי ? מתיאל גם מביא מאמר ממסורה ליוסף וטוען שהוא אקדמי, האם זה אכן כך ? לפי הספירה של מתיאל ברשימה שהוא הביא נשארנו עם שבעה מאמרים אקדמיים, פחות ממה שאני ספרתי, אבל לא ממש התעמקתי. נ.ב. להרבה מאוד טענות בערך אין הוכחות ולא ניתן לאמת אותן (הוכחות צריך להביא בהערות שוליים כאסמכתאות לעובדות), אנחנו צריכים לסמוך על מתיאל שבדק אותן. אגב, מה קרה עם שיריה שהולחנו, היכן בוצעו ? באילו חברות תקליטים יצאו השירים המולחנים ? "גם הגתה את שיטת "מיפוי הבעיה" לפתרון בעיות מילוליות במתמטיקה." - בכמה מוסדות בעולם מלמדים את השיטה ? (חמש תוכניות לימודים ממוסדות מובילים יספיקו) כמה היא מצוטטת ? לפחות לפי גוגל סקולר וגוגל ספרים השיטה לא נהפכה לנחלת הכלל ואפילו לא לנחלת פרטים רבים. צחי לרנר - שיחה 00:43, 12 במרץ 2021 (IST)

מתיאל טוען שאני שוגה בהנחתי וכיום כמעט כולם משלמים על ספרים, גם בהוצאות "היוקרתיות". אכן הוא צודק במידה רבה, בשנים האחרונות יש מעבר הולך וגובר לתשלום ספרים בידי המחברים, גם בהוצאות "היוקרתיות", אבל: 1. בטובות שבהן זה עדיין לא כולם, אלא חלק, בניגוד להוצאת סטימצקי ודומותיה, שבהן מאז ומתמיד כולם שילמו את מלוא מחיר הספר. 2. ההוצאות הפחות טובות מוציאות לאור כל אחד שמשלם להן; לעומת זאת בהוצאות הטובות יש לקטורה והן אינן מוציאות לאור כל אחד, אלא בוחרות מעטים מתוך רבים; 3. בהוצאות הגרועות יש מעט מאוד עריכה והגהה ואילו בהוצאות הטובות מאוד משקיעים בכך. נ.ב. הוא כותב: "גם בהוצאות גדולות ובעלות מוניטין" - אבל למעשה אין קשר בין גודל לבין מוניטין, ייתכן שהוצאה תהיה גדולה והמוניטין שלה על הקאנטים (ואכן חלק מההוצאות הגרועות ביותר הן כאלה), ייתכן שתהיה קטנה והמוניטין רב ותיתכנה אפשרויות הפוכות; לכן השתמשתי במקום זאת במונח "יוקרתיות". צחי לרנר - שיחה 09:21, 12 במרץ 2021 (IST)

בעד חשיבות מהנימוקים שהעלו למעלה.--היידן 10:43, 13 במרץ 2021 (IST)

מחלק את התשובה ל-3.

1. תוכנית "מיפוי הבעיה" נמצאת באתר מכון מופ"ת (שמתי לינק בהערות השוליים בערך) והשתמשו בה יותר מ5 מוסדות חינוכיים, ביניהן מכללת תלפיות עצמה, בה הייתה מושא הערך חלק מהסגל האקדמי.

2. לגבי המאמרים, 27 מתוך מתוך ה-47 הם אקדמיים וגם השאר, הרוב לא פורסמו במשהו כמו בבלוג שכל אחד יכול לפרסם בו, אלא באתרים ובבמות שונות. לגבי המאמרים האקדמיים, הוספתי בהערות שוליים עוד מקורות. אני חושב שדי בהם להראות הד אקדמי למאמריה שמעיד על חשיבות.

3. לגבי 3 הספרים שלה, לא זה שבעריכתה על יהדות תימן ולא זה שיצא בהוצאה עצמית. כן, יש הוצאות מסוימות אורבות לסופרים בראשית דרכם, אבל כמו שדובר למעלה, יש להסתכל על איכות כתיבתה, במיוחד בעולם המו"לי, של היום ולא בזהות המו"ל. על איכות כתיבתה יעידו התחרויות בהן זכתה, שגם להן סימוכין בערך וביקורות של אנשי ספרות כמו ראובן שבת, הרצל חקק, ד"ר בת ציון ימיני ועוד. מתיאל - שיחה 19:01, 14 במרץ 2021 (IST)מתיאל

א' - באלו תחרויות זכתה?

ב' - לא הבנתי למה הכוונה במשפט ”לגבי 3 הספרים שלה, לא זה שבעריכתה על יהדות תימן ולא זה שיצא בהוצאה עצמית”.

ג' - לא מצאתי תימוכין לכך שהספר "ילדת ביכורים" יצא כבר לאור. אם טרם פורסם, סביר שהערך הזה נועד ליצור עבורו קידום מכירות. בסופו של דבר עדיין מדובר בכותבת שאינה פרופ', הוציאה לאור שני ספרי שירה (לגבי סטימצקי, איני יודע אם גם היא גובה תשלום עבור הדפסת ספרים בבית הדפוס שלה) ועוד ספר אחד שמרכז מחקר אישי שלה ויצא לאור בהוצאה עצמית שלה. אני לא חושב שזה עומד כרגע ברף המקובל אצלנו. Ldorfman • שיחה 19:33, 14 במרץ 2021 (IST)

היי לירון. כתוב בערך: "סיפורה, "עולים לתל אביב" נבחר לפרסום במסגרת הפרויקט: "110 זיכרונות ילדות תל אביבים" באתר ספריית בית אריאלה ובשיתוף עיריית תל אביב.שירה "בְּצֵל נַזֶּרֶת" זכה בתחרות השירה "בין גלי קורונה" בעילום שם של האתר "יקום תרבות". תחרויות שבעילום שם הם לדעתי הכי מדד לאיכות כי אין בעד פוליטיקות פנימיות ופחות פוליטיקת זהויות.

הכוונה שיצא ספר מחקר שהיא ערכה, ספר בהוצאה עצמית (אגב, גם על מעמד הספר הזה אפשר להתווכח כי זה יצא בבית דפוס ירושלמי שעוסק בהפקה, שזה מה שרוב ההוצאות היום מספקות מלבד עריכה ולקטורה, אבל נניח לזה. לגבי ההוצאה, הבהרנו את הדבר קודם בדיוק שרוב ההוצאות היום לוקחות כסף ומה שמשנה זה האיכות. הוצאת ספר היא סיכון היום ואני חושב ש90% מהספרים יוצאים בתשלום, במיוחד ספרי שירה, כאלו שלא זוכים לתמיכה של קרן, אבל גם אז המשורר מעביר את הכסף מהקרן להוצאה. אין פה שום כוונה של קידום מכירות כי הספר החדש לבדו לא מצדיק את הערך, אלא כל מה שעשתה, יש לה כאמור 3 ספרים בלעדיו, לגבי חידוד הקריטריה לגבי הוצאה עצמית אשמח לעשות דיון במקומות המתאימים כי אני מרגיש שזה יעזור בעתיד, להתאים את ויקיפדיה למציאות החדשה (והעגומה יש לומר) של ענף המו"לות מתיאל - שיחה 20:58, 14 במרץ 2021 (IST)מתיאל

מסכים עם צחי. משתמש:גילגמש, מובן מאליו שהייתה צריכה להביא כסף מעצמה או ממקור כלשהו. אפילו בהוצאות אקדמיות זה נצרך, קל וחומר בסטימצקי. נרו יאיר • שיחה • א' בניסן ה'תשפ"א • 21:24, 14 במרץ 2021 (IST)

1) אם סתם לימדה באיזה מוסד זה לא אומר שהמציאה שיטה ושקנתה לעצמה ממשיכים. האם יש חמישה מוסדות אקדמיים שבהם אחרים (ולא היא עצמה ובמוסדות שבהם היא לא לימדה) לימדו את השיטה שלה, הגדירו זאת כשיטת לימוד/מחקר וייחסו את המצאתה לאסתר קאפח ? 2) כמות הציטטות שלה בגוגל סקולר מאוד נמוכה, היא רחוקה ממעמד אקדמי וזה בתחום מאוד מאוד נחקר ונלמד, אז קל וחומר. 3) מאוד-מאוד-מאוד חשוב באילו הוצאות פירסמה. ההוצאות הבאות מוציאות לכל אחד שמשלם: סטימצקי, קונטנטו דה סמריק, הוצאת צמרת, אופיר ביכורים, הוצאת סער, מדיה 10, ספרי ניב (ויש עוד בטח, אלה עלו לי בראש כרגע). לעומת זאת הוצאות כמו ידיעות ספרים, זמורה ביתן מודן, הוצאת שוקן ועם עובד - מוציאות למעטים מאוד מבין רבים מאוד שפונים אליהן. 4) מה מידת הסיקור התקשורתי והפרסים ? באילו אכסניות פורסמו עליה כתבות וכמה כתבות ובאילו פרסים זכתה ומי העניק לה אותם ? (אולי אני לא מבין ולא רואה וזכתה להרבה ?) 5) זה בסדר גמור להיות מכלילן קיצוני ובסדר גמור להיות מחקן קיצוני ובסדר גמור להיות כל מה שבאמצע - הכול לגיטימי ואין בליבי על איש, אבל צריך להסתכל למציאות בעיניים ולהודות בפני עצמנו איזה רף אנחנו מציבים ואז להחליט האם ערך זה או אחר עומד במה שאנחנו חושבים שנכון להיכנס לוויקיפדיה. צחי לרנר - שיחה 21:55, 14 במרץ 2021 (IST)

אני גם בעד הקפדה על רף, אבל שיהיו קריטריונים יותר חדים מאשר שם ההוצאה. חלק מההוצאות שמנית ממש מזעזעות, אבל תחשוב שחלקן אורבות ממש לסופרים חדשים ותמימים, שלא מכירים את השוק ולא יודעים מה המונטין של ההוצאה. יש סופרים שמרוצים מחלק קטן מההוצאות האלו, אבל שוב, אני חוזר, הקריטריון צריך להיות רמת הכתיבה, וכאן יש לזה הוכחות, כמו תחרויות בעילום שם עם שופטים מקצועים וכיו"ב.

מוסדות שהשתמשו בשיטה שלה מלבד מכללת תלפיות: מכללת תלפיות (רשימה חלקית), חטיב אחד העם בפתח תקוה, חטיב בן גוריון פתח תקוה, בית הספר שיל"ה, בית הספר ניר. לגבי מעמד אקדמי, שוב, בעד הקפדה על רף, אך גוגל סקולר הוא לא היחיד שיקבע ואנחנו נותנים לו יותר כוח, הוספתי עוד מקורות וציטטות. יש פה עוד נושא שהיא מתמחה בו והוא היחס בין מדע ודת/רוחניות. נושא חשוב לדעתי שלא נחקר מספיק בצורה רצינית (כמובן שכל הניו-אייג' לא רציני מספיק בתחום ופה יש אשת אקדמיה שחוקרת את הנושא. לגבי תקשורת, יש מבקרים שמניתי פה ועוד כמה בערך עצמו, כתבות וראיונות. אחפש עוד, אבל שוב, בויקיפדיה לעיתים עולים רק מה שניתן למצוא בגוגל וחבל. כשלמדתי באוניברסיטה ממש יכולתי לנבור בארכיונים, וגם באלו שאינם ממוחשבים. בקיצור, יש הרבה לשפר את המתודולוגיה שלנו. "לימדה בסתם מוסד" זה לא כזה מכבד, אבל ניחא. וגם מכלילן לא קיצוני צריך לדעתי להיות בעד הערך. מתיאל - שיחה 22:47, 14 במרץ 2021 (IST)מתיאל

1) לדבריו של מתיאל '"סיפורה, "עולים לתל אביב" נבחר לפרסום במסגרת הפרויקט: "110 זיכרונות ילדות תל אביבים" באתר ספריית בית אריאלה ובשיתוף עיריית תל אביב.' בפרויקט השתתפו 110 אנשים (אני ספרתי, כשם כך מספר הזכרונות), חלק גדול מהם כלל אינם מוכרים. זה בהחלט משהו וכל הכבוד לה, אבל זה לא כזה הישג גדול כמו שמתיאל מציג את זה, כי מדובר באחת ממאה ועשרה אנשים ולא בפרס חשוב או פרס בכלל. 2) אילו מוסדות לימדו את השיטה שלה ? שאלתי במפורש לגבי מוסדות שלא לימדה בהם ומתיאל כותב לי 'מכללת תלפיות' שבה לימדה ועוד חוזר על כך פעמיים בלי לשים לב והיכן ההוכחות למקומות האחרים שבהם לימדו אותה אחרים, לא היא עצמה והציגו זאת כשיטה וייחסו את המצאת השיטה לאסתר קאפח ? כולם בתי ספר, היכן ? האם יש חמישה מוסד אקדמיים מכובדים שלימדו את השיטה שלה ויש הוכחות לכך ? ) כמות הציטטות שלה בגוגל סקולר מאוד נמוכה וזה בתחום מאוד מאוד נחקר ונלמד, אז קל וחומר. מתיאל, מי קבע שהמציאה שיטה: אתה קבעת ? היא קבעה ? אתה יכול להביא חמישה פרופסורים באוניברסיטאות יוקרתיות שכותבים במאמרים אקדמיים בכתבי עת מהשורה הראשונה או אפילו השנייה שהיא המציאה שיטה ? אני נותן לך אפשרויות להוכיח שאני טועה ואתה צודק. 4) איזה מעמד אקדמי יש לה ? היא הגיעה לדרגת מרצה כסגל בכיר באיזה מוסד ? 5) באילו עיתונים או כתבי עת מרכזיים נכתבו עליה ביקורות או כתבות פרופיל ? (למשל מאזנים, עתון 77, הארץ, מקור ראשון, ידיעות אחרונות). צחי לרנר - שיחה 23:08, 14 במרץ 2021 (IST)

לדעתי, המשפט: "קאפח הוציאה חמישה ספרים. סיפורה, "עולים לתל אביב" נבחר לפרסום במסגרת הפרויקט: "110 זיכרונות ילדות תל אביבים" באתר ספריית בית אריאלה ובשיתוף עיריית תל אביב." מביע חשיבות לערך. ‏Ovedc • שיחה 07:43, 15 במרץ 2021 (IST)

ברזומה שלה פיתוח תוכנת מחשב ובה מאגר בעיות מילוליות הפועלת על פי המודל התאורטי ושיטת "מיפוי הבעיה" לתלמידי חטיבות הביניים במחוז המרכז. לעבודה עם המחשב הייתה חשיבות סטטיסטית בין היתר ותרם למהימנות ולתקפות של הממצאים הסטטיסטיים, בנוסף למחקר הסטטיסטי הופעל גם מחקר איכותני. גם זה היה חידוש בפני עצמו.

סימוכין בלינק https://sites.google.com/site/esterkapa1/diplomas

לגבי המדור "אסתר קאפח, 1999. השפעת משוב מטה-קוגניטיבי בתהליכי פתרון בעיות מילוליות מתמטיות בעזרת מחשב, עבודת דוקטור, ביה"ס לחינוך, אוניברסיטת בר-אילן, רמת-גן." הוספתי סימוכין בהערות השוליים.

בקריירה האקדמית שלה עברה אסתר ב4 צירים: האחד לפרסם מאמרים. השני להופיע בכנסים אקדמיים (הרשימה שלהם ירדה, אוסיף את הכנסים המרכזיים, בארץ ובחו"ל גם כן בהערות השוליים), השלישי העברת סדנאות הן למורים משתלמים ולסטודנטים במכללה האקדמית תלפיות והן למורי-מורים ממכללות אחרות במכון מופ"ת והרביעי השתתפות בפורום של חקר השיח המתמטי וגם שם היא העבירה סדנה למורי המורים. באתר של מכון מופ"ת – בית הספר למחקר ולפיתוח תכניות בהכשרת עובדי חינוך והוראה במכללות, מקוטלגים חומרי למידה, האסטרטגיות שפיתחה, שיטת "מיפוי הבעיה" ומאמרי מחקר והם נגישים לכל המכללות והמוסדות האקדמיים ולמורי בתי הספר. כמו כן היא הייתה פעילה בפורומים, חקר השיח והמחקר האיכותני במכון מופ"ת. סימוכין: http://www.mofet.macam.ac.il/SearchCenter/Pages/results.aspx?k=%D7%90%D7%A1%D7%AA%D7%A8%20%D7%A7%D7%90%D7%A4%D7%97 וכן, http://www.mofet.macam.ac.il/infocenter/Pages/StudyRes/636514267224947290.aspx http://www.mofet.macam.ac.il/infocenter/Pages/StudyArticle/634968178865220492.aspx וכן, http://www.mofet.macam.ac.il/infocenter/Pages/ResearchTools/634642332412694920.aspx וכן, http://www.mofet.macam.ac.il/infocenter/Pages/StudyArticle/634968096609150882.aspx וכן, http://www.mofet.macam.ac.il/infocenter/Pages/StudyArticle/634967964911030427.aspx

הסימוכין הוכנסו לערך.

מעבר לכך, פרופ' זמירה מברך המנחה שלה בדוקטורט ופרופ' ברכה קרמרסקי בשיתוף משרד החינוך והמכון לאינטגרציה באוניברסיטת בר אילן העבירו את הידע בהשתלמויות מורים באוניברסיטה.

בנוסף, בקורס שנתי "מדידה והערכת הישגים" שהעבירה קאפח במכללת אורט סינגלובסקי למורים אקדמאים, הפעילו המורים בהנחייתה את שיטת "מיפוי הבעיה", כל אחד בבית ספרו והגישו עבודות עם ממצאים. (כלי המחקר מקוטלגים במכון מופ"ת) לאחר הגשת מועמדות לפרופסורה נאלצה קאפח לצאת לפנסיה מוקדמת עקב בעיות בריאות, לכן כעת היא כותבת פחות טקסטים אקדמיים ויותר טקסטים ספרותיים ועדיין ממשיכה בהתנדבות להרצות במועדוני אזרחים ותיקים ועוד.

כתבות פרופיל יש בשבועון "גל הגפן" המופץ בתפוצה נרחבת באזור המרכז ובירחון "אתרוג" המופץ למוריישראל במערכת החינוך ומכאן חשיבותו בהפצת המידע לאוכלוסיית המטרה. גם המאגר של מכון מופ"ת ומכוון למורים למורי-מורים במכללות ולחוקרים תורם להפצת המידע. ובנוסף הביקורות של אנשי הספרות שיש בערך. קאפח השתתפה בשתי תוכניות טלוויזיה: https://sites.google.com/site/esterkapa1/hyy-srh בנוסף, שימשה כשופטת בקרן המדע, https://sites.google.com/site/esterkapa1/judgement וכשופטת בחידון ארצי "ואהבת" לתלמידים מכל רחבי הארץ. https://sites.google.com/site/esterkapa1/judgement אני חושב רק בחלק מההתייחסויות האלו במדיה להצדיק חשיבות. לגבי ההפקה וההוצאה לאור, הספרים עברו תחקירים, ועריכה לשונית. בשיתוף עם אנשי מקצוע, למשל באקדמיה ללשון עברית ד"ר אורי מלמד, ד"ר אדם בן נון עורך כתב העת "תהודה", פרופ' יוסף טובי עורך כתב העת "תימא", פרופ' אורה שורצולד, פרופ' חזן. ורק בסוף הועברו כתבי היד, לקטורה, חתימת חוזה, עריכה, עימוד, דפוס שמש והדפסה. כך היה עם מנהלת ההפקה מירושלים שמפיקה ספרים רבים וביניהם כתב העת של מכללת גבעת וושינגטון, "מחקרי גבעה". גם כאן התהליך היה דומה, הפעם מול "דפוס העיר" שמתפקד גם כמטרייה שירותים הדומה להוצאה לאור, לכן המושג הוצאה עצמית הוא אמורפי מדי. "דפוס העיר" הפיק עבורה את שני הספרים, "מתימן לישראל – תרבות, לשון, ספרות וחינוך", המכיל 17 מאמרים ובהם שני מאמרי מחקר שלה ואת הספר "רבנית וכלה בשליחות המדינה." ושוב, חוזר לדיון שלנו על ההוצאות ומעמדן המשתנה, על האיכות כמדד ועל הזכיה שלה בתחרות כתיבה בעילום השם.

מחקריה נוספים שחלקם צוינו בערך אך שוב נחוצים להבהרת חשיבות. אסתר קאפח, 2004 תרבות ארגונית במכללה אקדמית. מכון מופ"ת – קרית החינוך בתל-אביב אסתר קאפח, 2001 הוראת תנ"ך באמצעות מסדי נתונים ממוחשבים והשפעתם על כישורי חשיבה של מורים. מכון מופ"ת – קרית החינוך בתל-אביב אסתר קאפח, 1999. השפעת משוב מטה-קוגניטיבי בתהליכי פתרון בעיות מילוליות מתמטיות בעזרת מחשב, עבודת דוקטור, ביה"ס לחינוך, אוניברסיטת בר-אילן, רמת-גן. סימיכין https://education.biu.ac.il/node/3037 אסתר קאפח וזמירה מברך, 1996 מדידה והערכה של פרויקט קליטת עולים חדשים מאתיופיה, בשיתוף אוניברסיטת בר אילן והג'וינט ירושלים. אסתר קאפח, 1993 השימוש במאגרי מידע בבתי הספר של אגף שח"ר (חטיבות הביניים). בהיותה מפקחת ארצית, משרד החינוך, ירושלים. אסתר קאפח, 1993. לוגו כאמצעי לפיתוח מטה-קוגניציה, חשיבה מתמטית ותפיסה מרחבית, עבודת מאסטר, ביה"ס לחינוך, אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן. מתיאל - שיחה 19:09, 15 במרץ 2021 (IST)מתיאל

ועדיין, לאחר כל ההסבר הארוך הזה, למרות שתרומתה למחקר מוערכת, כמו גם תרומתה להוראת סגלי ההוראה, היא עדיין אינה פרופסור ויש רבים המחזיקים בתואר דוקטור שלהם כמות פרסומים דומה. אין פה הבהרה לגבי פעילות יחודית. לא נוכל לכתוב ערך על פועלו של כל דוקטור, מכל תחום. Ldorfman • שיחה 19:24, 16 במרץ 2021 (IST)

שוב, הובהר החידוש שבתוכנית שלה, שיש תמיכה של פרופסורים ושהשיטה נפוצה בלפחות מספר מוסדות חינוך. וגם 27 המאמרים האקדמים שצוטטו ונוספו מקורות וסימוכין. בלי קשר לזה, הערך צריך להישאר לדעתי רק בגלל פועלה כסופרת, וראה הדיון על האיכות לעומת ההוצאה, התחרות בעילום שם וכיו"ב. כלומר, אם היא על הסף בשני תחומים, זה כבר יוצא אימפקט שביחד מזדקר לדבר בעל חשיבות שמצדיק ערך 19:44, 16 במרץ 2021 (IST)מתיאל

מתיאל, הערך כתוב בצורה מבולבלת והטיעונים שלך כתובים בצורה מבולבלת ולא מסודרת. אתה גם הצגת כמה טענות שבהם ניסית לשכנע אנשים שלא חשבו אחרת ממך. לפני שאתה מציג את הדברים חשוב איך אחרים רואים אותם ואיך אתה מציג את הדברים, אולי תצליח לשכנע הרבה יותר אם הדברים יהיו סדורים, מרוכזים ומשכנעים. אולי תכתוב אותם בטיוטה אצלך על המחשב, תערוך כמה פעמים ורק אז תעלה למרחב הערכים ? צחי לרנר - שיחה 21:38, 16 במרץ 2021 (IST)

הערך נערך כמה פעמים והוא מובן ונהיר, יש עוד מקצה לתיקונים, אבל חשיבותו אינה מוטלת בספר מהנימוקים שהבאתי פה. וראה מה כתבתי כאן אתמול והיום ללירון. מתיאל - שיחה 21:43, 16 במרץ 2021 (IST)מתיאל

לא מוטלת בספק בעיני מי ? אתה החלטת בשביל אנשים אחרים ? אני השתכנעתי שהיא חשובה דיה להיכלל בוויקיפדיה כסופרת וכאדם בעל פרופיל ציבורי בשל הפרסומים עליה, בוודאי לאור סף החשיבות המאוד נמוך שיש בוויקיפדיה בתחום זה, אבל היא אפילו לא מתקרבת לסף החשיבות כחוקרת. צחי לרנר - שיחה 21:47, 16 במרץ 2021 (IST)

בעיניים של מי שמביט וקורא את הערך, רואה את ההכרה שזכתה לה(שכחתי להוסיף בדיון גם שספרה "צוּר מִשְׁכָּני" זכה אף לתעודת הוקרה בתחרות פרס ז'בוטינסקי לספרות ומחקר), את הציטוטים, את השיטה שפיתחה, כל ראייה שביקשת שמתי, אז הניח בבקשה לחוקרת, הסופרת והמשוררת המסכנה. מתיאל - שיחה 21:54, 16 במרץ 2021 (IST)מתיאל

כתבת את הערך בצורה מבולבלת ולא מובנת וניפחת אותו מעבר לכל פרופורציה, אין בו אסמכתאות לכל עובדה בהערת שוליים (איך נבדוק ונדע אם היא נכונה ?), לא הבאת ראיה לכל מה שביקשתי, בדוק שוב ! והוא עדיין נפוח ועדיין מבולבל והטיעונים שלך בחלקם הגדול אינם ברורים ובחלקם האחר מוגזמים. צחי לרנר - שיחה 22:04, 16 במרץ 2021 (IST)

בואו ונשווה תוצאות חיפוש בגוגל סקולר של חוקרים שונים העוסקים בתחום החינוך כמו אסתר קאפח וחלקם עוסקים בדיוק כמוה בהשקה בין חינוך ליהדות: ד"ר אסתר קאפח לעומת פרופ' אורי אייל מהאונ' העברית, פרופ' יואל אליצור מהאונ' העברית, פרופ' קריסטה אסטרחן מהאונ' העברית, פרופ' רות בטלר מהאונ' העברית, פרופ' יפעת בן-דוד קוליקנט מהאונ' העברית, פרופ' נילי מור מהאונ' העברית, פרופ' ענת זוהר מהאונ' העברית, פרופ' עדנה לומסקי-פדר מהאונ' העברית, פרופ' גבי הורנצ'יק מהאונ' העברית, פרופ' אביטל דויטש מהאונ' העברית, פרופ' איתמר גתי מהאונ' העברית. צחי לרנר - שיחה 22:11, 16 במרץ 2021 (IST)

צחי, אני לא אנוח עד שתסכים איתי בנושא הזה, לא ניפחתי את הערך, הבאתי בעיקר עובדות יבשות, האסמכתאות מדברות בעד עצמו, גוגל סקולר הוא לא המדד היחיד ולא כל המאמרים עולים אליו. ביקשת ראיות לעבודה עם פרופסורים ואישורם, קיבלת, ביקשת לדעת על מוסדות חינוך שמשתמשים בשיטה שפיתחה, קיבלת, ביקשת עוד הערות שוליים, קיבלת. ההודעה של אתמול מלאה בכאלו, חוץ מזה, הערתי על המתודולוגיה.יש באתר שלה הרבה מסמכים ואסמכתאות ואפשר לאמת אותם נוטריונית ולשלוח לכל מי שחפץ בכך. עוד דבר הוא שהתעלמת מההוכחה ש-27 מהמאמרים הם אקדמיים וגם אלו שאינם אקדמיים אינם "סתם בבלוג" כמו שכתבת אלא בכתבי עת מכובדים, מקוונים ולא מקוונים והזלזול שלך בהם אינו מקובל! מספר המאמרים הוא שריר וקיים ולא ניתן לנפח או לכווץ אותו.

צירוף כל הדברים שעשתה כסופרת מוערכת, כאקדמאית וחוקרת מצוטטות וכמתפתחת שיטה שקנתה לה אחיזה מוכיחים את חשיבות הערך. מתיאל - שיחה 23:55, 16 במרץ 2021 (IST)מתיאל

מתיאל מגזים ומפריז בצורה בלתי רגילה, אסתר קאפח עשתה משהו שכל איש אקדמיה ולו הזוטר ביותר בתחום החינוך (והיא זוטרה, שאחרת הייתה מצוטטת הרבה יותר והייתה מתקדמת בדרגתה האקדמית והייתה מקבלת משרה באוניברסיטה טובה) עושה, היא לא עשתה שום דבר מיוחד. אם הספרים שלה כל כך משובחים, למה לא יצאו לאור בעם עובד, זמורה ביתן מודן או שוקן שבוחרות מעטים מבין רבים, אלא בהוצאת סטימצקי שמוציאה ספרים לכל מי שמשלם לה ? אם היא כל כך מוערכת כסופרת למה לא כתבו עליה חוקרים ידועי שם בכתבי עת אקדמיים או לכל הפחות מבקרים נחשבים בעיתונים מרכזיים: הארץ, מקור ראשון, ידיעות אחרונות, או כתבי עת ספרותיים נחשבים: עיתון 77 ומאזנים. ? צחי לרנר - שיחה 00:34, 17 במרץ 2021 (IST)

בואו ונשווה תוצאות חיפוש בגוגל סקולר של חוקרים נוספים העוסקים בתחום החינוך כמו אסתר קאפח: ד"ר אסתר קאפח לעומת פרופ' דניאל בר-טל מאונ' ת"א, פרופ' אורית איכילוב מאונ' ת"א, פרופ' אבנר בן-עמוס מאונ' ת"א, פרופ' דוד נבו מאונ' ת"א, פרופ' רחל קרניאל מאונ' ת"א, פרופ' עפרה ענבר מאונ' ת"א, פרופ' תמר לוין מאונ' ת"א, פרופ' מלכה מרגלית מאונ' ת"א. צחי לרנר - שיחה 00:48, 17 במרץ 2021 (IST)

בואו ונשווה תוצאות חיפוש בגוגל סקולר של חוקרים נוספים העוסקים בתחום החינוך כמו אסתר קאפח (חלקם פרופ' חבר, כלומר בדרגת הפרופסורה הנמוכה יותר): ד"ר אסתר קאפח לעומת פרופ' סאלים אבו רביע מאונ' חיפה, פרופ' חנן אלכסנדר מאונ' חיפה, פרופ' דני בן-צבי מאונ' חיפה, פרופ' אביבה ברקוביץ'-אוחנה מאונ' חיפה, פרופ' יעל קאלי מאונ' חיפה, פרופ' תמי קציר מאונ' חיפה, פרופ' אסעיד חאטב מאונ' חיפה, פרופ' יאיר זיו מאונ' חיפה, פרופ' מארק לייקין מאונ' חיפה, פרופ' רוזה לייקין מאונ' חיפה, פרופ' עפרה מייזלס מאונ' חיפה, פרופ' אורלי רובינשטיין מאונ' חיפה, פרופ' מירי שרף מאונ' חיפה, פרופ' דוד שייר מאונ' חיפה, פרופ' אנית סומח מאונ' חיפה. צחי לרנר - שיחה 00:57, 17 במרץ 2021 (IST)

נראה שאתה מתעלם מטיעוני וזה הפך להיות שיח של חרשים. לא הפרזתי ולא הגזמתי, אני עונה עניינית לכל טענותייך ועם סימוכין, למרות שאני לא מבין למה אתה מערים קשיים על עניין של מה בכך.

לגבי הרמה של הערך, אתה טוען שהוא לא כתוב הכי טוב אבל שים לב שלפחות עשרה אנשים ערכו אותו, חלקם, לפי מה שראיתי, עם ניסיון מרשים. מבקש לכבד אותם וגם מבקש לכבד כתבי עת ספרותיים רבים שפירסמו את יצירתה של קאפח, לכבד את הציון לשבח בפרס ז'בוטינסקי ואת זכיייתה בתחרות שירה בעילום שם, דבר שהוא מדד לאיכות בכתיבה. לגבי ההוצאות לאור גם עניתי לך, הסתכל למעלה, כנ"ל לגבי גוגל סקולר שאתה מתעקש לחזור עליו כל פעם, גם שעניתי לך פעמיים שהוא לא המדד היחיד ולא הכל נכנס עליו ובאתר שלה יש מסמכים שניתנים לעבור אימות נוטריוני. גם לגבי החוקרים ומוסדות המשתמשים בשיטתה. אין טעם להמשיך את הדיון אם מתעלמים מהטיעונים וההוכחות שהעליתי ונתתי במהלכו זה לפחות 3-4 פעמים ואין לי כוונה להמשיך להגיד לך את אותם הדברים.

לסיום אומר משהו משפטי-מתמטי: אני מעריך את פועלה כאשת אקדמיה ובכ0.99 מתוך 1.00 שמספיק לערך, הייתה מועמדות לפרופסורה וגם איכות הפרסומים והציטוטים ולא רק מספרם ואת פועלה כסופרת אנ מעריך 1.15 מתוך 1.00 אבל נגיד שזה גם 0.99 ויחד עם השיטה שיצרה, מעריך גם כ-0.99, ביחד זה יוצא גוש שיוצר חשיבות. אם הולכים לפי החוק היבש אפשר להתווכח, אבל גם בית משפט לא הולך לפי חוק יבש ויש להעריך את פועלה, גם מי שאינו מכלילן. מתיאל - שיחה 01:23, 17 במרץ 2021 (IST)מתיאל

הקול קול אסתר והידיים ידי מתיאל, באקדמיה מתקדמים לפי הפירסומים שמתבטאים בכמות ואיכות הציטוטים; גוגל סקולר נותן את כמות ואיכות הציטוטים והחוקרים שהבאתי הם עשרות מונים יותר ממנה והבאתי עשרות דוגמאות של חוקרים כאלה, לא חיפשתי במיוחד והם נמצאים בסך הכול באוניברסיטאות ישראליות ולא במוסדות המובילים בעולם; אתה כנראה לא מבין בכך, אבל אלה הן העובדות (בחלק קטן מהמקרים הדרגה יכולה להיות מקצועית או נלווית על סמך ההישגים המקצועיים - פרופ' חבר מקצועי/נלווה). אתה לא מבין מה שכתבתי ולא עונה למה שכתבתי. אם הייתה כל כך מוערכת כסופרת הייתה מקבלת מאות כתבות בעיתונים וכתבי עת מובילים והיו כותבים עליה חוקרים מובילים בכתבי עת אקדמיים ואפילו היו נכתבים עליה ספרים והייתה זוכה בפרס ספיר, פרס ביאליק, פרס ישראל, פרס גתה או מינימום שבמינימום בפרס ראש הממשלה לסופרים (שבו זוכים המונים). היא עוברת את סף החשיבות המאוד נמוך בוויקיפדיה לגבי סופרים, אבל היא רחוקה מלהיות סופרת נחשבת ומובילה. צחי לרנר - שיחה 01:38, 17 במרץ 2021 (IST)

עניתי לכל מה שכתבת ולעומת זאת התעלמת מהביקורת וההערות המתודולוגיות שלי. גוגל סקולר הוא לא הקב"ה, אתמול ראיתי את הסרט "הדילמה החברתית" אנשים חיים באינטרנט ושוכחים מהו העולם האמיתי, גוגל, פייסבוק, טוויטר, יוטיוב וכיו"ב יוצרים תמונה לא שלמה של המציאות ולעיתים אך מעוותות. בכל מקרה, היה טעם בשיחה לחדד דברים לעתיד ומכל מלמדתי השכלתי אז אני אפילו מודה לך.

מכיוון שהיא, כמו שאמרת, עוברת את סף החשיבות לגבי סופרים, אז יש הצדקה לערך.

Ldorfman, עקב זה, עקב שאר הנימוקים ועקב זה שמספר עורכים בעלי הצבעה היו בעד הערך, אשמח אם תוסר התבנית. מתיאל - שיחה 10:37, 17 במרץ 2021 (IST)מתיאל

שאלתי שאלה וטרם קיבלתי תשובה: מה קרה עם שיריה שהולחנו, היכן בוצעו ? באילו חברות תקליטים יצאו השירים המולחנים ? צחי לרנר - שיחה 11:20, 17 במרץ 2021 (IST)

זה כתוב גם בדיון פה וגם בערך. אגב, מתי אתה ישן? :) מתיאל - שיחה 11:35, 17 במרץ 2021 (IST)מתיאל

גוגל סקולר הוא מראה עד כמה החוקר מצוטט ומידת השפעתו על עולם המחקר - זה העולם האמיתי; הראיתי שאסתר קאפח מצוטטת הרבה הרבה פחות מכל אחד מעשרות חוקרים שבחרתי באקראי משלוש אוניברסיטאות בישראל, מה בין זה לבין הסרט "הדילמה החברתית", לבין האיזכור של טוויטר, פייסבוק ויוטיוב ? העובדה שהיא הציגה באיזה כנס והציגו את העבודה שלה באיזה כנס אינה משהו מיוחד, כל איש אקדמיה מציג בכנסים, זה דבר סטנדרטי לחלוטין; כל איש אקדמיה מפרסם - השאלה היכן ועד כמה מצטטים אותו ולהיכן הוא מתקדם. השירים מבוצעים "בערבי תרבות בספריות." - נו טוב, שיהיה. לא טענתי שהיא חשובה כסופרת כפי שמתיאל טוען, היא לא זכתה בפרס נובל, לא בפרס ישראל, לא בפרס ביאליק, לא בפרס ספיר ואפילו לא הייתה מועמדת להם ולא נכתב עליה בהרחבה בעיתונים וכתבי עת מרכזיים. אני טוען שאם תיערך הצבעת מחיקה סביר להניח שהערך יעבור, מכיוון שהקהילה מאוד מאוד מעריכה סופרים ומשוררים, רף החשיבות בכך מאוד נמוך (בדומה לאנשי תקשורת ואמנים ובניגוד לאנשי עסקים, עורכי דין ופוליטיקאים - האם זה מוצדק ? ייתכן) והיא מתרשמת מזה שלאדם יש ותק של שלושים שנה במערכת החינוך. צחי לרנר - שיחה 12:28, 17 במרץ 2021 (IST)

לא כל מאמר עולה לגוגל סקולר, התעלמת מטיעוני בנושא ובאחרים, אנא עבור שוב על הכל, אם לא, אין טעם להמשיך שיח חירשים.מתיאל - שיחה 21:44, 1 באפריל 2021 (IDT)מתיאל

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (נובמבר 2022)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר באסתר קאפח שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• https://www.steimatzky.co.il/catalog/product/view/id/244275/s/ildt-bikvrim/ נמצא כקישור שבור. לא נמצא בארכיון.
• https://bpspsychub.onlinelibrary.wiley.com/doi/abs/10.1111/j.2044-8279.1996.tb01188.x נמצא כקישור שבור. לא נמצא בארכיון.
• https://bpspsychub.onlinelibrary.wiley.com/doi/abs/10.1111/j.2044-8279.1996.tb01188.x נמצא כקישור שבור. לא נמצא בארכיון.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 07:10, 8 בנובמבר 2022 (IST)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (מאי 2023)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר באסתר קאפח שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• https://sites.google.com/site/esterkapa1/papers נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20201015081249/https://sites.google.com/site/esterkapa1/papers לכתובת המקורית.
• https://sites.google.com/site/esterkapa1/culture נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20201015081259/https://sites.google.com/site/esterkapa1/culture לכתובת המקורית.
• https://sites.google.com/site/esterkapa1/home נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20201015081246/https://sites.google.com/site/esterkapa1/home לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 20:07, 3 במאי 2023 (IDT)

בעיה בקישורי ארכיון בערך (ספטמבר 2023)

שלום. בתהליך הארכוב, החזיר הארכיון שגיאות לאחד או יותר מהאתרים ששלחתי לארכיון. להלן קישורים שהחזירו שגיאה והשגיאה המתאימה.

• https://education.biu.ac.il/node/3037 עם שגיאה
• https://youtu.be/ln2gw2Ge4UM עם שגיאה
• https://youtu.be/PSY6xvL_oSg עם שגיאה
• https://youtu.be/9fL0cSGhMb8 עם שגיאה
• https://youtu.be/9fL0cSGhMb8 עם שגיאה
• https://youtu.be/XMku8p-JC8Q עם שגיאה
• https://youtu.be/1D5rhI_98w4 עם שגיאה
• https://youtu.be/CaeQ1kpMjoY עם שגיאה
• https://www.youtube.com/channel/UCf7bcBE9b13JkM26Xl8s0nQ/videos עם שגיאה
• https://youtu.be/iGVl0Tg2QIw עם שגיאה
• https://www.researchgate.net/publication/248498151_Transfer_from_structured_to_open-ended_problem_solving_in_a_computerized_metacognitive_environment עם שגיאה

בכל מקרה זו תהיה ההודעה היחידה לגבי קישורים אלו, ולא יעשה ניסיון נוסף לארכוב קישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 02:10, 25 בספטמבר 2023 (IDT)