שיחה:ארץ חמדה גזית

חשיבות עריכה

למה הוטל ספק על חשיבות הערך? רשת של בתי דין שפועלת כבר למעלה מעשר שנים. אלטרנטיבה תורנית וחוקית לבתי המשפט, על פי חוק הבוררות. 95.86.75.39 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

אני חושב שהאלמוני צודק. יש חשיבות.david7031שיחה • י"ג בחשוון ה'תש"ף • 08:59, 11 בנובמבר 2019 (IST)תגובה
מסכים שלוםמשא ומתן • י"ד בחשוון ה'תש"ף • 20:27, 11 בנובמבר 2019 (IST)תגובה
אז מה אם זו רשת? ואז מה אם היא קיימת למעלה מעשר שנים? זו לא הצדקה לערך באנציקלופדיה. יוניון ג'ק - שיחה 21:11, 11 בנובמבר 2019 (IST)תגובה
רשת זו ייחודית בהיותה המקבילה הדתית-לאומית היחידה לבתי הדין הפרטיים החרדיים כגון בד"ץ בני ברק (יש בתי דין דתיים לאומיים נוספים, אבל הם מקומיים ולא מאוגדים כרשת. בתי הדין לגיור כמובן לא עוסקים בדיני ממונות). ראו גם בערך בית דין לממונות. היא שונה בגישתה: א. הסתמכות רבה על חוקי המדינה, מכח ההלכה דינא דמלכותא דינא. ב. סדרי דין שיש בהם יותר שקיפות, כגון עקרונות הלכתיים ברורים ואחידים, כמפורט בערך, ומתן פסקי דין מנומקים ומפורטים.
אני תומך בהשארת הערך. דבירשיחה • י"ד בחשוון ה'תש"ף • 11:12, 12 בנובמבר 2019 (IST)תגובה
מדובר ברשת בתי דין ממונות חשובה למדי, בעלת השפעה רבה על יישום דיני חושן משפט בציבורי הדת"לי. יש חשיבות, לא פחות מבתי דין אחרים (גיור כהלכה (רשת בתי דין), בית דין צדק בני ברק). עם זאת, יתכן שיש לשקול איחוד עם הערך על הכולל. בן עדריאלשיחה • י"ד בחשוון ה'תש"ף 14:36, 12 בנובמבר 2019 (IST)תגובה
יש חשיבות. אבי84 - שיחה 22:28, 12 בנובמבר 2019 (IST)תגובה
מצטרף לתומכים בחשיבות הערך מהנימוקים שניתנו כאן. Lostam - שיחה 10:28, 17 בנובמבר 2019 (IST)תגובה

חשיבות הערך והשלמתו עריכה

להבנתי מדובר במוסד בעל חשיבות ציבורית ולכן הוא זכאי לערך
לצערי לא הספקתי להשלים את הכתיבה אתמול והכוונה לבצע את רוב ההשלמות עד מחר
מציע להחליט לאחר ההשלמות J-insights (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

תוכל לציין כמה הרכבים או בתי דין יש לרשת היום וכמה פסקי דין הוא מוציא בשנה? עדירל - שיחה 19:11, 12 בנובמבר 2019 (IST)תגובה
באתר הרשת כתוב שיש שמונה בתי דין כפי שפירטתי, לא כתוב כמה הרכבים יש או כמה פסקי דין יוצאים בשנה. ממעקב לא שיטתי נראה שמדובר בעשרות רבות לפחות. מה שבטוח זה שהגישה המשפטית-הלכתית היא יוצאת דופן וחדשנית J-insights - שיחה 21:40, 12 בנובמבר 2019 (IST)תגובה
באתר "דין תורה" ([1] והדפים המקבילים) יש כמאתים פסקי דין, אבל איני יודע מכמה זמן. בן עדריאלשיחה • ט"ו בחשוון ה'תש"ף 22:47, 12 בנובמבר 2019 (IST)תגובה
יש עוד באתר פסקים. לגופו של עניין אני ממש לא מצליח להבין למה ארץ חמדה גזית לא זכאי לערך כאשר יש ערכים על בתי דין מקבילים. J-insights - שיחה 19:27, 16 בנובמבר 2019 (IST)תגובה

חוקי מדינת ישראל עריכה

הערך מספר "קבלת העיקרון שהכלל דינא דמלכותא דינא חל במדינת ישראל וממילא נותן תוקף הלכתי לחלק מחוקי הכנסת". לאיזה מחוקי הכנסת אין תוקף הלכתי, וההלכה מרשה (ואולי מחייבת) להפר אותם? דוד שי - שיחה 06:13, 19 בנובמבר 2019 (IST)תגובה

אולי זה יעזור לך. המלך הכחולשלח לי הודעה! 06:42, 19 בנובמבר 2019 (IST)תגובה
וזה לא תקף

‏1 חוק העונשין, תשל"ז-1977,מגדיר את המקרים שבהם מותר לוועדה רפואית לתת הוראה לביצוע הפלה מלאכותית. במידה שהחוק מתיר ביצוע הפלה, במקום שההלכה היהודית אוסרת אותה, אין לציית לחוק מכוח הכלל דינא דמלכותא דינא ואין להתיר את ביצוע ההפלה.
‏2 .חוק שעות עבודה ומנוחה -1951א"תשי קובע בסעיף ‏12,שניתן לתת היתר עבודה בשבת בתנאים מסוימים. במידה שסעיף זה מתיר עבודה בשבת, כשזו אסורה עלפי ההלכה, אין להתבסס על הכלל דינא דמלכותא דינא כדי להתיר אותה.
‏3 .חוק פסיקת ריבית והצמדה -1961א"תשכ קובע בסעיף ‏2,כי רשות שיפוטית שפסקה לבעל דין סכום כסף, רשאית לפסוק לטובתו גם ריבית על אותו סכום. גביית ריבית אסורה לפי דיני ישראל ולכן אין בכוחו של החוק להכשיר מעשה כזה. מחבר/ים: אורלי אילני שם הספר: דת חברה ומדינה בישראל מקום ההוצאה: תל אביב שם ההוצאה: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית ישראל. משרד החינוך, התרבות והספורט שנת ההוצאה: תשס"ו - 2006 עמוד: 149

  המלך הכחולשלח לי הודעה!  06:44, 19 בנובמבר 2019 (IST)תגובה
דוגמאות אלו אינן רלוונטיות. שתי הראשונות כי הן לא נוגעות לדיני ממונות שיגיעו לבית הדין של ארץ חמדה גזית, והשלישית כי היא לא מקובלת לכל הדיעות. איסור ריבית הוא על הלוואה ולא על פיצוי. אולי הדוגמא הרלוונטית היא השוני במידת הפיצוי על נזקים. החוק הישראלי הוא קיצוני במידת האחריות שהוא מטיל על המזיק, גם לעומת מערכות משפט בעולם המערבי. התורה, לעומת זאת, נותנת במקרים רבים פיצוי חלקי על נזקים. עדירל - שיחה 10:31, 19 בנובמבר 2019 (IST)תגובה
לדוד, אם לא הובן: אין כאן שום עניין של הפרת חוק, אלא של אי התחשבות בו בדין ודברים שבין שני צדדים. בחיובים שנובעים מהסכמה מוקדמת בין הצדדים, כגון בדיני עבודה, יש התחשבות רבה בחוק המדינה ובנוהג המקובל, כפרשנות מוסמכת להסכמה בין הצדדים. בחיובים שלא נובעים מהסכמה מוקדמת, כמו נזיקין שהזכיר עדירל, ההתחשבות בחוק פחותה עד לא קיימת. אבל אין זו הפרת חוק כלל ועיקר.
מן המפורסמות שאדם רשאי להחמיר עם עצמו, ולא ליהנות מכל מה שמתיר לו החוק, למשל לצום ביום הכפורים אף שהחוק מתיר שלא לצום. באותה מידה רשאי אדם להחליט, או לציית להחלטה של בורר, שלא לנצל את ההיתר לעבוד בשבת. נראה לי שהמשפט שציטטתי בתחילת הדיון מיותר, או לפחות אינו מנוסח כיאות. דוד שי - שיחה 20:32, 19 בנובמבר 2019 (IST)תגובה
הכוונה היא שאדם יכול לתבוע על הפרת זכויות בקניין רוחני, והם יפסקו לו פיצוי או שהוא יכול לתבוע על אי תשלום שעות נוספות והם יתנו לו פיצוי. לא כל בתי הדין ינהגו כך. אם זה לא ברור, אז אני מציע שתנסה אתה להבהיר את הנקודה בערך. עדירל - שיחה 21:18, 19 בנובמבר 2019 (IST)תגובה
ניסיתי להבהיר מקווה שזה עוזר. עדירל - שיחה 21:22, 19 בנובמבר 2019 (IST)תגובה
בהחלט עוזר. דוד שי - שיחה 21:27, 19 בנובמבר 2019 (IST)תגובה

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (אוקטובר 2022) עריכה

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בארץ חמדה גזית שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 16:51, 1 באוקטובר 2022 (IDT)תגובה

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (יולי 2023) עריכה

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בארץ חמדה גזית שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 08:31, 7 ביולי 2023 (IDT)תגובה

חזרה לדף "ארץ חמדה גזית".