פתיחת התפריט הראשי

בית דין צדק בני ברק

בית דין רבני פרטי
מושב בית דין
מימין לשמאל: הרב יעקב אדלשטיין, הרב נסים קרליץ (אב"ד), הרב ישראל ברגר
מבנה בית הדין ברחוב הרב שך

בית דין צדק בני ברק הוא בית הדין הפרטי מהגדולים בציבור החרדי[1], הוקם בשנת תשכ"ח על ידי הרב נסים קרליץ ודן בדיני ממונות, אישות וגרות. בית הדין אף עוסק בעניינים ציבוריים חרדיים. בראשות בית הדין כיום עומד הרב שריאל רוזנברג.

בית הדיןעריכה

את בית הדין הקים הרב קרליץ בשנת תשכ"ח בביתו בעידודו של הרב יעקב ישראל קנייבסקי, ההרכב הראשון של בית הדין כלל את הרב קרליץ, הרב יוסף רוט והרב יעקב אדלשטיין, עם השנים התפתח והוא כיום בית הדין הפרטי הגדול בעולם, הוא מונה עשרות דיינים בכמה הרכבים, מתקיימים בו מספר דיני תורה ביום בנושאי אישות וממונות, ואף נערכים בו גיורים. בית הדין עסק בבירור יהדותם של בני קהילת האנוסים בפלמה דה מיורקה ובהכרעת הרב קרליץ הם הוכרו כיהודים על פי ספרי היוחסין שבידיהם[2], הרב קרליץ עמד בראשות בית הדין עד אייר תשע"ב (2012), אז פרש והעמיד במקומו את חתנו, הרב שריאל רוזנברג[3].

לבית הדין ישנם מספר סניפים נוספים תחת אחריותו בערים אופקים, נתיבות, חיפה ובית שמש, כמו כן בעיירה החרדית לייקווד שבניו ג'רזי[4] הסניפים מתנהלים באופן עצמאי והקשר בינם לבין בית הדין בבני ברק הוא פורמלי בלבד.

סמכויות בית הדיןעריכה

לבית הדין אין מעמד חוקי במדינת ישראל ואינו יכול לחייב לדון לפניו. אמנם, פסיקותיו מחייבות מכוח חוק הבוררות, כיון שהנוהג בו הוא שהמתדיינים חותמים לפני הדיון על שטר בוררות שנותן לבית הדין סמכות לפסוק. לאחר הפסיקה יכולים הצדדים לפנות לרשם בית המשפט כדי לאשר את פסיקת בית הדין ולהקנות לה תוקף חוקי.

ההלכה היהודית מחייבת לפנות אך ורק לבית דין שדן על פי דיני התורה, בעבר היה נהוג להוציא כנגד המסרבים לדון לפני בית הדין כתב סירוב שהוא קריאה לקהילה לנקוט סנקציות קהילתיות, אך בית המשפט פסק כי לכתב סירוב יש מימד עונשי שאינו בסמכות בית הדין וכי אסור לבית הדין להוציאו.

תיקים בולטים שנידונו בבית הדיןעריכה

  • ויכוח השליטה בישיבת איתרי. הצד המפסיד פנה לבית המשפט לביטול הפסק, ובעקבות כך כתבו הרב אלישיב, הרב שטיינמן והרב חיים קנייבסקי מכתב: "עוון פלילי הוא לפנות לערכאות לביטול פסק דין ובפרט כשהמדובר הוא באחד מבתי דינים החשובים בארה״ק בעיר ב"ב בראשות הגאב"ד הגאון הגדול ר' ניסים קרליץ שליט"א, דבר זה הוא חתירה תחת יסודות הדת ועתידין ליתן את הדין"[5].
  • ויכוח השליטה בישיבת פוניבז' נידון לראשונה בבית הדין לאחר שהצדדים חתמו על שטר בוררין, אולם לאחר מספר דיונים טען הרב שמואל מרקוביץ כי הדיינים מוטים לרעתו ברמה האישית ולכן "נסתתמו טענותיו" בפני בית הדין ולא יציית לפסקו. בעקבות כך בית הדין הנפיק "פסק ביניים" עליו חתמו בצעד חריג גם הרב שטיינמן והרב אלישיב, אולם בית הדין נמנע מלדון בתיק יותר והצדדים פנו להליך זבל"א.
  • תביעה כנגד חבר הכנסת משה גפני על תמיכתו בתקצוב ההתנתקות. בית הדין דחה את התביעה בנימוק שגפני אינו אלא שליח של הרבנים, ועל כן על התביעה להיות מופנית כלפיהם[6].
  • תביעה כנגד בנק פאג"י על סירובו לקיים את תנאי ההיתר עסקה, ולא לגבות את הריבית כאשר לא בוצעה עסקה בהלוואה[7].

פעילות ציבוריתעריכה

תחת חסות בית הדין עומדת משמרת הקודש והחינוך (בניהול מרדכי בלוי) שבין השאר מפקחת על אירועי תרבות ועל ספרי קריאה[8] והייתה הראשונה שהציעה מתן כשרות לטלפונים סלולריים החסומים לאינטרנט ולשירותי תוכן[9], בית הדין מעניק כיום כשרות גם למספר חברות סינון אינטרנט הפונות למגזר החרדי, בהן חברות הסינון נתיב, אתרוג מבית אינטרנט רימון, ונטפרי. בית הדין מפעיל מדי שמיטה אוצר בית דין[10] לאספקת פירות שביעית על פי פסקי החזון איש. בבית הדין נערכת מכירת חמץ המונית[11], וכן שטרי פרוזבול, והיתר עיסקא כלליים לבנקים וחברות. בית הדין מעניק בכל שנה אישורי כשרות למטעי אתרוגים לחג הסוכות. בית הדין אף משתף פעולה עם בית הדין של הרב וואזנר בהענקת כשרות לחברות חיסכון ופנסיה במסגרת "גלאט הון"[12].

דיינים בעברעריכה

דיינים בהווהעריכה

דיינים בענייני ממונות:

  • הרב שריאל רוזנברג, רב שכונת רמת דוד ב"ב וראש בית הדין (אב"ד גם בגיור ובגיטין)
  • הרב יהודה סילמן, רב בשכונת רמת אלחנן בבני ברק ואב"ד בבית הדין
  • הרב שבח צבי רוזנבלט, רב העיר בני ברק (דיין גם בגיור)
  • הרב יצחק מרדכי הכהן רובין, רב בשכונת הר נוף ירושלים ואב"ד בבית הדין
  • הרב ישראל ברגר, רב ואב בית דין בשכונת גני גאולה בירושלים ואב"ד בבית הדין (דיין גם בגיור)
  • הרב בנימין גרבוז, אב"ד בבית הדין
  • הרב יואל פרידמן, רב בעיר אלעד ואב"ד בבית הדין
  • הרב אברהם יצחק הכהן רובין, מרבני הקהילה החרדית ברחובות ואב"ד בבית הדין
  • הרב אברהם אטיאס, אב"ד בבית הדין
  • הרב יעקב רייסנר
  • הרב יעקב פרבשטיין
  • הרב מאיר הייזלר
  • הרב אליהו פוזן (בנו של הרב יעקב ישראל פוזן)
  • הרב שלום מרדכי הלוי סגל
  • הרב שלמה פוזן, רב בעיר מודיעין עילית
  • הרב שלמה גוטפריד, רב שכונת גני הדר
  • הרב מרדכי סילמן (בנו של הרב יהודה סילמן), רב קהילה בשיכון ג' בבני ברק[13]
  • הרב אברהם יהודה טוביאס
  • הרב אברהם רוזין
  • הרב נחום מאיר רוזנברג (בנו של הרב שריאל רוזנברג)
  • הרב משה וינגרטן
  • הרב חנוך לויפר

דיינים בענייני אישות:

  • הרב יחזקאל פלס, אב"ד בבית הדין (דיין גם בגיטין)
  • הרב אברהם ברוידא
  • הרב יחיאל נדל (דיין גם בגיטין)

דיינים בגיטין:

  • הרב נחום גוטנטג, אב"ד בבית הדין
  • הרב אליעזר רוז
  • הרב שמעון רוסק
  • הרב אליעזר רוז
  • הרב ימין טולידנו
  • הרב ראובן דויטש
  • הרב יעקב אריה שכטר
  • הרב יצחק פרוז

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ יאיר אטינגרהצצה נדירה לתוך אחד המוסדות הדיסקרטיים ביותר במדינה: בית הדין החרדי, באתר הארץ, 26 בפברואר 2010
  2. ^ צופיה הירשפלד, שמורת היהודייה, באתר ynet, 15 ביולי 2011
  3. ^ אלי כהן, בחדרי חרדים, הגר"נ קרליץ פורש מבית הדין - היורש: חתנו, הגר"ש רוזנברג, באתר בחדרי חרדים, 25 באפריל 2012(הקישור אינו פעיל, 9.9.2019)
  4. ^ https://sites.google.com/view/shtaros
  5. ^ יקי אדמקר, בחדרי חרדים, המחלוקת ב'איתרי' חוזרת לגדולי ישראל • המסמכים, באתר בחדרי חרדים, 10 באוגוסט 2011(הקישור אינו פעיל, 9.9.2019)
  6. ^ יהודה הלוי, בחדרי חרדים, אם התלבטתם: גפני לא אשם בהתנתקות, באתר בחדרי חרדים, 26 בפברואר 2014
  7. ^ שבתי חזקיה ויהודה הלוי, האברך: לא עשיתי עסקה - אסור לי לשלם ריבית, באתר בחדרי חרדים, 28 במאי 2014
  8. ^ עפרה לקס, ‏זה לא משחק ילדים - בגליון השבוע, באתר בשבע - ערוץ 7, 9 בינואר 2003
  9. ^ קשר כשר של חברת פלאפון
  10. ^ מלכא, שבור, עברית: מכתב גדולי ישראל למען אוצר בית דין, 15 בספטמבר 1994
  11. ^ חנה בורט, ‏רבי ניסים קרליץ ערך "מכירת חמץ" למחסני המזון של "חסדי נעמי", באתר כיכר השבת, 14 באפריל 2011
  12. ^ חזקי גולדברג, קריאת קודש: להוציא הפוליסות ממחללי שבת באתר לדעת.נט
  13. ^ יענק כץ, צפו: הגר"מ סילמן הוכתר בבית שר התורה, כיכר השבת, ‏12 באוקטובר 2019