שיחה:דרך מעלה אדומים

הערך הזה מתאר מספר אתרים באיזור מעלה אדומים מתקופות שונות בהיסטוריה, על כן אין מקום לערך בפני עצמו אלא כפיסקה בערך מעלה אדומים. שנילי • שיחה 07:26, 19 ביוני 2008 (IDT)

צמצמתי את הערך לאתר המקראי, ובצורתו זו נראה לי שאין צורך באיחוד. דוד שי - שיחה 08:03, 19 ביוני 2008 (IDT)

הורדת כותרות וכן את סיפורי דוד, אבל לא צמצמת מספיק, אלא אם אתה מתכוון שהברית החדשה (משל השמרוני הטוב) הוא חלק מהמקרא. כך גם ההתייחסות לדרכים רומאיות והמצודה שאינה מקראית בעליל. שנילי • שיחה

מצטער על הצגת הדברים בתור "סיפורי דוד". המקום בוצר במלחמת העולם השנייה - זו עובדה, אפילו ניראת בשטח עד היום. גם זה "כך גם ההתייחסות לדרכים רומאיות והמצודה שאינה מקראית בעליל" חלק מנושא האתר.‏Daniel Ventura‏ 17:44, 19 ביוני 2008 (IDT)

העיר מעלה אדומים כבודה במקומה, אבל היא לא נמצאת במיקום של מעלה האדומים - המעלה המקראי. ‏Daniel Ventura‏ 17:44, 19 ביוני 2008 (IDT)

השימוש בדרך בעת העתיקה

אין לי מקור. אם תכנה את הדרך הרומאית גם בשם מעלה אדומים - אז היא הדרך העתיקה. הדרך הנוכחית, לפי הערכתי נבנתה רק כאשר הוקמה המצודה הצלבנית למעלה. תקן לפי הבנתך. בהצלחה. אם כי, הדרך הרומאית, לפי מיטב זכרוני, עוברת כל שפת ואדי קלט ואינה אינה עוברת במחשופים אדומים - אדומים כמו דרך זו. היא עוברת ליד מסלע אדמדם כמו שיש בדרך מירושלים - בין העיר מעלה אדומים עד הכניסה לכפר אדומים. בהצלחה בניסוח. לילה טוב..דני. ‏Daniel Ventura‏ 23:55, 19 ביוני 2008 (IDT)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: לאורך הדרך ממעלה אדומים ועד ליריחו ישנם מספר אתרים, הנושאים בצורה זו או אחרת שם הכולל את הצבע האדום, חלקם מצוינים בערך: מצודת מעלה אדומים (קסטלום רוג'), ואדי טלעת א-דם ומשטרת טלעת א-דם, חאן אל-אחמר ומצד קצר-אל אחמר, חאן אל-חתרורה (אכסנית השומרוני הטוב). מכל זה "אבשל" ערך אחד אשר יקרא "מעלה אדומים (אתרים)" . שנילי • שיחה 23:56, 19 ביוני 2008 (IDT)

יישר כח על המאמץ. אנא שים לב.

1. מעלה אדומים העיר עצמה צריכה להיות בערך נפרד. יש לה יישות נפרדת. בתוך העיר יש אתר עתיק המצויין בערך :"בלב העיר ניתן לראות את מנזר מרטיריוס, שנבנה על ידי הנזיר מרטיריוס, מתלמידיו של סבאס, במאה החמישית. במנזר זה נמצאו עצמות אדם מן התקופה הביזנטית ועליהן סימני צרעת." - התגלה בעת בניית העיר. יש חומר עליו בקדמוניות כמו עבור אתר שלם !
2. "אזור התעשייה" הוא שוב אתר נפרד. זה אזור תעשייה מהחשובים בישראל. בו ישנו: "שרידים של מנזר ידוע נוסף מן התקופה הביזנטית, מנזר אותימיוס, הקרוי על שמו של אחד ממייסדי הנזירות במדבר יהודה. אותימיוס קבור בקריפטה במרכז המנזר. המנזר קרוי בערבית "חאן אל-אחמר". חאן אל-אחמר - לא שייך לאתר - אלא אם תכלול בו את אתר התעשייןה המודרני ! ראה עליו בפרק הבא בנפרד.
3. המעלה ממש זה נושא הערך הנוכחי. אני חוזר בי מדברי. זה כן המעבר היחידי מהעת העתיקה. הדרך הרומאית מתחילה אחרי המעלה. המעלה נמצא בצוואר בקבוק: מדרום מדבר ומצפון ואדי קלט. חייבים לעבור בו. בצילום יש מצודה קטנה - לא יודע איך קוראים לה - היא בפיסגת המעבר. אם לא היה צריך לעבור במעלה ממש - המצודה לא הייתה שם.
4. חאן אל-חתרורה (אכסנית השומרוני הטוב). - שייך לאתר זה ובנוי על יסוד המצודה הצלבנית ראה להלן
5. "ואדי טלעת א-דם" הוא יובל היורד לואדי קלט - סתם ספיח !
6. בפרק הבא קטעים מתוך הספר של מירון בנבנשתי "ערי ארץ ישראל ואתריה בתקופה הצלבנית"

אבל אז, תחזיר לערך בסוגריים - היסטורי‏Daniel Ventura‏ 04:47, 20 ביוני 2008 (IDT)

מעלה אדומים הצלבנית

מתוך הספר של מירון בנבנשתי "ערי ארץ ישראל ואתריה בתקופה הצלבנית"

1. אחד מדרכי עולי הרגל החשובות.
2. עברו רק בקבוצות גדולות להגנה מפני שודדים ובדויים.
3. החלק המסוכן היא הנעלה התלול : מעלה אדומים - טחעת א-דם ( הברית החדשה כותבת על כך לוק י' י"ג)
4. המצודה החשובה הייתה במעלה אדומים ונבנתה על ידי הטמפלרים ונשא את השמות : אדומים, טורס רובאה, "בורות המים האדומים", ומעלה אגדומים (מלדואיס). המצודה היית העל יד החאן, אשר זוהתה כאכסניית הומרוני הטוב - שייך ךאתר - אם תוסיף בסוגריים (היסטורי)
5. המצודה הייתה קיימת לפני 1172 - מועד בו תאודוריך מזכיר אותה. המוסלמים מצאו אותה נטושה.
6. "מצודת מעלה אדומים" - עליה כתוב:"מצפון לדרך הראשית, על גבעה גבוהה ממנה רואים את יריחו וירושלים # תוכנית המצודה 50 מטר על 50 מטר . חפיר: עומק 4 מטר ורוחב - 6 מטר. בפנים שרידי מבנים עם קמרונות ביתיים. סמוך לחומה הצפונית חרק ירי.

לסיכום האתר הצלבני מחייב התיחסות נפרדת

אגב, חאן אל אחמר מוזכר שנהרס באותה עת - בו קברו של סט' אבטימיוס ממיטלני שהתגורר במערות מדבר יהודה. הוסב לחאן עבור עולי רגל מוסלמיים לנבי מוסה. בהצלחה ‏Daniel Ventura‏ 05:03, 20 ביוני 2008 (IDT)

שים לב למפת PEF

על הפיסגה - ממנה הצילום שבתמונה זה טחעת אל-דם - מעלה אדומים.

1. "אכסניית השומרוני הטוב" והמצודה הצלבנית אותו דבר - אל חתרורי
2. אין מעבר אחד בין יריחו לירושלים. כולם יעברו פה ויהיו קרבנות שודדים ובדואים.

אגב, במפה מיום כתוב "תעלה" ממערב לתעלה - אני מניח שזו תעלה ירדנית.

אני חייב עוד חומר על מלחמת העולם השנייה.

מסיים את המעקב. בהצלחה. אם תרצה ממני מידע - אנא ציין בדף שיחה שלי.‏Daniel Ventura‏ 05:15, 20 ביוני 2008 (IDT)

אני מתקשה לעקוב אחריך. מהמידע שבידי וממה שאני מבין מדבריך אני מסיק שהשם הנכון צריך להיות "דרך מעלה אדומים" וכך אכתוב. לאחר שאסיים אשמח אם תוסיף או תתקן בהתאם. אני מתכוון גם להתייחס לאתרים שאינם צמודים לדרך כגון חאן אל אחמר שנמצא על דרך המסתעפת מדרך מעלה אדומים, וואדי טלעת א-דם שהדרך עוברת בקטע מסוים לאורכו. שנילי • שיחה 07:46, 20 ביוני 2008 (IDT)

לא זן הכוונה. אין מונח "דרך מעלה אדומים" - למרות ש"מעלה אדומים" זה המעלה.

1. "חאן אל אחמר שנמצא על דרך המסתעפת מדרך מעלה אדומים". נכון, אבל אין כל קשר.
2. "וואדי טלעת א-דם שהדרך עוברת בקטע מסוים לאורכו" - זה חדש לגמרי עבורי. הדרך לא עוברת בוארי !

עשה מה שבה לך, אני מקווה שתתחשב בהערותי. בהצלחה. ‏Daniel Ventura‏ 09:02, 20 ביוני 2008 (IDT)

דרכים קדומות במדבר יהודה

1. בדרך הראשית, במקרא נקראת "דרך הערבה" - במשכה דרך ירדן ודרך ישימון. ראשית באוכף הר הזיתים אוגוסטה ויקטוריה, מזרחה, במקביל ומדרום לערוץ העילי של נחל אוג ךעבר אור מעלה אדומים. משם נצמדה לשפתו הדרומית של קניון ואדי קלט עד יריחו, משן מזרחה לירדו עד מואב.
2. טריק א-סכר - דרך הסכר , הוכשרה על תוואי קדום על ידי הממלוכים לנחיות עלי ההרגל לנבי מוסא, דרך מישנית, ממישור אדומים, דרך הכנסיה והפונדק של חאן אל-אחמר , מזרחה לראש קניון נחל אוג, לנבי מוסא ןלחאן הגדול בו, ויריחו.

מקור: מנחם מרקוס, מדבר יהודה הצפוני, רשות שמורות הטבע, 1986. ‏Daniel Ventura‏ 10:45, 20 ביוני 2008 (IDT)

"סיפורי דוד"

הלעג מהתבטאות זאת לא ניראת לי. מדריך ישראל כותב (עמוד 114) - מדבר יהודה ובקעת הירדן - :במלחמת העולם השנייה שולב המקום בתוכנית הנסיגה וההשיה למקרה שצבא הגנרל רומל יפלוש לארץ. בביצור השתתפו יחידת חיילים ארצישראליים ואנשי סולל בונה. עכשיו תציין את המקור דוד בן דוד ותתנצל לפניו ולהבא הימנע מכינויים מבזים כמו הנ"ל. ‏Daniel Ventura‏ 10:57, 20 ביוני 2008 (IDT)

שאסטְל רוּ‏ג'

זה שם המבצר בראש הגבעה שנבנה בתקופה הצלבהית. אהא הוסף אותו בכותרת לתמונה. עד כאן שבת שלום. ‏Daniel Ventura‏ 10:57, 20 ביוני 2008 (IDT)

שם הערך

אין חיה כזו "דרך מעלה אדומים", זו לא דרך עצמאית, אלא קטע קצר מתוך דרך יריחו. זה שווה ערך לשם דרך מעלה הקסטל. דניאל צבי • שיחה 06:44, י"ז באב ה'תשס"ט (7.08.09)

רחוב בירושלים?

כן. מכוון שאינני ידוע להעלות קישורים חיצוניים,אז (לכל המעוניין...) ללחוץ בגוגל "מפת ירושלים" ללחוץ על הקישור לאתר yamp ,לאח"כ ללחוץ בתיבת חיפוש "רחוב"-"דרך מעלה אדומים" ועובדה שזה כן רחוב. לכל השואל על שילוט לרחוב,זה אמנם לא קיים מכוון שלא גרים שם אנשים,אבל אף אחד לא מתוכח על העובדה שכביש בגין הוא "רחוב"(בפי תושבי מעלה אדומים זה נקרא "הכביש הישן") על החתום בברררכה... פמס! - שיחה 19:48, 8 באפריל 2010 (IDT)

שינוי שם

האם לא נכון יותר מעלה אדומים (דרך)? ובמילים אחרות, האם אין 'מעלה' ו'דרך' מילים מתחלפות? איש עיטי - שחור הוא יפה - שיחה 14:36, 24 באוקטובר 2022 (IDT)

נגד. עלול לגרום ליותר בלבול, כי הדרך עצמה לא ממש ידועה בציבור. עלולים לחשוב כי זהו שמה של שדרה/רחוב בעיר מסוימת. אגב, הערך עצמו צריך קצת ויקיזציה, הוא לא ממש מסודר. רועי ס 10 - שיחה 00:56, 1 בנובמבר 2022 (IST)

@איש עיטי בדיוק מה שבאתי הנה לומר. אתה צודק במאה אחוז. יתרה מכך, השם שמוזכר במקורות הוא "מעלה אדומים"; הביטוי "דרך מעלה אדומים" הוא המצאה חדשה. באנציקלופדיה לא ממציאים ביטויים חדשים "לשם נוחות". Joalbertine ⁃ שיחה 09:02, 23 בפברואר 2024 (IST)