שיחה:העליות בשנים 1740-1881/ארכיון 1

המשפט הפותח

המשפט הפותח "עליית יהודים לארץ ישראל נעשתה בגלי עליה אחדים ממניעים ציוניים" וספירת העליות מ 1882 ואילך אינם נכונים בעליל.

יהודים עלו תמיד לארץ מהרבה מאד מניעים. ידועים גלי עליה במאות השמונה עשרה והתשע עשרה שקדמו בהרבה ל"עליה הראשונה". המניע העיקרי לעליות אלו היה דתי. לדוגמא יש לתת את עליית "תלמידי הבעל שם טוב" בראשות מנחם מנדל מויטבסק לטבריה בתחילת המאה התשע עשרה. יש כמה וכמה גלים כאלו, שהאתוס הציוני הרווח, מתעלם מהם, ומתחיל את התנועה לעליה בשנת 1882. זה נוגד את האמת ההסטורית.

ה"עליה הראשונה" לא היתה "ציונית" שכן התנועה הציונית עדיין לא קמה, והמושג "ציונות" טרם נטבע.

אלמוג 07:57, 12 יוני 2004 (UTC)

שילבתי את דבריך אלה, כהבנתי אותם, בערך זה ובערך עליות לארץ ישראל. מובן שיכולת לעשות זאת בעצמך. דוד שי 08:18, 12 יוני 2004 (UTC)

אלמוג טועה לגבי העלייה הראשונה מכמה סיבות:

1. חלק גדול מהעלייה הראשונה היה לאחר הקמת התנועה הציונית
2. לתנועה הציונית אין זכות ראשונים על המושג ציונות שהיה קיים גם קודם
3. בכל מקרה העלייה הראשונה אורגנה ע"י חובבי ציון שהם בוודאי היו ציונים

טרול רפאים 01:13, 7 ינו' 2005 (UTC)

מידע על עליות לפני קום המדינה

שלום לכם אני רק אתמול נרשמתי לויקיפדיה ואין לי הפנאי כרגע להמשיך ועברתי במקרה בערך כאן לכן אני משאיר כאן את המידע הבא בתקווה שבעתיד אחזור אני או מישהו אחר לטפל בו

א.מצ"ב קישור למאמר של דר' אריה מורגנשטיין -יהדות הגולה והכמיהה לציון, 1840-1240 כפי שפורסם בכתב עת "התכלת" - http://www.tchelet.org.il/magazine/magazine.asp?id=263

כמו מצ"ב טבלה בה מידע חלקי על עליות מ-1702 לא"י (נוסף על כך שזה מועתק מטבלה ללא עריכה בבאלאגן כאן יש בקטע הבא כאוס מסוים מסיבה מסוימת אבל יש בה גם הגיון בעתיד אנסה לסדר מה שניתן בינתיים לילה טוב מי-נהר 00:15, 17 יולי 2006 (IDT) )

הטבלה הנ"ל באדיבותו של מורי היקר להיסתורי-ה מר פינחס שוק אשר ליקט כתב וערך אותה. טבלה זו שוכתבה על ידי ובמקור כללה גם את מניעי העלייה.

                                  העליות לארץ ישראל בעת החדשה

הקטגוריות : מס' /שנת העלייה/ ושם העלייה/ ארץ המוצא/ מספר העולים/ אישים בולטים בעליה/ הערות-הארות/

1. תס"ב 1702 איטליה קרוב ל-30 ר' אברהם רויגו ר' מורדכי אשכנזי, מראדכי דילטש ר' אברהם רויגו החזיק ישיבה בביתו : נפטר ב-1713

2 תק"ט 1750 תימן ר' שלום שרעבי (1720-1777) עמד בראש ישיבת המקובלים "בית-אל" לאחר מות ר' חיון. אותה שנה עלו גם מעט יהודים מטורקיה ויון.

3 ת"ק 1740 טורקיה משפחתו ועשרה מתלמידיו ר' חיים אבואלעפיא סולל דרכים, בונה חנויות, בתי בד לשמן, סיוע בקליטת העליה מצפון אפריקה ,טורקיה,ומזרח אירופה. שיקם את טבריה,קניית שדות וכרמים ועיבודם,בעקבות טבריה גם שפרעם,פקיעין וכפר יאסיף – שפותח ביוזמתו של ר' שלמה עבאדי.

4 תק"ב 1741 מרוקו איטליה 30 בערך ר' חיים איבן עטר ר' חיים בן עטר (1696-1743) מחבר "אור החיים" על התורה, שנפוץ מאד בין החסידים,מחבר "ראשון לציון" על השולחן ערוך והרמב"ם,ר' גרשון מקוטוב כותב עליו:" הוא ניצוץ של משיח... חכם גדול בנגלה ובנסתר." ר"ח בן עטר הקים ישיבה בירושלים בשם "מדרש כנסת ישראל " שהתקיימה עד 1866.

5 תק"ג 1743 איטליה דרך הולנד רבי משה חיים לוצאטו (הרמח"ל) רמח"ל (1707-1747) מת ממגיפה יחד עם אשתו ובנו בכפר יאסיף

6 תק"ז 1747 חסידים פולין ר' גרשון מקוטוב גיסו ותלמידו של הבעש"ט. התיישב בחברון. כותב לבעש"ט שהיחסים עם הערבים תקינים, שמחת היהודים שמחתם,ואבלם אבלם. בתקופתו-5000 יהודים לערך בירושלים. למד בישיבתו של ר' גדליה חיון-מקובל ועשיר מטורקיה (יחד עם ר' שלום שרעבי הנ"ל).

7 תק"ז 1744 סלוניקי ,יון (אז טורקיה) קבוצה ר' גדליה חיון (נפטר ב-1751) מייסד ישיבת מקובלים בירושלים בשם "בית אל"

8 תקט"ז 1756 אלג'יריה קבוצה מתלמידיו ר' יהודה עייש חכם מאלגיריה

9 תקכ"ד 1764 חסידים פולין רוסיה 30 לערך ר' נחמן מהורדונקה ר' מנחם מפרמישלן ר' שמחה מזלוז'יץ שני ראשונים –תלמידי הבעש"ט מאז עלית ר' גרשון מקוטוב-לא פסק זרם העליות פעמים טיפין טיפין,פעמים בשיירות. אותה תקופה גם עלו מספר יהודים מטורקיה.

10 תקל"ז 1777 חסידים פולין,רוסיה ,אוקראינה 300 ר' מנחם מנדל מויטסבק ר' ישראל מפולוסק ר' אברהם מקליסק תלמידי המגיד ר' דב בער ממזריץ. התיישבו בטבריה ובצפת, מאחר שהכניסה לירושלים הייתה אסורה ליהודי אירופה "האשכנזים" מאז התנסותם של המוסלמים עם קהילת ר"י החסיד שחבו להם סכום נכבד.

11 תקנ"ח 1798 חסידים רוסיה רבי נחמן מברסלב (1772-1810) נין לבעש"ט. יצא לארץ בלווית תלמידו ר' שמעון. בארץ שהתקבל בשמחה ובכבוד. עקב מלחמות נפוליון עזב את הארץ לאחר מספר חודשים.

12 תקס"ב 1802 לוב קבוצה ר' נתן אדרי ונכדו אברהם

13 תקס"ח-ט 1808-9 פרושים ליטא רוסיה שלוש שיירות 150 נפש ר' ישראל משקלוב, בנו ר' מנחם מ. ר' סעדיה ר' נטע בן מנחם משקלוב הלל ריבלין תלמידי הגר"א , ר' ישראל משקלוב(נפטר ב-1839 בטבריה) היה ממסדרי כתביו של הגר"א כתב את "פאת השולחן" על המצות התלויות בארץ הצליח למנוע סכסוכים עם החסידים שישבו בארץ (לא ידוע מתי נולד) בתקע"ו מיסד רמ"מ משקלוב את הקהילה הפרושית בירושלים נרכשה החצר של ה-"אור החיים".

14 תקע"ג 1813 פרושים ליטא רוסיה קבוצה ר' שלמה זלמן שפירא מתלמידיו המובהקים של ר' חיים מוולוזין. ב-1812 נוסד כולל הפרושים.

15 תק"ע 1810 לוב קבוצה ר' אברהם כלפון נפטר בצפת ב-1820 . ב-1817 חידשו עולים ממרוקו ומאלג'יר את היישוב היהודי בחיפה.

16 תקע"ה פרס 30 משפחות התיישבות בגליל בעיקר בצפת.

17 תקע"ט 1819 חב"ד רוסיה קהילה אשכנזית ראשונה בחברון. ב-1829 ביקורו הראשון של משה מונטיפיורי בארץ (ב1823 הוקם המסיון הבריטי בירושלים).

18 תקפ"ז 1827 חסידים רוסיה ישראל ב"ק (בני קדש) הערות- ב-1831 יסד בית דפוס בצפת (לאחר 250 שנה שלא היה קיים בית-דפוס) הקים משק על הר מירון. תר"א (1841) הקים בית דפוס ראשון בירושלים ב-1872 השלים את בנית בית כנסת "תפארת ישראל" ב-1869 נתן הקיסר פרנץ יוזף כסף להשלמת כיפת בית הכנסת "

19 תקצ"ד 1834 חבורה ר' שמריהו לוריא עלתה לירושלים.

20 תקצ"ח 1838 פרושים ליטא ר' יוסף זונדל סלנט יוצר שיטת "המוסר" מונה לר' הראשון לפרושים (חותנו ר' שמואל סלנט) לא רצה לחיות מכספי החלוקה וחי חיים צנועים.

21 תקצ"ב 1832 יעקב ספיר אביו מתלמידי הגר"א יעקב- נוסע ידוע בתקופתו, "גילה" את יהודי תימן וכתב על אורחות חייהם

22 תר"א 1841 פרושים ליטא ר' שמואל סלנט (1816- קבוצה 1909) 70 שנה רב בירושלים. מייסד ישיבת עץ חיים ייסד בית דין ל"אשכנזים" בירושלים עודד הקמת שכונות מחוץ לחומות הצליח להשוות את עדת "האשכנזים" למעמדה של עדת "הספרדים" פעל רבות למניעת חיכוכים בין "הישוב הישן" ל"ציונים ה"חילוניים" תמך בהיתר לעבוד בשנת שמיטה – אם מכירת הקרקעות תוסדר בבית משפט, טען שיש ללמוד עברית וערבית בתלמוד תורה (אדם מעשי)

• תר"ב 1842 ר' חיים אברהם גאגין מונה לחכם באשי ראשון בארץ ישראל
• תר"ח 1848 – הרב יצחק קובו נבחר לראשון לציון

אותה שנה גם עלה משה ריבלין.

23 תקצ"ג 1833 הולנד, גרמניה קבוצה ר' יהוסף שוורץ ר' יהוסף שוורץ – משכיל יהודי מהקדיש את חייו לחקר ארץ-ישראל ספרו החשוב "תבואות - הארץ".

24 ת"ר 1840 אלג'יר משפחה שלוש התיישבות בחיפה וביפו , המשפחה מפתחת את המסחר בערים.

25 תרי"ד 1854 מרוקו ראה הערה בעמודה 33 ר' דוד בן שמעון ("צוף דבש") (נפטר 1880).

26 תרט"ו 1856 עיראק ראה הערה בעמודה 33 משפחת מאני ויחזקאל יהודה מתחתנת במשפחת ילין מפולין רוכשות יחד את אדמות מוצא.

27 תרי"ט 1859 ראה הערה בעמודה 33 הרב מאיר אוירבך תקע"ה-תרל"ח (1815-1878) (רוב הקהילה האשכנזית בירושלים) קודם רב בקאליש. עשיר מופלג שאת הכנסותיו מן הרבנות נתן לצדקה. עלה לארץ תרי"ט כי רצה "לפרוק מעלי עבודתי בצורכי ציבור וחשקה נפשי אך לחבק תורתינו הקדושה ולשבוע נפשי בצחצחות אורות התורה ותקעתי אוהלי בקדש לשבת בעיר אשר בחר ה' ללמוד וללמד... הקרבתי על מזבח ציון וירושלים כל מחמדי ... בחרתי לשבת גלמוד בארבע אמות של הלכה בקודש " הפך רב הקהילה האשכנזית בירושלים לאחר שר"ש סלנט עזבה לרגל ענין ציבורי ומינה את ר"מ אוירבך במקומו. בחזרו לא רצה ר"ש לשבת שוב על כס הרבנות. ר"מ אורבך אירגן את מוסדות הצדקה, ביסס את תלמוד התורה וכן את ישיבת עץ חיים סייע ליסוד בי"ח ביקור חולים, השתתף בקנית קרקעות עליהן נבנו "מאה שערים" ו-"משכנות ישראל", הטיף לעלייה לארץ ,וביקר את העוזבים אותה, תלמידיו היו ממייסדי פתח תקווה.

בתרכ"א 1861 –נבחר רבי חיים חזן "לראשון לציון" בתרכ"ד – 1864 – נחנך ביה"כ ה"פרושים" "בית יעקב" ב"חורבת רבי יהודה חסיד".

28 תרכ"ג 1863 גרוזיה קבוצה ר' אפרים קוקיא 1879 יסוד שכונה ליד שער שכם "אהל אברהם" נחרבה בתרפ"ט.

29 תרכ"ט 1869 ליטא ראה הערה בעמודה 33 אברהם משה לונץ מחלוצי חקירת א"י בעברית 13 כרכי "ירושלים" 21 כרכים של "לוח א"י "המעמר" ועוד רוב עבודתו ביצע כשהיה סגי נהור למד בישיבת עץ חיים

תרכ"ט 1869 נבחר ר' אברהם אשכנזי ראשון לציון

30 תר"ל 1870 הונגריה ראה הערה בעמודה 33 ר' עקיבא יוסף שליזנגר 1837-1922 תלמידו של" הכתב סופר" כתב תוכנית מפורטת ליסוד בתי ספר חרדיים ע"י אגודה כלל עולמית שתשב בירושלים ותקים מפעלים כלכליים,תעשיה,חקלאות,בנקאות וכדומה, דיבר על התיישבות חקלאית ברוח התורה, טען שיש להתחיל לדבר עברית, תיכנן חברה על בסיס מדינה יהודית שהתנועה הצינוית העלתה מספר שנים לאחר שנים מכן. ב-1878 היה בין מייסדי פתח תקווה.

31 1871 יגוסלביה ראה הערה בעמודה 33 ר' יהודה חי אלקלעי תרל"ב 1872 נחנך ביה"כ המרכזי של החסידים בירושלים "תפארת ישראל".

32 1871 בוכרה קבוצה ר דוד מלמד חפץ

33 תרל"ג 1833 צכיה 1850-1881 עלו קרוב ל-25 אלף יהודים עמודות 25-34 רבי חיים יוסף זוננפלד 1849-1933 יד ימינו של רבי יהודה ליב דיסקין הקפיד שלא לשהות יותר מ-30 יום מחוץ לחומות ירושלים, ביקר יחד עם הרב קוק במושבות למען השפיע על החקלאים לשמור תורה ומצוות, היה ממתנגדי הרבנות הראשית שנוסדה בראשית המנדט (הר' הראשי הראשון לחרדים, התנגד לשיתוף בכנסת ישראל בעת ביקורו של נשיא צכיה בירושלים נפגש עם הרב זוננפלד

34 תרל"ז 1877 ליטא ראה הערה בעמודה 33 ר' יהושע ליב דיסקין היה רב בקובנא ,שקלוב,לומז'ה ובריסק, ייסד בית יתומים גדול (קיים עד היום), הוציא חרם על בתי ספר כלליים בארץ, חיבר שו"ת מהרי"ל דיסקין ותורת משה.

תר"מ -1880 נבחר רבי רפאל מאיר פאניזיל ראשון לציון רוב יהודי בירושלים 17 אלף יהודים מתוך 31 אלף נפש.

35 תרמ"ב 1882 "אעלה בתמ"ר" תימן עליה עירונית בעיקרה מצנעא לירושלים בעיקרה, לאחר שנתים היו בירושלים כ-400 תימנים , מתימן נשלחו שני אנשים לבדוק את המצב: ר' יוסף מסעוד ור' משה השש  : בעידודם החלה העליה. העולים השתלבו בעבודה בארץ. יהודי בריטניה וגרמניה שלחו כספים לסייע בקליטתם של יהודי תימן. ב-1918 –ישבו בארץ 4500 יהודים מתימן. ערב קום המדינה היו 35 אלף.

36 1887 - 1889 קווקז בוכרה קבוצה ר' יעקב יצחקי התיישבות ב"באר יעקב" ע"ש ר' יצחקי תרנ"ג 1893 נבחר ר' יעקב אלישר לראשון לציון ייסוד שכונת הבוכרים בירושלים

37 תרמ"ב-תרס"ג 1882-1903 "העלייה הראשונה" רוסיה פולין רומניה 25 אלף ר ' אברהם אנאדלף מתימן ר' שלום אלשיך מתימן אלחדיף –יון אייזנשטאדאט-רוסיה בלנקיד, בן-יהודה, בן-טובים יצחק ---ליטא חניך ישיבת נובהרדוק דוד גוטמן,גרזובסקי יהודה (גור) חניך ישיבת וולוזין דיזינגוף. הר' נפתלי ויינדבאום הלוי הלפרין מיכאל מורד ברוטשילד,אפריים חרל"פ,יעקב זאב-הסטורין,הר' מרדכי גימפל יפה –בוגר ישיבת וולוזין. רבים עזבו את הארץ. (תן דעתך שאין זו העליה הראשונה) העולים –ציונים לאומיים, שאיפתם לקימום האומה בארצה ע"י הקמת מושבות למופת ועיבוד אדמה. להפוך את הארץ שוב למולדת לעם המפוזר. ייסוד רשל"צ,זכרון-יעקב,נס ציונה,בצרה,רחובות,ועו"ד הקימו מפלגת פועלים- הפועל הצעיר. אפרים פישל סלומון –תלמיד חכם, קנה את אדמות זבייד שעליהן הוקמה יסוד המעלה יחיאל פינס, הרב אריה ליב פרומקין. חניך בסלובודקה, ייסד בביתו תלמוד תורה וישיבה. דוד שוב –לבונטין יהושע שטמפפר בין מייסדי פ"ת

38 1893 פרס 120 משפחות מתיישבות בירושלים ומקימות את השכונה "שבת צדק"

39 1890 בולגריה מקימים את היישוב הר טוב.

40 תרע"א-תרע"ב 1911-1912 יבניאלי תימן מאות אחדות ייסוד שעריים ,מחנה יהודה,התיישבות ברחובות,חדרה,פתח תקווה זכרון-יעקב,נחליאל. עבודה חרוצה ויעילה של התימנים יכלה להתחרות בעבודה הערבית.

• תרע"א 1911 הרב בן ציון עוזיאל נבחר לחכם -באשי

41 תרס"ג-תרע"ד 1903-1914 עלייה השניה רוסיה רומניה 35 אלף בקירוב הרב קוק .בן צבי.הסופר חיים ברנר, בן גוריון (גרין) ,א.ד. גורדון, אהרונוביץ-מורה שנעשה פועל חקלאי,סופר ועסקו ציבורי,שוחט ישראל ומניה, י. גלעדי,מנדל פורטוגלי,חנקין,אלכסנדר זייד ועוד... תרס"ד 1904 -מונה הרב קוק לרבה של יפו. בתרס"ו 1906 – עלה ר' חיים ברלין (בנו של הנצי"ב-ראש ישיבת וולוזין) לאחר פטירת ר"ש סלנט הפך לרבה של ירושלים-אולם ללא כתב הסמכה בגלל סכסוכים. רוב עולי "העליה השניה" דוגלים במרקסיזם נוסח המהפכנים ברוסיה. עתה חלה אכזבה גם מרעיונות אלו, לכן יש להגשימם בארץ. בנוסף לרעיונות הלאומיים, דוגלת עליה זו בהשקפה סוציאליסטית ובשאיפה לתיקונים חברתיים. הקימו את מפלגת הפועלים ופועלי ציון הקימו בסיס להתיישבות עובדת –דגניה ,מרחביה כינרת,חולדה. 1907 – בר-גיורא 1909 – השומר

• רבים עוזבים את הארץ

42 תרע"ט-תרפ"ג 1919-1923 העלייה שלישית פולין רוסיה 35 אלף בקירוב עליה חלוצית , צעירים מחוסרי כל, רובם רווקים, רצונם לסלול דרך לאחרים. עבדו בסלילת כבישים,ייבוש ביצות,והכשרת קרקע לחקלאות. בתרפ"א 1921 הוקמה "הרבנות הראשית" ליד "הוועד- הלאומי" הרב הראשי הראשון – הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל

43 תרפ"ב 1922 עיראק ר' יוסף חיים הקים את ישיבת פורת יוסף ע"ש הנדיב שתרם כספו להקמת הישיבה ר' יוסף אברהם שלום מהודו.

44 תרפ"ג-1923 תרפ"ט-תר"צ 1929-1930 העלייה הרביעית פולין 75-80 אלף בקירוב אדמו"ר ישראל אליעזר הופשטיין ר' איסר זלמן מלצר. משפחת מורגנשטרן הרב הופשטיין חלה וירד ונפטר בארה"ב הרב מלצר עלה מליטא בתרפ"ה 1925 נפטר בתשי"ד 1954 אנשי העליה נתנו דחיפה להתפתחות הערים-חיפה תל-אביב מעטים פנו לחקלאות-כפר חסידים. התפתחות בתעשיה ובמלאכה. מפעל האשלג,נשר,שמן,חשמל-רוטנברג 1927 –תרפ"ז נוסד "שדה יעקב" המוסד הראשון של הפועהמ"ז (ע"ש הר' ריינס).

45 תר"צ-תרצ"ט 1930-1939 העליה החמישית גרמניה פולין פיתוח עצום בתעשיה ובמדע, הקמת 60 ישובים חדשים. "הזורעים", כפר חיטים, טירת צבי, שער הגולן,שדה אליהו,תל-עמל ועוד. עולי גרמניה נתנו דחיפה לפיתוח מדעי הרפואה ותרבות. ב-1932- מכבי-ה ראשונה בהשתתפות יהודים מיותר מ-22 מדינות ב-1935 מכבי-ה שניה מ-27 מדינות ב-1950 מכביה שלישית מ-21 מדינות במכביות הראשונות נעשו נישואין פיקטיביים כדי להישאר בארץ. ב-1940 עלה ר' עקיבא סופר ומקים את ישיבת פרשבורג בירושלים.

מי-נהר 00:03, 17 יולי 2006 (IDT)

(מאז פרסום ההודעה הנ"ל עברו כאמור כ-4 שנים והרבה מים זרמו בירדן והתבררו דברים רבים , הרשימה הנ"ל היא בוסרית ומצומצמת ואיני מוחקה כי לא מוחקים חומר מדפי השיחה) מי-נהר - שיחה 23:24, 9 ביוני 2010 (IDT)

נא לא להתייחס להודעה ישנה זאת . נא התייחסו בהודעות עדכניות אני מעביר את דברי משתמש נסיך להודעה הלרוונטית. מי-נהר - שיחה 23:39, 9 ביוני 2010 (IDT)

דרישת מקור

בעוד שפירוט המדינות צריך להישאר - נדרש מקור לרשימה. איתן - שיחה - הגביע העולמי - פשוט עולמי 22:01, 9 ביוני 2010 (IDT)

א. למען הסדר יש להביא בשיחה את התוכן של הערן בו עוסק הדיון . להלן המשפט בכתוב כעת לאחר עריכתך: "מאז ועד 1882 הגיעו לארץ ישראל קבוצות יהודים ממגוון ארצות^{[דרוש מקור]} בהן - טורקיה, בוכרה, גאורגיה ,הולנד, גרמניה, הונגריה, עיראק, פולין, יוגוסלביה ומרוקו."

ב. לא נכון שדרוש מקור לרשימה לכל היותר אפשר לבקש כאן בדף השיחה שיביאו בערך לצד המשפט הנ"ל מקורות כהרחבה והעשרה. אין חובה לכך לשם כתיבה ולא רציני להעמיד את המשפט בספק כאשר זה א-ב של היסטוריה של ארץ ישראל בתקופה זו. ויקיפדיה מלאה בערכים ספציפיים המבטאים זאת הנוסף לערכים הכלליים העוסקים בתהליכים שעברו על ארץ ישראל בתקופה זו ובנוסף לקטגוריה העשירה באישים שעלו עם משפחותיהם או קבוצות המצויינים ב- קטגוריה:אנשי עליות קודמות. גם בהקשר לפרטי הארצות הנ"ל ראה למשל את הערכים - ועד העדה המערבית בירושלים מחנה ישראל, כולל חיבת ירושלים, כולל הולנד ודויטשלנד והרשימה עוד ארוכה ייתכן ואציין כמה דוגמאות של ערכים נוספים בהמשך כדי להניח את דעתם של אלה שאינם מכירים את הנושא ויטעו בגלל כמה ויקיפדים שהחליטו לקפוץ ולהטיל ספק, לשנות או למחוק המידע למרות שהם יודעים שאין להם הבנה בנושא המדובר כדי לחוות בו דיעה כלשהיא בשעה שהוא בא ליידי ביטוי בשלל ערכים בתחום זה הקיימים בויקיפדיה. מי-נהר - שיחה 22:45, 9 ביוני 2010 (IDT)

כמובן שצריך מקור. עם כל הכבוד למורה אנונימי להיסטוריה הוא לא מקור ראשני אלא לכל היותר דף עזר לחיפוש מקורות ראשוניים. Viyh - שיחה 23:27, 9 ביוני 2010 (IDT)

דרושה הבנת הנקרא. ההודעה שלי בדף שיחה זה יום אחרי הירשמותי לויקפדיה לפני כ-4 שנים אינה רלוונטית למהות הדיון כאן. המשפט המדובר בדיון כאן נכתב ב-2010 מי-נהר - שיחה 23:36, 9 ביוני 2010 (IDT)

תיקון שמות המדינות

יגוסלביה לא הייתה קיימת כישות מדינת ולכן אני מסיר אותה מרשימת המדינות.הנסיך - שיחה 23:29, 9 ביוני 2010 (IDT)

כשכתוב טורקיה הכוונה כנראה לאימפריה העות'מאנית. טורקיה של ימינו לא הייתה ישות מדינית עד תום מלחמת העולם הראשונה הנסיך - שיחה 23:35, 9 ביוני 2010 (IDT)

תיקנתי בהתאמה גם את פולין (הייתה מחולקת) ואת הונגריה (חלק מהאימפריה האוסטרו הונגרית) הנסיך - שיחה 23:43, 9 ביוני 2010 (IDT)

אני סבור שלא נכון יהיה להתייחס לשמות השלטונות בערך המתייחס לתקופה ארוכה כי בחלק מהמקומות היו חילופי שלטון, כמו כן המאפיינים הייוחדיים של הקהילות העדות והתארגנויותיהן היו גם בתוך ישויות שלטון רב מדינתיות אלה. לא דומה עיראק ליוון או בוכרה לליטא למרות שאלו דוגמאות לשתי מדינות/ קהילות שהיו תחת אותו שלטון במקרה של המשפט המדובר. והיות והדגש כאן הוא על עליית היהודים הרי שהמאפיין הקבוצתי שלהם הפרטני לענ"ד רלוונטי כאן ולא שמות הישויות האימפריאליות שציונן חשוב במקומות שבהמשך בנושא הבהרת התנאים שהתחדשו בתקופה זו לטובת עליית יהודים מארצות אלה וקיומם בארץ ישראל בתקופה זו. מי-נהר - שיחה

מדובר על תקופה לא ארוכה (במהלך המאה ה-19) שבמהלכה היו אימפריות יציבות יחסית. גם אמירות בוכרה הייתה יישות מדינית עצמאית כל אותה תקופה. אם תמצא מקרה אחר - תוכל לציינו הנסיך - שיחה 23:49, 9 ביוני 2010 (IDT)

סליחה בדוגמא שהבאתי כעת על בוכרה/ליטא התכוונתי לגיאורגיה/ליטא מי-נהר - שיחה

התלבטות לגבי ליטא. ליטא לא הייתה יישות מדינית עצמאית אלא חולקה במסגרת חלוקת פולין - מצד שני הזיהוי הקהילתי של יהדות ליטא נשאר מובחן ולכן אפשר להשאיר - אם יימצא מקור לכך שהייתה משם עליה לישראל. ישראל ומנחם מנדל משקלוב שייכים לעליית תלמידי הגר"א שכבר מוזכרת בנפרד. הסלנטים עלו כבודדים ורק מעט מהם. עליות נוספות היו למיטב ידיעתי רק במסגרת העליות המאוחרות יותר (עלייה ראשונה והלאה). לכן כדאי או להסיר את ליטא או להציב שם תבנית מקור הנסיך - שיחה 00:00, 10 ביוני 2010 (IDT)

מה אני יעשה אם "מיטב ידיעתכם" רבונו של עולם , אני כל חודש פוגש ביוגראפיות של עשרות דמויות שעלו מליטא ואזורים מסביב בתקופה הנ"ל ושוב פעם ויקיפדיה גם כן מלאה בהם. בבקשה תפסיקו לחוות דיעה בנושאים שיש לכם בהם חלל. כאשר תיהיו בין אלה שעברו על מקורות העוסקים באישים בני התקופה ויהיה לכם פרופורציות כלשהם אז תחזרו ללהתווכח ולשנות את הערך הנ"ל. מי-נהר - שיחה 00:15, 10 ביוני 2010 (IDT)

אחרי תגובה חסרת נימוס ומשוללת כל ידע שכזו - אני את הדיון אתך סיימתי הנסיך - שיחה 00:21, 10 ביוני 2010 (IDT)

נסיך יקר אנא ראה דברי בתגובה הנ"ל בהקשר הנכון א. שלא כמוך קדמו לך ויקיפדים שפעלו בגוף הערך ללא נימוק ועל סמך בורות מלאה ומובהקת ולמרות שפעולות אלה לא היו ראויות להתייחסות רצינית הקדשתי להם כאן זמן רב. ב. דברי התייחסו בכאב לקביעה שלך לגבי יהודי ליטא שהם אחת הדומאות הבולטות והניכרות ביותר בצמיחת הייושב האשכנזי בתקופה הנ"ל בארץ ישראל. לכן הערתי לא הייתה אישית אליך נסיך אלא כללית בלשון רבים. והתייחסותך העניינית והמנומקת בדף השיחה כאן מלמדת טוב יותר מתגובתי הכואבת שרוב דבריך וגישתך בכלל מכובדת ותגובותיך חזקות יותר כממחישות את רצינותך ,מהערתי הבודדת הזו מולך בעניין הנ"ל. ג. להלן כמה דוגמאות שכבר מצויות בויקיפדיה על דמויות שעלו מליטא גם לאחר השיירת השלישית של הפרושים - אריה ליב פרומקין, משפחת דיסקין, אברהם לונץ, משה ריבלין. אני אומר לך בכנות אני עוסק כבר זמן בגנאלוגיה של יוצאי ליטא בתקופה זו , עברתי על הקדמותיהם בספרים רבים בהם הם מספרים את תולדות חייהם ומשפחותם. הערתי הייתה יותר כללית מאשר אישית אנא אל תשפוט אדם בשעת צערו ואם יש בכך תועלת הריני מתנצל על הנוסח בו כתבתי בתגובתי אליך מי-נהר - שיחה 00:52, 10 ביוני 2010 (IDT)

בקשר לגרוזיה אין לדעתי התלבטות כי העולים משם אובחנו כגרוזינים על ידי היישוב הישן ולא כרוסים, למרות שהגיעו ממדינה תחת שלטון האימפריה הרוסית. הנסיך - שיחה 00:06, 10 ביוני 2010 (IDT)

זאת אומרת שהגדרת השלטון מהמקום בו באו אינה האינדיקציה העיקרית להגדרת המקום ממנו הם באים. הנה למשל מונטיפיורי מזכיר ב-1855 על קיומם של 15 קבוצות רשמיות שונות. מי-נהר - שיחה 00:15, 10 ביוני 2010 (IDT)

זהו רק משפט אחד איני רוצה לבזבז עליו כל כך הרבה זמן הערתי מדוע לדעתי פחות טוב במשפט המדובר להתייחס למקומות לפי שם השלטון הרשמי אבל לא אלחם על זה כי לא מדובר בטעות מי-נהר - שיחה 00:18, 10 ביוני 2010 (IDT)

הניסוח הנוכחי שהשארת נסיך יש בו גם יתרונות ומקובל עלי להשאירו מי-נהר - שיחה 00:24, 10 ביוני 2010 (IDT)

בהחלט יש מקום לציין חבלי ארץ מובחנים שמבחינה מדינית היו תחת שלטון אימפריות כאוסטרו-הונגריה והאימפריה הרוסית, למשל באופן הבא: "רוסיה (מאזורי רוסיה הלבנה, אוקראינה ופולין של ימינו)". אביעדוס • כ"ח בסיוון ה'תש"ע, 00:22, 10 ביוני 2010 (IDT)