שיחה:יהדות מרוקו

‏

ערך זה נכתב או הורחב במסגרת שיתוף הפעולה בין ויקימדיה ישראל לבית הספר התיכון על שם מיי בויאר, ירושלים פעילויות ויקימדיה ישראל במערכת החינוך

תימוכין לכתוב בערך

על אלו מקורות מתבסס הערך הזה, בבקשה? Harel - שיחה 19:45, 4 מאי 2006 (IDT)

עם כל הכבוד לעורכי ויקיפדיה כנראה שההבנה שלכם לקויה שכן אני חוזר ואומור את אותו ההסבר, כפי שמפורט בדף השיחה שלי, על מקור ערכים אלו והאם תועילו בטובכם להפסיק לשאול את השאלות הללו? אין אני מתכוון בכך שאני מפחד לענות עליהן שכן כבר עניתי מספר פעמים על כך אלא שזה כבר מתחיל לעצבן והדבר חוזר על עצמו בכל פעם מחדש. לכן אני אודה לכם אם תסמכו עלי שאני לא מעתיק ערכים ממקורות לא מורשים או ללא רישיון כי אלו לא הערכים הראשונים שאני עורך בויקיפדיה ואני מעריך שעורך עם מגוון רב כל כך של ערכים שעומד לזכותו, מותר לי לפחות לא להיות מתוחקר על כל ערך שאני עורך, בעיקר אחרי שאני שב ועונה את אותה התשובה (שכנראה יש כאלו שאינם מסופקים ממנה אך זו אינה בעיה שלי). יונתן דוד 20:01, 4 מאי 2006 (IDT)

שאלה לגבי מקור לא מתייחסת רק לזכויות יוצרים אלא גם לפרטים אחרים כמו מידת האמינות של המקור או אפילו סקרנות גרידא. הראל (וגם שאר המשתמשים) בהחלט זכאי לתשובה. Johnny Zoo 20:09, 4 מאי 2006 (IDT)

ודאי שכאשר המקור עשוי להועיל לקורא, בכך שהוא מוסיף על הכתוב בערך, ראוי לציינו בסעיף "לקריאה נוספת" או בסעיף "קישורים חיצוניים". דוד שי 20:45, 4 מאי 2006 (IDT)

אך איך אני יכול, עם כל הכבוד, לרשום "לקריאה נוספת" בלי מקור מידע לכתוב תחת קטגוריה זו? יונתן דוד 21:00, 4 מאי 2006 (IDT)

אכן, איך אתה יכול? איך אתה יכול לכתוב ערך שכזה "מהראש" ככה סתם? אתה פרופ' שמתמחה ביהדות התפוצות? Harel - שיחה 21:24, 4 מאי 2006 (IDT)

ברצוני להבין מהיכן בדיוק נכנס שם הספר ברשימה של "קריאה נוספת" אם בחיים שלי לא שמעתי על הספר הזה? ובאשר להראל, בבקשה תעיין היטב, אתה וכל שאר העורכים, בדף השיחה שלי ותגלה שלכל השאלות הללו יש תשובות. יונתן דוד 17:39, 5 מאי 2006 (IDT)

יש שם תשובות, רק שאינן מספקות אותי כהוא זה. יונתן, זה פשוט לא הולך, כל מי שכותב כאן מעיד בצורה כזו או אחרת על מקורותיו. רק אתה כותב את ערכי התפוצות שלך כך סתם "מהראש", מידע אישי. אם אתה רוצה שהשאלות הלגיטימיות האלה תיתפסקנה, אז תתן להם תשובה רצינית. Harel - שיחה 18:24, 5 מאי 2006 (IDT)

אני באמת מצטער שהתשובות שלי לא נחשבות לרציניות בעיניך ואתה מעליב אותי בזלזול הזה שאתה מראה על דברי. יונתן דוד 18:43, 5 מאי 2006 (IDT)

אין לי שום כוונה להעליב ויקיפד פעיל ומועיל שכמוך, אלא שאני מצפה ממישהו במעמדך שיוכל להגיד מאיפה בא לו כל הידע המופלא הזה על יהדות התפוצות. זה עניין של גילוי נאות. אני מוכן להסביר מאיפה הבאתי כל משפט שכתבתי במרחב הערכים עד היום. למה זה כ"כ קשה, ולמה זה מעליב לשאול מאיפה הידע? הידע שלך פנומנלי, הרי הוא בא מאיפשהו. לא נולדת מומחה ליהדות התפוצות. טוב, מיציתי. עד לסיבוב הבא. Harel - שיחה 18:45, 5 מאי 2006 (IDT)

אתה יודע מה, עוד משהו: כל תשובה שהיא *לא* "ידע אישי" הייתה טובה בעיניי - זה יכול להיות הקורס "מבוא ליהדות התפוצות" באוניברסיטת יוהפיץ, זה יכול להיות "לקסיקון טיל אויגנשפיגל ליהדות התפוצות", זה יכול להיות שיחות עם פרופ' פרנקנשטיין, מרצה זוטר ליהדות התפוצות, כתבות בעיתון "היהודי הנודד" - כל דבר. אבל אפילו תשובה אחת קטנה שכזו לא שמעתי, רק התגוננות ומלמולים בנוסח "ידע אישי". Harel - שיחה 18:50, 5 מאי 2006 (IDT)

מחוץ לדיון שבין Harel ליונתן דוד: יונתן דוד שואל "ברצוני להבין מהיכן בדיוק נכנס שם הספר ברשימה של "קריאה נוספת" אם בחיים שלי לא שמעתי על הספר הזה?" - ויקיפדיה היא יצירה קבוצתית, והסעיף "לקריאה נוספת" הוא תרומתי הצנועה לערך זה, לנוחות הקורא שירצה להרחיב בנושא הערך. אין לכך כל קשר לשאלה מהם המקורות שלך. דוד שי 20:07, 5 מאי 2006 (IDT)

לאחר שתשקול את מבנה הערך - יש לשקול כיצד לשלבו עם המידע שכבר קיים ביהדות מרוקו. הסתכל נא על הערך יהדות מרוקו והשווה בין מה שכתבת למה שכבר כתוב שם. חשוב במה הערך שלך מוסיף למידע (אני מניח שזה בעיקר בעניין ספרו של דלויה, אך סביר שגם בעניינים אחרים) וחשוב במה הערך האחר מוסיף. לאחר מכן בצע פעולת הלחם - שלב במקומות המתאימים את הדברים שאתה מוסיף (מומלץ לשנות את הניסוח בהתאם לערך כך שיתאים לשאר הפיסקה). יתכן ולאחר פעולת ההלחם תשנה מעט את מבנה הערך הקיים, כעצתי לגבי ראשי הפרקים לעיל, אבל אל נא תחשוש - זהו הצעד הנועז שעליו מדברים בויקיפדיה:היו נועזים בעריכת ערכים. הגיע הזמן שהערך הזה יתחיל לקבל את הצורה הראויה לו. בברכה, זהר דרוקמן - אהמ 00:06, 11 באוגוסט 2006 (IDT)

אה, ועוד הערה אחת: אל נא תשתמש בניסוח כגון "אנו מוצאים" - אין "אנו באנציקלופדיה. במקום כתוב "ניתן למצוא" וכד'. זהר דרוקמן - אהמ 00:06, 11 באוגוסט 2006 (IDT)

זהר דרוקמן ידידי זהר לפי עצתך "הלחמתי" וערכתי את ההסטוריה של יהדות מרוקו ושילבתי בתוכה קטעים מיהדות מרוקו (שחלק ממנו אני כתבתי). הורדתי את ספרו של אריק , תעבור בבקשה על הערך המורחב אני מקווה שימצא חן בעינך ובעיני שאר הויקיפדים (אם אף אחד לא יכעס אפשר למחוק את "יהדות מרוקו" אין בה צורך יותר).משתמש:דויד אלמוזנינו elmoznin 00:59, 22 באוגוסט 2006 (IDT)

כיבוש ה של מרוקו על ידי צרפת

למרות שתחרות "מקצרמר למובחר" הסתיימה אתמול, הרשתי לעצמי לשנות את הטעות ההסטורית בהגדרת "הכיבוש על ידי צרפת". מרוקו הפכה למדינת חסות צרפתית בהסכם פז בהסכמה הדדית ולפי בקשתה. שיניתי את הכותרת הפנימית בהתאם. לא הספקתי לגשת לערך זה לפני ה"דד-ליין" של מועד התחרות, אני מתנצל על התיקון במהלך ימי השיפוט. אינני כותב המאמר. ראו את השינוי שביצעתי במאמר כ"תקלדה" (תיקון טעות בכתיבת השם). דני. ‏Danny-w‏ 09:24, 12 באוקטובר 2007 (IST)

הערות

יש לי בעיה עם המאמר הזה. כפי שהוא כעת, הוא מבולבל, יש בו היעדר הדגשות על דברים משמעותיים במקום הנכון, ואף אי דיוקים. למשל בפסקה "מרוקו כמדינת חסות צרפתית" לא מוזכרת תקופת ממשל וישי כלל. העניין כן מוזכר בהמשך, בפסקה "יהודי המגרב תחת שלטון וישי בתקופת מלחמת העולם השנייה", אך בנפרד, למרות שההפרדה נותנת תמונה לא מלאה. לא ניתן להתייחס למרוקו כמדינת חסות בלי להתייחס לנקודה היהודית. בניגוד לרושם מהפיסקה, מדינת החסות מרוקו לא שתפה פעולה עם ממשל וישי הפרו-נאצי. והיחס אליהם היה טוב מהיחס ליהודי המגרב האחרים. למעשה, רוב הפיסקה "יהודי המגרב תחת שלטון וישי בתקופת מלחמת העולם השנייה" מדברת על טוניס ואלג'יר, שם אכן היה יחס נוקשה יותר ליהודים. באותה פיסקה היה מקום לציין במפורש את מוחמד החמישי, שעמד בלחצים שבמדינות אחרות לא עמדו בהן. הדבר אמנם מוזכר אך בפסקה הבאה. בפיסקה " קשיים בשילובם של יהודי מרוקו בישראל" אין הפנייה או קישור לערך מזרחים, שעליו דווקא עבדנו, ושהיה יכול לסייע. אני חושש שבמאמר זה לא מדובר בצורך בתיקון נקודתי פה ושם אלא בצורך בסידור ועיצוב גדולים. ועדיין - עצם הנושא הוא חשוב, ניכר שהכוונות היו טובות, ושהיתה כאן השקעה רבה. דני. ‏Danny-w‏ 13:48, 26 באוקטובר 2007 (IST)

Danny-w‏ ]] דני תודה על העזרה משתמש:דויד אלמוזנינו elmoznin 23:34, 30 באוקטובר 2007 (IST)

אין שום מידע על יהודי מרוקו הספרדית.--‏Avin • שיחה‏ 10:45, 27 במרץ 2010 (IDT)

מדוע אין פרק על מעמד האשה במרוקו?

האם הן לא כיהנו בהנהגת הקהילה? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

תשובה: ראו בתשובתנו כאן. בברכה, דני. ‏Danny-w‏ 21:47, 3 בפברואר 2011 (IST)

הכיבוש העות'מאני מעולם לא היה

מרוקו לכל אורך ההיסטוריה שלה מעולם לא נכבשה על ידי האימפריה העות'מאנית, אני לא יודע על מה התבסס העורך

יהדות מרוקו לא התלבשו כמו בתמונה המוצגת בלובר בפרי

יהדות מרוקו לפחות משנת 1900 לא התלבשה בלבוש הערבי המסורתי. הנשים היהודיות מעולם לא לבשו ז'לביות או הלכו מכוסה פנים ומשנת 1910 לפחות בערים מרקש וקזבלנקה אף הלכו עם עקבים גבוהים וחליפות מחויטות כמו שהתהלכו בפריז. גברים לעומת זאת היו בניהם כאלה שנהגו ללבוש ז'לביות כמו הערבים מטעמי נוחיות בבית אבל תמיד הבחינו בהם בגלל הכיפה על הראש האופיינית מן הסתם ליהודים. מעטים ורק באירועים מיוחדים (מימונה ועוד...) כבשו "תרבוש אדום" שהיה מסמל את הלבוש המרוקאי והשלים את הז'לבייה.

לאור האמור, הדמויות בתמונה המוצגת בלובר בפריז אינם יהודים !!! ייתכן ומספר דמויות היו כן יהודים כמו הילדה ואימה היושבות להן בצד ימין. אני כך לפחות זוכרת שהתלבשתי יחד עם אמי.  הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
109.186.120.89 11:19, 6 במאי 2012 (IDT)

חייב בכתיבה נוספת

הערך מציג בצורה מגמתית את רדיפת יהדות מרוקו. יוצא מכך שהערך לא מספר על השתלבות היהודים בתרבות המרוקאית, ההכרה שזכו לה מצד הממלכה והתפקידים שמילאו. שילוב הסמלים היהודים בסמלי מרוקו. תור הזהב יש יהדות מרוקו. עיסוקם העיקרי. הערך מציג את מוצאם של ישראלים מרוקאים אבל לא של הוגים תורניים ומשוררים בני מרוקו, פרט לרמב"ם. בהצלחה לעורך הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
62.219.121.146 20:29, 3 ביולי 2012 (IDT)

וואו, הערך הזה זקוק לשיפוץ והרחבה רציניים

אני לא מרוקאי, אבל המרוקאים שמביניכם - יהודי מרוקו הם קהילה מפוארת ואחת הגדולות בארץ... איך ייתכן שהערך הזה ממש קטן מבחינת המידע שלו, חסר תמונות לחלוטין וקצר? יש עדות אחרות שהן קטנות בהרבה והערך שלהן מתוחזק, מלא ומאבזר. צריך לעשות פה שינוי בדחיפות. FireSky - שיחה 23:51, 29 ביוני 2013 (IDT)

בזמן האחרון הרחבתי מעט את הערך אבל אתה צודק שיש עוד הרבה מה להוסיף. לגבי תמונות - אני לא מתמצא בכללי זכויות היוצרים של ויקיפדיה ולכן נזהרתי ולא הוספתי תמונות, אני אשמח אם מישהו שכן מתמצא בכללים יעלה לכאן תמונות ראויות (לא מהסוג של "תיירים ישראלים רוקדים בבית כנסת במרוקו" שהיה כאן קודם). Ben tetuan - שיחה 04:00, 30 ביוני 2013 (IDT)

הערך כבר נראה יותר טוב, כל הכבוד לך על ההשקעה. אני מציע לך לחפש אולי עוד מישהו שמבין בתרבות מרוקו כך תערכו ותתקנו אחד את השני במידת הצורך. --FireSky - שיחה 14:26, 1 ביולי 2013 (IDT)

הערות מרשימת ההמתנה

אשמח לדעות מה ניתן להוסיף\להסיר\לשפר\לתקן בערך והאם הוא עומד בקריטריונים לערך מומלץ. Ben tetuan - שיחה 06:36, 30 באוגוסט 2013 (IDT)

שלום. אקרא אותו במלואו בהמשך ואעיר. הערה אחת שכבר בולטת מתייחסת לפתיח שאמור לשקף תמציתית את תכנו של הערך. ובמקרה דנן קצר מידי. ראה דוגמא בבקשה ביהדות בולגריה. השאר בהמשך. בכל מקרה תודה על ההשקעה.Assayas • שיחה • 18:34, 30 באוגוסט 2013 (IDT)

בוקר טוב. ההערה הבאה היא עדיין במישור הטכני. הערך צריך לעבור עריכה טכנית. לדוגמא: אחידות בציון שנים. או ב-1033 או בשנת 1033 מה שתבחר ובאופן אחיד לכל אורכו של הערך. ה-1033 צריך להופיע עם קישור פנימי. לא המאה ה-2 בספירה, אלא המאה ה-2 ובהתאמה למשל: בתחילת המאה ה-8 וגו'. היכן שניתן יש להוסיף קישורים פנימיים. אם כבר קיים קישור פנימי לא צריך לחזור עליו מספר רב של פעמים. הרציונאל הינו שהקורא יקליק על הקישור הראשון שיראה במידה ויהיה מעוניין. (אם מדובר במאמר ארוך כגון הנ"ל אפשר יותר מאחד אבל בצמצום) המשך יבוא :-). Assayas • שיחה • 08:23, 1 בספטמבר 2013 (IDT)

לגבי התוכן: הייתי מציע את הפרק העוסק בעליות להפוך לעצמאי ולא תת פרק של היסטוריה, דהיינו ==העלייה ממרוקו==. ממליץ להוסיף פרק דמוגרפיה ובו נתוני אוכלוסין בקהילות השונות והשינוי בהן לאורך השנים, ראיתי שמשולבים נתונים בערך. אם יש מספיק חומר אז גם פרק כלכלה. בכל מקרה הקטע "לפי נתוני מפקד אוכלוסין שנערך בשנת 1947 במרוקו קרוב ל-50 אחוז....במרוקו הייתה עירונית.‏[62]" לא יכול להיות תחת פרק "השכלה". גם לא טבלת התפלגות העיסוקים. השקעתך ראויה לציון ואין כמו הוויקיפדיה בכדי להציג לכל את תולדותיה של קהילה מפוארת זו. Assayas • שיחה • 08:35, 1 בספטמבר 2013 (IDT)

אגב, לגבי פרק הדמוגרפיה - גודל הקהילה היהודית במרוקו - הטבלה הכללית, אפשר ליצור גרף bar נאה שיוסיף לערך. זוהי אופצייה. אם נראה לך ואתה מעוניין בסיוע, תן לי רמז ואעמוד לרשותך Assayas • שיחה • 19:42, 1 בספטמבר 2013 (IDT)

תודה רבה. אשמח לסיוע עם הטבלאות והגרפים - לא הצלחתי להכניס אותם ביחד תחת ערך של דמוגרפיה מבלי שזה ישבש את התצוגה של הערך.

את העריכה הטכנית של הערך בצעתי והפכתי את "העלייה" לפרק נפרד.Ben tetuan - שיחה 07:09, 2 בספטמבר 2013 (IDT)

בשמחה, בהמשך היום. Assayas • שיחה • 07:52, 2 בספטמבר 2013 (IDT)

שנה טובה וסליחה על העיכוב הקל. אנא העף מבט כאן משתמש:Assayas/ערכים בכתיבה ותאמר לי מה דעתך מבחינת הקונספט. אם יתאים לך אשלב בערך. הרגש חופשי לפסול הכל אם לא מסתדר לך עם הקו הכללי של ערך, אין בעיה (-:. בברכה Assayas • שיחה • 10:32, 6 בספטמבר 2013 (IDT)

הועבר משיחת משתמש:Assayas/ערכים בכתיבה:
אהלן, תודה רבה על ההשקעה. הגרף של הBARS מצוין וגם הטקסט, אבל שתי הטבלאות בסוף לא ישבשו את התצוגה של הערך? כשנסתי להכניס טבלאות לערך מבלי שיש לידן טקסט ארוך באותה מידה הן יצרו פער ריק שמפריע לקריאה..

אגב, יש כל כך הרבה תמונות יפות בהקשר של יהדות מרוקו אבל לצערי הייתי צריך להסתפק במה שיש בwiki commons כי אני לא מבין כלום במדיניות זכויות יוצרים של התמונות וגם המדריכים לא ממש ברורים. האם יש מאגרי תמונות אינטרנטיים שמהם באופן גורף אפשר לקחת תמונות ולהוסיף לויקיפדיה?

שוב תודה רבה על העזרה, אני מקווה שנוכל להביא את הערך לרמה הטובה ביותר Ben tetuan - שיחה 11:07, 6 בספטמבר 2013 (IDT)

ערב טוב. אנסה לשלב מבלי ליצור "רווח". מקסימום אשנה ואחזיר לקדמותו. הכל בר שינוי/שחזור. הוספתי בערך תחת "קישורים חיצוניים" את הקישור לקטגוריה התואמת בשיתוף (להלן: wiki commons). תוכל לראות שם: [1]. יש לא מעט תמונות. אם תזדקק לעזרה בשיתוף, כתוב לי. ניתן לחפש בשיתוף לפי מילות מפתח באנגלית (אולי גם בעברית) כגון "מרוקו+יהודים". ייתכן ויש עוד שלא קוטלגו. לגבי העלאת התמונות, אנו מעלים תמונות ברשיון לשימוש חופשי, ראה ויקיפדיה:רישוי תמונות/רישיונות חופשיים בדרך כלל מסוג Creative Commons. ראה קישור למספר תמונות מפרוייקט הפיקוויקי [2]. ראה למשל מתוכו את התמונה העוסקת בקיבוץ "שחר" [3]. התמונות מהפיקוויקי עוברות לשיתוף באמצעות ממשק. בפרטי התמונה קיימת קישורית: "קישור לויקישיתוף". אם תקיש על הקישורית תגיע לתמונה בשיתוף: [4]. אם תגלול מטה לקטגוריות תגלה שאין כלל התייחסות ליהדות מרוקו. ניתן לקשר. כאמור, הרגש חופשי לשאול כל שאלה. מדובר בערך חשוב ומעניין. בברכה מוטי Assayas • שיחה • 21:15, 6 בספטמבר 2013 (IDT)

סוף העברה.

נראה לי שפרק היסטוריה גדול מדי. אולי כדאי לשקול להפוך אותו לערך עצמאי. גיא - שיחה 13:55, 8 בספטמבר 2013 (IST)

אני נוטה להסכים עם גיא. יתכן שאכן יש טעם לקצץ את פרק ההיסטוריה (להותיר משהו מצומק יחסית בערך) ולהעתיק את הפרק הנוכחי לערך נפרד. גילגמש • שיחה 14:34, 8 בספטמבר 2013 (IST)

אפשרי, למרות שהנושא הוא היסטורי בעיקרו. כלומר, הוא עוסק בקהילה שהתקיימה פעם במרוקו (ומתקיימת בצורה מצומצמת בהרבה עד היום), במורשת התרבותית מאותה קהילה היסטורית וביוצאיה. כך שההיסטוריה ותולדותיה אלה הפרקים המרכזיים. Ben tetuan - שיחה 16:41, 8 בספטמבר 2013 (IST)

אני חושב שזאת התייחסות שגויה. לכל קהילה יש היסטוריה, אבל זה לא הנושא היחיד. לכל קהילה יש תרבות, מערכת דתית ולימודית משלה, יחסים עם המקומיים ועם יהדות התפוצות וכו. לדעתי, ערך על קהילה יהודית צריך להיות דומה לערך על עם מסוים - ערך כללי שלא נכנס לפרטי פרטים ומפנה לערכים מורחבים בכל הנושאים הרלוונטיים (דת, תרבות, היסטוריה, דמוגרפיה וכו) גילגמש • שיחה 20:25, 24 בספטמבר 2013 (IDT)

אני מבין את הכוונה שלך ואפשר לשנות את הערך בהתאם, אבל יש איתה גם בעיה. אי אפשר לעשות ערך על קהילה יהודית היסטורית בדומה לערך על עם קיים ופועל. שים לב שגם הפרקים שציינת כגון תרבות, מערכת דתית ולימודית, יחסים עם מקומיים וכו', גם הם בסופו של דבר נושאים היסטוריים ברובם (רק בחלק מהנושאים התרבותיים אפשר לתאר את ההמשכיות שלהם בהווה). שים לב למשל לערך יהדות גיאורגיה, הערך כולו מסודר באופן כרונולוגי ומוקדש בעצם להיסטוריה של הקהילה.Ben tetuan - שיחה 23:34, 24 בספטמבר 2013 (IDT)

יש משהו במה שאתה אומר. אבל אני לא חושב שצריך לשנות את מבנה הערך מן היסוד. לדעתי, פרק ההיסטוריה צריך להתייחס לאירועים היסטוריים עיקריים. למשל: מתי הגיעו היהודים למרוקו, איך השפיעו עליהם השליטים השונים וכו'. פרקי התרבות, אוכל, דת וכו' הם בעלי הקשר היסטורי, אבל זה לא נורא. אני לא חושב שיש פגם בכך שנגיד פרק ה"תרבות" מתאר התפתחות היסטורית. אני לא רואה פה כפילות עם פרק ההיסטוריה. פשוט במצב הנוכחי משקלו היחסי של פרק ההיסטוריה הוא גדול מאוד ביחס לערך ואכן מתקבל ערך על תולדות הקהילה ולא על הקהילה עצמה. גילגמש • שיחה 06:56, 25 בספטמבר 2013 (IDT)

הערך פשוט מדהים. מאז ההערה הקטנה שלי לפני כמה חודשים שהערך לא מייצג כראוי את העדה המרוקאית, עשית בן מהפך מדהים וכל הכבוד לך על כך (ולכל מי שעזר לך). הערך מאוד מקיף ומעשיר ואני לגמרי בעד הפיכתו לערך מומלץ. בנוגע ליהדות גאורגיה אתה צודק, הערך מדבר רק על הפן ההיסטורי, וחלקים שקשורים לתרבות העשירה שאני מכיר מקרוב (הלבוש, המאכלים, המסורת) נעדרים מהערך. לכן אני מוריד מגאוותי ואני באמת חושב שמה שעשית עם הערך מתעלה על הערך של יהדות גאורגיה. שאפו. FireSky - שיחה 23:55, 24 בספטמבר 2013 (IDT)

תודה רבה. מה שכתבתי לגבי הערך על יהדות גיאורגיה לא היה ביקורת, ההפך, ציינתי אותו כדוגמה לערך מומלץ על קהילה יהודית היסטורית. בברכה, Ben tetuan - שיחה 00:16, 25 בספטמבר 2013 (IDT)

יופי של ערך

כל הכבוד! הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
79.181.169.163 22:54, 12 באוקטובר 2013 (IDT)

שאלה

שמעתי שהמרוקאים הם הקבוצה הכי גדולה של יהודים בארץ נכון? 95.86.85.16 16:16, 6 במרץ 2014 (IST)

קשה לדעת, יש רק נתונים חלקיים (הנתונים הכי מלאים מופיעים בקישור בהערה 82 בערך). נראה שמספר הישראלים שמוצאם מברית המועצות יותר גבוה, אך אין חלוקה לתתי מדינות של ברית המועצות ואין נתונים לגבי המוצא של מי שדור שלישי ומעלה בארץ. Ben tetuan - שיחה 17:56, 6 במרץ 2014 (IST)

הרי"ף לא היה מרוקאי אלא אלג'יראי

החוקר ישראל תא שמע בספרו "הספרות הפרשנית לתלמוד" חלק א' עמוד 147 מצטט את דברי החוקרים שפיצאנסקי ובנדיקט שחקרו את הנושא והגיעו למסקנה ברורה שהוא לא נולד במרוקו אלא באלג'יריה בקלעת חמאד. הוא מצטט גם את רבי אברהם אבן דאוד בעל ספר הקבלה שכותב במפורש שרבי יצחק אלפאסי היה מקלעת חמאד שבאלג'יריה.

הרי"ף לא היה מרוקאי ולא אלג׳יראי, אלא מגרבי שחי הרבה לפני שאחת מההגדרות הללו נולדו. השאלה אינה היכן נולד אלא היכן פעל, ושורה ארוכה של מקורות אמינים מציינים שפעל בפאס במרוקו, אליה היגר מקלעת חמאד.Ben tetuan - שיחה 20:43, 27 בפברואר 2016 (IST)

המגרב הוא שטח שבתוכו כמה ארצות. אם הוא לא חי במרוקו אלא באלג'יריה, מדוע מובא כאן בערך שכביכול הוא היה מחכמי יהדות מרוקו? ואם יש לך מקורות אמינים המעידים על כך שנולד במרוקו, אנא שתף אותנו בהם. כי לי הדבר תמוה שגדולי חוקרי זמננו שהזכרתים לעיל לא יודעים מהמקורות האמינים הללו.

אתה מנהל ויכוח במעמד צד אחד, הדיון איננו היכן נולד אלא היכן פעל. כפי שחיים זאב הירשברג מציין [5], כנראה שהרי"ף היגר עוד בנעוריו לפאס, ואף שם חיבר את הלכות רב אלפס. זה מספיק כדי להצדיק את אזכורו בערך זה. Ben tetuan - שיחה 18:25, 28 בפברואר 2016 (IST)

הירשברג בסה"כ העלה השערה בלבד. הוא לא התיימר שהוא יודע. בכל אופן, התקדמנו מאז, והיום הדבר ברור שהוא מעולם לא היה במרוקו. עיין במקור החשוב שציינתי לעיל פרופסור תא שמע בשם הרב בנדיקט ושפיצאנסקי. תודה.

אם לא ימצא מקור נאמן לפעילותו של הרי"ף במרוקו אתקן את הערך.

הירשברג זה בהחלט מקור נאמן, והוא מציין זאת כעובדה שהרי"ף היגר בנעוריו לפאס. ההשערה היחידה הישרברג מעלה זה שפאס אף הייתה מקום חיבורו של ספר הלכות הרב אלפאס, ובין אם זה נכון לא זה, זה פחות משנה לענייננו. Ben tetuan - שיחה 11:13, 4 במרץ 2016 (IST)

מחילה, הירשברג לא התכוין לומר שהדבר ידוע לו, אלא כתב בסתם (בגלל שם משפחתו). הראיה לכך שלהירשברג לא הייתה ידיעה בכך היא שתא שמע לא הביאו כלל בחקירתו בנושא. וברי לי שלא נעלמו מתא שמע דברי הירשברג. לכן, יש להבחין בין מדע לבין השערה. אגב, לעיל כתבת שיש לך "שורה ארוכה של מקורות אמינים" המציינים שפעל בפאס במרוקו. אודה לך מאוד אם תוכל לציינם כאן. תודה ושבת שלום ומבורך.

בשמחה. את עובדת פועלו של הרי"ף בפאס מציינים בין היתר באנציקלופדיית בריטניקה, אנציקלופדיית JUDAICA (אותה אגב ערך אותו ישראל תא שמע שעל דבריו אתה נסמך), לקסיקון היהדות של אוקספורד וכל מקור אחר שמצאתי שמתייחס לעניין.

הירשברג לא שלף את האמירה שהרי"ף פעל מרבית חייו בפאס מהמותן, ומציין זאת גם בספרו. אין פלא שתא שמע לא התייחס לדעתו של הירשברג בחקירתו בנושא, שכן לפי ראשית דבריך הוא רק התייחס להיכן הרי"ף נולד ולא להיכן פעל. Ben tetuan - שיחה 17:18, 4 במרץ 2016 (IST)

חשבתי שיש לך מקורות של חוקרים שבדקו את הנקודה הספציפית הזו, אם אכן פעל במרוקו. אנציקלופדיות הם מקור נאמן באופן כללי, אך לא תמיד לבדיקה ספציפית כשלנו. עובדה שתא שמע טוען את ההיפך מאנציקלופדיית יודאייקה שאותה ערך, וזה לא תמוה, כיוון שברור שלא כל פרט באנציקלופדיה נחקר ברמה מדעית. בכל אופן, למיטב ידיעתי, אין בימינו חוקר שבדק את הנושא שטוען שהרי"ף פעל במרוקו.

הם לא בדקו את הנקודה הספציפית הזו, כי זו לא נקודה במחלוקת. זה עובדה מקובלת, ולכן היא מופיעה ללא סייג בערך אודות הרי"ף בכל האנציקלופדיות המובילות וציין אותה חוקר מוביל במאמר שהבאתי לעיל. אם אתה טוען שיש חוקרים שבדקו את הנושא שטוענים שהרי"ף לא פעל במרוקו, אתה מוזמן להביא אותם, בינתיים רק הזכרת חוקרים שמציינים שהרי"ף נולד בקלעת חמאד (עובדה שאין עליה מחלוקת) ולא שלא פעל במרוקו. Ben tetuan - שיחה 18:16, 8 במרץ 2016 (IST)

היום הדבר ברור שהוא מעולם לא היה במרוקו. עיין במקור החשוב שציינתי לעיל פרופסור תא שמע בשם הרב בנדיקט ושפיצאנסקי. תודה.

להגיד שהיום הדבר ברור שהוא מעולם לא היה במרוקו, אל מול שלל המקורות המוסמכים שהבאתי שמציינים בדיוק ההפך, זו עצימת עיניים. לצערי אין לי גישה למקור הבודד שציינת במהלך הדיון (ותחילה ציינת שמופיעה בו טענה אחרת מזו שאתה מביא כעת), אך בכל מקרה אל מול שלל המקורות האחרים, לא רואה הצדקה להשמיט את האזכורים של הרי"ף מהערך. אתה מוזמן להזמין עורכים נוספים לדיון ולגייס רוב לעמדתך, אך ללא זה אין טעם לשנות חד צדדית את הגרסה היציבה ולטעון שאתה עושה את זה בהתאם לדף השיחה... Ben tetuan - שיחה 19:28, 23 במרץ 2016 (IST)

לצערי הרב לא הבאת ולו מקור אחד שבדק את הנושא והגיע למסקנה שכביכול הוא היה במרוקו. כל "שלל המקורות" שאתה מדבר עליהם פשוט טעו בגלל שם המשפחה אלפאסי מבלי לבדוק זאת. אין שום מקור שבדק זאת שטוען שהוא חי במרוקו. אין לי שום בעיה שלא תתקן בערך, אך האמת המחקרית שאין שום הוכחה שהוא היה במרוקו. אם תתקן או לא, זה כבר תלוי בשאלה האם הויקיפדיה העברית היא אכן נאמנת למחקר או לא.

דברתי כעת עם הרב ד"ר עמנואל אלאלוף שהוציא השנה ספר חשוב ומקיף על הרי"ף לאחר עמל של שנים, הספר נקרא "הרי"ף בין ספרד ואשכנז", וגם הוא הודה שלא הצליח למצוא ראיה שהרי"ף היה במרוקו.

מה הכוונה "הודה" שלא הצליח למצוא ראיה שהרי״ף היה במרוקו? מהי אמירתו בנושא? מה כתב בספרו? Ben tetuan - שיחה 07:31, 5 באפריל 2016 (IDT)

אני מקווה להשיג את הספר כדי לצטט ממנו. המחבר ד"ר אלאלוף אמר לי שאין לנו ראיה שהרי"ף היה במרוקו. כאמור, כשהספר יהיה לנגד עיני אוכל לצטט לך.

כעת הספר לנגד עיני. מעמוד 213 הוא כותב על תולדות הרי"ף. ובכן,הוא כותב שהרי"ף נולד באלג'יריה בעיר קלעאת חמאד. הוא מביא את דברי הרב יעקב משה טולדאנו שעל פי השם אלפאסי חשב שהוא נולד בפאס שבמרוקו, וכן הוא מביא שהיו שסברו שהוא שהה בפאס כי הרב מאיר יונה פירש את בעל העיטור שכתב: "ובשאלות תלמידי רב אלפאס שכתבו בפאס" ויש גירסה אחרת "ובשאלות ר"י אלפס ונכתב בפאס" שהכוונה היא שתלמידי הרי"ף ישבו בפאס וכתבו תשובות בשם רבם. ובסוף הוא מביא את דברי הרב אברהם בן דאוד שהיה נכדו של תלמיד הרי"ף רבינו יצחק אבן אלבאליה הכותב כי אלפאסי הוא כינויו של אחד מאבותיו של הרי"ף ולכן הוא לא נקרא רבי יצחק אלפאסי אלא רבי יצחק בן רבי יעקב בן אלפאסי. וכן כתב רבי זרחיה הלוי. וכותב הרב ד"ר אלאלוף למסקנה בעמוד 215 כי "מסתברת יותר דעתו של רבי אברהם אבן דאוד הנ"ל שהיה קרוב במקום ובזמן של הרי"ף". לילה טוב.

גישה ביקורתית אך זהירה, באשר למוצא ומקום הפעילות של הרי"ף בצפון אפרקיה (בהמשך לקודמיי)

על מנת לאזן את התמונה המוטית (לדעתי) שהוצגה למעלה, ברצוני להעשיר את הנושא במספר הערות קצרות:

1. הר"י מגאש תלמיד הרי"ף שואב מאנשי פאס מידע אודות תשובות הרי"ף (הוספה לנ"ל) - מעבר לדברי העיטור, ישנו מקור נוסף המציין את בני פאס הבקיאים בתשובות הרי"ף. מקור זה הוא לא פחות מאשר שו"ת הר"י מיגאש, שמחברו ידוע כגדול תלמידיו של הרי"ף (!). בשו"ת שלו בסימן עה הוא כותב: "וכשהיינו אצלכם בפאס זכרו לנו שנמצא זה בתשובה לרבינו יצחק הרב הגדול ז"ל, או לאחר מהגאונים ז"ל, ושמחנו בזה." כלומר: גדול תלמידיו של הרי"ף רואה את בני פאס כמקור מהימן באשר לפסקי רבו - הרי"ף. אגב, שציפסקי מזכיר את המובאה זו ומנהסה לבסס את דעתו כי הרי"ף ... לא היה ר"מ בפאס... וזאת משום שחכמים בפאס לא ידעו להבחין בין תשובת הרי"ף או תשובת הגאונים. אך הוא מתעלם בכך התעלמות בוטה מהעובדה שהכותב, הר"י מיגאש, לא היה חכם תלמודי מעיר שבה הרי"ף היה ראש ישיבה - אלא תלמידו הגדול; והוא לא רק שלא הבחין בין תורת הרי"ף לתורת הגאונים אלא אף לא שמע עליה... אם כי בהמשך דבריו כותב שפיצנסקי לדחות את טענתו באופן שונה, שאפשר כי הר"י מיגאש עצמו הסתפק בעניין ולא אנשי פאס.

2. מסורת הראשונים שהרי"ף היה פאס - ישנם מאות איזכורים (!) מתקופת הראשונים המזהים את מקום הרי"ף עם פאס. יש לא מעטים מהם המכנים את הרי"ף רבינו "יצחק מפאס", או בביטוי דומה בעל אותה משמעות. ביניהם: באופן עקבי "המנהיג" לרבי אברהם בן נתן הירחי (דיין בספרד עם נכד הר"י מיגאש, וזה אומנם לא מקנה לו סמכות ברורה, ראה להלן על אבן דאוד), "המכריע" רבי ישעיה די טראני, ועוד. ניתן למצוא את המקורות בתוכנת "אוצר החכמה". אם הם לא כתבו מידיעה למה הם חשבו שהרי"ף היה מפאס?

3. משמעות השם אלפאסי - פירוש השם "אלפאסי" בעברית: הפאסי - בן העיר פאס. כך רבנו יום טוב "אלשבילי" הוא בן העיר סביליה, הרמב"ם או ואבן קמניאל מכונים "אלקרטבי": הקורדובי - שהיו (גם) מקורדובה, יצחק בן ראובן הברצלוני ויהודה בן ברזילי הברצלוני מברצלונה. רבינו אפרים "אלקלעי" אפרים מקלעת חמאד (ואולי מכאן הסברה של אבן דאוד). יהודה חיוג' נקרא בערבית: אבו זכריה יחיי אבן דאוד "אלפאסי תם אלקרטאבי", כלומר: בן העיר פאס שעכשיו הוא בן העיר קורדובה. ראו: מבוא לספרו כתאב אלנתף, אוניברסיטת ת"א, תשס"א. וכך אפשר להאריך עוד ועוד. אז מהיכן נולדו הספקות באשר למוצאו של הרי"ף? המתינו להערה 5.

4. מקומה המרכזי של פאס בשדה היצירה היהודית מתאים לדמותו הרמה של הרי"ף - פאס הייתה מהמרכזים החשובים של החכמה והדעת באותן התקופות, מקום שבו יוצרים יהודיים רבים חיו ופרחו, ואך טבעי שדמות קרדינלית כהרי"ף תחיה ותפעל בה, ולא במקום שולי וזניח יחסית כמו קלעת אל חאמד - כפי שכתב שציפסנקי. יצויין כי במנותו את קהילות מרוקו שנחרבו בתקופת אל-מוואחידון, בקינה אהה ירד עלי ספרד, נתן האבן עזרא לפאס מקום נכבד ביותר. אם לא די בכך, קלעת בני חמד לא נזכרת שם כלל, וזה כנראה לא ממש במקרה. ואגב, שציפנסקי בונה על קינה זו תילי תילים, אך העובדה הזו לא בלבלה אותו כשהוא קבע שערוריתית כי הרי"ף חי במרכז התורה קלעא חאמד שאותו הגה בדמיונו - ושהוא בכלל לא היה בפאס...

5. משמעות דבריו של אבן דאוד ומהימנותם - לאור כל האמור ההנחה הטבעית היא שהרי"ף אכן היה בן העיר פאס ושם הוא חי ופעל, עד שהפך לדמות ההלכתית המשמעותית ביותר בספרד. אלא מאי? אבן דאוד כתב כי הרי"ף "מן קלעא חאמד", ועל הבסיס הרעוע הזה התפתחה הטענה הכמעט קונספירטיבית שהרי"ף כלל לא שהה בפאס. ובכן מוזרה מאוד ההסתמכות על אזכורו הקצר והבודד של אבן דאוד וזאת משתי סיבות:

אחת, ספרו של אבן דאוד ידוע ומפורסם כמלא בדברי אגדה, שמועות וסברות בלתי מבוססות. למשל: הוא המקור לאגדת ארבעת השבויים שכיום היא הופרכה לחלוטין גם על ידי תעודות ברורות מהגניזה הקהירית. הוא מוסר על חיסול כל היהודים בספרד וצפ"א במאה ה-12... קביעה יומרנית אשר לה סתירות רבות. וראו עוד ביבליוגרפיה המובאת אצל חיים זאב הירשברג תלדות היהודים האפריקה הצפונית א, עמוד 382, הערה 46. ואגב, סליחה ומחילה מראש, זה די משעשע לקרוא כאן על גודל סמכותו משום "שהיה נכדו של תלמיד הרי"ף".

השניה, גם לדבריו אין לשלול את הדעה שהרי"ף חי ופעל בפאס, הוא כתב באופן שלא ניתן להסיק ממנו מסקנה חד משמעית כי הרי"ף "מן קלעא חאמד", ייתכן מאוד שדבריו כוונו למקום לידתו או גם פעילותו למשך זמן מסויים. ולכן אין לראות בהם מסורת הקושרת את הרי"ף לקלעא חאמד בלבד ולא לפאס.

6. דעות חוקרים נוספות - למרות דעתו של ישראל שבתי שצ'יפנסקי שהיה אוטודידקט בהיסטוריה ובעל ידע נרחב במנהגים ומקורות רבניים, ולא חוקר מקצועי. רצוי להבחין בינו ובין גדול חוקרי יהדות צפ"א בתקופתו חיים זאב הירשברג, הסבור כי הרי"ף הלך בציערותו מקלעא על מנת ללמוד בפאס ושם בעיקר הוא חי פעל. ומעניין לציין יתירה מזו, שהרב יוסף קאפח - ראש וראשון במחקר המדעי של מקורות תור הזהב ובעל ידע יוצא דופן בשפה ובתרבות הערבית, סבור כי הר"י מיגאש בא לפאס בצעירותו על מנת ללמוד לפני הרי"ף.

ואגב, אני בכוונה לא מונה כאן דעות של חוקרים מרוקאים, כמו רבי יעקב משה טולידאנו והפרופסור רבי משה עמאר, ורבים אחרים. פן יש מי שיחשוב שדעתם מושפעת מהרצון לייקר את עדתם. למרות שלאמיתו של דבר, באופן דומה ניתן לחשוד בחוסר ענייניות גם חוקרים ממוצא אשכנזי.

7. סיכום: רבי יצחק אלקלעי מקלעא חאמד שבאלג'יריה, או אלפאסי? - הייחוס הבודד של אבן דאוד לקלעא חאמד מעורר שאלה רצינית: הרי"ף היה אלפאסי או אלקלעי (כתלמידו רבינו אפרים). ובכן שצ'יפסקני כאמור סבור שהיה רק אלקלעי ואבותיו היו מפאס. אך אבקש להעיר על דבריו כמה הערות חשובות:

א. הוא לא הציג אינדיקציה שבאותה התקופה נהוג היה לכנות בשם "אלפאסי" ע"ש מוצא האבות, וכאמור, המקורות מאותן התקופות מראים שכינוי כזה מעיד על מוצא האדם עצמו.

ב. יתירה מזו, דבריו עומדים בניגוד גמור למסורות הראשונים. כמו כן ההסתמכות על האזכור הבודד של אבן דאוד אינה עומדים במבחן הביקורת, שכן כאמור, דבריו הוכחו מלא פעם כבדיות.

ג. הוא מתעלם ממקומה של פאס בשדה היצירה, המתאים לדמותו הקרדינלית של הרי"ף.

ד. גם דברי אבן דאוד אינם מכריחים את גישתו שהרי"ף כלל לא פעל בפאס אלא רק בקלעא חמאד. אדרבה, מסתברת יותר הדעה ההפוכה, שפעל בעיקר בפאס שהייתה מרכז יהודי חשוב, ולא בקלעא חמאד.

ואכן טולידאנו והירשברג נוקטים בגישה שהיה גם וגם, אלא שנקרא על שם מקומו העיקרי שבו הוא פעל - העיר פאס. טולידאנו מעלה את ההשערה שייתכן קלעת אל חאמד (המוזכרת אצל אבן דאוד) לא הייתה באלג'יריה, לדבריו ישנם מקומות רבים בעלי שם זהה או דומה, ולכן הוא סבור שמדובר על מקום סמוך לפאס, או מגרש בתוכה. לאור העובדה שדברי אבן דאוד הוכחו לא פעם כבדיות, יש לנקוט לדעתי בגישה שהרי"ף היה מפאס ולא היה לו שום קשר לקלעת אל חמד שבאלג'יריה. (וייתכן שאבן דאוד הוטעה מהעובדה שתלמיד הרי"ף היה בן המקום.) אך על כל פנים, בהעדר תיעוד ברור אין לקבוע בזה מסמרות, די לנו בהצגת המסורות של הראשונים כי הרי"ף היה מפאס, ואולי (לפי דעת יחיד של אבן דאוד) גם מקלעא חמד. ולהציג לצדן את הדעות השונות "והבוחר יבחר".

כמו במרבית הנושאים בהיסטוריה, במיוחד זו של תקופת תור הזהב של יהודי ספרד והמגרב, אשר לעיתים היא דלה מאוד במקורותיה, ובפרט באלו הזמינים לכל, הנושא מצוי עדיין במרחב ספקולטיבי מובהק. הוא מאפשר ואולי אף מזמין הטלת ספקות והעלאת השערות שלעיתים מוזרות ומשונות ואף מקוממות. לבינתיים אין בידינו מקורות הממצים את הנושא עד תומו, אך ישנם מקורות מהימנים סברות שונות ומסורות הראשונים, התומכים חד משמעית בדעה שהרי"ף חי ופעל בפאס. כאמור, דברי אבן דאוד אינם סותרים זאת (ראו עוד אצל הירשברג וטולידאנו). מקומה של פאס והקשר המובהק של הרי"ף ותלמידו הר"י מיגאש עם יהודי פאס - איננו מוטל בספק, כל שנותר להוכיח סופית הוא האם הרי"ף אכן שהה שם ואף כיהן שם כראש ישיבה או דיין. האם תלמידו הר"י מיגאש - שבוודאות שהה בפאס - למד שם אצל רבו הרי"ף, או שלמד בממנו בספרד בלבד. עמנואל בן חיים - שיחה 00:50, 20 במאי 2020 (IDT)

חבל על כל הטרחה. אם יש חוקר חשוב שכותב בפירוש שהרי"ף לא היה בפאס, או כל עמדה משמעותית אחרת, צריך לציין אותו בערך. אם אין חוקר כזה - תפקידנו אינו לברר את זה בדף השיחה. הסברות לא משנות כאן, רק מקורות מדויקים וברורים לטענה הספציפית. מה שאתה צריך להביא הוא מחבר, כותר, עמוד. נרו יאיר • שיחה • כ"ו באייר ה'תש"ף • 13:48, 20 במאי 2020 (IDT)

מסכים לגמרי, אני גם חושב שהניסוח בערך מאוזן ומדוייק. טרחתי משום שחשוב היה לי להדגיש שהדבר שנוי במחלוקת רצינית, ולא מדובר באיזו שהיא דעה זניחה המנכסת בטעות או בצורה בלתי הוגנות את הרי"ף לקהילת פאס, כפי שאולי היה ניתן להבין מכאן. עמנואל בן חיים - שיחה 11:14, 21 במאי 2020 (IDT)

עמנואל בן חיים , הגישה שלך מרתקת בעיניי, וניכרת ההשקעה. נראה שיש לך ידע מקיף על התקופה ועל האישים שחיו בה. אשמח אם תמשיך לתרום מהידע שלך לטובת הערכים פה, וגם לטובת יצירת ערכים חדשים בנושא של יהדות ספר ויהדות מרוקו. Refael747 - שיחה 04:10, 22 במאי 2020 (IDT)

Refael747, חן חן על המשוב והעידוד ממשתמש עתיר זכויות כמוך! עמנואל בן חיים - שיחה 07:03, 22 במאי 2020 (IDT)

חב"ד במרוקו

פעילות חב"ד במרוקו בשליחות הרבי הקודם של חב"ד והרבי שאחריו מחייבים לפחות פיסקה שלימה, מאחר והרבה מיהודי מרוקו (ביניהם מראשי העדה המרוקאית כיום) חבים את יהדותם לשלוחי חב"ד אלו שמסרו את נפשם בפתיחת ישיבות בטרטוריה שלא מוכרת להם כלל.מענדיס - שיחה 00:48, 20 ביוני 2016 (IDT)

למה אתה מתכוון במונח "חבים את יהדותם". אשמח מאוד אם תפרט יותר על פעילות חב"ד במרוקו. ואגב, במרוקו היו עשרות ישיבות ות"תים, עשרות רבנים מבני הקהילה.עמנואל בן חיים - שיחה 00:54, 20 במאי 2020 (IDT)

המושג "חבים את יהדותם" לחב"ד, נראה לי מתנשא. יהדות מרוקו היא יהדות מפוארת וחשובה, שהייתה קיימת הרבה לפני חב"ד, והיא בעלת מורשת מפוארת בלי קשר לחב"ד. קצת צניעות. דני Danny-w - שיחה 14:49, 20 במאי 2020 (IDT)

מסכים עם Danny-w. להביט לאופק - שיחה 15:14, 20 במאי 2020 (IDT)

תרודאנת

מדוע תרודאנת לא מוזכרת כלל בערך. הייתה התיישבות יהודית בתרודאנת או לפחות בכפרים יהודים סמוכים לה בהרים. יהודים שחיו במערות ובבתי בוץ עד העשור השני של המאה ה-20. כמובן שאין לי סימוכין או תיעודים לכך פרט לעדויות בעל פה של מכרים שלי שנולדו שם או שהוריהם נולדו שם. העיר הזאת הוזכרה גם בסדרה שנות ה-80– אסף (Sokuya)^שיחה 11:40, 6 ביוני 2017 (IDT)

הניסוח לגבי מקומה של "יהדות מרוקו" בבלשנות מעציב

קודם כל התרומה של הבלשנות העברית לבלשנות השמית, אינה שקולה לתרומה של הבלשנות הערבית לשמית ואף לזו העברית... קשה מאוד לשיים האצבע על ה"ביצה והתרנגולת", אך הדקדוק הערבי המשוכלל הופיע לפני זה העברי, ובמובן זה אפשר לקבל שהערבית השפיעה יותר על העברית. כמו כן "ערש הבלשנות" היה בישיבות בבל, שהיו מרכז ההשכלה והחקר היהודי בעולם המוסלמי- דונש לא הקדים את רבו סעדיה מן הגאונים של בבל.Dovole - שיחה 12:35, 28 באוקטובר 2017 (IDT)

המקור לאמירות הוא פרופ׳ יוסף טובי. ערש הבלשנות השמית משמעו ששם בוצעו מחקרים ראשונים שהשוו מבחינה בלשנית שפות שמיות שונות, לא שלט בוצעה בחינה בלשנית של אף שפה שמית לפני כן. זה גם מבואר בהמשך הפסקה.Ben tetuan - שיחה 12:57, 28 באוקטובר 2017 (IDT)

השוואת שפות שמיות אינה בהכרח הבלשנות השמית, ובכל מקרה בנקודה זו הוא מדבר על צפון אפריקה בכלל ולא על מרוקו דווקא. נרו יאיר • שיחה • ח' בחשוון ה'תשע"ח • 21:30, 28 באוקטובר 2017 (IDT)

נרו יאיר, אני לא כיוונתי כלל לעניין הבלשנות והשוואתיות... אין לי ספק כי לידתה של הבלשנות השמית אכן הייתה בהבחנה במכנה המשותף שיש לשפות שמיות שונות. אני כופר ביחוס ליהדות מרוקו... הבלשנות הייתה עיסוק מחקרי ערבי ויהודי-דתי, מרכזי הלימוד הערביים היו במצרים, בגדד, דמשק, אנדלוסיה, ואילו מרכז הלימוד היהודי הרלוונטי היה בבל, הייחוס ה"מרוקאי" הוא מלאכותי.Dovole - שיחה 02:21, 30 באוקטובר 2017 (IST)

מאחר שהדברים מבוססים על טובי צריך קודם כל להבין מה הוא אומר. בשורה התחתונה אני מסכים, כפי שנימקתי לעיל. נרו יאיר • שיחה • י' בחשוון ה'תשע"ח • 12:39, 30 באוקטובר 2017 (IST)

שפת היצירה של יהודי מרוקו

בפרק 4.2 (תרבות ספרות) ישנה מובאה תמוהה. כך נכתב:

"...לפי ההיסטוריון ברנרד לואיס: במרוקו כמו באיראן, מצאו היהודים פיצוי מסוים על המצוקה החיצונית בחיי רוח פנימיים משלהם. בשתי המדינות התקיימה יצירה ספרותית משמעותית - בצפון אפריקה בניב היהודי של ערבית ובאיראן בניב היהודי של פרסית." אז כך: ראשית, רובה המוחלט של של היצירה היהודית-מרוקאית נכתב בעברית רבנית או מקראית. שנית, השוואת היצירה המרוקאית לזו האיראנית מעידה על בורות מוחלטת, ישנו פער עצום ביניהן הן מהבחינה הכמותית והן מבחינת איכותן והשפעתן. עמנואל בן חיים - שיחה 22:01, 19 במאי 2020 (IDT)

סוף סוף זו דעתו של לואיס. אם יש לך מישהו רציני שחולק עליו אפשר להביא גם אותו. לא מספיק שלדעתנו יש פער עצום. נרו יאיר • שיחה • כ"ו באייר ה'תש"ף • 13:33, 20 במאי 2020 (IDT)

יש להוסיף לרשימת רבנים ראשיים במרוקו את הרב חיים יקותיאל בן אלישע .

חסר ערך על אחד הרבנים החשובים שכהן כאב בית הדין לערעורים ורב ראשי במרוקו. לידה 1858 פטירה 1840 כהונתו הייתה בשנים 1935-1940  הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
109.67.59.188 16:26, 23 ביולי 2020 (IDT)

יש כבר, כאן: חיים יקותיאל בירדוגו. Refael747 - שיחה 04:49, 24 ביולי 2020 (IDT)

גם שם לא מצאתי מקור לכך שהיה רב ראשי של יהודי מרוקו. נא להביא מקור אמין לזה. נרו יאיר • שיחה • ג' באב ה'תש"ף • 16:09, 24 ביולי 2020 (IDT)

כל הרבנים המרוקאים באשר הם נולדו לאחר שנת 1492, דהיינו גירוש ספרד, לפני שנה זו לא היו יהודים במרוקו בכלל, ראו הרחבה בעניין למטה, ההיסטוריה האמיתית של יהודי מרוקו.

דיווח שאורכב ב-11 בדצמבר 2020 - הצעת תוכן ולא טעות

דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות

מצב טיפול: הצעה לשיפור

רלוונטי?, https://m.ynet.co.il/articles/58524170?fbclid=IwAR3SSBqPx27w56V7i3rw9x9oZCgNKv0UjK6QUX4oEqX-2ASibYP_H0BqDE4

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (אוקטובר 2022)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר ביהדות מרוקו שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://actv.haifa.ac.il/programs/Default.aspx נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20100818220927/http://actv.haifa.ac.il/programs/Default.aspx לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 18:44, 7 באוקטובר 2022 (IDT)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (אוקטובר 2022)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר ב־יהדות מרוקו שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://mayaeh.tau.ac.il/?s=%D7%94%D7%A9%D7%9B%D7%9C%D7%94+%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA&evg_adv_search=1 נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20140222235102/http://mayaeh.tau.ac.il/?s=%D7%94%D7%A9%D7%9B%D7%9C%D7%94+%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA&evg_adv_search=1 לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 03:35, 26 באוקטובר 2022 (IDT)

ההיסטוריה האמיתית של יהודי מרוקו!

יהודי מרוקו נולדו לאחר גירוש ספרד, קרי שנת 1492. אין ומעולם לא היו יהודים מרוקאים בתקופת התנ"ך, להפך, מרוקו מוזכרת ורשומה בתנ"ך כארץ המקוללת, ארץ השדים הרוחות.

לאחר גירוש ספרד החל משנת 1492, יהודים רבים נמלטו למרוקו דרך הים שמפריד בינהם, ובמשך השנים היייתה התבוללות של יהודי מגורשי ספרד עם המרוקאים שאינם יהודים (גויים), ומכאן נולדה היסטוריה של יהודי מרוקו.

מלכתחילה אין במקור יהודי מרוקאי, אלא רק לאחר גירוש ספרד.

במשך כ 600 שנה לאחר גירוש ספרד, ולאחר התבוללות של מאות שנים נולדה יהדות מרוקו.

לסיכום,

מרוקאי יהודי, זה גוי שהתגייר בהתבוללות כאמור, והדת במרוקו הינה ערבים נוצרים-מוסלמים. אז מרוקאי יהודי זה ערבי שלמד עברית והתגייר.

 הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
31.154.235.63 11:07, 7 בפברואר 2023 (IST)

אנונימי יקר, ההיסטוריה מספרת סיפור אחר. @עמנואל בן חיים, תרצה להתייחס? Asaf M - שיחה 11:26, 7 בפברואר 2023 (IST)

זה ההיסטוריה העובדתית על פי התנ"ך ועובדות אחרי.

אתה מוזמן להתחיל להראות לי היכן בתנ"ך מרוקו מוזכרת ובאיזה הקשר?

לתשומת לבך בדגש על תנ"ך, תורה נביאים כתובים.

בשים לב, לשאלת המקור, מתי הגיע היהודי הראשון למרוקו על פי התנ"ך? לעולם לא.

וזאת להבדיל מיתר הארצות, פרס, חבש,כוש,ירדן,מצרים וכו....

אין אזכור ולו במזער למרוקו בתנ"ך, זאת עובדה קיימת 4000 שנה. 31.154.235.63 16:50, 9 בפברואר 2023 (IST)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (אפריל 2023)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר ביהדות מרוקו שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://www.rmjjm.com/index.asp נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20131022225023/http://rmjjm.com/index.asp לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 20:02, 9 באפריל 2023 (IDT)