ר"י מיגאש

רב ספרדי

רבי יהוסף ב"ר מאיר הלוי אבן מיגאש (נודע בקיצור: ר"י מיגאש;[1] ד'תתל"ז, 1077, ספרד – נפטר ביום ל' בניסן, ד'תתק"א, 1141, אליסנה) היה מגדולי הרבנים בספרד, ראש ישיבה ופוסק הלכה נודע. היה תלמידו הבולט של הרי"ף.

ר"י מיגאש
מהדורה ראשונה של חידושי הר"י מיגאש על מסכת בבא בתרא, אמסטרדם, 1702
מהדורה ראשונה של חידושי הר"י מיגאש על מסכת בבא בתרא, אמסטרדם, 1702
מהדורה ראשונה של חידושי הר"י מיגאש על מסכת בבא בתרא, אמסטרדם, 1702
לידה 1077
ד'תתל"ז
פטירה 1141 (בגיל 64 בערך)
ד'תתק"א
לוסנה, ספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
כינוי הר"י מיגש, הר"י הלוי
תקופת הפעילות ?–1141 עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות חכמי ספרד בתור הזהב
תפקידים נוספים ראש ישיבה עריכת הנתון בוויקינתונים
רבותיו הרי"ף
תלמידיו רבי מימון הדיין, ובנו יצחק מאיר ואחיינו מאיר
בני דורו יהודה הלוי, ברוך בן יצחק אבן אלבאליה
חיבוריו חידושים על התלמוד, שו"ת ואחרים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

כינויו - "מיגאש"

עריכה

יש משערים שמקור הכינוי 'מיגאש' שהתווסף לשמו הוא במילה היוונית ('Μέγας'), המציין גודל וחשיבות ('נהדר' או 'גדול'; מקביל ל-"great").‏[2]

ביוגרפיה

עריכה

בילדותו למד תורה מאביו (רבי מאיר הלוי) ומרבי יצחק בן רבי ברוך אבן אלבאליה בסביליה. כאשר היה הר"י מיגאש בן 12, הגיע מצפון אפריקה הרי"ף, והתמנה לראש ישיבה בעיר אליסנה. הר"י מיגאש עבר לשם, ובמשך 14 שנים, היה לתלמידו המובהק של הרי"ף והלה סמכו להוראה. איתו למדו בישיבה גם רבי יהודה הלוי ורבי ברוך בן יצחק אבן אלבאליה. לאחר מות הרי"ף בשנת ד'תתס"ג (1103), ירש הר"י מיגאש את מקומו בראשות הישיבה בגיל 25, והמשיך לעמוד בראשה עד מותו כעבור 38 שנים.

למדו אצלו בישיבה תלמידי חכמים כרבי מימון הדיין, אביו של הרמב"ם, בנו יצחק מאיר ואחיינו מאיר.

הר"י מיגאש הוא, ככל הידוע, הראשון[דרוש מקור] בין חכמי ספרד שכתב חידושים על מסכתות התלמוד, ובכך יצר את בית המדרש הספרדי. בעקבותיו באו חכמים כמו הרמב"ן, הרשב"א, הרא"ה והריטב"א שפיתחו סוגה זו של כתיבה תורנית.

הרי"ף התבטא לשבחו בצוואתו ש"אפילו בדורו של משה רבנו לא נמצא כמותו" משום שהיה חכם וגם נבון (ראה ספר הקבלה לראב״ד). הרמב"ם התייחס אליו בהערכה רבה, והוא מזכירו פעמים מספר בספרו הגדול משנה תורה, בניגוד למנהגו שלא להזכיר כמעט דברי חכמים מאוחרים יחסית לתקופתו: "הורו רבותי רבי יהוסף הלוי ורבו" (הר"י מיגאש ורבו - הרי"ף),[3] ובפירוש המשנה כתב עליו: ”לב האיש ההוא בתלמוד מבעית למי שיסתכל בדבריו ועומק שכלו בעיון עד אשר כמעט נאמר בו 'וכמוהו לא היה לפניו מלך' במנהגו ובדרכו”, ומסתבר ששיטת לימודו החדשנית היא העומדת ברקע דברים אלה. עם זאת הרמב"ם לא נמנע מלחלוק עליו.

הרמב"ם התייחס אליו כרבו וחלק לו תוארי כבוד והערצה רבים, ולפיכך במקומות רבים מופיע הר"י מיגאש בטעות כמורו של הרמב"ם. הדבר בלתי סביר בהתחשב בכך שהר"י מיגאש נפטר בהיות הרמב"ם כבן שלוש. לעומת זאת, ברור שהרמב"ם החשיב את הר"י מיגאש כמורו של אביו, רבי מימון הדיין[4].[5]

ספריו

עריכה

על פי רבי מנחם המאירי, הר"י מיגאש חיבר פירוש לכל התלמוד עם פסקי הלכה, וידוע לנו כי חיבר חידושים על חצי מהתלמוד לפחות, וכן על כך שחיבר ספר "השגות" (ויכוחים הלכתיים) על ספרו של רבו - הרי"ף.[5] בנוסף, על פי הספר "תעודה בישראל" הוא חיבר ספרים ב"חכמת התכונה" (אסטרונומיה),[2] אך בידנו מצוי מספר דל של כתביו.

ראו גם

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
מכתביו

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ שמו מאוית לעיתים בכתיב חלקי או חסר: "מגש", "מיגש" או "מגאש".
  2. ^ 1 2 תעודה בישראל - גדרי התורה והחכמה, עמוד 46, הערת שוליים 3.
  3. ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר משפטים, הלכות שאלה ופיקדון, פרק ה', הלכה ו'.
  4. ^ כפי שנראה במקומות רבים, לדוגמה ראו שו"ת הרמב"ם, סימנים פ"ב וקכ"ו.
  5. ^ 1 2 האנציקלופדיה העברית, מגש, יוסף בן מאיר הלוי אבן
  6. ^ הרב יוסף קאפח, ממגלת סתרים לר״י מיגאש, סיני עב (א-ג), תשל״ג, עמ' ל - לח


תקופת חייו של הרב ר"י מיגאש על ציר הזמן
 תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים
ציר הזמן