ר"י מיגאש

ר"י מיגאש
	מהדורה ראשונה של חידושי הר"י מיגאש על מסכת בבא בתרא, אמסטרדם, 1702
	מהדורה ראשונה של חידושי הר"י מיגאש על מסכת בבא בתרא, אמסטרדם, 1702
לידה	1077; ד'תתל"ז
פטירה	1141 (בגיל 64 בערך); ד'תתק"א; לוסנה, ספרד
כינוי	הר"י מיגש, הר"י הלוי
חיבוריו	חידושים על התלמוד, שו"ת ואחרים
השתייכות	חכמי ספרד בתור הזהב
השקפה דתית	יהדות
רבותיו	הרי"ף
תלמידיו	רבי מימון הדיין, ובנו יצחק מאיר ואחיינו מאיר
בני דורו	יהודה הלוי, ברוך בן יצחק אבן אלבאליה
תפקידים נוספים
	ראש ישיבה

רבי יהוסף ב"ר מאיר הלוי אבן מיגאש (נודע בקיצור: ר"י מיגאש;^[1] ד'תתל"ז, 1077, סביליה – נפטר בקיץ ד'תתק"א, 1141, אליסנה) היה מגדולי הראשונים, ראש ישיבת אליסנה, מפרש התלמוד, ופוסק הלכה. היה תלמידו המובהק של הרי"ף, והרמב"ם החשיבו לרבו.

תולדות חייו

נולד בשנת 1077 בסביליה^[2] שבאל-אנדלוס למשפחת מיגאש^[3] האצילה שמוצאה מגרנדה. בילדותו למד תורה מאביו, רבי מאיר הלוי אבן מיגאש, ומרבי יצחק בן רבי ברוך אבן אלבאליה. בהיותו בן שתים-עשרה, הגיע הרי"ף מצפון אפריקה והתמנה לראש ישיבה בעיר אליסנה. הר"י מיגאש עבר לאליסנה, ובמשך ארבע-עשרה שנים היה לתלמידו המובהק של הרי"ף והלה סמכו להוראה. איתו למדו בישיבה רבי יהודה הלוי ורבי ברוך בן יצחק אבן אלבאליה. לאחר מות הרי"ף בשנת ד'תתס"ג (1103), ירש הר"י מיגאש את מקומו בראשות הישיבה, והמשיך לעמוד בראשה עד פטירתו כעבור שלושים ושמונה שנה.

הר"י מיגאש נודע לתהילה ברחבי העולם היהודי, ונהרו לישיבתו תלמידים מספרד ומצפון אפריקה. למדו אצלו בישיבה רבי מימון הדיין, אביו של הרמב"ם, בנו יצחק מאיר ואחיינו מאיר.

הר"י מיגאש הוא החכם הספרדי הראשון שחידושיו על מסכתות התלמוד הגיעו אלינו. בעקבותיו חכמים כמו הרמב"ן, הרשב"א, הרא"ה והריטב"א פיתחו סוגה זו של כתיבה תורנית. בחידושיו ישנם פירושים רבים הכוללים פסקי הלכה למעשה. הר"י מיגאש גם היה החכם הספרדי הראשון שהיה בקשר עם מרכז התורה הוותיק שבפרובאנס^[4].

הרי"ף התבטא לשבחו בצוואתו ש"אפילו בדורו של משה רבנו לא נמצא כמותו" משום שהיה חכם וגם נבון (ראה ספר הקבלה לראב״ד). הרמב"ם התייחס אליו בהערכה רבה^[5], והוא מזכירו פעמים מספר בספרו הגדול משנה תורה, בניגוד למנהגו שלא להזכיר כמעט דברי ראשונים: "הורו רבותי רבי יהוסף הלוי ורבו" (הר"י מיגאש ורבו - הרי"ף),^[6] ובפירוש המשנה כתב עליו: ”לב האיש ההוא בתלמוד מבעית למי שיסתכל בדבריו ועומק שכלו בעיון עד אשר כמעט נאמר בו 'וכמוהו לא היה לפניו מלך' במנהגו ובדרכו”. בכל זאת, הרמב"ם לא נמנע מלחלוק עליו.

הר"י מיגאש היה עניו מאוד, ועובר על מידותיו^[7].

שיר תהילה לר"י מיגאש מאת רבי יהודה הלוי

דרכו בפסיקת הלכה

על אף חריפותו בעיון התלמודי הר"י מיגאש כתב: 'מי שמורה הלכה מתשובות הגאונים וסומך עליהם, ואף על פי שאינו יכול להבין בתלמוד, הוא יותר הגון ומשובח מאותו שחושב שהוא יודע בתלמוד וסומך על עצמו, שהוא אף על פי שהוא מורה מסברא בלתי אמיתית מראיות הגאונים ז"ל, מכל מקום אינו טועה לי שהוא מה שעשה על פי בית דין גדול מומחה לרבים עשה... ואין בזמננו זה מי שיגיע בתלמוד לגדר לסמוך להורות ממנו'^[8]. כוונתו שאי-אפשר להכריע ישירות מן התלמוד ללא התייחסות אל מסורת הפסיקה המתווכת של הגאונים, ולפיכך זה הבקי בחומר הגאוני וזר לעיון התלמודי עדיף על פני מי שמעיין בתלמוד אך אינו מכיר את מסורת הגאונים^[4].

לפיכך, הר"י מיגאש יודע ומתייחס אל דברי הגאונים. החכמים הקודמים הנזכרים בכתביו הם גאונים סתם, הלכות גדולות, רב שרירא גאון, רב האי גאון, רב שמואל בן חפני, רב משה גאון, רב שמואל הנגיד, רב ניסים גאון, רבנו חננאל, והרי"ף. בהיותו מעיין בתלמוד ומתמצא בפסיקת הגאונים, הוא פוסק כמיטב הבנתו. יש שהר"י מיגאש פוסק כדעת הגאונים, יש שהוא מודה להם במקצת, ויש שהוא פוסק כנגד דעת הגאונים. באופן כללי, ככל שחכם מאוחר יותר כן דבריו מקובלים יותר על הר"י מיגאש: הרי"ף בראש, ולאחריו רבנו חננאל, ולבסוף הגאונים^[4].

היסוד השלישי (בנוסף לעיון תלמודי ובקיאות בגאונים) בשיטתו הוא מסורת פרשנית בעיון התלמוד מפי רב מוסמך, המאפשרת לדיין לבטוח בעיונו שלו^[4].

ספריו

על פי רבי מנחם המאירי, הר"י מיגאש חיבר פירוש לכל התלמוד עם פסקי הלכה, וידוע לנו כי חיבר חידושים על חצי מהתלמוד לפחות. כן חיבר "חיבור בכל המצוות", וספר פירוש האותיות וצורתן. יש אומרים שחיבר ספר פירושים או השגות על הלכות הרי"ף, וספרים בחכמת התכונה, אולם אין ראייה לדבר^[4]. רק מעט מכתביו נותר:

שו"ת הר"י מיגאש (רוב התשובות מתורגמות מערבית).
חידושי ר"י מיגאש למסכת בבא בתרא, למסכת שבועות ולמסכת כתובות. (חידושיו עם ליקוטים לעוד מסכתות יצאו לאור על ידי הרב משה שמואל שפירא בהוצאת מכון אורייתא) [מהדורה חדשה ומתוקנת יצאה לאור בשנת תשע"ה]
מגילת סתרים^[9] - פירוש סוגיות חמורות שבש"ס.
דברי תורתו מוזכרים בספרים שונים, ביניהם: בספר שיטה מקובצת שכתב הרב בצלאל אשכנזי ובשו"ת הרמב"ם "פאר הדור", בו מובאים פירושים ופסקי הלכה בשמו. כך גם הוא מצוטט בחידושי הרמב"ן, הרשב"א והריטב"א על התלמוד הבבלי וכן בחיבורי הר"ן והתוספות (יבמות פ"ג עמוד ב' ד"ה לא לכל).

ראו גם

תור הזהב של יהדות ספרד

לקריאה נוספת

הרב א. ל. גרייבסקי, רבנו יוסף הלוי אבן מיגאש, ירושלים: הוצאת המחבר, תשכ"ג, באתר אוצר החכמה
ישראל תא-שמע, יצירתו הספרותית של רבינו יוסף הלוי אבן מיגאש, קרית ספר מו (תשל"א) ע' 146-136, 541-533; מז (תשל"ב) ע' 322-318.
ישראל תא-שמע, הספרות הפרשנית לתלמוד באירופה ובצפון אפריקה, חלק ראשון, ע' 185-171, ירושלים תשנ"ט.
הרב נהוראי יוסף אוחנה, שאלות ותשובות ר"י מיגאש, ירושלים: מכון ירושלים, תשע"ז, עמ' 23-7, באתר אוצר החכמה
האנציקלופדיה העברית, מיגש, יוסף בן מאיר הלוי אבן (כרך כ"ב, עמ' 182), חברה להוצאת אנציקלופדיות, ירושלים - תל אביב, תש"ל.
אמיר אשור, 'מתשובות הר"י מיגש מן הגניזה הקהירית', קבץ על-יד כא (לא), עמ' 2–23.

קישורים חיצוניים

"מִיגַאשׂ, יוסף בר"מ הלוי", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ו, עמודים 163–164, באתר היברובוקס
זאב יעבץ, ימי רשב"ם ורבנו יוסף מיגאש, באתר פרויקט בן-יהודה
יוסף בן מאיר אבן מיגש הלוי, דף שער בספרייה הלאומית

מכתביו

שו"ת הר"י מיגאש, באתר היברובוקס
יהודה איזנברג ועמירם דומוביץ (עורכים ומעירים), דיין שנמנע מלשפוט כיוון שקיבל טובת הנאה מהנידון - תשובה הלכתית של הר"י מיגאש, "אתר דעת"
אוריין תליתאי, באתר היברובוקס
כתב יד, חדושי הר”י מיגש מסכת שבועות, ירושלים, מאה 18, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
עזרא שבט, תשובות רבי יוסף מיגאש, מוריה, גיליון לג, שבט תשע"ה, עמ' ה-ז.

הערות שוליים

^ שמו מאוית לעיתים בכתיב חלקי או חסר: "מגש", "מיגש" או "מגאש".
^ ויש אומרים שנולד בגרנדה ועבר בילדותו לסביליה
^ יצחק בר לוינזון סבר שאולי השם מיגאש פירושו גדול (Megas). אזי אולי משתמע שאבות אבותיו היו שרים בטאיפה של גרנדה.
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ישראל תא-שמע, "יצירתו הספרותית של רבינו יוסף הלוי אבן מיגאש"
^ הרמב"ם התייחס אליו כרבו וחלק לו תוארי כבוד והערצה רבים, גם היה ברשותו פירושו של הר"י מיגאש למשנה. לפי האגדה הרמב"ם למד אצל הר"י מיגאש בנערותו. הדבר בלתי סביר בהתחשב בכך שהר"י מיגאש נפטר בהיות הרמב"ם ילד קטן. מכל מקום, ברור שאביו, רבי מימון הדיין, היה תלמידו של ר"י מיגאש.
^ משנה תורה לרמב"ם, ספר משפטים, הלכות שאלה ופיקדון, פרק ה', הלכה ו'.
^ לפי ספר הקבלה לראב"ד
^ תשובה קי"ד
^ הרב יוסף קאפח, ממגלת סתרים לר״י מיגאש, סיני עב (א-ג), תשל״ג, עמ' ל - לח

תקופת חייו של הרב ר"י מיגאש על ציר הזמן
ציר הזמן

[1] שמו מאוית לעיתים בכתיב חלקי או חסר: "מגש", "מיגש" או "מגאש".

[2] ויש אומרים שנולד בגרנדה ועבר בילדותו לסביליה

[3] יצחק בר לוינזון סבר שאולי השם מיגאש פירושו גדול (Megas). אזי אולי משתמע שאבות אבותיו היו שרים בטאיפה של גרנדה.

[:0-4] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ישראל תא-שמע, "יצירתו הספרותית של רבינו יוסף הלוי אבן מיגאש"

[5] הרמב"ם התייחס אליו כרבו וחלק לו תוארי כבוד והערצה רבים, גם היה ברשותו פירושו של הר"י מיגאש למשנה. לפי האגדה הרמב"ם למד אצל הר"י מיגאש בנערותו. הדבר בלתי סביר בהתחשב בכך שהר"י מיגאש נפטר בהיות הרמב"ם ילד קטן. מכל מקום, ברור שאביו, רבי מימון הדיין, היה תלמידו של ר"י מיגאש.

[6] משנה תורה לרמב"ם, ספר משפטים, הלכות שאלה ופיקדון, פרק ה', הלכה ו'.

[7] לפי ספר הקבלה לראב"ד

[8] תשובה קי"ד

[9] הרב יוסף קאפח, ממגלת סתרים לר״י מיגאש, סיני עב (א-ג), תשל״ג, עמ' ל - לח

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]