שיחה:יהודה החסיד

מי צריך?

כמה ערכים מסוג זה צריך בויקיפדיה? את מי זה מעניין? 212.235.9.79 07:59, 13 דצמבר 2005 (UTC)

אולי יהיו כאלה שכן יעניין אותם...סקרלטינה 08:00, 13 דצמבר 2005 (UTC)

אתה צודק! אנחנו שוקלים להעביר את הערך לקטגוריה החשובה [[קטגוריה:את-מי-זה-מעניין]], שאם ירצה השם תכיל במהרה את כל האנציקלופדיה. עוזי ו. 23:41, 28 ינואר 2006 (UTC)

טיעון לא ברור

בפסקה צוואת רבי יהודה החסיד כתוב: "אך מבחינה סטטיסטית ניתן להניח, כי רוב היהודים ממוצא אשכנזי הם מצאצאיו, כשם שהם צאצאים של רוב היהודים שחיו בדורו של רבי יהודה החסיד". הטיעון לא ברור. צריך לפשט, להבהיר או למחוק. --אפי ב. • שיחה • 11:58, 22 במאי 2008 (IDT)

גם הרב מרדכי אליהו התיר

את הקטע הנ"ל הורדתי והוא הוחזר. אם היה מדובר באנציקלופדיה פרטית של הרב מרדכי אליהו, או חסידיו - זה בסדר. אך באנציקלופדיה כללית אין שום טעם לספר לעולם שהרב מרדכי אליהו התיר לזוג להינשא בניגוד לצוואה לכאורה, כי כל רב ששואלים אותו, גם הוא מתיר. --שפ2000 - שיחה 08:50, 7 באוקטובר 2008 (IST)

תאריך פטירתו

בתולדות רבינו יהודה החסיד שבדפוס לבוב נכתב שנפטר בשבת פרשת תצוה י"ג אדר שנת ד'תתקע"ו. משהו לא מתאים כאן כי שנה זו היתה מעוברת, ואם נאמר שאכן נפטר באדר ב' (שאז חל י"ג בשבת) הרי זה לא היה פרשת תצוה. ולפי רוב הגרסאות שנפטר בשנת ד'תתקע"ז, אז לא חל י"ג אדר בשבת אלא ט' אדר היה בשבת פרשת תצוה. תולדות אדם • שיחה • ט' באדר ה'תש"ע 13:12, 23 בפברואר 2010 (IST)

ואכן בלוח "דבר בעתו" של הרב מרדכי גנוט הוא מביא את תעריך פטירתו בשבת זכור ט' באדר ד'תתקע"ז

אנקדוטות מפירושים למקרא המיוחסים לו

בכתבי היד של הפירוש למקרא המיוחסים לו, מופיעים מילים רבות ב"לשון אשכנז" - גרמנית (כמו המונח Kobold), מוזכר שחלה בשנת תתקע"ז (בפירוש לפרשת זכור), ומעשיו בליל פטירתו - ג' אדר באותה שנה (בפירוש לפרשת לך לך), מוסר שהמדרש המובא בתחילת חיבורו של "רבינו שלמה" אינה מן המדרש, אלא מאביו של רש"י (פירושו לפרשת בראשית), מופיע מעשה מזמן הגזירות במגנצא (גזרות תתנ"ו?) (פירוש לפרשת זכור), דעה לפיה דוד הסיר את קטעי השירה שהו כתובים בחומש וצירפם לספר תהילים (פרוש לפרשת חוקת, מתייחס לשירה "הודו לה' כי טוב, כי לעולם חסדו), דעה לפיה היו פעמיים עשר המכות, אחת כסדר המופיע בשמות, ואחת כסדר המופיע בתהילים (פירושו לפרשת וארא), פירוש על דרך הדרש על ה"סוד" שמאחורי "והכנעני אז בארץ" (תוך אזכור דברי האבן עזרא, פירושו לפרשת לך לך), סיפור מוזר על מכשף ועל אדם בשם ר' יוסף שמכניעו (פירוש לפרשת משפטים), סיפור מוזר על אחד שהיה רגיל להתראות עם מלאך, ופסק מספר ימים בגלל שנכשל באכילת מאכלות אסורות מבלי דעת (פירושו לפרשת וישב),

אישים ומקומות: מוזכר רבות "ר' יצחק מרוסיא", ופעם אחת אף "ר' מרדכי מפולין", רבי נתן מ"בבנבערק" . ר' אליעזר מבורכהיים (גר')?, ר' אליעזר מגרמייזא/גרמייש (וורמס) (בעל הרוקח ?), האבן עזרא, ר' אליעזר הקליר, ר' ברוך מרוסיא, בו של ר' יהודה החסיד - "משה זלטמן" ובן נוסף - ר' שמואל, ר' יצחק הלבן ועוד.

את אמרותיו הביקורתיים על חיבור המקרא לא מצאתי. על פי הנאמר בערך, הופעל לחץ על המהדורה לצנזר את אותם אמירות. טוב שיש ויקיפדיה, שם ניתן לכתוב ללא צנזורה. Rex - שיחה 02:20, 23 באפריל 2010 (IDT)

איך הצנזורה אישרה את הקטע מפרשת חוקת אודות "דעה לפיה דוד הסיר את קטעי השירה שהיו כתובים בחומש וצירפם לספר תהילים"? מה פירוש "דעה"? הוא מצטט מישהו אחר הסובר כך? ומה תגובתו עליה? עזר - שיחה 09:17, 23 באפריל 2010 (IDT)

לא דייקתי, כעת הטקסט אינו לידי, אבל כפי הזכור לי זה טקסט שכותב (לכאורה) בנו, ("אבי אמר כי..."). אבדוק כשאהיה ליד הספר. ולגבי הצנזורה\ אין לי תשובה... Rex - שיחה 18:29, 23 באפריל 2010 (IDT)

את העותק של הספר המקורי - ההוצאה הבלעדית שלה (תשל"ה) ניתן להשיג באולם הקריאה בספריה הלאומית, זה נשמר בארון הסמוך לדלפק. טיפוסי - שיחה 19:43, 26 באפריל 2010 (IDT)

פירושו לתורה

בניגוד למה שהיה נכתב, לא היתה כל הוצאה נוספת של הספר פירושי רבי יהודה החסיד על התורה מאת יצחק שמשון לנגה, - לאור הסערה שנהייתה בחוגים חרדיים, בדקתי במקור הספר שמובא בשם ישראל תא שמע בהערות שוליים, והוא כותב שבעקבות הסערה הוציא לנגה דפים חדשים עבור הספר, במידה וזה נכון - להשערתי היו אלה דפי מדבקות על המקומ/ות הבעייתי/ם, אבל גם זה מוזר, בכל אופן שיפרתי את הנוסח לפי המקור. טיפוסי - שיחה 19:40, 26 באפריל 2010 (IDT)

בא נבדוק. יש לי את הספר בהוצאה המקורית ולא מצאתי שם כל אזכור ביקורתי למקרא. כמובן שאין שם הדבקות למיניהם. האם ישראל תא שמע מציין היכן כותב ר' יהודה החסיד את הדברים המיוחסים לו בערך? אבדוק אם כן האם הם מופיעים בספר שלפני. Rex - שיחה 22:20, 26 באפריל 2010 (IDT)

תסתכל בפרשת חוקת, על כך שדוד הסיר מזמורי יתמי של משה רבינו וחיברם בספר תהלים שלו, כמו כן בהקדמה לספר הוא כבר מודיע מראש שהקורא בן ימינו ימצא דברים תמוהים בספר, והוא כותב שמיותר לומר שזה לא מנע בעדו להכניס לספר את כל מה שמצא כמיוחס לריה"ח, ישראל תא שמע כאמור כותב במאמרו שהיות ונמצא בספר עמדות ביקורתיות לנגה הוציא שוב דפים חדשים, ובהערות מציין את האגרות משה ביו"ד ח"ג סימן קי"ד, וכפי שאמרתי אין בנמצא הוצאה נוספת לספר מעבר להוצאה הראשונה שלה בשנת תשל"ה, ודברי תא שמע צריכין תא שמע, ובנימה אישית אמרתי אתמול לבן שיחי, שהוצאת הספר על ידי לנגה בפעם הראשונה מיצה את עצמו ואת מטרותיו, שכן ציבור המאמינים (חרדים בלע"ז) לא רכש את הספר, וציבור הלא מאמינים כבר יכול לצטט את ריה"ח כחפצם, ולכן זה לא יצא שוב פעם. טיפוסי - שיחה 12:41, 27 באפריל 2010 (IDT)

המשך: בקבצי תעודה מרכז מחקרים שבהוצאת אוניברסיטת תל אביב שנת תשנ"ו נמצא מאמר לג. ברין בשם קווים לפירושי רבי יהודה החסיד על התורה, אבל אין זה בהישג ידי כעת. טיפוסי - שיחה 12:43, 27 באפריל 2010 (IDT)

לא הבנתי. כל הביקורתיות של ר' יהודה החסיד מסתכמת באמרתו מפרשת חוקת? Rex - שיחה 15:23, 27 באפריל 2010 (IDT)

מקריאת מאמרים בעניין, אמורים להיות עוד שלשה קטעים בעייתיים לכאורה, שעדיין לא מצאתי, אבל עיניך הרואות, חשוב לומר שגם הקטע הזה ראיתי מנסים ליישב איכשהו עם הקו המסורתי המתנגד לביקורת המקרא מכל וכל. טיפוסי - שיחה 15:44, 27 באפריל 2010 (IDT)

חלק מדברי הביקורת מובאים במאמר שנכתב במוסף "שבת", מקור ראשון. אינני יודע איך להציג את הקישור בערך. הריהו לפניכם: http://musaf-shabbat.com/2011/03/20/ככה-מדברים-על-תלמיד-טועה-ותיקון-הגמור/

הספר, כולל הקטעים הביקורתיים, נמצא בספרייה (באוניברסיטה העברית, הר הצופים, קומה 5, מדף ירוק bs 1225 j82 p4). להלן חלק מהקטעים המכונים "ביקורתיים". מדובר בייחוס קטעים מספר התורה ל"אנשי כנסת הגדולה", קרי לעזרא הסופר ואנשיו. 1. בבראשית מח,כ נאמר: "וישם את אפרים לפני מנשה". לכאורה נושא המשפט הוא יעקב והמושא הוא ידיו. אולם ר' יהודה החסיד מפרש (עמ' 64 בספר) כי הנושא הוא משה: "לא על יעקב נאמר כי על משה, וישם משה את אפרים לפני מנשה בראש דגל בעבור שיעקב אמר ואחיו הקטן יגדל ממנו ויהושע כתבו או אנשי כנסת הגדולה, שאם תאמר משה כתבו, היה לו לומר ואני שמתי את אפרים לפני מנשה כמו שיש אחריכן". 2. במקום אחר מפרש ר' יהודה החסיד שדוד המלך הוציא קטע שלם מספר התורה והכניסו לתהלים. כך הוא אומר על הפס' "אז ישיר ישראל את השירה הזאת" (במדבר כא,יז, עמ' 184 בספר): "זהו הלל הגדול שלאחר שניצולו מסיחון ועוג ועברו נחל ארנון אז נעשה זה השיר. ובחומש היה כתיב, אלא שדוד המלך הסיר כל מזמורי יתמי [הכוונה לשירות שלא הוזכר מחברן] של משה שבחומש וחיברן בספר תהלים שלו".3. וכן אומר ר' יהודה החסיד בפירושו על דברים ב,ח (עמ' 198): "... וזהו לא נעשה עדיין בימי משה כי אם לפני מלוך מלך לבני ישראל, פירוש - קודם שמלך שאול אחריכן, אבל בימי שלמה כבר נעשה. לכן כתבו בימי כנסת גדולה בחומש שלא תתמה איך בא עציון גבר לאדום כמו שכתוב בדברי הימים".

נאמר פה שלא היתה מהדורה לספר שצונזרה אלא רק מדבקות. רק אציין שהוספתי עכשיו לערך מאמר של ברוך יעקב שורץ, שבו בהערת שוליים הוא מודה לידידו ששמר לו עותק מהספר לפני שהורד מהמדפים: "פירושי התורה לר' יהודה החסיד, יוצא לאור בפעם הראשונה על פי כתבי יד קמברידז' ומוסקבה ועל פי כתבי יד נוספים וספרים שנדפסו, עם מראי מקומות והערות, מהדורת י"ש לנגה, ירושלים תשל"ה (מהדורה בלתי מצונזרת). תודתי לידידי פרופ' שאול שטמפפר, שדאג להשיג לי את המהדורה הראשונה מיד עם פרסומה, עוד בטרם עלייתי ארצה בשנת תשל"ז, ולשמרה לי עד בואי לירושלים – שעה שכל עותקי הספר כבר הוסרו מן המדפים." כמובן שניתן לטעון שהספרים הורדו מהמדפים כדי להדביק עליהן מדבקות ולהחזירן למדפים... סנחריב - שיחה 23:36, 30 ביוני 2017 (IDT)

שכתוב?

מדוע זכה הערך לתבנית? אני-ואתה • שיחה 18:16, 18 בינואר 2011 (IST)

מפני הפיסקה העיקרית שבו על הצוואה (יש תבנית שכתוב לפיסקה?) התמים הנעלה • הערות התמימים • י"ג בשבט ה'תשע"א • 21:41, 18 בינואר 2011 (IST)

ראשית, כן, אפשר לכתוב {{לשכתב|פסקה=כן}}. אבל גם לא ברור מה דורש שכתוב בפסקה. כדאי שתפרט. אני-ואתה • שיחה 22:17, 19 בינואר 2011 (IST)

תודה. מה דורש שכתוב? אם היית רואה את הפיסקה לפני עריכותיי האחרונות בערך, כנראה לא היית שואל, כעת זה 'נראה' יותר חלק. בכל אופן:

• לוקה בחסר: תכני הצוואה, דעות הפוסקים על תוקפה.
• רשימות דפוסים לרוב

בברכה, התמים הנעלה • הערות התמימים • י"ד בשבט ה'תשע"א • 22:22, 19 בינואר 2011 (IST)

כמובן שאני מתייחס לערך כפי שהוא עכשיו. חוסר במידע אינו מצריך שכתוב. מקסימום תבנית {{להשלים}}. וגם זה רק אם המידע הוא עקרוני מאוד והערך יוצר רושם מוטעה בגלל החוסר הזה במידע. אני-ואתה • שיחה 22:25, 19 בינואר 2011 (IST)

כבר בוצע. התמים הנעלה • הערות התמימים • י"ד בשבט ה'תשע"א • 22:25, 19 בינואר 2011 (IST)

אוקיי. עם תבניות השלמה אני לא מתווכח.. תמיד תמיד יש מה להשלים. אני-ואתה • שיחה 22:28, 19 בינואר 2011 (IST)

מחבר הפיוט שיר הכבוד

בערך נכתב שמחבר הפיוט הוא רבי יהודה החסיד, בעוד שלי ידוע שאביו, רבי שמואל חיבר אותו. עובדה זו מרומזת במילים בפיוט בשורה:תיקר שירת רש בעיניך כשיר יושר על קרבניך רש- ראשי תיבות רבי שמואל.
עיין בערך אנעים זמירות. תודה רבה,גיליתי את טעותי- רבי יהודה החסיד כתב זאת על שם אביו.

קישור שבור

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.kinor.co.il/Institute/directions/defaulthasid.mht
  • In יהודה החסיד on 2011-11-22 23:53:31, Socket Error: 'Name or service not known'
  • In יהודה החסיד on 2011-11-28 00:12:29, Socket Error: 'Name or service not known'
  • In יהודה החסיד on 2013-05-04 06:57:25, Socket Error: 'Name or service not known'

--Matanyabot - שיחה 09:57, 4 במאי 2013 (IDT)

גרמניה

בערך מופיע שהוא חי בגרמניה. אלא שבתקופתו עוד לא היתה קיימת ישות הנקראת גרמניה, אלא האימפריה הרומית הקדושה. האם לא צריך לשנות את המידע הזה? מוכני - שיחה 15:55, 25 בפברואר 2022 (IST)