ט' באדר
תאריך עברי
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אדר א'
אדר ב'
בשנת ה'תשפ"ג חודש אדר אחד, ולכן אין ל' באדר א' אדר א'
אדר ב'
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ט' באדר הוא היום התשיעי בחודש השישי בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום התשיעי בחודש השנים עשר למניין החודשים מניסן.
חגים ומועדים
- נחלקו בית הלל ובית שמאי, זכר לכך אף קבעו במגילת תענית בתרא תענית צדיקים. יום זה, בו נקבעו גזירות שמונה עשר דבר, היה קשה לישראל כיום שנעשה בו העגל. בשנים האחרונות מציינים חוגים ביהדות הרפורמית את יום זה כ"יום מחלוקת לשם שמים" בו מתקיימות פעילויות לעידוד תרבות דיון בריאה.[1]
אירועים היסטוריים
.jpg)
- ה'תרצ"ח (אדר ב') – האנשלוס: חיילי גרמניה הנאצית נכנסים לשטח אוסטריה, אירוע שפתח את שואת יהודי אוסטריה
- ה'תש"ז – פיצוץ "מועדון גולדשמיט" בירושלים בידי האצ"ל
- ה'תש"ט – הנפת דגל הדיו סמוך למשטרת אום רשרש (כיום אילת) במבצע עובדה וסיום מלחמת העצמאות
- ה'תש"ט – עשרה חודשים לכינון הממשלה הזמנית מוקמת ממשלת ישראל הראשונה בראשות דוד בן-גוריון
- ה'תש"ם – השגרירים הראשונים של ישראל ומצרים הגישו כתבי האמנה לנשיאי המדינה בקהיר ובירושלים
נולדו
- ה'תרנ"א (אדר א') – אברהם הלוי פרנקל, מתמטיקאי ישראלי (נפטר ה'תשכ"ו)
- ה'תרפ"ד (אדר ב') – מיכאל הרסגור, היסטוריון ישראלי
- ה'תרפ"ה – מנחם שטרן, פרופסור להיסטוריה של עם ישראל, מגדולי חוקרי תקופת הבית השני (נרצח ה'תשמ"ט)
- ה'תשי"ט (אדר א') – אריה דרעי, שר הפנים, חבר הכנסת ויו"ר מפלגת ש"ס
- ה'תשכ"ד – גל זייד, במאי ושחקן ישראלי
- ה'תש"ן – אסתי גינזבורג, דוגמנית ומנחת טלוויזיה ישראלית
נפטרו
- ה'תקס"ו – רבי אליעזר הורוביץ מטארניגראד, מחבר, נועם-מגדים וכבוד התורה (על התורה), אמרות טהורות (פירוש לתהילים)
- ה'תר"ל – רבי יצחק בן וואליד מטיטואן שבמרוקו, מחבר, ויאמר יצחק
- ה'תרפ"ט – רבי ישראל יעקב לייפר, האדמו"ר הראשון בחסידות חוסט
- ה'תש"ה – הרב שמואל דוד הלוי אונגר ראש ישיבת נייטרא, מחבר, נאות דשא
- ה'תשכ"ה – הרב אברהם סרברניק, רבה הראשי של לוקסמבורג בין השנים 1929-1946, ונשיא "המזרחי" במדינה, מחבר, Der Jüdische Weg
- ה'תשע"ח – הרב שמואל אוירבך, ראש ישיבת מעלות התורה, מנהיג הפלג הירושלמי ובנו בכורו של הרב שלמה זלמן אוירבך, מחבר, אוהל רחל, דרכי שמואל
פרשת בר מצווה
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בט' אדר תלוי האם בר המצווה נחוג בשנה פשוטה או מעוברת והאם הוא נולד בשנה פשוטה או מעוברת. על פי הלוח העברי הקבוע, עבור ילד שנולד באדר א' או שבר המצווה שלו חל בשנה פשוטה, פרשת בר המצווה היא, ברוב השנים, פרשת תצוה. אבל אם בר המצווה חל בשנה שלמה המתחילה ביום חמישי (שנה פשוטה מקביעות השא או שנה מעוברת מקביעות השג לילד שנולד באדר א') פרשת בר המצוה היא פרשת כי תשא. עבור ילד שנולד באדר ב' או בשנה פשוטה, ובר המצווה חל בשנה מעוברת, פרשת בר המצווה, ברוב השנים, היא פרשת ויקרא. אבל אם בר המצווה חל בשנה המתחילה ביום חמישי פרשת בר המצווה היא פרשת צו.