שיחה:עלילות גילגמש
אני מקווה שאין קשר כלשהו למשתמש: גילגמש... טרול רפאים 21:59, 19 ינו' 2005 (UTC)
- אולי בעצם מכאן הגיע שמו--tomle 22:01, 19 ינו' 2005 (UTC)
- האמת נראה לי שכן, זה רק מוכיח... טרול רפאים 22:07, 19 ינו' 2005 (UTC)
העברה עריכה
אני חושב שהכותרת המרכזית של הערך צריכה להיות "עלילות גילגמש" כפי שהיא גם מכונה בתרגום העדכני של שפרה וקליין. אני חושב שזה קולע יותר, גם מבחינת המספר - (לא אגדה אחת אלא כמה עלילות). נראה לי שזה גם קולע יותר לשם האנגלי המקובל (epic). אם אין התנגדות אעשה העברה עם השארת ההפניה.נריה 20:20, 27 מרץ 2006 (UTC)
- בהיעדר התנגדות, שיניתי בהתאם לדברי לאחר שוידאתי אותם גם במבחן גוגל (וגם במהדורות המודפסות של היצירה - ש.שפרה וקליין, פרידמן ועוד). נריה 20:47, 7 מאי 2006 (IDT)
העלילה - לוח אחד עריכה
בערך מופיע המשפט " גילגמש הוא שני שליש אל ושליש אדם ואינו מוצא מנוחה לנפשו, מה שגורם לו לרדות בבני עמו" הורדתי באינטרנט את עלילות גלגמש
Tablet one
The story introduces Gilgamesh, king of Uruk. Gilgamesh, two-thirds god and one-third man, is oppressing his people, who cry out to the gods for help. For the young women of Uruk this oppression takes the form of a droit du seigneur, or "lord's right", to sleep with brides on their wedding night. For the young men (the tablet is damaged at this point) it is conjectured that Gilgamesh exhausts them through games, tests of strength, or perhaps forced labour on building projects. The gods respond to the people's pleas by creating an equal to Gilgamesh who will be able to stop his oppression. This is the primitive man, Enkidu, who is covered in hair and lives in the wild with the animals
(Academia.edu community.)
הוספתי את מידע. לא מצאתי את המקור למשפט "ואינו מוצא מנוחה לנפשו, מה שגורם לו לרדות בבני עמו" אם יש למישהו תיעוד שבו מופיע משפט זה אשמח לקבל את התיעוד הנ"ל, אם אין את התיעוד זה משפט שמשהו המציא וצריך להורידו
סיגל רוה - שיחה 08:02, 1 בינואר 2017 (IST)
הצעה לדף פירושונים עריכה
אולי ניצור דף פירושונים - עלילות גילגמש וויקיפדיה:עלילות גילגמש? Harel - שיחה 21:21, 20 מאי 2006 (IDT)
- יש לך כוח ליצור ערך של 150K? Johnny Zoo 21:23, 20 מאי 2006 (IDT)
הצעת האיחוד עריכה
אני חושב שיש לשמור על שני הערכים הנפרדים מכמה סיבות. ראשית, דמותו של גילגמש וקיומו/אי קיומו היא שאלה רחבה (שאמנם טרם באה לידי ביטוי בערך) הרבה יותר ממסגרת האפוס אודותיו. גילגמש נזכר גם במקורות אחרים (כדוגמת רשימת מלכי שומר, ואינני זוכר אם גם במקורות ספרותיים אחרים) ועבור השומרים הוא סוג של מה שמהווה דוד עבורנו. מלבד זאת, ערך אודות גילגמש (כמו הערך על אותנפישתים הוא לא פחות טוב מאשר ערכים מורחבים אודות דמויות בהארי פוטר וכו'. בהתחשב בכך שעלילות גילגמש הן בסדר גודל של "האודיסאה" עבור המזרח הקדום, קיומם של ערכים 'עלילות גילגמש' ו'גילגמש' איננו שונה מקיומם של הערכים 'אודיסיאה' ו'אודיסאוס'. נריה 13:27, 31 באוקטובר 2006 (IST)
אנכידו/אנקידו? עריכה
הערך מכיל את שתי הצורות. יש לאחד. 79.182.184.221 22:39, 26 ביוני 2008 (IDT)
- אוחד לאנכידו. תודה. דב ט. - שיחה 22:42, 26 ביוני 2008 (IDT)
תארוך היצירה עריכה
לפי הקישור http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/betmikra/higia.htm הלוח ה 11 מתוארך למאה ה 7, והטענה היא שהתארוך הוא לפי הלוח עצמו (ולא המקום בו הוא נמצא). האם זה נכון? האם יש סימוכים אחרים לתארוך הלוח (וכל היצירה) לשנת 2000 לפנה"ס ? Yuvalif - שיחה
- לפי הערך האנגלי en:Epic of Gilgamesh#Parallels_to_Noah_and_the_Flood הנוסח הסופי הוא מהמאה ה־7 לפנה"ס (מזמנו של אשורבניפל) אך יש לו גם גרסאות קדומות יותר. לא בדקתי את תוכנם של המקורות הקדומים יותר. כמוכן יש לציין שתארוך הסיפור הישראלי למאה ה־11 לפנה"ס שנוי במחלוקת. Tzafrir - שיחה 15:18, 16 בדצמבר 2010 (IST)
- "לא בדקתי את תוכנם של המקורות הקדומים יותר" - אם כך, נכון יהיה לכאורה לכתוב בערך מה שכתוב בערך האנגלי, שמדובר על המאה השביעית לפניה הספירה, לציין שכנראה שיש לו גם גרסאות קדומות יותר, ולא לכתוב באופן חד משמעי שהלוח המדובר הוא מהמאה 18 לפני הספירה. 82.102.141.222 21:33, 17 בינואר 2015 (IST)
הוספתי קצת לערך על אנכידו עריכה
לפי הספר "עלילות גלגמש " של ש.שפרה (הוצאת עם עובד )(ומלבד זאת אני חובב מיתולוגיה )Aviax1 - שיחה 07:33, 17 ביולי 2011 (IDT)
השוואה עם תיאורי מבול אחרים עריכה
קוראי עברית מכירים בוודאי את התיאור התנ"כי, אבל לא תמיד מכירים את הסיפור בוודות ההינדיות שיכול גם הוא להיחשב כתיאור מבול. שם, האל הופך לדג ענק המוביל את התיבה לחוף מבטחים. איני מומחה לוודה (רק משמועות וחברים לעבודה הינדים) והייתי שמח לקרא התייחסות במאמר. אגב, ההגנה של רבנים על "יחודיות" הסיפור התנ"כי מוזרה ונדמת בעיני לכפירה בסיפור כולו. הרי התורה ניתנה (לגרסתם) אלפי שנים אחרי המבול. כלום לא אפשרי שגרסאות שונות למאורע ההסטורי (שוב, לגרסתם הם) תסופרנה לדורות ע"י צאצאיו הרבים של בני נוח שנים לפני מתן תורה? ומה אם הגרסאות שונות ומותאמות לאמונות המקומיות? מי שמאמין בתוקף ההסטורי של סיפור המבול יכול לראות בתיאורים ה"מתחרים" הוכחה לאמונתו. איך אחרת אפשר להסביר ש(כמעט) אותו סיפור מופיע בציויליזציות זרות כ"כ כהודו ושומר?
חובה לקרוא לעקור את הטעויות משורשן עריכה
בכלל לא מוזכרת המילה "מבול" או "מים" בלוחות, ולא רק זאת אלא גם שהארכיאולוגים שחקרו את העיר שבה נמצאו הלוחות עם "אגדות גלגמש" מעידים שהעיר נשרפה, ולא הוצפה - וכן רבות הסתירות בין הדיעות שנחלו את הכלל לבין מה שידוע לנו כיום. כמדומני רב המדענים סוברים שאין זיקה בין המבול המתואר בתורה לבין התיאורים בעלילות גלגמש!
לעיון נוסף ומעמיק ולקריאת הדברים במלואם: http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/betmikra/higia.htm
- הם מבין החוקרים היחידים שבדקו את הלוחות המקוריים!!
חבל שאנשים גודלים עם טעויות מצערות שכאלו, חובה לעקור את הטעות מהשורש. 77.124.153.49 10:12, 17 באוקטובר 2011 (IST)
- אתה מוזמן לעקור את הטעויות, תוך הבאת מקורות. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה יצא לדרך 10:14, 17 באוקטובר 2011 (IST)
עקירת הטעויות עריכה
הפסקה הקודמת נסתימה חבל שאנשים גודלים עם טעויות מצערות שכאלו, חובה לעקור את הטעות מהשורש מצורת ההתנסחות נשמע שהכותב דתי ומאד כואב לו שסיפור המבול נגנב לתורה על ידי החוקרים הרעים לסיפור עממי ככל הסיפורים. הרשו לי להרגיעכם - מעיינים מאמינים נכבדים - כל סיפורי התורה וחלק גדול מספרות חז"ל מוזכרים בשאר המיתולוגיות כולל מיתולוגיות ארופאיות רחוקות. וזה רק חיזוק לאלו המאמינים בסיפורי התנ"ך מכיון שאם זו ההיסטוריה היא אינה רק נחלת התנ"ך לבד.
כתיבה מתנשאת ועדיין לא ענית לנקודה. לפי המקור בעלילות גילגמש העיר נשרפה ולא הוצפה. וזה בא מחוקרים שבדקו את הלוחות המקוריים.
הוספת יחס היהדות למקורות זרים בכלל ועלילות גילגמש בפרט עריכה
לפי היהדות ייתכן שיש דמיון לתרבויות אחרות וקדומות בעולם בגלל 7 מצוות בני נח. לנח ניתנו מצוות בסיסיות ורקע על היהדות ובריאת העולם, ממנו באו כל האנשים והתרבויות לאחר מכן ומכאן הדמיון בין היהדות לתרבויות שונות. תודה.
- אני לא חושב שיש טעם להוסיף דבר כזה לערך הזה. גילגמש • שיחה 22:46, 21 בדצמבר 2020 (IST)
- בהחלט לא. AddMore-III - שיחה 23:40, 21 בדצמבר 2020 (IST)
נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (נובמבר 2022) עריכה
שלום עורכים יקרים,
מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בעלילות גילגמש שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:
- http://mikranet.cet.ac.il/pages/item.asp?item=12986 נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20131230233025/http://mikranet.cet.ac.il/pages/item.asp?item=12986 לכתובת המקורית.
- http://www.soas.ac.uk/baplar/recordings/ נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20101228012120/http://www.soas.ac.uk/baplar/recordings/ לכתובת המקורית.
כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.
הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.
בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 04:54, 21 בנובמבר 2022 (IST)
נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (דצמבר 2022) עריכה
שלום עורכים יקרים,
מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בעלילות גילגמש שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:
- https://mikranet.cet.ac.il/pages/item.asp?item=7961 נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20220826133757/https://mikranet.cet.ac.il/pages/item.asp?item=7961 לכתובת המקורית.
כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.
הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.
בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 16:33, 8 בדצמבר 2022 (IST)
יש סתירה בעלילה עריכה
בלוח השלישי כתוב:אנכידו והזקנים מנסים לעצור את גילגמש מלצאת, אך לשווא.אבל בלוחות הבאים ניראה שאנכידו "מאיץ בגילגמש לחסל את חומבבה, וכך אכן קורה" לא הבנתי למה הוא מאיץ? הרי למה לא רצה מהתחלה להרוג אותו? לא בגלל פחד בגלל שזה לא מוסרי לכן הם רעים. פתאום הוא דוחף אותו לרצוח? אשמח לדעת אם יש פרשנים על העלילה הזאת בכללי.... 46.117.186.191 18:54, 22 ביוני 2023 (IDT)