שיחה:שירת הים

מה פירוש ה- {ס} ו- {ר} שבפסוקים? הדס 12:18, 25 ביולי 2007 (IDT)

איזה מצחיק. אני חושב (לא בטוח) שההסבר הוא כזה: יש מנהג שלא כל כך מקובל היום שביום שיש ברית מילה בבית הכנסת הקהל קורא בצוותא את שירת הים פיסקה פיסקה, הסנדק פיסקה והקהל פיסקה. נראה לי שה{ס} זה ההפסקים. סימני ה{ר} זה בוודאי מקומות שיש להדגיש רווח בין המילים. בכל מקרה זה ודאי מיותר לגמרי. יעקב135 12:26, 25 ביולי 2007 (IDT)

עכשיו סידרתי את זה. גם הפיסוק היה מוזר מאוד, ונראה כאילו נעשה לצורך קריאת השירה לפי מנגינת הטעמים. הסרתי אותו. יעקב135 12:38, 25 ביולי 2007 (IDT)

ואני חשבתי שזה איזה סימן מוכר ואני סתם בורה.. הדס 12:41, 25 ביולי 2007 (IDT)

ה {ס} זה פרשה סתומה. ה {ר} זה רווח בתוך שירה בכתיבת ספר התורה. בכל מקרה ביטלתי את השיר ושמתי הפניה. באינציקלופדיה לא שמים טקסטים. יעקב 12:47, 25 ביולי 2007 (IDT)

שאלת התיארוך של השירה

האם אתם חושבים שזה רלוונטי תחת קטגוריית התיארוך של השירה להכניס את דעת הפרשנים המסורתיים שמתארכים את השירה לזמן קריאת סוף? הערך עוסק בתיארוך מדעי של השירה, ולספר פתאום שיש מי שחושב שזה נאמר ב'חציית ים סוף' זה מגוחך.

אם אין מישהו שחולק עלי, אני מתכנן להוריד את השורה הזאת

א. מי השואל?

ב. ומה התיארוך של השאלה?

ג. הרבה מהחוקרים הרשומים כאן התעניינו מלכתחילה בנושא מתוך נסיון להוכיח שאכן מדובר בארוע שקרה בתולדות האנושות, ובהסתמך על המסורת הפרשנית היהודית (ובראשם, לכאורה, רבי יהודה הלוי בספרו ספר הכוזרי). מדובר בחוקרים יהודים ונוצרים כאחד. משום כך, אף על פי שבעיניך הדבר נראה מגוחך, יש מקום להזכיר זאת (אולי באופן אחר).

בכל מקרה אין זה מגוחך להגיד שהיה ארוע מכונן כפי שמתואר במלל המקדים שבפרשה (שאגב, לפי פשוטו, אין בו כל תיאור תופעות לא ידועות בטבע), ושמיד לאחריו נאמרה או נכתבה שירה זו או חלקה. סוג הסבר זה לאו דווקא קשור במסורת הפרשנית, ורבים מהחוקרים הרציניים והביקורתיים ביותר נוקטים בו. לפי סוג הסבר זה, שבו מדובר בארוע אמת, ובצידו שירה קדומה, הכותרת "תיארוך" מובנת גם כ"תיארוך יציאת מצרים".

ד. מתי זה זמן קריאת סוף? אני יודע על זמן קריאת שמע... -- (משתמש:פשוט [משה] • שיחה) • ט"ז בתמוז ה'תשע"ד • 19:59, 13 ביולי 2014 (IDT)

הסבר לעריכה שביצעתי בערך

לבקשת משה, להלן הסבר לעריכה שביצעתי בערך לפני כשבועיים. מחקתי הערת שוליים שבה הופיעו בין השאר הדברים הבאים:

"יש לציין שמלים עם שורש בעל ההגיה 'רמ' קיימות הן בארמית במשמעות 'גבוה' - כמו המונח 'ארם' עצמו, ובה בעת, בעברית קיימת פעולת ההרמה במשמעות הוצאה: הרמת תרומה, שאמנם, מקורהּ בפעולת הגבהה' אך משמעותהּ הוצאה בכל צורה, והיא מודגשת למשל בפרשת קורח שבספר במדבר: 'הרומו מתוך העדה'. כך קיימות מלים עבריות משורש ר"ם במשמעות חטיפה - רמיה או עָרמה ומרמה".

הקביעות הנ"ל, שייתכן שהן בגדר מחקר מקורי, הן אטימולוגיה עממית שאינה צריכה להופיע באנציקלופדיה. זה ברור לכל מי שמצוי בתחום. לא תמצאו התייחסויות לקשרים האטימולוגיים שהוזכרו במילוני המקרא או בכל מקור מוסמך אחר. ‏nevuer‏ • שיחה 21:00, 15 ביולי 2014 (IDT)

תמצאו גם תמצאו, ובכל מקרה היתה זו רק הדגשה של דברים שמקור הובא להם בהמשך. מפאת קוצר הזמן אשוב לכך בבוא העת. -- (משתמש:פשוט [משה] • שיחה) • י"ח בתמוז ה'תשע"ד • 21:56, 15 ביולי 2014 (IDT)

סימני פיסוק

מדוע סימני השאלה? עַד-יַעֲבֹר עַמְּךָ ה'? עַד-יַעֲבֹר עַם-זוּ קָנִיתָ? נראה לי שיש להורידם

השירה הייתה מפוסקת בצורה משונה. הסרתי את הפיסוק כולו. ‏nevuer‏ • שיחה 10:59, 19 בינואר 2015 (IST)

הוספתי פסיקים לפי עימוד הטקסט המקראי. ‏nevuer‏ • שיחה 11:07, 19 בינואר 2015 (IST)

טוב עשית

הורדתי את מה שכתבתי בעבר

על מבנה כיאסטי וכו'. ―גימליוד (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

למה הורדת, אם יורשה לשאול, המידע היה לא נכון/מתאים? ביקורת - שיחה 10:44, 12 באפריל 2015 (IDT)

תשובה: פשוט לא הייתי בטוח לגבי זה. זה לא נכתב בצורה ממש טובה, ולא רציתי לסבך. אבל אם אתה רוצה, תכתוב אתה על העניין, והאחריות עליך. גימליוד - שיחה 01:12, 14 באפריל 2015 (IDT)

הפניה למאמר הכרחי

במקורות יש להוסיף הפניה למאמר שהתפרסם כעת בירחון האוצר, גליון יד, ניסן תשע"ח, עמ' קלד, מאת שמואל ישמח, שמקיף את הנושא של אמירת 'שירת הים' או 'תיקון' בליל שביעי של פסח: מהיכן ומתי צמח המנהג? האם יש ענין לומר דווקא בחצות? מתי בדיוק התרחשה קריעת ים סוף? האם מי כדאי למי שלא נהג במנהג זה "לאמצו" (ומה לגבי 'חלאקה' או 'לחיים' לפני קידוש)? מתי נאמר ה'תיקון', ומי תיקנו? ועוד הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
147.236.34.10 11:51, 20 במרץ 2018 (IST)