שיחה:תהילים
מי כתב את ספר תהילים?
עריכהעל פי המחקר? (אני יודע שהמסורת מיחסת לדוד המלך)
כפילות
עריכהישנו ערך גם ספר תהילים וגם תהיליםים | שיחה 14:18, 7 נוב' 2004 (UTC)
"תהילים" במקום "תהלים"
עריכהגם על פי חכמי המסורה, וגם על פי הרגלי הכתיבה בכל סוג של ספרות רצינית (כולל גם היום), מקובל לכתוב את שם הספר "תהלים" (ללא היו"ד הראשונה). רק בכתיבה עממית מאד אנשים שאינם יודעים או אינם שמים לב כותבים אותו מלא בתוספת עוד יו"ד בהתחלה. אני מציע להעביר את הדף ל"תהלים" עם הפניה מ"תהילים". 80.178.196.49 07:26, 8 נוב' 2004 (UTC)
מקור השם 'תהלים' הוא ממגילות מדבר יהודה? מופרך לגמרי. הרי עם ישראל השתמש בו לאורך הדורות, אלפי (או לפחות מאות) שנים לפני שנתגלו המגילות. זה שהשם מופיע במגילות בצורה מפורשת (בניגוד לתנ"ך), לא אומר שמקור השם הוא משם. אחיה פ. 16:35, 25 ספטמבר 2005 (UTC)
- מקור השם אינו מהתנ"ך? בתנ"ך כתוב "תהלים". אם כן, מדוע השם של הערך הינו "תהילים". אם לא, מעניין לדעת מאיפה השם אם מישהו יודע. בברכה, נטע מחוץ לחשבון
- גם לי זה מוזר. אם יש פה מפעיל שמבין עניין - נא לשנות ל"תהלים" ללא יו"ד. --שפ2000 - שיחה 21:21, 23 ביוני 2008 (IDT)
- לפי כללי הכתיב חסר הניקוד של האקדמיה אכן נכון "תהילים" (וגם אני בעד כתיבה לפי הכללים האלה).
- אבל בדיון בשיחה:מלכויות זכרונות ושופרות דווקא ניצחה הצורה המסורתית "זכרונות".
- מעניין איך האווירה בוויקיפדיה משתנה מדף שיחה לדף שיחה... --אמיר א. אהרוני · בואו לכתוב דקדוק! 20:16, 26 בינואר 2009 (IST)
- אמיר, זה לא כל כך פשוט - כללי הכתיב חסר הניקוד בדרך-כלל לא מופעלים על שמות פרטיים. לפי כללי הכתיב חסר הניקוד, את השם "משה" יש לכתוב "מושה" (וכך אכן כותבים את הפועל ממנו שם האיש נלקח). אך מכיוון שלא באמת נהוג לכתוב "מושה", כללי הכתיב חסר הניקוד בפירוש מציינים שהם לא תקפים לשמות פרטיים. לכן ממשיכים לכתוב תהלים, משה, כנרת, ירושלים, ולא "תהילים", "מושה", "כינרת" ו"ירושליים". אבל, אני אכן מסכים שהנוהג הולך ומשתנה... כשדוד שלי היה ילד, הוא הגן בחירוף נפש על כתיב שמו, עֹפר, ללא וי"ו. היום, הנוהג הולך ומשתנה - אבל לא ברור (וגם האקדמיה לא קבעה) היכן עובר הגבול. עדיין לא כותבים מושה או ירושליים. עד שלא ייקבע הגבול, אני הייתי קורא לערך תהלים. Nyh - שיחה 11:43, 15 ביוני 2012 (IDT)
תהילים בנצרות
עריכהמה עם מעמד תהילים בנצרות???? talmoryair 23:18, 21 בפברואר 2007 (IST)
- הם אוהבים תהילים לא פחות מאתנו. --אמיר א. אהרוני · בואו לכתוב דקדוק! 20:41, 26 בינואר 2009 (IST)
מספר דברים
עריכהמספר דברים לכותב הערך בטרם יתחיל במלאכת הקודש של הפיכתו מקצרמר למובחר. הייתי מצפה שכותב הערך יעמוד על הנקודות הנ"ל:
- זמן חיבורם של המזמורים השונים ומתי התגבשו לכדי אסופה אחת.
- זהות המחברים השונים.
- בחנים חיצוניים צורניים של המזמורים.
- כותרות המזמורים.
- מיון סוגי המזמורים.
- החלוקה לספרים.
- יחסם של חז"ל לתהלים.
- המחקר המודרני של תהלים.
בברכת חזק ואמץ, Shayakir • שיחה. 00:47, 12 באפריל 2007 (IDT)
- ועוד נוסף עליהם:
- תהילים בעדי הנוסח הקדומים ובתרגומים השונים (דוגמת מזמור קנ"א, שאגב קיימת גם בתה"ש);
- מזמורי תהילה דוגמת תהילים שלא נכנסו לספר; קדומים, או כאלה שנכתבו בהשראת תהילים (מבית שני);
- ספר תהילים בראי המפרשים הקלסיים (עי' הקדמת מנחם כהן למקראות גדולות הכתר);
- בהקשר זה - ספר תהילים והפולמוס היהודי-נוצרי;
- תהילים בנצרות;
- תהילים ביהדות במהלך הדורות - שימוש בתפילות, מנהגי הקריאה בהם, יהי רצונים, תיקון הכללי, מנהג חב"ד לפרקי תהילים יומיים ובאלול, ובכלל האמונה באמירת תהילים כמועילה ורצויה לעומת האיסור לקרוא פסוקים לרפואה (ואפשר להוסיף משפט על "תהילים נגד טילים"), כמו גם הסימון של כל פרק "לחלי מעיים" וכדומה;
- תהילים בפסיקת ההלכה (לא יודע הרבה כרגע, אבל יש תשובה מעניינת של שו"ת הלכות קטנות על אדם שהתחייב לקרוא סך פסוקים מתהילים - לגבי השאלה אם מונים את הכותרות)
- ובטח יש עוד.
אכן, המשימה עצומה, אך ההנאה והשכר בפירות, מובטחים. הלל • שיחה • תיבת נאצות 01:43, 12 באפריל 2007 (IDT)
- אחד נוסף: חלוקת המזמורים וסכום מזמורי תהילים (תוס' פסחים קיז ע"א - כמדומני - מביאים מירושלמי (או מסכת סופרים) שהמניין הוא קמ"ז כנגד שנותיו של יעקב אבינו. יש על זה איזה מאמר, נראה לי, בתהילים של 'יסוד מלכות' [עם הפירוש 'המשולב והמשובץ']). בברכה, ינבושד 08:13, 12 באפריל 2007 (IDT).
- כמדומני שמספיק לעיין בהקדמת דעת מקרא. הלל • שיחה • תיבת נאצות 08:25, 12 באפריל 2007 (IDT)
- אחד נוסף: חלוקת המזמורים וסכום מזמורי תהילים (תוס' פסחים קיז ע"א - כמדומני - מביאים מירושלמי (או מסכת סופרים) שהמניין הוא קמ"ז כנגד שנותיו של יעקב אבינו. יש על זה איזה מאמר, נראה לי, בתהילים של 'יסוד מלכות' [עם הפירוש 'המשולב והמשובץ']). בברכה, ינבושד 08:13, 12 באפריל 2007 (IDT).
- תודה רבה לכולם! כרגע אני עוד בשלב איסוף החומר. אשמח לעוד מקורות או הערות במהלך הכתיבה. דוד 11:45, 12 באפריל 2007 (IDT)
- מקור אחד מצויין שאוכל גם להשאיל לך אם תחפוץ בכך הוא "מבוא המקרא" כרך ג' של מ.צ סגל. בברכה, Shayakir • שיחה. 15:10, 12 באפריל 2007 (IDT)
- שיתוף פעולה מעניין נוסף וחוצה תחומים: תהלים במוזיקה (הדתית/הקלאסית). הלחנתם בשפות השונות במוזיקה הדתית - לפחות אזכור היצירות החשובות. Harel • שיחה 11:51, 12 באפריל 2007 (IDT)
- להפתעתי המסויימת יש מידע די רב על כך בערך הגרמני - אשתדל להוסיף ולתרום. יש שם גם חלוקה מעניינת לדימויים השונים של האל במזמורים השונים וגם על ההבדל בשיטת המספור בין התנ"ך לתרגום השבעים. Harel • שיחה 11:55, 12 באפריל 2007 (IDT)
- מהקטע על תהילים במוזיקה הקלאסית חששתי ביותר, כי לא מצאתי הרבה חומר, ואשמח במיוחד ממנו. דוד 16:15, 12 באפריל 2007 (IDT)
- להפתעתי המסויימת יש מידע די רב על כך בערך הגרמני - אשתדל להוסיף ולתרום. יש שם גם חלוקה מעניינת לדימויים השונים של האל במזמורים השונים וגם על ההבדל בשיטת המספור בין התנ"ך לתרגום השבעים. Harel • שיחה 11:55, 12 באפריל 2007 (IDT)
- שיתוף פעולה מעניין נוסף וחוצה תחומים: תהלים במוזיקה (הדתית/הקלאסית). הלחנתם בשפות השונות במוזיקה הדתית - לפחות אזכור היצירות החשובות. Harel • שיחה 11:51, 12 באפריל 2007 (IDT)
- קיטבגים נוסף: 1. התייחסות לחלוקה הפנימית לחמישה חומשים וכן חלוקה לילקוטים - למשל "הילקוט האלו-היסטי" שבו לא נזכר שם הוי"ה. 2. המזמורים הכפולים בספר תהילים, מזמורים שמצטטים מזמורים אחרים, ומזמורים שיש להם מקבילות בספרים אחרים (בעיקר בשמואל). הייתי מציע להיעזר גם בהקדמות של עמוס חכם, וגם בערך אנציקלופדיה המקראית (אם יש ממש צורך, אוכל לסרוק לך את הערך ולשלוח לך.) בהצלחה, נריה 13:25, 22 באפריל 2007 (IDT)
לא הבנתי איך אפשר לערוך את הערך ולהשתתף בתחרות אשמח אם תסבירו לי שי שלום 16:09, 22 באפריל 2007 (IDT)
- כרגע אי אפשר לערוך את הערך, משום שהוא מצוי בעבודה. דוד 18:35, 22 באפריל 2007 (IDT)
אני לא בא להתנשאות או משהו כזה אבל יש לכם כמה טעויות קטנטנות... קודם כל ב-'חלוקה לפרקים', פרק א' בתהילים מתחיל בפסוק 'אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים...' ולא ב-'אשרי תמימי דרך'... כמו שנכתב בערך... (אותו ביטוי לא מופיע גם בהמשך הפרק/מזמור...) ובקשר לכותרות המזמורים שכחתם לרשום שיש אחד גם ל-'הימן האזרחי' מזמור פח : 'שיר מזמור לבני קורח, למנצח על מחלת לענות, משכּיל להימן האזרחי' כנראה החשבתם אותו לבני קורח אבל כנראה הוא לשניהם, לא? או שאני טועה... חוץ מזה אהבתי את ההשקעה, כל הכבוד(;
עוד חסר
עריכהמנהגים יהודיים הקשורים לקריאת תהילים במועדים ואירועים מסויימים, כמו למשל תיקון הכללי של רב נחמן וקריאת תהילים בכותל המערבי. ומנהגים נוצריים הקשורים לתהילים כמו למשל קריאת פרק בהלוויה, ובכלל זה היחס של הנצרות לספר תהילים. --אפי ב. • שיחה • 18:24, 30 בספטמבר 2007 (IST)
תהילים בברית החדשה
עריכהאני לא מבין גדול, אבל מנסיוני ומביקורי בחו"ל - לפרקי תהילים (ובאנגלית - psalms) יש תפקיד מרכזי וחשוב בכל טקסי התפילה הנוצריים. התרגומים שלהם לאנגלית לעיתים מאד מעניינים, ומהווים לעיתים את מרכז טקס התפילה. לא כדאי לציין את זה איפשהו? אני פשוט באמת לא מבין גדול, אז לא אציין את זה בעצמי כדי לא לטעות. טוסברהינדי (שיחה) 16:51, 10 בנובמבר 2007 (IST)
- הערך אכן לוקה בחסר גדול, בצגה יהדוצנתרית של התהילים. דרוש שיפור דחוף. Rex - שיחה 11:32, 3 במאי 2010 (IDT)
דעת ראב"ע
עריכהכתבתם:
על קיומם של פרקי תהילים העוסקים בנושאים מאוחרים מתקופת דוד המלך כתב רבי אברהם אבן עזרא בהקדמתו לספר תהילים: "ומחלוקת גדולה יש בינות המפרשים, יש אומרים כי כל הספר לדוד והיה נביא, ... ויש אחרים אומרים כי אין בספר הזה נבואה לעתיד, ובעבור זה כתבוהו הקדמונים עם איוב ומגילות... ואמרו כי 'על נהרות בבל' - חיברו אחד מן המשוררים בבבל... ואמרו כי גם אסף ... אינו אסף המנצח שהיה בימי דוד."
המסקנה המתבקשת מעיון בהקדמה האמורה היא שלילת דעה זו (המאחרת את זמן כתיבת הספר), בעוד שציטוט בצורה זו המקצר בדברי הדעה הראשונה ומאריך בשניה נותן תחושה שאכן דעתו כדעה השניה.
תהלים בכלל ד"ת?
עריכהאני מציע להכניס לערך התייחסות שנידונה במקורות האם ספר תהלים בכלל דברי תורה או שהוא נידון כשירות ותשבחות ולא לד"ת, בינתיים אני מצרף לכאן מראה מקום שמביא הרבה מקורות לדעות מגוונות: שו"ת עטרת פז ח"ד עמוד ת"ל ואילך.
הכנסת אתר המציע קריאת תהילים
עריכההצעתי כרגע אתר נחמד שאני אישית משתמש בו רבות לקריאת תהילים עם חברים וקרובים , ומשום מה הורדתם אותו. לדעתי הוא יכול להועיל לציבור קוראי התהילים. אני מניח שיש סיבה לאי אישורו, תוכלו להסביר לי?
מהיכן המקור לפירוש שכתבתם על מילת להזכיר בתהילים? (הפירוש שכתבתם מצו"ב)
עריכה― הועבר מהדף ויקיפדיה:ספר אורחים
"להזכיר - ייתכן שמשמעות הביטוי היא רק שדוד ציווה להזכיר את המזמור, אך ייתכן שפירושו הוא תפילה שבאה יחד עם קרבן מנחה שאליו קשור הפועל זכירה, כגון "אזכרתה לה'" (ויקרא ו', ח.):" מתוך ויקיפדיה. ―אנונימי לא חתם
תהילים קטן
עריכהאפשר להוסיף מעט מידע על ספר תהילים קטן, כמו מה המקור של זה ושל האמונה שאחזקת תהילים מביאה מזל. גם שמעתי שקריאה בתהילים קטן מביאה דווקא מזל רע. אני מניח שזה דבר די חדש, כי לא היה אפשר ליצור את זה לפני המצאת הדפוס והקודקס. (¯`gal´¯) - שיחה 20:27, 15 במאי 2013 (IDT)
תציינו שזה הספר עם מספר הפרקים הכי גדול
עריכהוגם יש בו את הפרק הכי ארוך בתנ"ך (קי"ט).
שם הספר
עריכהכתבתם כי: שם הספר תהילים הוא צורת רבים של המילה תהילה, שמשמעותה דבר שבח. בלשון חז"ל נשמטה האות ה והספר נקרא תילים (ובארמית: תילין או תילי), והגייה זו נשמרה בקרב חלק מעדות ישראל עד ימינו. ממפרשי ימי הביניים, כגון הרמב"ן ובמיוחד האבן עזרא, היו שקראו לספר תהילות. רצוי לציין כי גם ה מ ל ב י " ם (הרבה אחר ימי הביניים) כינה אותו "תהלות". בברכה, שאלתיאל77.126.94.16 19:52, 31 בדצמבר 2015 (IST)
כמה פרקים בתרגום השבעים?
עריכהבתרגום השבעים ישנם 150 או 151 פרקים? בתחילה כתוב שישנם 151, ובהמשך כתוב שישנם 150 (שניים נחלקו לארבעה, ארבעה קובצו לשניים). 46.116.25.130 23:36, 25 באפריל 2017 (IDT)
ספר תהילים, באתר ויקיטקסט
עריכההקישור לא נכון.
- מישהו יודע איך מתקנים את הקישור הזה? (לא הקישור בריבוע של המיזמים, אלא ב"קישורים חיצוניים") עורך תנ"ך - שיחה 22:27, 23 באוקטובר 2019 (IDT)
- עורך תנ"ך, תוקן. ים • שיחה • כ"ה בתשרי ה'תש"ף • 09:23, 24 באוקטובר 2019 (IDT)
עריכות אחרונות
עריכהמר בקרה וייעוץ, עריכתי האחרונה לא הייתה מלבד חזרה על הטענות המופיעות בשאר המאמרים כאן, בויקיפדיה. אם אפשר, אתה או מישהו, לפתוח את עניין הדיון על כן, שנוכל לעמוד על תוכן קנקנו ולא סתם למחוק כי יש כפתור שחזור. שכן זו סיבה שאנשים לא עורכים כאן לפעמים כי מראש היחס קר, בברכת יום טוב. --Nathan.aur8 - שיחה 14:35, 16 בינואר 2018 (IST)
- עזוב, כן, שכל עריכה שאני כן מעז לעשות כאן בודקה בהרבה מקורות, תנ"כיים, אטימולוגיים משמעותיים. אני מבין את הדרישה, אבל לא חייב להיות "ראש קטן" פה. (Shoot first ask later i,e, when the patient died) .. --Nathan.aur8 - שיחה 14:57, 16 בינואר 2018 (IST)
- או בכלל. התנתקתי. היחס פה נוטה להיות מחפיר, מתנשא ובלתי מכבד מאמצים של אנשים לתרום. לא נשתנה כלום כבר עשור. --Nathan.aur8 - שיחה 14:59, 16 בינואר 2018 (IST)
- כי חיכית חצי שעה לתגובה? אפילו לא תייגת, מהיכן אדע שאתה מצפה לתגובתי? • בקרה וייעוץ • שיחה • כ"ט בטבת ה'תשע"ח • 15:02, 16 בינואר 2018 (IST)
דיווח על טעות
עריכהפרטי הדיווח
עריכהבמספר 5 תחת הכותרת סוגי המזמורים (תת תספר 3) משכיל , מביא שהמילה משכיל מופיעה אך ורק בספר תהילים , לא הבנתי המילה מןפיעה בת"ך הרבה פעמים ויהי דוד לכל דרכיו משכיל בשמואל א' יח' יד' , משכיל צדיק לבית רשע במשלי כא' יב', ועוד הרבה משורש זה כמובא בספר השרשים לרד"ק. דווח על ידי: א. בלושטיין 2A01:6500:A043:C150:916C:A748:9A25:6A17 14:49, 10 באפריל 2020 (IDT)
- צודקת. תודה על הדיווח. טופל. חידקל - שיחה 23:18, 11 באפריל 2020 (IDT)
מה המקור לכך שהכותרת אכן מדברת אודות הזמן בו נהגו לומר את המזמור? את כל המזמורים האלו ניתן גם לפרש באופן אחר:
- מזמור שיר ליום השבת - אומנם ע"פ המסורת נאמר בשבת, אך באותה משנה אליה הופנה בערך (תמיד ז, יד) נכתב במפורש כי הפסוק מדבר על העתיד לבוא. למיטב זיכרוני יש דעה המובאת בגמרא שחולקת על זה. יש לציין שמדור במחלות בהבנת הפסוק ולהפנות לסוגייה.
- מזמור לתודה - ניתן גם לפרש כמזמור שנאמר כדיברי תודה ושבח לה'.
- מזמור שיר חנוכת הבית - הניסוח קצת בעייתי, כיוון שחנוכת הבית היה אירוע חד פעמי, אז מזמור לא יכול מזמור ש"מיועד להיאמר בחנוכת בית המקדש". אולי "מזמור שנאמר בחנוכת בית המקדש".
- להזכיר - אני לא יכול לחשוב על פירוש אחר, אבל הקשר נראה לי רופף מדי בשביל לקבל אותו בלי מקור.
- על איילת השחר - יכול להתפרש כמטאפורה על הגאולה או הישועה המגיע מתוך החושך, או על כך שהכותב מרגיש שהוא נמצא בלילה ובחושך.
הייתי שמח לקבל מקורות (ממפרשי המקרא או מהספרות המחקרית) על כל הנ"ל. 141.226.199.238 12:09, 9 באוקטובר 2020 (IDT)
נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (אפריל 2023)
עריכהשלום עורכים יקרים,
מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בתהילים שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:
- https://faculty.biu.ac.il/~barilm/articles/publications/publications0111.pdf נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20140907151051/https://faculty.biu.ac.il/~barilm/articles/publications/publications0111.pdf לכתובת המקורית.
כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.
הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.
בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 18:54, 26 באפריל 2023 (IDT)
החלוקה לימי החודש
עריכהחלוקת התהילים לימי החודש לא נעשתה ע"י הריי"צ מליובאוויטש אלא ע"י ר' מנחם בן זרח, כפי שנכתב שתי שורות מאוחר יותר. נא לא לשחזר. 2600:1700:8469:FC00:B0E5:9D96:DB3:B777 07:38, 4 בספטמבר 2023 (IDT)
- לצערי התיאור השגוי שוחזר שוב. נא לבטל את השחזור. מדובר במידע שגוי עובדתית כפי שמוכיח הערך עצמו. 2600:1700:8469:FC00:657A:7446:D900:4BFB 19:14, 4 בספטמבר 2023 (IDT)