שיחור לבנת
שִׁיחוֹר לִבְנָת הוא ציון גאוגרפי המופיע בתנ"ך בתיאור נחלת שבט אשר. הפירוש המקובל הוא שמדובר על נחל בסמוך למקום בשם לבנת, הנמצא בגבול הדרומי של נחלת שבט אשר.
אזכור
עריכהשיחור לבנת מוזכר פעם אחת בתנ"ך, בספר יהושע:[1]
”וַיֵּצֵא הַגּוֹרָל הַחֲמִישִׁי לְמַטֵּה בְנֵי אָשֵׁר לְמִשְׁפְּחוֹתָם: וַיְהִי גְּבוּלָם חֶלְקַת וַחֲלִי וָבֶטֶן וְאַכְשָׁף: וְאַלַמֶּלֶךְ וְעַמְעָד וּמִשְׁאָל וּפָגַע בְּכַרְמֶל הַיָּמָּה וּבְשִׁיחוֹר לִבְנָת:”
פירוש
עריכההמילה "שיחור" מופיע בתנ"ך כשם של הנילוס ובהתאם ההנחה הוא שהוא מציין בביטוי "שיחור לבנת" נחל או מעיין. עם זאת, תרגום השבעים מתרגם את "שיחור לבנת" כשיחור ולבנת, כלומר שני מקומות שונים[2].
על פי הפירוש המקובל, נמצא שיחור לבנת בחלק הדרומי-מערבי של נחלת שבט אשר, באזור הכרמל, המוזכר לצידו בפסוק.
זיהוי
עריכההזיהוי של שיחור לבנת משולב בזיהוי גבולה הדרומי של נחלת שבט אשר.
אדוארד רובינסון, אלברכט אלט ואחרים זיהו את שיחור לבנת בנחל תנינים[3] או נחל דליה הנשפכים לים התיכון מדרום לטנטורה, המזוהה כעיר המקראית דֹּאר[2]. לשיטתם, הגבול הדרומי של אשר היה חייב להיות דרומית לדאר, שעל פי ספר יהושע, פרק י"ז, פסוק י"א הייתה שייכת לשבט מנשה בתוך נחלת אשר.
בנימין מזר[2] ויוחנן אהרוני שללו את האפשרות שגבול אשר היה במיקום כה דרומי. לטענתם, היות העיר דאר למנשה, הביא לכך שגם מבחינת הגבול, דאר נכללה בנחלת מנשה, והיותה חלק מאשר מציין רק עובדה היסטורית. על כן, הם זיהו את שיחור לבנת בשפך נחל קישון. בהתאם, זיהה אהרוני את לבנת בתל אבו הואם[4].
זיהוי נוסף של שיחור לבנת הוא בנחל נעמן[5][6]. זיהוי זה שימש בעיתונות העברית במחצית הראשונה של המאה ה-20[7][8][9].
לקריאה נוספת
עריכה- הערך: שִׁיחוֹר לִבְנָת, לכסיקון מקראי, (עורכים: מנחם סוליאלי, משה ברכוז), א-ב, תל אביב: הוצאת דביר, תשכ"ה-1965, עמ' 832.
- יוחנן אהרוני, אטלס כרטא לתקופת המקרא, ירושלים: הוצאת כרטא, 1974, עמ' 72.
הערות שוליים
עריכה- ^ ספר יהושע, פרק י"ט, פסוקים כ"ד–כ"ו.
- ^ 1 2 3 אנציקלופדיה מקראית, כרך ד', ערך "לבנת, שיחור לבנת", עמוד 430
- ^ ודי דווארת או ארץ חפר ?, דבר, 9 בדצמבר 1932
- ^ יוחנן אהרוני, ארץ-ישראל בתקופת המקרא, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1962, עמ' 222-223
- ^ מאמרי מדע. מקדמוניות צור וצידון, המליץ, 24 ביוני 1887
- ^ בסערת המלחמה, הצבי, 30 בספטמבר 1892
- ^ החולות בארץ ישראל, הפועל הצעיר, 13 באפריל 1923
- ^ ההתישבות החדשה בעמק זבולון, הארץ, 11 בספטמבר 1938
- ^ מן הפולקלור הערבי, הארץ, 4 בפברואר 1940
ח. דרומי, לתולדות הישוב היהודי בעכו, הד-המזרח, 5 באוקטובר 1945
