שיחת ויקיפדיה:כללים לתעתיק משוודית
האם יש מצב ש-Skepp ייהגה שֶפ, או ש-חֶפ היא ההגייה היחידה האפשרית? אלדד • שיחה 01:53, 9 באפריל 2009 (IDT)
- לא, זה לא Kepp. זה Skepp - והמציאות של S שקודמת ל-K יוצרת הגייה שאינה ש' כפי שהיה במקרה שלא הייתה S. /אורלינג◄שיחה◄תרומות 02:19, 9 באפריל 2009 (IDT) ◄ יחד נשמור על ערכינו המשותפים
- אבל אל תהיה/י בחרדה, זו לא ח' ערבית. /אורלינג◄שיחה◄תרומות 02:20, 9 באפריל 2009 (IDT) ◄ יחד נשמור על ערכינו המשותפים
- אה, יפה, אם כך בלבלתי לרגע בין ke לבין ske. תודה, השכלתני. אתה אומר שזו לא ח' ערבית, מה זה אומר? שזו ה-ח' ה"נקייה" שלנו, זו של הקריינים הרהוטים בעברית? אלדד • שיחה 02:22, 9 באפריל 2009 (IDT)
- ח'ס ושלום. - זו פשוט, לא בדיוק "ח" - אבל מה אתם רוצים, שאני אמציא אות עברית מקבילה לצליל ייחודי שבדי? :-))) זה צליל מדהים ועוד יותר מכך כשנוכחים בהבדלים (-כִלְּנָאדֶר) בין ההגיה של אנשי הדרום והמרכז-צפון. -ככלל, הדרומיים פחות מנגנים. פחות שרים. -שמעת פעם דנים מדברים? :) - אז זהו, שלדנים, כמה שאני אוהב אותם, אין "SKE". -אישית, כשזה לא בראש מילה, הייתי מתרגם צליל זה לאות כ'. ובתחילת מילה בלית-ברירה כ-ח' אף שבעוונותי אני החדרתי לערך או שניים כ' בראש מילה. - לכו חפשו את זה. :) /אורלינג◄שיחה◄תרומות 02:34, 9 באפריל 2009 (IDT) ◄ יחד נשמור על ערכינו המשותפים
- אה, יפה, אם כך בלבלתי לרגע בין ke לבין ske. תודה, השכלתני. אתה אומר שזו לא ח' ערבית, מה זה אומר? שזו ה-ח' ה"נקייה" שלנו, זו של הקריינים הרהוטים בעברית? אלדד • שיחה 02:22, 9 באפריל 2009 (IDT)
- או אולי אותה ח' של ch בגרמנית, כמו ב-Rache או ב-ich? אלדד • שיחה 02:26, 9 באפריל 2009 (IDT)
- לא כי אותה CH גרמנית באה מהחניכיים והצליל השבדי הוא נשיפה, מבסיס-שריר הלשון ותחתית הלסתות בו-בזמן. הדרומיים מבטאים ממש כמעט כמו כ"ף שלנו. /אורלינג◄שיחה◄תרומות 02:38, 9 באפריל 2009 (IDT) ◄ יחד נשמור על ערכינו המשותפים
- הבנתי. תודה. אם כך, ח' איט איז (למרות שאני יודע שזו לא בדיוק ה-ח' שלנו... אבל קשה ליצור מוסכמה תעתיקית שונה, כי ה-ח' כבר מוכרת לדוברי עברית). אלדד • שיחה 02:39, 9 באפריל 2009 (IDT)
- זה לא משנה, יש לנו אות מקסימה שכוראים לה כ', ומומלץ להשתמש בה כשזה לא בראש מילה ולא פוגע ברגשות הדתיים. /אורלינג◄שיחה◄תרומות 02:41, 9 באפריל 2009 (IDT) ◄ יחד נשמור על ערכינו המשותפים
- כיבלתי. אם קח, זה יהיה ח' בראש מילה, ו-כ' באמצעה. אלדד • שיחה 02:44, 9 באפריל 2009 (IDT)
- בדיוק קך. /אורלינג◄שיחה◄תרומות 02:45, 9 באפריל 2009 (IDT) ◄ יחד נשמור על ערכינו המשותפים
- הצירוף הנוסף שבשבילו ניאלץ להשתמש ב-ח' הוא SJ - אצל השבדים הוא מן הסתם זוכה לנשיפה ניואנטית אחרת וקצת שונה מה-SKE אבל לנו יש גבול, אני מניח, ונמשיך עם ח'/כ' גם עבור Sj /אורלינג◄שיחה◄תרומות 02:51, 9 באפריל 2009 (IDT) ◄ יחד נשמור על ערכינו המשותפים
- כיבלתי. אם קח, זה יהיה ח' בראש מילה, ו-כ' באמצעה. אלדד • שיחה 02:44, 9 באפריל 2009 (IDT)
- זה לא משנה, יש לנו אות מקסימה שכוראים לה כ', ומומלץ להשתמש בה כשזה לא בראש מילה ולא פוגע ברגשות הדתיים. /אורלינג◄שיחה◄תרומות 02:41, 9 באפריל 2009 (IDT) ◄ יחד נשמור על ערכינו המשותפים
- הבנתי. תודה. אם כך, ח' איט איז (למרות שאני יודע שזו לא בדיוק ה-ח' שלנו... אבל קשה ליצור מוסכמה תעתיקית שונה, כי ה-ח' כבר מוכרת לדוברי עברית). אלדד • שיחה 02:39, 9 באפריל 2009 (IDT)
- לא כי אותה CH גרמנית באה מהחניכיים והצליל השבדי הוא נשיפה, מבסיס-שריר הלשון ותחתית הלסתות בו-בזמן. הדרומיים מבטאים ממש כמעט כמו כ"ף שלנו. /אורלינג◄שיחה◄תרומות 02:38, 9 באפריל 2009 (IDT) ◄ יחד נשמור על ערכינו המשותפים
- או אולי אותה ח' של ch בגרמנית, כמו ב-Rache או ב-ich? אלדד • שיחה 02:26, 9 באפריל 2009 (IDT)
תנועות קרות וחמות עריכה
תוכל להסביר מדוע הן נקראות כך? אלדד • שיחה 02:46, 9 באפריל 2009 (IDT)
- הן נקראות כך רק אם אתה רוצה. אני הענקתי לסיווג הזה את הכינויים חם וקר כדי לאפיין מתי עיצור משנה את אופיו בשל סמיכות לפני תנועה (כלומר "נמס" ממנה, - היא חמה), ומתי הוא אינו מושפע מהתנועה (- היא פריג'ידית). זה עצם הבסיס לחלוקה כפי שהיא קיימת בשבדית; הכינוי הוא אסוציאטיבי כי אין לי אחר /אורלינג◄שיחה◄תרומות 02:57, 9 באפריל 2009 (IDT) ◄ יחד נשמור על ערכינו המשותפים
- אהה, הבנתי. יש להן שם מקובל, למיטב ידיעתי. אבדוק ואעלה אותו לכאן בקרוב. אלדד • שיחה 22:34, 9 באפריל 2009 (IDT)
בעניין ה-R עריכה
האם הכוונה ל-:
ו-A ו- Ö [הבאות לפניה]? אלדד • שיחה 00:57, 10 באפריל 2009 (IDT)
- R משפיעה על תנועות שבאות לפניה, ועל עיצורים שבאים אחריה :-)
- /אורלינג◄שיחה◄תרומות 01:34, 10 באפריל 2009 (IDT) ◄ יחד נשמור על ערכינו המשותפים
- כן (תודה ), את זה הבנתי. שאלתי אותך כי ראיתי שהוספת משהו בתחילת המשפט, אז ניסיתי לשאול אם צריך להוסיף גם משהו באשר להמשך (כי לא ברור אם צריך להחיל את התוספת שלך גם על ההמשך, או שההמשך עומד בפני עצמו, והכוונה לכל A ו-Ö, כאלה הבאות לפני ה-R או אחריה. אלדד • שיחה 01:36, 10 באפריל 2009 (IDT)
- טוב שנייה אני אגש לראות מה עשיתי שם. /אורלינג◄שיחה◄תרומות 01:40, 10 באפריל 2009 (IDT) ◄ יחד נשמור על ערכינו המשותפים
- טוב, אני מקווה שזה ברור, ישנן תנועות (ועיצורים) שלא נצליח, גם אם נרצה, לחקות אל תוך 22 הסימנים שהאלפבית הצנוע שלנו מציע לנו, כלומר, נוסיף עליהם כמה סימני ניקוד אז בסדר, הרווחנו עוד קצת תימרון, אבל בגדול - בשבדית יש 29 אותיות, הן מצד אחד לא כמו בפינית שבה כל אות משמיעה צליל קבוע גם אם יסחטו ויטלטלו אותה ומצד שני היא לא צרפתית שבה יש המוני צירופי-תנועות שנותנים צליל אחר בכל ארוע, לפי המצב הכלכלי. שבדית היא באמצע: צריך ללמוד את כללי ההגיה הבסיסיים, ולדעת רק מי מושפע ממי; התנודות אינן חריפות, אבל הן ישנן, ואני אעיר שאני אולי רגיש אליהן, אבל מרבית קוראי וויקיפדיה העברית לא עד כדי כך יוטרדו אם כתעתיק של "אני אוהב אותך" - Jag älskar dig ייכתב פה "יוג אֵלסקר דיי", "יאג אֵלסקרֵיי" או "יג אָלסקאר דָיי". לעניין שאלתך, זה בדיוק כפי שציינתי בגוף הערך - ה-R משפיעה על התנועות הבאות לפניה והן נוטות ללכת לקראתה בצורה שכל הפה יוצא קצת החוצה. /אורלינג◄שיחה◄תרומות 01:52, 10 באפריל 2009 (IDT) ◄ יחד נשמור על ערכינו המשותפים
- כן (תודה ), את זה הבנתי. שאלתי אותך כי ראיתי שהוספת משהו בתחילת המשפט, אז ניסיתי לשאול אם צריך להוסיף גם משהו באשר להמשך (כי לא ברור אם צריך להחיל את התוספת שלך גם על ההמשך, או שההמשך עומד בפני עצמו, והכוונה לכל A ו-Ö, כאלה הבאות לפני ה-R או אחריה. אלדד • שיחה 01:36, 10 באפריל 2009 (IDT)
שמות האותיות עריכה
אתה יכול לכתוב כיצד קוראים לאותיות השונות? (בתעתיק עברי, כמובן). למשל, מדוע IK הוא אי-קו? אלדד • שיחה 22:43, 11 באפריל 2009 (IDT)
- אֹ, בֵּה, סֵה, דֵּה, אֵה (דיפטונג קל בין אִי ל-אֵ), אֵף, יֵה, הוֹ (כמו במילה העברית קוֹף), אִי (כמו במילה העברית פִּיל), יִי, קוֹ (כמו במילה העברית קוֹף), אֵל, אֵם, אֵן, אוּ (כמו במילה העברית סוּס), פֵּה, קוּ (ü), אר (תנועה של Ä פינית), אֵס, טֵה, אוּ (ü), וֵה, דּוּבֵּלְוֵה (ü אחרי הדל"ת), אֵקְס, אִי (בין ü ל-אִי), סֵטָה, אוֹ (כמו קוֹף), אֵאה (Ä פינית), אֶ (כמו הצליל שמתקבל במילה האנגלית bird).
/אורלינג◄שיחה 03:08, 13 באפריל 2009 (IDT) ◄ יחד נשמור על ערכינו המשותפים
- Ä פינית -> צליל ה-a במילה cat בהגיה בריטית 217.132.228.239 15:07, 13 באפריל 2009 (IDT)
- כלומר, K נהגית ko? מעניין. יש סיבה מסוימת? (מדוע לא, לדוגמה, Ka?). אלדד • שיחה 22:35, 13 באפריל 2009 (IDT)
- לא ממש הבנתי. סליחה. תשאל שוב? /אורלינג◄פולמוס◄החדש◄וזה שהיה קודם◄ 22:37, 13 באפריל 2009 (IDT)
- השאלה, כפשוטה, היא מדוע K נקראת קוֹ. מדוע לא, לדוגמה, קe או קa. בעצם, אולי זה אכן קa, אבל ההגייה של אותו ka היא כאילו כתוב "קו". האם לזה התכוונת? אלדד • שיחה 22:40, 13 באפריל 2009 (IDT)
- אין פשוט מזה, הלוואי שהיה לי קרדיט על השבדית, אבל אין לי: האות K שמה Kå. האות Å/å נהגית (תמיד, ללא תלות בדבר) כ-אוֹ (עמוק ודרמטי אם זה לפני עיצור יחיד או סופי; קצר ומוחלט לפני צמד עיצורים). /אורלינג◄פולמוס◄החדש◄וזה שהיה קודם◄ 23:33, 13 באפריל 2009 (IDT)
- תודה, לא ידעתי שמדובר דווקא באות הזאת (אני יודע כיצד היא נהגית). אלדד • שיחה 00:14, 14 באפריל 2009 (IDT)
- אין פשוט מזה, הלוואי שהיה לי קרדיט על השבדית, אבל אין לי: האות K שמה Kå. האות Å/å נהגית (תמיד, ללא תלות בדבר) כ-אוֹ (עמוק ודרמטי אם זה לפני עיצור יחיד או סופי; קצר ומוחלט לפני צמד עיצורים). /אורלינג◄פולמוס◄החדש◄וזה שהיה קודם◄ 23:33, 13 באפריל 2009 (IDT)
- השאלה, כפשוטה, היא מדוע K נקראת קוֹ. מדוע לא, לדוגמה, קe או קa. בעצם, אולי זה אכן קa, אבל ההגייה של אותו ka היא כאילו כתוב "קו". האם לזה התכוונת? אלדד • שיחה 22:40, 13 באפריל 2009 (IDT)
- לא ממש הבנתי. סליחה. תשאל שוב? /אורלינג◄פולמוס◄החדש◄וזה שהיה קודם◄ 22:37, 13 באפריל 2009 (IDT)
- כלומר, K נהגית ko? מעניין. יש סיבה מסוימת? (מדוע לא, לדוגמה, Ka?). אלדד • שיחה 22:35, 13 באפריל 2009 (IDT)
- Ä פינית -> צליל ה-a במילה cat בהגיה בריטית 217.132.228.239 15:07, 13 באפריל 2009 (IDT)
Jag עריכה
פעם מתועתקת באוסף הכללים הזה כ"יֹ(ג)" ופעם כ"יוֹג". לא כדאי להיות החלטיים, לפחות כאן? בברכה, דניאל • שיחה 23:58, 9 במאי 2009 (IDT)
- ולגבי המשפט: "הצירוף SK לפני תנועה חמה או SKJ לפני כל תנועה יוליד צליל כ' נשפני ומפחיד;" – עם כמה שהוא נכון, אני בספק עד כמה הוא יעזור לתעתק את זה... דניאל • שיחה 00:01, 10 במאי 2009 (IDT)
- תוקן. בעניין ה-g שלעתים מופיעה ולעתים לאו - מדובר על צורות הגייה שונות, ועל מקרים שונים. אם תהיה מעוניין להוסיף מילים ספציפיות ואת דרך התעתיק המומלצת שלהן, אתה מוזמן. אלדד • שיחה 19:02, 13 במאי 2009 (IDT)
- Jag צריך להיאמר כ"יוֹג", אבל ספק אם תמצא שוודי שידבר בצורה הזאת. רוב רובם המוחלט של השוודים יגידו "יוֹ-" (וישר "יקפצו" מעל ה-g). כך קורה גם בשם העיר "נוֹרשֶפִּינְ-" (Norrköping), כשהכלל נכון לכל ערי המרכז-דרום שנגמרים עם köping. מלבד זאת, מתי נתקלים בצורת לתעתק את המילה הזאת (jag)?--אנדרסן - שיחה 13:02, 3 ביוני 2015 (IDT)
- שלום אנדרסן, אם אתה חושב שכדאי לתקן משהו בכללי התעתיק משבדית, אתה מוזמן לבצע את השינויים הנדרשים. אלדד • שיחה 13:10, 3 ביוני 2015 (IDT)
- Jag צריך להיאמר כ"יוֹג", אבל ספק אם תמצא שוודי שידבר בצורה הזאת. רוב רובם המוחלט של השוודים יגידו "יוֹ-" (וישר "יקפצו" מעל ה-g). כך קורה גם בשם העיר "נוֹרשֶפִּינְ-" (Norrköping), כשהכלל נכון לכל ערי המרכז-דרום שנגמרים עם köping. מלבד זאת, מתי נתקלים בצורת לתעתק את המילה הזאת (jag)?--אנדרסן - שיחה 13:02, 3 ביוני 2015 (IDT)
- תוקן. בעניין ה-g שלעתים מופיעה ולעתים לאו - מדובר על צורות הגייה שונות, ועל מקרים שונים. אם תהיה מעוניין להוסיף מילים ספציפיות ואת דרך התעתיק המומלצת שלהן, אתה מוזמן. אלדד • שיחה 19:02, 13 במאי 2009 (IDT)
האות R עריכה
כשהאות r מופיעה בין אות ניקוד לאות רגילה, בשמות עצם "סתמיים" (Ett ord) היא "נבלעת". לדוגמא: ett bord = שולחן, נהגה "בּוֹד"; ett barn = ילד, נהגה "בּוֹן"; ett ord = מילה, נהגה "אוֹד"; וכן הלאה--אנדרסן - שיחה 13:11, 3 ביוני 2015 (IDT)
- תודה. תבדוק אם בכל זאת יש לך אפשרות להוסיף את הדברים האלה לערך עצמו. אם זה בעייתי, תוכל להמשיך לכתוב את הדברים בדף השיחה, ואח"כ ננסה להשלים אותם בתוך כללי התעתיק משבדית. אלדד • שיחה 19:35, 3 ביוני 2015 (IDT)