משה שפירא
| שלום משה שפירא, וברוך בואך לוויקיפדיה העברית! | |||||||||||||
|
| ||||||||||||
בברכה, טישיו - שיחה 01:39, 15 בדצמבר 2011 (IST)
שלום, אני מצטער אך הצבתי תבנית חשיבות על הערך, כיון שלמרות שמדובר באדם חשוב אני לא בטוח שהוא עומד בקריטריונים המקובלים בויקיפדיה לכתיבת ערך. דיון בנושא במשך שבוע יתקיים בדף השיחה של הערך. בהצלחה בהמשך. דרך - שיחה 05:27, 24 במאי 2012 (IDT)
קטגוריה חדשה עריכה
שלום, ברכות על יצירת הקטגוריה. כשיוצרים קטגוריה חדשה, יש לקשר אליה את כל הערכים הקיימים שאמורים להיות מקושרים אליה, אף אחד אחר לא יעשה זאת, וקטגוריה חסרה עלולה לגרום נזק במקום תועלת. דבר נוסף, קרא את: ויקיפדיה:קטגוריה#קטלוג כפול. ערב טוב. ביקורת - שיחה 21:09, 7 בספטמבר 2014 (IDT)
- "אף אחד לא יעשה זאת"??? הנה, על המקום היה מי שעשה זאת! (סמייל).
באשר לקטלוג הכפול, לדעתי ראוי להותיר את שתי הקטגוריות, כפי שמצוי בכל המקומות הדומים, שהרי הקורא לא בהכרח יודע את מה שאתה יודע על כך שעל פי רוב יוצאי ישיבת ... הם ... , ובפרט במקרה הנוכחי, ששבוגרי ישיבת משתמע חרדוס מבטן ומלידה, ולא היא!!! משה שפירא - שיחה 13:05, 10 בספטמבר 2014 (IDT)
חוג חזון איש עריכה
שחזרתי את עריכתך, גם את החלקים הנכונים שבה בשל היותה מחקר מקורי פר אקסלנס. ככלל, משפטים כמו "מטבע הדברים" אינם מקובלים, איננו יודעים מהו טבע הדברים בדברים האלו. התלמידים הקנאים של החזון איש (את הבולט שבהם, רמ"י לנדא, לא הזכרת) תלו גם את קנאותם בהוראות החזון איש ולא כפי שהוצג בערך. תליית השפעת החוג במקובלותו של רח"ג בציבור הליטאי הכללי שגויה ביסודה, זה פשוט קרה במקביל, אבל הנקודה הארכימדית של השינוי הייתה עצם כינונו של אפיק פוליטי להשפעה פנים חרדית-ליטאית, שהורידה "מטבע הדברים" את הת"חים ה"פשוטים" שעסקו בחומרות ודקדוקי הלכה ושמועותיהם היו מתבדרות בבתי מדרשותיה של בני ברק, מקדמת הבמה. שכן הם לא היו "מנהיגים" ו"גדולים" ונאלצו לפנות את מקומם בשיחות חולין לטובת רבנים שהיו יותר פעילים ב'דגל' ושדעותיהם הושמעו השכם והשכם בגליונות 'יתד'. /גם זה מחקר ראשוני, עד שלא אמצא את המקור/ ביקורת - שיחה 11:15, 13 באפריל 2016 (IDT)
- לא ידעתי שהוא מוכר, ודאי שרמ"י לנדא ראוי להזכרה. לענ"ד "מחקר מקורי" זה כל הערך הזה, שכל כולו נטול מקורות, בתוך העדר המקורות רצוי להשליט סדר ולא כאוס. ועם זאת אודה שניתן להציג את הדברים בפחות נחרצות, למשל לכתוב "בין תלמידי החזו"א ישנם בעלי השקפות שונות בטווח שבין X כגון פלוני לבין Z כגון אלמוני. עם זאת על כך שרבים מתלמידיו אינם צועדים בשיטת הלימוד שלו, זה דבר שלדעתי חייב להכתב ואינו טעון מקור. זו הדוגמה הכי טובה למידע שאינו טעון מקור. זה מקובל עליך? ―משה שפירא (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם
- הערך צריך טיפול והסרה של כל מה שאינו ברור לכל מי שמכיר ואין לו מקור. אנחנו לא 'מחדשים' רק 'מלקטים'.
- באשר לדבריך האחרונים: אני לא חושב שרבים מתלמידיו אינם לומדים בשיטתו, כמובן שלא לרשות כל אחד עומד כושר הריכוז וההתמדה שלו, אבל מי שלומד בשיטת ר' שמואל רוזובסקי (אין כוונתי שר' שמואל עצמו למד כך, אלא אחד שכל לימודו נראה כמו שנראים "שיעורי רבי שמואל") לדוגמה, אינו תלמיד של החזון איש גם אם קיבל אותו כפוסק ההלכה שלו. תוכל להדגים תלמידים של ממש שדרך לימודם אינה מושפעת ממנו? אי-תאימות מושלמת מצויה בקרב תלמידי כל רב ואינה ראויה לאזכור מיוחד. ביקורת - שיחה 23:06, 13 באפריל 2016 (IDT)
- הבולטים הם גיסו הסטייפלר, ובנו הגר"ח, שישנה קוטביות מהדהדת בין החסידות בעניני הלכה לבין שיטת הלימוד שבה הם הולכים איש איש בדרכו (ושונה גם זה מזה), ניתן למנות גם את רמ"צ ברגמן, רד"צ קרלנשטיין ועוד, אך הם באמת לא ממש תלמידי החזון איש.
- כך: הסטייפלר אינו תלמידו אף שקיבל הוראותיו בכל מקום שלא סתרו למנהגי אבותיו. ר' חיים תלמיד מובהק בשינויי סגנון אישיים בלבד. הגרמ"צ הושפע ממנו יותר מהגרד"צ ושניהם אינם תלמידים מובהקים כמו שהזכרת. ביקורת - שיחה 02:58, 14 באפריל 2016 (IDT)
- לא ידעתי שהוא מוכר, ודאי שרמ"י לנדא ראוי להזכרה. לענ"ד "מחקר מקורי" זה כל הערך הזה, שכל כולו נטול מקורות, בתוך העדר המקורות רצוי להשליט סדר ולא כאוס. ועם זאת אודה שניתן להציג את הדברים בפחות נחרצות, למשל לכתוב "בין תלמידי החזו"א ישנם בעלי השקפות שונות בטווח שבין X כגון פלוני לבין Z כגון אלמוני. עם זאת על כך שרבים מתלמידיו אינם צועדים בשיטת הלימוד שלו, זה דבר שלדעתי חייב להכתב ואינו טעון מקור. זו הדוגמה הכי טובה למידע שאינו טעון מקור. זה מקובל עליך? ―משה שפירא (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם
אינפלציה של מדענים עריכה
שלום רב. אני מבקש שתחשוב פעמיים לפני שאתה מכניס עוד אנשים לקטגוריית "מדענים שחזרו בתשובה". מילא שאתה מחשיב כל מרצה במכללה לחינוך כמדען, גם על זה אפשר להתווכח. אבל בעלי תואר שני ואפילו תואר דוקטור שאינם עובדים במוסדות אקדמיים או לפחות במכללות ודאי אינם נחשבים "מדענים". נרו יאיר • שיחה • כ"ד בניסן ה'תשע"ו • 13:26, 2 במאי 2016 (IDT)
- אכן התלבטתי וסמכתי על חכמתכם המבקרים. ניתן לפתוח קטגוריה על רופאים שחזרו? או אנשי רוח? ומה דעתך על מרים אדאהן? משה שפירא - שיחה 00:51, 3 במאי 2016 (IDT)
- אני רואה שאתה ממשיך עם זה למרות הבקשה שלי. אל תסמוך על חכמתו של איש, הפעל בעצמך את שיקול הדעת. אם אתה שואל אותי חוקרים במדעי הרוח אינם מדענים אלא חוקרים, אבל בקטגוריות אצלנו מקובל אחרת, כל עוד מדובר בחוקרים של ממש. לא אנשי רוח, לא בעלי תואר דוקטור. חוקרים שיש להם תקן באוניברסיטאות. רופאים לדעתי ודאי אינם מדענים, אלא אם עסקו במחקר רפואי של ממש. נרו יאיר • שיחה • כ"ה בניסן ה'תשע"ו • 00:54, 3 במאי 2016 (IDT)
- אני מסכים עם גישתו של נרו יאיר.
- גם בעניין סופרים יש בעיה: בוויקיפדיה המילה "סופר" משמשת במובן המצומצם של "כותב סיפורת". מי שכתב ספר עיון או ספר בישול אינו מוגדר אצלנו כסופר. דוד שי - שיחה 06:20, 3 במאי 2016 (IDT)
- אני לא יודע איך אתה מגדיר חוזרים בתשובה, או איך אתה מגדיר את דרכו של עגנון, אבל לקרוא לעגנון חוזר בתשובה, נראה לי קצת רחוק. בריאן - שיחה 08:30, 3 במאי 2016 (IDT)
- אני רואה שאתה ממשיך עם זה למרות הבקשה שלי. אל תסמוך על חכמתו של איש, הפעל בעצמך את שיקול הדעת. אם אתה שואל אותי חוקרים במדעי הרוח אינם מדענים אלא חוקרים, אבל בקטגוריות אצלנו מקובל אחרת, כל עוד מדובר בחוקרים של ממש. לא אנשי רוח, לא בעלי תואר דוקטור. חוקרים שיש להם תקן באוניברסיטאות. רופאים לדעתי ודאי אינם מדענים, אלא אם עסקו במחקר רפואי של ממש. נרו יאיר • שיחה • כ"ה בניסן ה'תשע"ו • 00:54, 3 במאי 2016 (IDT)
- אכן התלבטתי וסמכתי על חכמתכם המבקרים. ניתן לפתוח קטגוריה על רופאים שחזרו? או אנשי רוח? ומה דעתך על מרים אדאהן? משה שפירא - שיחה 00:51, 3 במאי 2016 (IDT)