שיחת משתמש:H. sapiens/ארכיון 7

האם נתגלה מין נוסף של הומינין?

שלום נרי
כהרגלי אני שוב מציק לך עם מאמר ב-BBC המסכם מאמר מדעי אחר. הפעם מדובר על השאלה ?Is This a New Species of Human. שבוע טוב. אביהו • שיחה 16:45, 24 בינואר 2015 (IST)

היי אביהו, אין בעיות. אני מנסה לחזור מחופשת ויקי עקב עומס בעבודה ובחיים הפרטיים, ואולי זה יעזור לי למוטיבציה.
שמתי לב לכתבה הפופולרית ב-BBC אבל עוד לא הספיקותי לעיין במאמר המדעי המקורי. על פניו זה ממצא מעניין אבל בינתיים שיניים בלבד, והחוקרים הספרדים הם מהקבוצה של בורגוס שכבר שנים מנסה לבסס קונצנזוס על המין Homo Antecessor ולא מצליחה. אני יכול לראות למה הפעם הם לא הגדירו מין חדש באופן רשמי.
בכל מקרה אין לי ספק שרק חלק קטן מהסיפור של האבולוציה האנושית ידוע כיום, ושיהיו הרבה מאוד חידושים והפתעות כאשר מזרח אסיה תיחקר באותה רמה שאירופה נחקרת כיום. שלא לדבר על אפריקה שבה התרחשה כמעט כל האבולוציה האנושית אבל נחקרת פחות מכל יבשת אחרת. H. sapiens - שיחה 14:27, 25 בינואר 2015 (IST)

Invitation to Medical Translation

Medical Translation Project

Invitation to the Medical Translation Project – a joint Wikimedia project started by the English language WikiProject Medicine! Thank you for being one of the top Medical editors! I want to use this opportunity to introduce you to our most ambitious project. We want to use Wikipedia to spread knowledge where it will be used. Studies have shown that Wikipedia is the most common resource of medical knowledge, and used by more people than any other source! We want high quality articles, available to everyone, regardless of language ability. It isn't right that you would need to know a major language to get hold of quality content! That is why in the recent Ebola crisis (which is still ongoing) we translated information into over 70 languages, many of them small African languages. This was important, as Wikipedia was also shown to be the biggest resource used in Africa for information on Ebola! We see tremendous potential, but also great risks as our information needs to be accurate and well-researched. We only translate articles that have been reviewed by medical doctors and experts, so that what we translate is correct. Many of our translators are professionals, but many are also volunteers, and we need more of you guys – both to translate, but also to import finished translations, and fix grammatical or other style issues that are introduced by the translation process. Our articles are not only translated into small languages, but also to larger ones, but as of 2015 this requires users to apply for an article to be translated, which can be done here (full articles, short articles) with an easy to manage google document. So regardless of your background head over to our main page for more information, or to our talk page and ask us questions. Feel free to respond in any language, we will do our best to find some way to communicate. No task is too small, and we need everyone to help out! I hope you will forgive me for sending this message in English – we also need translators for messages like this, and above all local language community managers, which act as a link between us and you. Also I can not reply on your talk page, so please go to our talk page! Thank you for helping medical information on Wikipedia grow! -- CFCF 🍌 (email) 15:37, 28 January 2015 (UTC) Google Translation of this message

שימפנזה מצוי - מומלץ!

שלום H. sapiens, הערך שימפנזה מצוי שכתבת/הרחבת נבחר כערך מומלץ. תקציר ראשוני של הערך, שיוצג בעמוד הראשי מופיע כאן. ערן - שיחה 13:01, 20 במרץ 2015 (IST)

תודה ערן! התקציר כרגע זהה לפתיח של הערך, עד כמה שאני יכול לראות. האם זה בסדר או שאתה מעוניין בשינוי כלשהו? H. sapiens - שיחה 13:39, 21 במרץ 2015 (IST)

זה בסדר, אבל אם לדעתך כדאי להדגיש דברים יותר מעניינים ולהשמיט "הגדרות" אתה מוזמן לשפר. (התלבטתי לגבי המשפט הראשון של מין בסוג שימפנזה ובסוף החלטתי להשאיר כדי שהקשר לבונובו יהיה מובן). ערן - שיחה 15:54, 21 במרץ 2015 (IST)

ישר כוח

ישר כוח גדול על כתיבתך! Uhbcrd451 - שיחה 10:09, 17 באפריל 2015 (IDT)

תודה! H. sapiens - שיחה 21:45, 18 באפריל 2015 (IDT)

אגב, האם אתה מודע לאפשרות לארכב את דף השיחה? Uhbcrd451 - שיחה 23:17, 18 באפריל 2015 (IDT)

אני כמובן מודע לאפשרות אבל לא הרגשתי צורך. מאוד קל לגלול עד למטה, נוח יותר להריץ חיפוש והדף עדיין נטען מהר. חוץ מזה קשה להיפרד מהנוסטלגיה, כולל לויקיפד אחד שכבר איננו בין החיים. H. sapiens - שיחה 13:48, 19 באפריל 2015 (IDT)

עטלפוזאורוס

שלום, האם אתה מעוניין לכתוב ערך על יי (דינוזאור)/יי קי - דינוזאור מנוצה בעל כנפיים דמוי-עטלף? אפשר להתבסס על https://en.wikipedia.org/wiki/Yi_(dinosaur) ועל http://www.dailymail.co.uk/sciencetech/article-3061003/Weird-dinobat-discovered-China-Dinosaur-wings-like-BAT-reveal-clues-origin-flight.html . שבת שלום, ‏ MathKnight ✡ (שיחה) 15:34, 1 במאי 2015 (IDT)

שלום ותודה שהפנית את תשומת לבי לממצא החדש והמרתק הזה. נראה לי גם ששו שינג הצליח הפעם לשבור את השיא של הדינוזאור עם השם הכי קצר. H. sapiens - שיחה 14:43, 2 במאי 2015 (IDT)

תודה על כתיבת הערך המחכים והמעניין. ‏ MathKnight ✡ (שיחה) 22:34, 9 במאי 2015 (IDT)

אדם

הי נרי, על מה התבססת כשכתבת "גורלם של מיני בעלי חיים קטנים לא ברור משום שמחקר ארכאוזואולוגי שלהם קשה ונדיר ממחקר של בעלי חיים גדולים"? אני לא חושב שזה נכון. לפחות לגבי יונקים, יש מחקרים רבים על בעלי החיים הקטנים (בעיקר מכרסמים ואוכלי חרקים) לכל אורך הפליסטוקן. Reuveny - שיחה 20:30, 9 במאי 2015 (IDT)

אופס, אתה צודק. הסתמכתי מהזכרון על משפט שקראתי באופן שטחי. בהקשר של ההכחדה איך היית מנסח בקיצור את ההבדל בין מגפאונה ובעלי-חיים קטנים? למשל "הכחדת מינים גדולים יותר מאשר מינים קטנים נחשבת ראייה מסייעת לכך שהגורם העיקרי היה ציד בידי אדם ולא תמורות אקלים" זה מדוייק? בהזדמנות זו, אני לא בטוח איזה מקור נחשב לסקירה הכי עדכנית וסמכותית בנושא, ואשמח אם תציע אחד או שניים (עדיפות לג'ורנלים שפתוחים לציבור). H. sapiens - שיחה 13:04, 10 במאי 2015 (IDT)

מהיכרותי (הלא מעמיקה) עם הנושא, מאז שנות ה-80 יש ויכוח אדיר במחקר על הגורמים להכחדות הפליסטוקן בעולם שמחוץ לאפריקה-אסיה-אירופה (אדם או שינוי אקלים או שניהם). הוספתי כמה מקורות בערך. כל שנה בערך יוצא מחקר חדש עם אמירה נחרצת לכאן או לכאן, חלקם (כמו המאמר שהוספתי על אוסטרליה) קצת יותר משכנעים מאחרים. אני אישית נוטה יותר לכיוון האדם כגורם ההכחדה הראשי. Reuveny - שיחה 21:16, 19 במאי 2015 (IDT).

תודה. מצאתי את שני המאמרים אבל לא הייתי בטוח כמה הם מייצגים. זה עוד נושא מאוד מעניין שכמעט לא יצא לי לקרוא עליו. עשיתי כמה שינויי ניסוח. H. sapiens - שיחה 13:24, 20 במאי 2015 (IDT)

אדם

שאפו על הערך! Israel3292 - שיחה 20:29, 19 במאי 2015 (IDT)

תודה. עוד יש שם לא מעט עבודה... H. sapiens - שיחה 15:41, 20 במאי 2015 (IDT)

ניסויים בלשניים בקופי אדם

שלום,

כידוע לך אני עורך ביקורת חוזרת לכל הערכים המומלצים. בערך זה יש מעט הערות שוליים ביחס לטקסט וגם פרק הקריאה הנוספת הוא דל. אשמח מאוד אם תטפל בזה. גילגמש • שיחה 22:10, 11 ביוני 2015 (IDT)

אתה צודק. בעיקרון אני חושב שיש שם מספיק מקורות אבל צריך לשים חלק מהם בפרק לקריאה נוספת ולהוסיף הפנייות בתוך הערך. נראה מה אפשר לעשות.
אגב, שמתי לב לעריכה האחרונה שלך ברפייר וזה דיון מעניין. אולי אכתוב משהו על זה.H. sapiens - שיחה 13:17, 13 ביוני 2015 (IDT)

לגבי כלי נשק חותכים: גודל הפצע נמצא ביחס ישר לגודל הלהב שבא במגע עם הגוף. לכן, בציד משתמשים בחצים עם ראש חץ גדול, כדי להגדיל את אורך הלהב החותך. כשאתה רוצה לבקע שריון, עדיף להשתמש בחרב דקה וישרה, כמו מחט. בנוסף, אם אתה רוצה לבקע שריון כבד, כדאי שהחוד יהיה כבד מאוד. מותר חוד ארוך יחסית ועדיף כאמור כבד. כשאתה מחמש חייל שנלחם נגד אויב לא משוריון בחרב - עדיף לתת לו חרב עם תכונות חיתוך טובות, לכן להב מעוקל טוב יותר - תנועת השיסוף יעילה הרבה יותר והפצע יהיה הרבה יותר גדול מאשר פצע דקירה. אם תשים לב, פרשים השתמשו בחרבות ישרות בדרך כלל אם היו מוגנים בשריון והיו צפויים להלחם באויב מוגן בשריון. הסיבה לכך שרפייר הוא ישר ולא מעוקל היא אחרת (אני מעריך שזה בגלל שריד עיצובי מחרב של הרנסנס, שהייתה קצרה או משהו כזה). אני יכול לשלוח לך ספרות אם אתה רוצה. גילגמש • שיחה 13:30, 13 ביוני 2015 (IDT)

אפשר לעיין בערך הזה: en:Arrowhead אמנם הוא מוקדש לחצים, אבל זה תקף לכל כלי הנשק החותכים. גילגמש • שיחה 14:07, 13 ביוני 2015 (IDT)

גם פה: en:Blade יש מידע חשוב. גילגמש • שיחה 14:10, 13 ביוני 2015 (IDT)

אני בהחלט מסכים שלהב מעוקל יותר אפקטיבי לשיסוף. אבל אני לא חושב שזה רלוונטי להעדפה של הרפייר לדו-קרב בתקופת הרנסנס.
יכול להיות שהיה פה גם עניין של מסורת. האירופים בימי הביניים והרנסנס נטו להעדיף חרבות ישרות. אבל היה לפחות סוג אחד של חרב מעוקלת לשיסוף באירופה, והמאסטרים האירופים של הרנסנס הכירו אותו וכתבו ספרי הדרכה לשימוש בו. למרות זאת רובם העדיפו את הרפייר כחרב האולטימטיבית לדו קרב.
הסיבה היא כנראה שאורך הלהב של הרפייר נתן לסייף מנוסה יתרון מול סייף שמשתמש בחרב פחות ארוכה. בפועל זה לא משנה אם החרב הפחות ארוכה היא ישרה או מעוקלת, כל עוד היא לא מצליחה לפגוע בך בכלל.
יתרון האורך של הרפייר היה נושא לויכוחים סוערים בתקופת הרנסנס. למשל סייף אנגלי מפורסם בשם ג'ורג' סילבר כתב ספר Paradoxes of Defence בו ניסה לשכנע את האנגלים שלחרב האנגלית הפחות ארוכה יש יתרון על הרפייר, והוא גם טען שהזמין לדו-קרב את המאסטר האיטלקי לרפייר כדי להוכיח את הנקודה והאיטלקי השתפן... לא ברור אם הוא מספר את האמת אבל במבחן התוצאה, גם האצולה האנגלית עברה באופן גורף לרפייר.
יתרון האורך של הרפייר מוסכם היום על כל המומחים שראיתי לאמנויות לחימה הסטוריות, למשל ג'ון קלמנטס שכתב את הספר עליו ביססתי את הערך. או למשל ראה את הסרטון הזה של מאט איסטון. מדובר במדריך ותיק לאמנויות לחימה הסטוריות שהוא גם הסטוריון, ארכאולוג ואספן נשק. אישית הוא בעיקר מתאמן בסיף פרשים (להב מעוקל) אבל אין לו ספק שלדו-קרב הרפייר עדיף. H. sapiens - שיחה 15:59, 13 ביוני 2015 (IDT)

בהזדמנות זו עוד שני סרטונים מעניינים, של קרבות אימון בין מדריכים בכירים לאמנויות לחימה הסטוריות מצולמים בהילוך איטי. לא הצלחתי למצוא רפייר נגד סיף פרשים אבל מצאתי רפייר נגד קטאנה (גם להב מעוקל). כל עוד הרפייריסט מצליח לשמור על טווח בטחון הוא יכול לדקור את היריב שלו מתי שהוא רוצה, והבעייה שלו היא בעיקר לחמוק ממכת הנגד (כמובן בהנחה שבמצב אמת היריב מסוגל להחזיר מכה אחרי שספג דקירה). זו דוגמה של רפייר נגד חרב ארוכה, וכאן הרפייר קצת יותר מתקשה, אולי בגלל שאין לו יתרון אורך, אבל כמו שמאט איסטון אומר - קל יותר לתמרן 43 אינצ'ים של להב רפייר מאשר 43 אינצ'ים של להב חרב ארוכה.H. sapiens - שיחה 16:05, 13 ביוני 2015 (IDT)

לא התייחסתי לעניין האורך כי הדבר לא הוזכר בתקציר העריכה. התייחסתי רק לצורת הלהב. יכולות להיות סיבות רבות לבחירה בחרב ישרה לעומת מעוקלת. אני צריך לעיין בספרות כדי לתת תשובה מסודרת. לגבי שימוש בחרבות ישרות ברנסנס - בתקופה זו הגיע שריון הלוחות לשיאו והיה צורך בחרב כבדה שמסוגלת לשבור את השריון או לשבור את העצמות. למטרה זו נדרשת חרב כבדה וישרה. חרב מעוקלת לא תעזור - אין מה לחתוך, הלוחם מכוסה בלוחות פלדה. ככל שפחת השימוש בשריון, כל עלה השימוש בחרבות מעוקלות. אגב, שים לב - ליפנים אין שריון לוחות. גילגמש • שיחה 16:14, 13 ביוני 2015 (IDT)

קראתי עכשיו את הערך רפייר והוא מאוד מעניין. ערכתי אותו קצת. גם הדיון על הערך בדף שיחה זה מעניין ומחכים. ‏ MathKnight ✡ (שיחה) 16:20, 13 ביוני 2015 (IDT)

אגב, אתה רוצה שאחפש לך חומר? עזרתי בזמנו לנטעדי לכתוב את הערך על הדו קרב ויתכן שנותר לי חומר על חרבות כאלה. גילגמש • שיחה 12:53, 14 ביוני 2015 (IDT)

אופס, סליחה על העיכוב בתשובות. עניתי אתמול אבל לא שמתי לב שהתשובה לא נשמרה. גילגמש, אם יש לך אז תמיד מעניין אותי לראות חומר שאני לא מכיר. מת'נייט, תודה על העריכות. H. sapiens - שיחה 13:43, 16 ביוני 2015 (IDT)

יש לך דרופ בוקס? אחפש לך חומר רלוונטי. גילגמש • שיחה 13:45, 16 ביוני 2015 (IDT)

בעצם זה לא מאוד גודל. יתכן שיכנס לתיבת מייל רגילה. שלח לי בבקשה דואל ואחזיר לך עם כמה קבצים. גילגמש • שיחה 14:27, 16 ביוני 2015 (IDT)

תנסה את "שליחת דואר אלקטרוני למשתמש זה" מימין. זה צריך לעבוד. H. sapiens - שיחה 16:08, 16 ביוני 2015 (IDT)

אי אפשר לצרף קצבים כששולחים דואל מוויקיפדיה לכן ביקשתי שתשלח מייל כדי שאוכל להשיב לך עם קבצים מצורפים. גילגמש • שיחה 16:10, 16 ביוני 2015 (IDT)

שלחתי. H. sapiens - שיחה 16:29, 16 ביוני 2015 (IDT)

שלחתי קצת חומר ממה שהצלחתי למצוא. מקווה שלפחות חלקו רלוונטי. אתה אמור לקבל שלושה מיילים. גילגמש • שיחה 17:20, 16 ביוני 2015 (IDT)

עכשיו קיבלתי גם את השלישי. H. sapiens - שיחה 17:41, 16 ביוני 2015 (IDT)

שוב בעניין הרפייר

חשבתי לא מעט על השימוש ברפייר בדו קרב. צפיתי גם בסרטונים שאתה המלצת עליהם (אני מכיר את הערוץ הזה) וגם בסרטונים אחרים. באופן עקרוני, להב מעוקל יגרום לפצע קשה יותר לאדם לא ממוגן מאשר דקירה עם להב ארוך ודק. פעמים רבות היו דיווחים על פציעות מרובות במהלך הדו קרב מה שמצביע על כך שדקירה עם להב דק היא פציעה לא חמורה מאוד. פציעת שיסוף לעומת זאת, שאפשר להשיג עם חרב מעוקלת יכולה לגרום לדימום קשה שישתק את הלוחם תוך דקות. אם מצליחים לפגוע בעורק, המוות מובטח תוך דקות ספורות. זאת גם הסיבה שלוחמים לא השתמשו ברפייר במלחמה, אלא בחרב מעוקלת (למעט פרשים כבדים הקירסרים שהשתמשו לפעמים בחרב ישרה, אבל היו מיעוט מתוך סך הפרשים).

אני חושב שהסיבה לבחירה ברפייר היא לא רק יעילות טקטית, אלא יש לחפש את הסיבה בתחום האופנה. הרי העניין העיקרי בדו קרב הוא הכבוד ולא הריגתו של היריב. כל הקטע הוא להראות אומץ לב, תעוזה וכו'. התוצאה לא כל כך חשובה. פעמים רבות היו עוצרים את הדו קרב עם הפציעה הראשונה.

לדעתי, כדאי לחפש את התשובה בכיוון זה ולא ביתרון טקטי כזה או אחר של הרפייר. כי הרי אם זה נשק כל כך יעיל, למה לא לקחת אותו לקרב? הוא ארוך, אפשר להרחיק ממך את הלוחם הרגלי שאתה תוקף, אפשר להגיע רחוק עם הלהב וכו'. למה הפרשים לא השתמשו ברפייר אלא בSabre (אין לי מושג איך בדיוק לתרגם את זה לעברית, אולי חרב מעוקלת, אם כי יש המון סוגים של חרבות מעוקלות). גילגמש • שיחה 19:34, 23 ביוני 2015 (IDT)

המקורות שראיתי בהחלט מסכימים שהרפייר היה חלק מאופנה של דו-קרב, וגם הדגשתי את זה בערך. אבל כולם גם מסכימים שהרפייר היה נשק מאוד יעיל לדו-קרב, בעיקר בזכות יתרון האורך שלו.
הטענה המקובלת (שכרגע אולי לא מוסברת בערך מספיק בפירוט) היא אכן שהרפייר היה חרב ייעודית לדו-קרב אזרחי ולא לשדה הקרב. לפי ג'ון קלמנטס ומאט איסטון, האנשים שנשאו רפייר בחיים האזרחיים בדרך-כלל הלכו למלחמה עם חרבות אחרות (במינוח המודרני cut and thrust swords, סיף הפרשים המעוקל נעשה נפוץ באירופה רק במאה ה-18) בעלות להב פחות ארוך, יותר רחב ופחות שביר, אשר מתאימות גם לשיסוף וגם לדקירה. הסיבות העיקריות שצוינו - חרבות כאלו יותר עמידות, יותר יעילות לחסימת נשקי מוט כבדים, ובעלות סיכוי יותר טוב לחדור שריון גוף (בדקירה כמובן).
עוד נקודה שמועלית היא העדיפות של שיסוף על דקירה במצב לחימה נגד תוקפים מרובים, כי אחרי דקירה מוצלחת עלול להיוצר קושי לשחרר את הלהב מגוף הנדקר, ואז הדוקר פגיע אם יש יריבים נוספים. בדו-קרב לא צריך לדאוג מתוקפים נוספים.
כתוצאה מן הנ"ל נוצרה באירופה במאה ה-17 התפצלות בין חרבות אזרחיות לדו-קרב, שהיו בעיקר או בלעדית חרבות דקירה, וחרבות צבאיות למלחמה, שהתאימו גם לדקירה וגם לשיסוף. ההתפצלות הזו עוד החריפה במאות ה-18 וה-19 בין החרב הקטנה לסיף הפרשים (sabre). מקווה שהבהרתי. H. sapiens - שיחה 20:15, 23 ביוני 2015 (IDT)

לא אמרתי שזאת חרב לא יעילה. היא הייתה בשימוש נפוץ לאורך זמן רב. אילו לא הייתה יעילה, לא היו משתמשים בה. גילגמש • שיחה 20:20, 23 ביוני 2015 (IDT)

לגבי דו-קרב עד "דם ראשון" ע"מ להפגין אומץ לב, הרושם שלי הוא שזה בעיקר תקף לדו-קרבות במאה ה-18 והמאה ה-19, כלומר בחרב הקטנה. דו-קרבות ברפייר בתקופת הרנסנס (במאות ה-16 וה-17) היו סיפור הרבה פחות נחמד. לרפייר יצא שם של חרב לא רק יעילה אלא ממש קטלנית (יכול להיות שאחת הסיבות למעבר מהרפייר לחרב הקטנה בסוף המאה ה-17 היתה הפחתת הקטלנות הזו). הביקורת העיקרית של ג'ורג' סילבר על הרפייר הייתה שהוא חזק בהתקפה וחלש בהגנה. הוא טען שכאשר שני סייפים לא-מומחים עורכים דו-קרב ברפייר, התוצאה הסבירה תהיה ששניהם ימותו. אנחנו מדברים על דקירות שמשפדות פלג גוף עליון בקלות מצד אחד לצד השני, ואת זה רואים גם באיורים במדריכי הסיף מאותה תקופה. בדו-קרב שמתנהל בלי פיקוח רפואי ובלי עזרה ראשונה, התוצאה תהיה במקרה הטוב מוות מאובדן דם אחרי כמה דקות. H. sapiens - שיחה 10:43, 24 ביוני 2015 (IDT)

רפייר - עדכון חיפוש מקורות

שלום,

חיפשתי היום כמה שעות בכל מאגרי המידע שיכולתי למצוא (כולל מאגרי מידע לכתבי עת רפואיים) סטטיסטיקה מסודרת לשיעורי מיתה ופציעות כתוצאה מדו קרבות בהם נעשה שימוש בנשק קר. לצערי, לא מצאתי מידע כזה. כן גיליתי שמעולם לא נערכה סטטיסטיקה כזאת ואין תיעוד מסודר של הדבר הזה כך שאין סיבה לחפש בעתיד.

אחפש בהמשך חומר נוסף על הרפייר. חייבים להביא את הערך לסטטוס מומלץ. גם חרב, גם ישרה, גם יפה, גם עם שמורת ניצב, גם ארוכה, גם גמישה. בקיצור, חרב יפה. גילגמש • שיחה 21:16, 30 ביוני 2015 (IDT)

לאחרונה חיפשתי סטטיסטיקה של תמותת תינוקות לאורך ההסטוריה בשביל הערך אדם וגיליתי שהסטטיסטיקה הכי מוקדמת שקיימת מתחילה מ-1750 במדינה אחת בלבד (שבדיה). כך שהייתי מופתע אילו היית מוצא סטטיסטיקה על דו-קרבות. אני מעריך שיש עדויות אנקדוטליות. אם אתה ממש מתעניין זה נשמע כמו שאלה שאפשר להפנות למאט איסטון בערוץ היוטיוב שלו. ראיתי שהוא מדי פעם עונה לשאלות בתגובות, ולאחרונה הוא אפילו העלה כמה סרטונים שבהם הוא עונה על שאלות של צופים. H. sapiens - שיחה 09:17, 1 ביולי 2015 (IDT)

אני מתעניין בכלי נשק קרים אבל תשובתו לא עוזרת לי. אני צריך מאמר אקדמי. גילגמש • שיחה 09:34, 1 ביולי 2015 (IDT)

עוד דבר... תגיד לי בבקשה במקורות ששלחתי לך בדואל יש מידע על השימוש ברפייר בדו קרב? שיטת סיוף אופיינית וכו'? הרי אי אפשר להסתפק בסרטוני יו טיוב... צריך חומר אקדמי. גילגמש • שיחה 13:48, 1 ביולי 2015 (IDT)

בחומר ששלחת לי לא מצאתי מידע כזה מלבד הספר של קלמנטס שכבר יש לי. היסטוריה זה לא התחום האקדמי שלי אבל אני חושד שאין הרבה ספרות אקדמית על שימוש ברפייר, אם בכלל. להבנתי יש ספרות של מוזיאונים ואספנים שעוסקת בכלי הנשק עצמם אבל בד"כ לא באמנות לחימה. כל התחום של HEMA (אמנויות לחימה אירופיות הסטוריות) הופיע בעיקר בשנים האחרונות. במקרה של הרפייר וסוגי חרבות יותר עתיקים גם לא שרדה מסורת חיה של הדרכה בנשק, ולכן מה שידוע כיום זה רק מה שניתן לפענח מתוך ספרי ההדרכה העתיקים, במידה ושרדו כאלו. זו משימה לא פשוטה שעוסקים בה רק אנשים כמו קלמנטס ואיסטון, שיש להם רקע גם בהיסטוריה וגם באמנויות לחימה. H. sapiens - שיחה 17:22, 1 ביולי 2015 (IDT)

כן, היסטוריונים לא אוהבים להתעסק בזה. אני מכיר את התופעה הזאת. אשתדל למצוא חומר ראוי. אם לא, נראה לך שאפשר להתבסס על סרטוני יו טיוב? לא חלש קצת? גילגמש • שיחה 17:26, 1 ביולי 2015 (IDT)

כרגע הערך לא מתבסס על הסרטונים ורק שמתי שניים בקישורים החיצוניים, והקפדתי שהם יהיו מערוצים רשמיים של מועדוני HEMA כי יש ביוטיוב המון חובבים וסתם קשקשנים. כמעט כל החומר בתוך הערך מגובה בספר של קלמנטס, למרות שבהחלט נעזרתי בסרטונים בשביל להבין על מה הוא מדבר. H. sapiens - שיחה 21:15, 1 ביולי 2015 (IDT)

אני מכיר כמובן את הסרטונים האלה... זה מה שאני רואה בזמני החופשי :)

תעשה בבקשה טובה קטנה.. תארכב את דף השיחה הוא ממש ענק. גילגמש • שיחה 21:23, 1 ביולי 2015 (IDT)

עוד הערה

אל תשכח בבקשה את הen:Backsword זאת חרב פרשים ישרה. קירסירים היו חמושים בדרך כלל בחרב זו (יש לה שמות שונים בשפות אירופאיות). גילגמש • שיחה 18:59, 8 ביולי 2015 (IDT)

להבנתי Backsword זה כינוי לחרב עם להב שיש לו רק שפה אחת חדה. זו יותר תכונה של חרב, כמו ש- basket hilt זה כינוי לחרב שיש לה שמורת ניצב בצורת סלסלה. כלומר, עקרונית ומעשית יכולה להיות Backsword שהיא גם basket hilt, ויכולה להיות Backsword שהיא לא basket hilt, ויכולה להיות basket hilt שהיא לא Backsword. באופן מסורתי חרבות ישרות באירופה חושלו עם שתי שפות חדות, אבל ככל שהתפשט השימוש בשמורות ניצב משוכללות, רבות מהחרבות כבר לא היה ניתן בכלל להחזיק כך שהצד השני של הלהב מופנה ליריב, כך שלא היה הרבה טעם בשפה חדה שנייה. למרות זאת הרבה חרבות עדיין חושלו עם שתי שפות חדות, אולי מטעמי מסורת ואולי ע"מ להקשות על היריב לתפוס את הלהב בידו. נראה לי שרוב המונחים מסוג הזה צריכים להופיע בערך חרב ולא בערכים בפני עצמם.H. sapiens - שיחה 15:05, 20 ביולי 2015 (IDT)

אי אפשר לתפוס את החרב ביד. זאת שטות שעושים בסרטים. משיכה פשוטה של החרב כלפי הגוף תשאיר את האוחז בלי היד. אפילו אם תופסים את החרב בכפפת ברזל זה מסוכן מאוד. הBacksword זאת חרב פרשים ישרה וכבדה שבמדינות אחרות נקראת "פאלאש" - ראה למשל פה: de:Pallasch. זה לא רק תכונת החרב, אלא שם של סוג חרבות. אני לא יודע למה השתמשו בחרב הזאת ולא בחרב המעוקלת (sabre) כנראה עניין של מסורת או מחיר יצור או שיש לה יתרון כלשהו בביקוע קיראס. גילגמש • שיחה 15:24, 20 ביולי 2015 (IDT)

לגבי תפיסת הלהב ביד, ראיתי טענות מאנשים רציניים (למשל מאט איסטון) שזה היה אפשרי וגם נעשה בפועל. כמובן שהיה סיכון רציני לאבד יד אבל עדיין עדיף מלאבד את החיים. יש פה לא מעט שיקולים, למשל חרבות פרשים היה מקובל לא להשחיז בחלק הלהב שקרוב לניצב, ולהב שחד רק בשפה אחת אפשר לתפוס בשפה הלא חדה (לא תפיסה כל-כך חזקה אבל אפילו שנייה או שתיים יכולות להכריע את הקרב). לגבי הפאלאש אני לא מכיר ולא יכול לקרוא את הטקסט הגרמני. יכול להיות שבגרמניה זה אכן היה סוג מובחן של חרב, אבל להבנתי לא בבריטניה. לגבי חרבות ישרות ומעוקלות - מן המאה ה-17 ועד תחילת המאה ה-20 נמשך הויכוח בחילות פרשים באירופה אם חרב פרשים צריכה להיות מעוקלת או ישרה. en:Pattern 1908 and 1912 cavalry swords הן דוגמאות מפורסמות לחרבות פרשים ישרות, ומבחינה טכנית הן backswords, למרות שאני לא יודע אם בראשית המאה ה-20 עוד השתמשו במונח הזה. H. sapiens - שיחה 18:59, 20 ביולי 2015 (IDT)

לגבי תפיסת החרב ביד מצאתי את הסרטון הזה: [1] כאן הוא מדבר על תפיסת החרב של עצמך, מה שהרבה יותר בטוח מתפיסת הלהב של היריב. ראשית, לא ברור באיזו הזדמנות אפשר בכלל לתפוס את החרב של היריב. החרב צריכה להיות נייחת כדי שאפשר יהיה לתפוס את הלהב (שים לב שהוא מדבר על כך שהחלק המסוכן הוא משיכת החרב, מה שיוצר את תנועת החיתוך) אם מישהו מכה את היריב בחרבו, אם היריב ינסה לתפוס את החרב באמצע המכה - הרי שידו תחתך וסביר להניח שהיא פשוט תפרד מהגוף. יכול להיות שאם מדובר בסוג של דחיפה אז אפשר איכשהו לתפוס את הלהב אבל לצד השני יש תנופה גדולה בהרבה והוא יכול פשוט למשוך את החרב כלפי גופו וליצור בכף תנועת חיתוך או לתת מכה ליריב כדי שיפול או יטה לאחורה וכך שוב תווצר תנועת חיתוך. לגבי הפאלאש - מדובר בווריאציה על השם. החרב הזאת מופיעה בצבאות נוספות, בנוסף לצבאות גרמניים. זאת חרב ישרה, ארוכה וכבדה המושחזת בצד אחד בלבד. גילגמש • שיחה 13:03, 22 ביולי 2015 (IDT)

האם הפאלאש קשורה לחרב שנקראת Falchion שגם היא חרב רחבה וכבדה? ‏MathKnight-at-TAU ✡ שיחה 13:07, 22 ביולי 2015 (IDT)

לא. הפאלאש קלה יותר וארוכה יותר. גילגמש • שיחה 14:44, 22 ביולי 2015 (IDT)

הפאלאש נראית לי מאוד דומה לחרבות ההיילנדר הסקוטיות של המאה ה-18 (אלו שבד"כ קוראים להן קליימור למרות שזו טעות). גם ראיתי באיזשהו מקום טענה שהסקוטים למעשה ייבאו את הלהבים שלהם מגרמניה. החרבות של ההיילנדרס היו בד"כ חדות בשתי השפות (broadsword) אבל לפעמים רק בשפה אחת (backsword). כאמור, בחרבות basket-hilt זה כבר לא היה כל כך משנה, כי ממילא לא היה ניתן להשתמש בשפה האחורית. לגבי תפיסת הלהב של היריב, זו הייתה טכניקה סטנדרטית בחרב ארוכה (סרטון) וברפייר (סרטון). בדרך כלל השתמשו בה ממצב של bind כאשר הלהב סטטי. יש גם מי שמוכן להדגים עם חרב חדה (בזהירות, ואל תנסו את זה בבית...). H. sapiens - שיחה 17:32, 22 ביולי 2015 (IDT)

אתה צודק שהפאלאש דומה מאוד לחרב ההיילנדרים. לגבי הסרטונים - הם משכנים מאוד. גילגמש • שיחה 18:41, 22 ביולי 2015 (IDT)

זוחלים

שלום,

סיימתם לעבוד על הערך? מוכן לדיון המלצה? גילגמש • שיחה 13:14, 11 ביולי 2015 (IDT)

סיימתי את הדברים שיכולתי לעשות בהשקעה לא רבה של עבודה. אני לא בטוח שהערך כרגע מלוטש מספיק למעמד מומלץ, ולצערי לי די זמן להביא אותו למצב הזה.H. sapiens - שיחה 13:58, 20 ביולי 2015 (IDT)

מה הכוונה ב"ליטוש"? זה משהו מקצועי או ליטוש לשוני? אם זה לשוני אני יכול לבקש ממישהו אחר לעשות את זה. גילגמש • שיחה 14:08, 20 ביולי 2015 (IDT)

לדוגמה, פרק השלד הוא באורך של שתי שורות. זה לא רציני. נושא השלד מרכזי בזוחלים מכל מיני בחינות - פיזיולוגית, אקולוגית, אבולוציונית וכו'. זה הכי בולט לעין אבל אני חושד שאם אערוך השוואה יסודית עם אנציקלופדיות אחרות יתגלו עוד חוסרים משמעותיים. גם ליטוש לשוני בהחלט יעזור אבל זה לא הקושי היחיד.
מניסיוני בערך מומלץ בד"כ פועל עקרון פארטו - ניתן להביא את הערך לרמת 80% מומלץ ע"י השקעה של 20% מהמאמץ, אבל כדי להביא אותו לרמה של 100% אין מנוס מלהשקיע את ה-80% הנותרים... מה שאומר שבהשקעה של כתיבת ערך מומלץ אחד ניתן לכתוב חמישה ערכים ברמת 80% מומלץ, ואני אישית בדרך-כלל מעדיף את האופציה השנייה. H. sapiens - שיחה 18:01, 20 ביולי 2015 (IDT)

מעדיף מעדיף אבל מה אני אשים ברשימת המתנה? צריך ערכים, אז אני פונה לכותבים פוטנציאליים ומנסה לברר מה אפשר לעשות :) גילגמש • שיחה 18:51, 20 ביולי 2015 (IDT)

אדם

שלום,

כנ"ל שאלה לגבי הערך אדם. איך התקדמת איתו? מוכן להמלצה? גילגמש • שיחה 09:13, 16 ביולי 2015 (IDT)

לא זכור לי שדיברנו על המלצה של הערך, ולדעתי הוא עדיין די רחוק מרמת מומלץ הנוכחית, בהתחשב בנושא נרחב וסבוך.H. sapiens - שיחה 14:02, 20 ביולי 2015 (IDT)

לא דיברנו עליו - נכון. אני שואל כי אני צריך ערכים לרשימת המתנה. אם רחוק אז אפנה אליך בעוד חצי שנה לבדוק התקדמות עם הערך. גילגמש • שיחה 14:09, 20 ביולי 2015 (IDT)

שוב ניסויים בלשניים בקופי אדם

שלום,

מזכיר לך את הערך הזה. גילגמש • שיחה 11:47, 19 ביולי 2015 (IDT)

תודה על התזכורת. לצערי עוד לא הצלחתי להתחיל לעבוד עליו. מקווה בזמן הקרוב. H. sapiens - שיחה 14:07, 20 ביולי 2015 (IDT)

קיבלתי, תודה. גילגמש • שיחה 14:09, 20 ביולי 2015 (IDT)

האם הצבים הם דיאפסידים

מחקר חדש טוען שכן. ראה שיחה:זוחלים#האם הצבים הם למעשה דיאפסידים?. ‏ MathKnight ✡ (שיחה) 08:04, 3 בספטמבר 2015 (IDT)

זוחלים + הומנידים

שלום,

מזכיר לך לעבוד על הזוחלים. אני צריך ערכים לרשימת ההמתנה ומה שיש כרגע במלאי הולך ואוזל וכבר עוד מעט לא יהיה מה להוסיף לרשימת ההמתנה ואז נאלץ להאכיל את קוראינו בסחורה משומשת (מומלצים ישנים) במספרים הולכים וגדלים. כמו כן, יש לך אולי ערך מוכן מתחום ההומנידים? גילגמש • שיחה 08:48, 1 באוקטובר 2015 (IDT)

ייעוץ בנושא חשיבות אנציקלופדית - ערכים על מינים ביולוגיים

שלום H. sapiens! נעים להכיר, שמי שי ואני רכזת ההדרכה והחינוך בוויקימדיה ישראל. בעקבות תרומתך המרשימה לידע בוויקיפדיה בתחומים ביולוגיים, רציתי לפנות אליך בשאלה.

קודם כל - קצת רקע: ויקימדיה ישראל משתפת פעולה עם רשת אורט ישראל בפרויקט שבמסגרתו תלמידים כותבים ערכים בליווי צוות מורי הרשת והעמותה (אשר מוודאת גם את איכות העבודות והתאמתן לוויקיפדיה). כחלק מתהליך הליווי, העמותה מעוניינת לייעץ בנושא החשיבות האנציקלופדית של נושאי הכתיבה המוצעים. ולשאלה שרציתי להפנות אליך: התלמידים הציעו בין השאר ארבעה נושאים המתייחסים למינים ביולוגיים (למיטב הבנתי, כהדיוטה בתחום). האם תוכל לייעץ בנוגע לשאלת חשיבותם האנציקלופדית של נושאים אלה? למקרה שזה רלוונטי, מדובר בנושאים הבאים: תוכי סאן קניור, קוף סלוד אף, זאב מקסיקני, קנגרו אפור מערבי. הרבה תודה, --Shai-WMIL - שיחה 18:42, 8 בנובמבר 2015 (IST)

שלום שי,

נרי לא ביצע עריכה מזה כחודשיים, ונראה שהוא כרגע בהפסקה. לכן אני מרשה לעצמי לענות במקומו. יש מקום לכתוב ערכים על כל סוג, מין ולעתים גם תת-מין של כל בעלי החיים על פני כדור הארץ. גם בעלי החיים ברשימה שלך זכאים לערך. ברשימה שהבאת יש שני מינים: תוכון זהוב שמשי או קוניור שמש (Aratinga solstitialis) וקנגורו אפור מערבי (Macropus fuliginosus). קוף סלוד אף הוא סוג (Rhinopithecus) ולא מין, כשהמין הנפוץ (ויש אליו קישורים) זה קוף סלוד אף זהוב (Rhinopithecus roxellana), וזאב מקסיקני (Canis lupus baileyi) הוא תת-מין (של זאב מצוי). אביהו • שיחה 21:53, 8 בנובמבר 2015 (IST)

שלום אביהו, אני מעריכה את הנכונות שלך להיות מעורב. חוות הדת שלך מסייעת מאוד לתמיכה בפרויקט, ואף למדתי בזכותה... האם תוכל לחוות את דעתך בנודע לשאלה אם תת המין זאב מקסיקני זכאי לערך בוויקיפדיה העברית? תודה רבה!--Shai-WMIL - שיחה 17:13, 11 בנובמבר 2015 (IST)

שלום שי, וסליחה על האיחור בתגובה. אני עומד מאחורי התשובות של אביהו למעלה. בקשר לזאב המקסיקני, אני סבור שהוא זכאי לערך בויקי העברית, משום שלפי הערך בויקי האנגלית נראה שיש די חומר עליו, ומשום שכבר יש אצלנו ערכים למין זאב מצוי ולמספר תת-מינים אחרים שלו כמו זאב ארקטי. אישית אני סבור שיש יותר חשיבות לערכי מינים וסוגים מאשר לערכי תת-מינים, כך שהייתי מעדיף לראות ערך לקוף סלוד אף למשל לפני זאב מקסיקני. H. sapiens - שיחה 17:45, 11 בנובמבר 2015 (IST)

שלום H. sapiens, וסליחה על האיחור מצדי. תודה רבה על חוות דעתך המועילה! לגבי מה שכתבת על סדר העדיפויות: לשמחתי הנושאים אינם מוציאים זה את זה, כך שאם הכול יתקדם כמתוכנן, ייכתבו במסגרת המיזם בבת אחת שלושה ערכים על מינים/סוגים, וגם ערך אחד על תת-מין. הרבה תודה שוב, --Shai-WMIL - שיחה 15:35, 17 בנובמבר 2015 (IST)

שלום H. sapiens! בהמשך להתכתבותנו פה, רציתי לשאול אם תוכל לייעץ לי בנוגע לחשיבות האנציקלופדית של שני תתי המינים הבאים, השייכים למין קנגורו אפור מערבי:

• Macropus fuliginosus fuliginosus
• Macropus fuliginosus melanops

בברכה ובתודה מראש, Shai-WMIL - שיחה 15:03, 1 במרץ 2016 (IST)

שלום שי. אני לא מתמצא ביונקי כיס ובפאונה של אוסטרליה, ואני רואה שהערך האנגלי לא מפרט על שני התת-מינים האלו יותר מהערך העברי (שורה אחת לכל תת-מין). האם זמין לכם מקור כלשהו עם מספיק חומר לגבי כל אחד מן התת-מינים, והאם יש להם ייחוד כלשהו? אם לא אז נראה לי שמספיק להזכיר אותם בערך על המין. H. sapiens - שיחה 17:24, 1 במרץ 2016 (IST)

יופי, אשתף את המורה המובילה את הפרויקט בדבריך. הרבה תודה על התגובה המהירה, ועל הייעוץ המתמשך באופן כללי. Shai-WMIL - שיחה 12:01, 2 במרץ 2016 (IST)

תודה

בוקר טוב,

אני רוצה להודות לך על כך שדפחת אותי ללמוד על כלי נשק קרים כמו חרבות, חניתות ושריונות. ראיתי עשרות (אם לא מאות, ראיתי פשוט את כל מה שמצאתי) שעות של סרטונים ביו טיוב, עיינתי פעם נוספת בספרים שיש ברשותי ואפילו טסתי ללונדון לתערוכות שמוקדשות לניצחון האנגלי בקרב אז'נקור (קרב מעניין מאוד למען האמת שראוי לכתוב עליו - למרבה ההפתעה מה שניצח לאנגלים את הקרב לא הייתה הקשת הארוכה). אם לא היית כותב את הערך שלך על הרפייר, לא הינו מנהלים את הדיון ולא היית מציין שאפשר לאחוז את החרב בלהב, מה שגרם לי להתחיל בבדיקה המעמיקה, שום דבר מזה לא היה קורה. אז שוב תודה. גילגמש • שיחה 07:57, 27 בנובמבר 2015 (IST)

שמח שעזרתי. אני הגעתי לנושא מתוך עניין ב-HEMA (כבר כמה זמן שאני רוצה לכתוב את הערך בעברית אבל כמו ששמת לב אין לי לאחרונה הרבה זמן לויקיפדיה). אגב, למקרה שפיספסת ביוטיוב, עלה לאחרונה סרט תעודה ארוך על התופעה, מבוסס בעיקר על ראיונות עם האנשים בתחום ובטח תזהה שם כמה מהדוברים. H. sapiens - שיחה 09:35, 29 בנובמבר 2015 (IST)

סרטון מעניין. צריך לייסד עמותה כזאת בארץ. אני יודע שיש כמה קבוצות קטנטנות ברחבי הארץ. אולי אפשר לאחד משהו לכדי גוף מרוכז כדי שנוכל להתחרות עם השכנים מאנגליה :) גילגמש • שיחה 10:52, 1 בדצמבר 2015 (IST)

שני דברים

שלום,

ראשית, לשאלה הנצחית: האם יש לך ערך חדש כלשהו לעמוד הראשי? שנית, התחלנו בפרויקט תרגום לכלי נשק. הכוונה לתרגום שמות בלבד, לא לתרגום ערכים. רוצה להשתתף? גילגמש • שיחה 16:48, 12 בדצמבר 2015 (IST)

אם אצליח אי פעם לסיים את הערך אדם אפשר יהיה לשקול אותו להמלצה. לגבי פרוייקט התרגום, אני יכול לנסות לעזור למרות שזה לא הצד החזק שלי. H. sapiens - שיחה 17:40, 12 בדצמבר 2015 (IST)

מה קורה באמת עם אדם? איפה זה נמצא ביחס לסיום? גילגמש • שיחה 22:54, 12 בדצמבר 2015 (IST)

יש בו עוד לא מעט עבודה לרמת מומלץ. זה הערך הכי גדול והכי כללי שעבדתי עליו עד עכשיו (יש קייס לטעון שזה הערך הכי כללי בויקיפדיה). יש לי בעייה למצוא מקורות או אפילו להעזר בערכים המורחבים כי רבים מהם לא מספיק כלליים (עוסקים רק בהסטוריה ולא בפרהיסטוריה, רק בתרבות המערב וכדומה). H. sapiens - שיחה 10:26, 13 בדצמבר 2015 (IST)

אתה רוצה שאחפש לך חומר? אם כן, כוון אותי בבקשה לנושאים שבהם חסר לך חומר ואשתדל לעשות את זה בשבילך ואעביר לך את הקבצים שאמצא ברשת או לינקים. גילגמש • שיחה 10:28, 13 בדצמבר 2015 (IST)

כאמור הבעייה היא לא שחסר חומר, אלא החומר שמצאתי בדרך-כלל לא כללי מספיק. אין לי בעייה למצוא מאמרים, אבל ספרים וספרי לימוד בהחלט יכולים לעזור לי. סעיפים בעייתיים מבחינה זו הם מחזור חיים (ילדות, בגרות וכו'), תזונה, פסיכולוגיה (מודעות וקוגניציה, מיניות ואהבה, שינה וחלום, מוטיבציה ורגש), ורוב סעיפי התרבות (טכנולוגיה, דת, שארות ואתניות, ממשל ופוליטיקה, מסחר וכלכלה, אמנות). בסעיף מיתוסים של מוצא האדם עוד לא ניסיתי אפילו לחפש מקורות.
אם כבר מדברים על זה, שמתי לב שרוב הערכים המורחבים שהערך מפנה אליהם הם במצב לא טוב עד קטסטרופלי. התחלתי רשימה חלקית כאן. בהתחשב שרבים מהערכים המדוברים הם כנראה "ערכי ליבה" (למשל אומה, טכנולוגיה, ממשל, מכירה, מנוע ופוליטיקה, למרות שאני לא יודע אם יש הגדרה רשמית מהו "ערך ליבה") זה נותן אינדיקציה למצב הגרוע של ויקי העברית בנושא. H. sapiens - שיחה 17:13, 13 בדצמבר 2015 (IST)

אשתדל למצוא משהו. אתה צודק שהמצב שלנו בערכי הליבה האלה הוא קטסטרופלי. גילגמש • שיחה 18:43, 13 בדצמבר 2015 (IST)