שירומאני אקאלי דאל
שירומאני אקאלי דאל (בפנג'אבי: ਸ਼੍ਰੋਮਣੀ ਅਕਾਲੀ ਦਲ; תרגום: צבא האל העליון) היא מפלגה פוליטית ממלכתית מרכז-ימין-סיקית בפנג'אב, הודו. המפלגה היא אחת מהמפלגות הוותיקות בהודו ונוסדה ב-1920. למרות שישנן מפלגות רבות המשתמשות בשם "אקאלי דאל", המפלגה המוכרת כ"שירומאני אקאלי דאל" על ידי ועדת הבחירות של הודו היא זו שמובלת על ידי סוקוביר סינג בדל.
 | |
| מדינה |
 הודו |
|---|---|
| תקופת הפעילות |
14 בדצמבר 1920 – הווה (104 שנים)  |
| אידאולוגיות |
פדרליזם, Punjabiyat, שמרנות |
| מטה |
צ'אנדיגאר |
| מיקום במפה הפוליטית | מרכז-ימין |
| נציגויות בפרלמנטים | |
| לוק סבהה |
1 / 543 |
| האספה המחוקקת של פנג'אב |
3 / 117 |
| אתר רשמי | |
  | |
היסטוריה
עריכההודו הבריטית
עריכההבסיס לאקאלי דאל היה תנועה שהוקמה ב-14 בדצמבר 1920 כמפלגה פוליטית במהלך מאבקם של הסיקים לקבל את ניהול המוסדות הדתיים הסיקיים.[1][2]
המפלגה נוצרה גם מתוך הוואקום שנוצר עקב התמוטטות התמיכה בצ'יף קהלסה דיאוון (אנ'), מפלגה סיקית שהוקמה ב־1902 והישגיה עבור הסיקים בדיונים על רפורמות מונטגיו–צ'למספורד היו מעטים לעומת דרישתם של הסיקים, שביקשו הבטחת ייצוג של שליש באספה המחוקקת של פנג'אב אך קיבלו רק 18%. המפלגה השתתפה בבחירות לראשונה ב־1923, אך זכתה רק ב־9 מושבים.[3]
ב-1935 חוקק הפרלמנט הבריטי את חוק ממשלת הודו, 1935, שכונן מידה נרחבת יותר של אוטונומיה לממשלות הודיות שהוקמו על ידי אספות הנבחרים המחוזיות במחוזות בשליטה בריטית ישירה בהודו הבריטית. המפלגה התמודדה בבחירות שנערכו בעקבות החוק בפנג'אב ב-1937, וזכתה ב-10 מושבים (מתוך 175) במסגרת ברית חלקית עם הקונגרס הלאומי ההודי, כשהמפלגת האיחוד זכתה ב-95 מושבים ולא נאלצה להקים קואליציה.
היחסים בין המפלגה לקונגרס הלאומי ההודי היו מתוחים, עקב טענת הקונגרס ליצוג כלל העדות בהודו וסירובה לתמוך בייצוג גבוה יותר לסיקים, ולרבים ממנהיגי הקונגרס היה יחס דו־ערכי לגבי זהותם הדתית הנפרדת של הסיקים. בעקבות כך נמנעה המפלגה להצטרף לתנועת אי הציות האזרחי של הקונגרס או לקריאת הקונגרס להחרמת גיוס נוסף לצבא הודו הבריטית במלחמת העולם השנייה. המפלגה גם נמנעה מלתמוך בתנועת צאו מהודו, למרות שפלג ממנה הצטרף לתנועה.[3]
בבחירות בפנג'אב ב-1946, זכה אקלי דאל ב-22 מושבים (מתוך 175) והצטרפה לקואליציה עם הקונגרס הלאומי ההודי, שזכתה ב-51 מושבים. הליגה המוסלמית, שזכתה ב-73 מושבים, לא הצליחה גבש קואליציה ובעקבות כך פתחה במסע מרי אזרחי, ובמרץ 1947 הוטל שלטון המושל על פנג'אב.
כמו ארגונים סיקים אחרים אקלי דאל התנגדה לחלוקת הודו, מחשש שייצרו את הבסיס לרדיפת סיקים.[4] המפלגה סירבה להשתתף באספה החוקתית של הודו עקב סירוב הקונגרס להבטחת ייצוג.[3]
לאחר עצמאות הודו
עריכהבהודו העצמאית המפלגה דרשה להקים מדינה הודית עם רוב דוברי פנג'אבי.[5]
בבחירות ללוק סבהה והאספה המחוקקת של פנגא'ב ב-1957 לא העמידה המפלגה מועמדים משל עצמה והזדהתה עם הקונגרס הלאומי ההודי, דבר שגרם לוועדת הבחירות של הודו לבטל את ההכרה במפלגה ואת סמל הבחירות שלה. לקראת הבחירות לשני הגופים הללו ב-1962 ביקשו פעילי המפלגה, שהפסיקו להזדהות עם הקונגרס את השבת סמלם, והוועדה נעתרה לבקשתם.[6]
מעט לאחר הבחירות ללוק סבהה ב-1962 התפצלה המפלגה לשתי קבוצות, האחת בהנהגת טאראה סינג (אנ') והאחרת בהנהגת פטה סינג (אנ'). השתיים הוכרו על ידי ועדת הבחירות של הודו כאקאלי דאל – טאראה סינג ואקאלי דאל – סנט פטה סינג.[7]
ב-1966 קיבלה ממשלת הודו את הדרישה למדינה סיקית בפנג'אב, ופיצלה את המדינה הקיימת לשתי מדינות: מדינת הריאנה ההינדואית, ופנג'אב הסיקית. הבחירות הראשונות במדינה בגבולותיה החדשים התקיימו ב־1967, והאקאלי דאל זכתה בפחות מרבע מכלל מושבי האספה, אך הצליחה להקים ממשלה בתמיכת קואליציה נרחבת, שנפלה בתוך חודשים ספורים.[8] הבחירות הבאות לאספה המחוקקת של פנג'אב התקיימו ב־1969, והמפלגה, שזכתה בקרוב למחצית המושבים באספה, הקימה קואליציה בשיתוף הבהרטיה ג'אנה סנג. ממשלה זו נפלגה ב־1971, ובבחירות ב־1972 הקימה מפלגת הקונגרס ממשלה במדינה. המפלגה שבה לשלטון ב־1977 אך איבדה אותו ב־1980.
מפלגה הובילה התנגדות נרחבת למצב החירום בהודו, ורבים מפעילי המפלגה נעצרו.[9]
בשנות השמונים החלה התפוררות המפלגה, כשסיעות שונות מתפלגות ממנה. בשנות השמונים גם הייתה התדרדרות במצב בפנג'אב עקב תביעות הסיקים לעליונות סיקית במדינה.
ביוני 1985 חתמו ראש ממשלת הודו רג'יב גנדי ומנהיג השירומאני אקאלי דאל הרצ'נד סינג לונגוואל (אנ') על הסכם רג'יב–לונגוואל (אנ'), שנועד לפתור את הסוגיות המצויות במחלוקת בחבל, כשהוא בין היתר מבטיח את הקמת ועדה סיקית עליונה בהודו והעברת צ'אנדיגאר לפנג'אב.[10] בעקבות ההסכם נערכו בספטמבר 1985 בחירות לאספה המחוקקת של פנג'אב ולמושבי הלוק סבהה של פנגא'ב, שלא התקיימו יחד עם שאר מושבי הלוק סבהה בבחירות בדצמבר 1984. המפלגה ניצחה בבחירות אלו, כשלראשונה בתולדותיה היא זוכה ברוב באספה, והיא הקימה ממשלה.[11]
המפלגה, לצד מרבית המפלגות הסיקיות, החרימה את הבחירות שהתקיימו בפברואר 1992 לאספה המחוקקת של פנג'אב וללוק סבהה, לאחר שנדחו ממועדן המקורי ביוני 1991.[12] רק פלג אחד של המפלגה השתתף בבחירות.
ב־1994 הקימו ששה פלגים של המפלגה את שירומאני אקאלי דאל (מאוחדת), אך הפלג המתון של המפלגה בהנהגת פרקש סינג בדל (אנ') סירב להצטרף לאיחוד. עם הזמן התמזגו רוב הפלגים משירומאני אקאלי דאל (מאוחדת) עם הסיעה של בדל.[3]
לקראת הבחירות ללוק סבהה ב-1996, הקימה המפלגה קואליציה עם בהוג'אן סמג', שאיפשרה לשתי המפלגות לזכות במרבית מושבי פנג'אב בלוק סבהה, כששירומאני אקאלי דאל זוכה בשמונה מושבים ובהוג'אן סמג' בשלושה. לברית נוספה הבנה לא ממוסדת עם מפלגת העם ההודית. הברית עם בהוג'אן במג' לא החזיקה מעמד, אך ההבנה עם מפלגת העם הפכה לברית בבחירות לאספה המחוקקת של פנג'אב ב-1997, בה הצליחו שתי המפלגות להנחיל מפלגה נחרצת לקונגרס.[13] ב־1996 פתחה המפלגה לראשונה את עצמה לחברות של לא־סיקים והגדירה את עצמה כמפלגת הפנג'אבים.[14]
בלוק סבהה, המפלגה נמנעה מלהצטרף לברית עם מפלגות ארציות, אך ב-1998 חברה לברית הדמוקרטית הלאומית שבהובלת מפלגת העם ההודית, והייתה חברה בה עד שהודיעה על פרישתה ב-26 בספטמבר 2020 עקב חוקי החקלאות.[15]
תוצאות בחירות
עריכה| האספה המחוקקת של פנג'אב | ||
|---|---|---|
| שנה | מספר מושבים | שינוי |
| 1937 | 10 / 175 |
|
| 1946 | 22 / 175 |
 12
|
| 1952 | 13 / 126 |
 9
|
| 1957 | (לא התמודדה) | 13
|
| 1962 | 16 / 152 |
16
|
| 1967 | 24 / 104 |
8
|
| 1969 | 43 / 104 |
21
|
| 1972 | 24 / 104 |
19
|
| 1977 | 58 / 117 |
34
|
| 1980 | 37 / 117 |
21
|
| 1985 | 73 / 117 |
36
|
| 1992 | 3 / 117 [א] |
70
|
| 1997 | 75 / 117 |
72
|
| 2002 | 41 / 117 |
34
|
| 2007 | 48 / 116 |
7
|
| 2012 | 56 / 117 |
8
|
| 2017 | 15 / 117 |
41
|
| 2022 | 3 / 117 |
12
|
| ||
| הלוק סבהה | |||
|---|---|---|---|
| שנה | מושבים | שינוי | אחוז ההצבעה |
| 1945 | 2 | 2
|
|
| 1951 | 4 | 0.99% | |
| 1957 | 0 | 4
|
|
| 1962 | 3 | 3
|
0.72% |
| 1967 | 0 | 3
|
|
| 1971 | 1 | 1
|
0.87% |
| 1977 | 9 | 8
|
1.26% |
| 1980 | 1 | 8
|
0.71% |
| 1984 | 7 | 7
|
17.9% |
| 1989 | 0 | 7
|
|
| 1991 | (החרימה את הבחירות) | 
|
|
| 1996 | 8 / 545
|
8
|
0.76% |
| 1998 | 8 / 545
|
|
0.81% |
| 1999 | 2 / 545
|
6
|
25.58% |
| 2004 | 8 / 543
|
6
|
34.28% |
| 2009 | 4 / 543
|
4
|
0.96% |
| 2014 | 4 / 543
|
|
20.30% |
| 2019 | 2 / 543
|
2
|
|
| 2024 | 1 / 543
|
1
|
|
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של שירומאני אקאלי דאל- שירומאני אקאלי דאל, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ S., Saizel (14 בינואר 2019). "Shiromani Akali Dal, the second oldest party of India, has made the biggest sacrifices: Sukhbir Badal". PTC News. נבדק ב-14 ביולי 2023.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Glorious past, but Shiromani Akali Dal faces serious crisis of identity, popularity & credibility". The Times of India. 2020-12-14. ISSN 0971-8257. נבדק ב-2023-07-14.
- ^ 1 2 3 4 Kumar, Ashutsh (2021). "Shiromani Akali Dal (1920–2020): Ideology strategy and support base". Sikh Formations. 17(1–2): 34–56. doi:10.1080/17448727.2021.1873654.
- ^ Kudaisya, Gyanesh; Yong, Tan Tai (2004). The Aftermath of Partition in South Asia (באנגלית). Routledge. p. 100. ISBN 978-1-134-44048-1.
- ^ Service, Tribune News. "Shiromani Akali Dal, since 1920". The Tribune (באנגלית). נבדק ב-2019-12-26.
- ^ Report on the Third General Elections in India, 1962, New Dlehi: Election Commussuon of India, עמ' 29
- ^ Report on the Fourth General Elections in India, 1967, New Dlehi: Election Commussuon of India, 1968, עמ' 31, ISBN 60846 63141
- ^ Singh, I. P. "Being Badals". The Times of India (באנגלית). נבדק ב-2019-12-26.
- ^ IE Online, A Look Back At History Of Shiromani Akali Dal: Party of jathedars and morchas formed to promote, protect panth, Sikhi, The Indian Express, 11 באוגוסט 2022
- ^ Iqbal Narain, India in 1985: Triumph of Democracy, Asian Survey vol. 26, no. 2, 1986, עמ' 253–69, JSTOR 2644461
- ^ Rone Tempest, Sikh Party Wins Punjab Election : Will Rule Troubled State; Gandhi Slate Defeated, Los Angeles Times, 27 בדצמבר 1985
- ^ India: Chronology of Event: February 1991 - November1994, Refworld, UNHCR
- ^ Paul Wallace, General Elections, 1996: Regional Parties Dominant in Punjab and Haryana, Economic and Political Weekly Vol. 32, No. 46, Nov. 15-21, 1997, עמ' 2963-2969, JSTOR 4406068
- ^ Harmeet Shah Singh, Shiromani Akali Dal's arduous road to recover lost territory, India Today, 27 במרץ 2024
- ^ "Punjab's Akali Dal Quits BJP-Led Alliance Over Controversial Farm Bills". NDTV.com. נבדק ב-2020-09-26.