מרי אזרחי הוגדר על ידי הפילוסוף ג'ון רולס כ"פעולה ציבורית, בלתי אלימה, מצפונית אך פוליטית ומנוגדת לחוק, הנעשית בדרך כלל כדי לחולל שינוי בחוק או במדיניות הממשלה".[1] המרי האזרחי הוא מחאה של אזרחים נגד מעשי השלטון ומדיניותו באמצעות פעולות בלתי חוקיות. מחוללי מרי אזרחי מקבלים את לגיטימיות השלטון אך לא את מעשיו, והם מנסים לשנות את פעולות השלטון. מרי אזרחי נבדל מהפיכה בכך שמבצעי הפיכות אינם מקבלים את לגיטימיות השלטון, ומנסים להחליפו תוך שימוש בכוח. הוגים רבים הגדירו את המרי האזרחי ועל אף השונות בהגדרות, הם מסכימים כי מדובר בפעולה בלתי חוקית של אזרח המכוונת כלפי ממשלתו שלו.

מהומות רבקה, הייתה התנגדות אזרחית ב־1839 ו־1943 בווילס, הממלכה המאוחדת. חקלאים מחו נגד העלאות מיסים תכופות

מקור המרי האזרחי הוא לרוב תחושת סתירה בין חוק המדינה לבין חוק מוסרי שנתפס בעיני המוחים כחוק עליון על חוקי האדם וכחוק אוניברסלי. מימוש המחאה יתבצע לרוב באמצעות הפרה סמלית ומכוונת של אותו חוק שנגדו מוחים, וזאת תוך נכונות לשאת בעונש על הפרה זאת.

מאפייני המרי האזרחי עריכה

  • המרי האזרחי הוא בראש ובראשונה אקט פוליטי: מטרתו הראשונה היא שכנוע הרוב בצדקת המרי. המרי פונה לחוש הצדק של הציבור.
  • מבצעי מרי אזרחי עשויים להיעזר בבתי משפט, אך לא יקבלו פסק דין של בית משפט הנוגד את דעתם.
  • המרי האזרחי הוא פעולה פומבית המהווה פנייה לרוב. המרי האזרחי אינו יכול – ואף אינו מנסה - למנוע את המעשים עליהם המחאה.
  • המרי האזרחי אינו אלים, היות שאלימות נוגדת את הצגת המרי כפנייה לדעת הרוב, וכן בשל המודעות לחוסר היכולת למנוע, גם על ידי פעולה אלימה, את מעשי הממשלה.
  • המרי מקפיד על "אי ציות לחוק בגבולות הנאמנות לחוק" (רולס): היות שהמרי רואה את הממשלה ואת חוקי המדינה (מלבד נשוא המחאה) כלגיטימיים, לא ינקטו פעולות הנוגדות מהותית את חוקי המדינה.

לפיכך, מרי אזרחי בא לידי ביטוי בפעולות שקטות יחסית אך מאורגנות היטב של סרבנות, הבנויה בעיקר על הימנעות מביצוע פעולות שהשלטון דורש: הימנעות משירות בצבא, הימנעות מתשלום מיסים, שביתה כללית וכדומה, ועד פעולות אקטיביות יותר: הפגנות, שריפת צמיגים, חסימת כבישים וכדומה.

מרי אזרחי ייתכן במדינות דמוקרטיות, המגלות סובלנות כלפיו, אך במקרים מסוימים גם תחת שלטון של כיבוש. ישנם מקרים נדירים, כמו בתחילת מלחמת האזרחים האמריקנית, שבהם מידרדר מרי אזרחי למלחמת אזרחים של ממש.

מקרים נודעים של מרי אזרחי עריכה

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ ג'ון רולס, מרי אזרחי, בתרגום אביבה גורן
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 שחר אילן, מקנייבסקי, דרך רוטשילד ועד וודסטוק: האם מרי אזרחי יכול באמת להצליח?, באתר כלכליסט, 13 בינואר 2023
  3. ^ גל גנוט, זה קרה בדצמבר 1951 / על הסכם השילומים, מרי אזרחי וחברי כנסת 'חוליגנים', באתר זה קרה – בלוג ישראלי היסטורי, ‏12 בדצמבר 2015
  4. ^ חיה רגב, אביגיל אורן, השילומים מגרמניה, באתר המרכז לטכנולוגיה חינוכית, ‏1995
  5. ^ גד ליאור, ההסכם שבגללו הסתערו על הכנסת בישראל, באתר ynet, 15 בינואר 2021
  6. ^ רון פרסלר, בחירות 2009: ליכוד: מסע הקסם המסתורי של משה פייגלין, באתר הארץ, 19 בדצמבר 2008
  7. ^ ההרשעה נעשתה בבית משפט השלום ב-2.9.97, והיא מוזכרת בבג"ץ 11243/02 משה פייגלין נ' מישאל חשין יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, ניתן ב־18 במאי 2003
  8. ^ N12 - אחרי שבוע בלבד: חלק מתלמודי התורה שכפופים לרב קנייבסקי..., באתר N12, ‏2021-01-17
  9. ^ בניגוד להנחיות הסגר: מוסדות לימוד חרדיים בערים אדומות נפתחו | תיעוד - וואלה! חדשות, באתר וואלה!News, ‏2021-01-17
  10. ^ רבינוביץ, אהרן (2021-01-17). "באישור הרב קנייבסקי, חלק ממוסדות הזרם החרדי המרכזי חזרו ללימודים". הארץ. נבדק ב-2021-01-17.
  11. ^ הערב שאחרי ביטול עילת הסבירות: חסימות, הפגנות ועימותים ברחבי הארץ - וואלה! חדשות, באתר וואלה!, ‏2023-07-24
  12. ^ שפיר, ניצן; גלובס, שירות (2023-07-18). "יום ההתנגדות למהפכה המשפטית: הפגנות המוניות וחסימות כבישים". Globes. נבדק ב-2023-08-12.