ויקיפדיה

שיתוף פעולה ישראלי-ערבי נגד איראן

הברית הערבית-ישראלית נגד איראן,[1] המכונה מדי פעם הקואליציה או הברית הישראלית-סונית,[2][3] היא קואליציה לא רשמית במזרח התיכון. הברית קודמה ונתמכה על ידי ארצות הברית בעקבות מסקנות ועידת ורשה בפברואר 2019.[4] הברית מבוססת על ביטחון אזורי משותף הדדי בין ישראל ובעיקר מדינות ערב הסוניות בראשות ערב הסעודית. מדינות ערב המשתתפות מהוות את הליבה של מועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ. חברות הברית לצד ישראל כוללות את ערב הסעודית, איחוד האמירויות הערביות ובחריין.[5]

היסטוריה עריכה

שורשי הברית החלו בשנות ה-2000, בשל הירידה בחשיבותו של הסכסוך הישראלי-פלסטיני בסדר היום האזורי כסוגיית טריז ומתיחות הדדית עם איראן.[6] עד שנת 2016 ביקשו מדינות ה-GCC לחזק את שיתוף הפעולה הכלכלי והביטחוני עם ישראל, הנמצאת בסכסוך הצללים שלה עם איראן.[7] בפועל, הקואליציה נוצרה בנובמבר 2017,[8] עם התחממות הקשרים בין ישראל למדינות המפרץ, וזכתה לתשומת לב תקשורתית רחבה לאור ועידת ורשה בפברואר 2019, "הפסגה העולמית השבוע בוורשה תבחן את הנושא המרכזי במדיניות ממשל הנשיא טראמפ לענייני המזרח התיכון: האמונה שישראל ומדינות מפתח ערביות יכולות ליצור ברית נגד איראן, גם כאשר שיחות השלום בין ישראל לפלסטינים נראות רחוקות מתמיד."[9]

ממשל טראמפ ניסה להשיק "ברית אסטרטגית במזרח התיכון" (המכונה גם "נאט"ו הערבית") הכוללת את מדינות ה-GCC, מצרים, ירדן ואולי גם מרוקו. באפריל 2019 הודיעה מצרים כי לא תשתתף. ההסכם לא הוכרז נכון ל-11 בינואר 2021. "ההסכמים המאוחרים של איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו לשנת 2020 לנרמול היחסים עם ישראל יכלו להוות אלטרנטיבה, ככל שהחלטות הנורמליזציה של איחוד האמירויות ובחריין היו קשורות, לפחות חלקית, נגד איראן."[10] בשנת 2020, כחלק מהסכמי אברהם, מדינות שונות נרמלו את היחסים עם ישראל, מדינות אלו היו: איחוד האמירויות הערביות,[6] בחריין, סודאן,[11] ומרוקו.[12] מרכז מרשל ניתח את הסכמי אברהם באוקטובר 2020, כולל מעורבות איחוד האמירויות הערביות ובחריין, אך לפני שסודן ומרוקו החליטו לנרמל את יחסיהן גם הן; מרכז מרשל תיאר כי הסכם אברהם "מחזק את הברית האנטי-איראנית הבלתי רשמית באזור".[13]

לדברי יואל גוזנסקי, מומחה לאיראן מטעם המכון למחקרי ביטחון לאומי ופרופסור קלייב ג'ונס, מומחה לביטחון במזרח התיכון: "הגישה שלנו טמונה בהבנת הקשרים של ישראל עם רבות מממלכות המפרץ, ובמיוחד בסעודיה. ערב, איחוד האמירויות ובחריין, לא כברית רשמית כלשהי אלא כביטוי של משטר ביטחון שבשתיקה. משטר זה מאפשר לחקור ולנתח את התפתחות הקשרים בין ישראל לממלכות המפרץ, תוך שהוא מאפשר לנו להיות מודעים לכך שהיחסים הללו היו ליניאריים לעיתים רחוקות, שלא לדבר על בסיסם של ערכים נורמטיביים משותפים כלשהם. "[14]

בניתוח יום השנה של הסכם אברהם, אמר עיתון הארץ כי ההסכמים התבססו על רעיון של קואליציה אנטי-איראנית, "ישראלית-סונית" וכי נורמליזציה תעזור אך "ספק רב אם הייתה קואליציה כזו אי פעם. וההסכמים לא עשו דבר כדי ליצור או לגבש אחת."[15] במרץ 2022, יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן אמר כי שיחות הפיוס עם איראן יימשכו ו"אנו מסתכלים על ישראל כבעלת ברית פוטנציאלית אך לפני כן היא צריכה לפתור את בעיותיה עם הפלסטינים".[16]

ב-27 במרץ נפתחה פסגת הנגב[17] שבה נפגשו לראשונה בישראל שר החוץ יאיר לפיד, עם מזכיר המדינה של ארצות הברית אנתוני בלינקן, יחד עם עוד ארבעה שרי חוץ ממדינות ערב - עבדאללה בן זאיד שר החוץ של איחוד האמירויות, א- זיאני מבחריין, סאמח שוכרי ממצרים ונאסר בוריטה שר החוץ של מרוקו. מטרת הפסגה היא מפגן של חזית אחידה מדינית וביטחונית נגד איראן, על רקע החתירה לחידוש הסכם גרעין חדש בין ארצות הברית ואיראן, ונגד התוקפנות של איראן ברחבי המזרח התיכון.[17]הפסגה הייתה הפגישה הראשונה והמייסדת של פורום הנגב.[18]

ראו גם עריכה

עיינו גם בפורטלים:
  פורטל ישראל
  פורטל איראן
  פורטל המזרח התיכון

הערות שוליים עריכה

  1. ^ otten, Michael J. (2016). "The New Arab–Israeli Alliance". World Affairs. 179 (2): 28–36. doi:10.1177/0043820016673779.
  2. ^ Lappin, Yaakov (2021-02-04). "Biden decision on weapons sales to Gulf states 'important test' for Israeli-Sunni alliance". JNS.org.
  3. ^ Olson, Robert (2016-06-13). "Renewal of Turkey-Israel Relations Imminent". LobeLog.
  4. ^ Lesley Wroughton (13 February 2019). U.S. meeting on Middle East brings together Israel, Gulf Arab states.Reuters.
  5. ^ The solidifying Arab-Israeli Alliance.
  6. ^ 1 2 Entous, Adam (June 18, 2018). Donald Trump’s New World Order. The New Yorker.
  7. ^ Ramani, Samuel (12 September 2016). Israel Is Strengthening Its Ties With The Gulf Monarchies. The Huffington Post.
  8. ^ Marcus, Jonathan (24 November 2017). Israel and Saudi Arabia: What's shaping the covert 'alliance'. BBC News.
  9. ^ Tibon, Amir (13 February 2019). Warsaw Summit Will Test U.S. Gamble on Israeli-Arab Pact Against Iran. הארץ.
  10. ^ Congressional Research Service Iran’s Foreign and Defense Policies. p.24 January 11, 2021 (PDF)
  11. ^ Ravid, Barak (September 7, 2016). Israel Urges U.S., Europe to Bolster Ties With Sudan, Citing Apparent Split With Iran. הארץ.
  12. ^ Morocco, Israel normalize ties as US recognizes Western Sahara. הג'רוזלם-פוסט.
  13. ^ Norlen, Tova; Sinai, Tamir (October 2020). The Abraham Accords – Paradigm Shift or Realpolitik?. Marshall Center.
  14. ^ Clive Jones; Yoel Gozansky (April 2020). Fraternal Enemies: Israel and the Gulf Monarchies. Oxford University Press.
  15. ^ "Abraham Accords a year on: Israel's biggest challenges remain". הארץ.
  16. ^ "Israel Can Become a 'Potential Ally' if Palestinian Conflict Resolved, Saudi Crown Prince Says". Haaretz (באנגלית). נבדק ב-2022-03-05.
  17. ^ 1 2 ירון אברהם, ‏"פסגת הנגב" ב"מודל קמפ דיוויד": הלו"ז המלא של ועידת שרי החוץ ההיסטורית בישראל - והמסר לאיראן, באתר ‏מאקו‏, 26 במרץ 2022
  18. ^ גילי כהן, רועי קייס ועמיחי שטיין, לפיד בפסגת הנגב: לא ניתן למחבלים להכתיב סדר יום, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 28 במרץ 2022
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=שיתוף_פעולה_ישראלי-ערבי_נגד_איראן&oldid=38451009"