עבדאללה בן זאיד אאל נהיאן
שייח' עבדאללה בן זאיד בן סולטאן אאל נהיאן (בערבית: عبد الله بن زايد آل نهيان ; נולד ב-30 באפריל 1972) הוא שר החוץ ושיתוף הפעולה הבינלאומי של איחוד האמירויות הערביות.
_(cropped).jpg) | |||||||
| לידה |
30 באפריל 1972 (בן 51) אבו דאבי, איחוד האמירויות  | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
איחוד האמירויות הערביות | ||||||
| השכלה |
אוניברסיטת איחוד האמירויות הערביות | ||||||
| שושלת בית נהיאן | |||||||
| |||||||
| |||||||
| פרסים והוקרה | |||||||
|
מסדר ג'ירג' קסטריוטי סקנדברג | |||||||
  | |||||||
אאל נהיאן הוא בנו של מייסד איחוד האמירויות הערביות, שייח' זאיד בן סולטאן אאל נהיאן ואחיהם של נסיך הכתר של אמירות אבו דאבי, שייח' מוחמד בן זאיד אאל נהיאן ונשיא איחוד האמירויות ואמיר אבו דאבי, שייח' ח'ליפה בן זאיד אאל נהיאן.
ביוגרפיה עריכה
עבדאללה בן זאיד בן סולטאן אאל נהיאן נולד בבירת איחוד האמירויות הערביות, אבו דאבי ב-30 באפריל 1972 למייסדה של איחוד האמירויות הערביות, שייח' זאיד בן סולטאן אאל נהיאן ורעייתו פטימה בת מובראכ א-כתבי. אאל נהיאן הוא בעל תואר ראשון שסיים בשנת 1995 במדע המדינה מאוניברסיטת איחוד האמירויות הערביות.[1] הוא נשוי לשייח'ה אליאזיה בת סייף אאל נהיאן, המשמשת שגרירה של רצון טוב לארגון המזון והחקלאות מאז שנת 2010,[2] ולהם חמישה ילדים: פטימה, מוחמד, זאיד, סייף ודיאב.[3]
בפוליטיקה עריכה
השייח' עבדאללה כיהן כיושב ראש תאגיד התקשורת של איחוד האמירויות הערביות, כיושב ראש התאחדות הכדורגל של איחוד האמירויות הערביות (1993–2001) וכתת-המזכיר של משרד ההסברה והתרבות (1995–1997). בשנת 1999 כיהן כיושב ראש דירקטוריון קרן התקשורת של האמירויות ובשנים 2006 עד 2008 כיהן כיושב ראש הדירקטוריון של מועצת התקשורת הלאומית של האמירויות. השייח' עבדאללה מונה לשר ההסברה והתרבות ב-1997, תפקיד בו החזיק עד שנת 2006. ב-9 בפברואר 2006 מונה השייח' עבדאללה לשר החוץ ושיתוף הפעולה הבינלאומי של איחוד האמירויות הערביות.[3] הוא חבר במועצה לביטחון לאומי של איחוד האמירויות, יושב ראש קרן האמירויות לפיתוח הנוער, סגן יושב ראש קרן הפיתוח של אבו דאבי, חבר סגל המכללה לביטחון לאומי של האמירויות, ראש דירקטוריון האקדמיה האמירתית לדיפלומטיה ויושב ראש החינוך ומשאבי האנוש.[1]
במהלך כהונתו כשר החוץ ושיתוף הפעולה הבינלאומי, איחוד האמירויות הערביות חוותה התרחבות מהירה של יחסיה הדיפלומטיים עם מדינות באמריקה הלטינית, דרום האוקיינוס השקט, אפריקה שמדרום לסהרה ומזרח אסיה, כמו גם הידוק וחיזוק יחסיה עם מדינות המערב ובראשם, ארצות הברית וכן כינון הסכם השלום עם מדינת ישראל.[4]
בשנת 2009 עמד שייח' עבדאללה בראש הקמפיין הבינלאומי שקידמה איחוד האמירויות הערביות כדי לקבל תמיכה בהצעתה, המוצלחת בסופו של דבר לארח את מטה הסוכנות הבינלאומית לאנרגיות מתחדשות (IRENA).
באוגוסט 2017, דחק עבדאללה באיראן ובטורקיה לסיים את מה שכינתה איחוד האמירויות כפעולות הקולניאליות שלהם בסוריה וקרא "ליציאה של אותם גורמים המנסים לפגוע בריבונותה של הרפובליקה הערבית הסורית."[5]
ב-14 בפברואר 2019, הצדיק שר החוץ עבדאללה את תקיפות המטרות איראניות בסוריה על ידי ישראל.[6]
.jpg)
ב-15 בספטמבר 2020 היה מן החותמים על הסכמי אברהם בין ישראל לאיחוד האמירויות ובחריין לצד נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו ושר החוץ של בחריין, עבד א-לטיף א-זיאני במדשאה הדרומית של הבית הלבן.[7]
קישורים חיצוניים עריכה
- הביוגרפיה של שייח' עבדאללה בן זאיד בן סולטאן אאל נהיאן באתר משרד החוץ של איחוד האמירויות הערביות (בערבית)
עבדאללה בן זאיד אאל נהיאן, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 Sheikh Abdullah bin Zayed bin Sultan Al Nahyan, aliqtisadi (בערבית)
- ^ International media and knowledge centre inaugurated // April 24, 2012.
- ^ 1 2 "H.H. Sheikh Abdullah bin Zayed Al Nahyan" (באנגלית בריטית). נבדק ב-28 ביולי 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Ministry of Foreign Affairs and International Cooperation of the United Arab Emirates, His Highness Sheikh Abdullah bin Zayed Al Nahyan, www.mofaic.gov.ae
- ^ UAE criticizes 'colonial' role of Iran, Turkey in Syria. Reuters. Retrieved 15 September 2017.
- ^ Ahren, Raphael. "In clip leaked by PMO, Arab ministers seen defending Israel, attacking Iran". www.timesofisrael.com (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2019-02-15.
- ^ נחתמו ההסכמים עם איחוד האמירויות ועם בחריין: "סלאם עליכום", באתר ynet, 15 בספטמבר 2020