שלושה שלטים מחוץ לאבינג, מיזורי

שלושה שלטים מחוץ לאבינג, מיזורי
Three Billboards Outside Ebbing, Missouri
בימוי	מרטין מקדונה
הופק בידי	מרטין מקדונה, גרהאם ברודבנט, פיטר קזרנין
תסריט	מרטין מקדונה
עריכה	ג'ון גרגורי
שחקנים ראשיים	פרנסס מקדורמנד, סם רוקוול, וודי הרלסון
מוזיקה	קרטר בורוול
צילום	בן דייוויס
מדינה	ארצות הברית, בריטניה (קופרודוקציה)
חברת הפקה	Film4 Productions, סרצ'לייט פיקצ'רס, Blueprint Pictures
חברה מפיצה	Fox Searchlight Pictures
שיטת הפצה	וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה	4 בספטמבר 2017 (פסטיבל הסרטים של ונציה); 10 בנובמבר 2017 (ארצות הברית)
משך הקרנה	115 דקות
שפת הסרט	אנגלית
סוגה	קומדיה שחורה
תקציב	15 מיליון דולר
הכנסות	159 מיליון דולר
הכנסות באתר מוג'ו	threebillboards
פרסים	פרס גלובוס הזהב לסרט הטוב ביותר - דרמה; פרס גילדת שחקני המסך; פרס באפט"א לקולנוע
	אתר רשמי
	דף הסרט ב־IMDb

שלושה שלטים מחוץ לאבינג, מיזורי (באנגלית: Three Billboards Outside Ebbing, Missouri) הוא סרט קולנוע אמריקאי-בריטי מ-2017 בבימויו של מרטין מקדונה. בסרט מככבים פרנסס מקדורמנד וסם רוקוול. הסרט היה מועמד לשבעה פרסי אוסקר, כולל פרס הסרט הטוב ביותר, וזכה בשניים: לשחקנית הראשית ולשחקן המשנה.

עלילה

מילדרד הייז היא אם שכולה מעיירה בדיונית במיזורי שבתה אנג'לה נאנסה ונרצחה. היא גרושה מבעלה ומגדלת לבדה את בנה המתבגר. מאחר שחקירת המשטרה אינה מתקדמת במשך שבעה חודשים, היא מחליטה לפרסם על גבי שלושה שלטי חוצות את מחאתה כנגד המשטרה: בשלט הראשון נרשם "נאנסה תוך כדי רציחתה", בשני "ועדיין ללא מעצרים?" ובשלישי "הכיצד, מפקד המשטרה וילובי?".

השלטים מעוררים סערה בעיירה בה וילובי הוא דמות אהובה, ומקבל תשומת לב תקשורתית. מפקד המשטרה וילובי מנסה לשכנע את מילדרד להסיר את השלטים, מאחר שאינם הוגנים כלפיו כי עשה כל שהיה יכול על מנת לפענח את הפרשייה. כשהיא לא משתכנעת הוא מנסה לפנות אל לבה ומגלה לה שהוא סובל מסרטן סופני, אך ללא הועיל. השוטר דיקסון מאיים על מילדרד ועל בעל משרד הפרסום, הוא אף עוצר את חברתה בניסיון להפעיל עליה לחץ, אך מילדרד עומדת בפרץ. תורם אלמוני מממן את המשך הצבת השלטים ומבטיח את הישארותם לחודש נוסף.

וילובי שמחלתו מחריפה מחליט לשים קץ לחייו. הוא מותיר אחריו שלושה מכתבים: לרעייתו, למילדרד ולדיקסון. במכתב שהותיר למילדרד הוא מנקה אותה מאשמה למותו, מגלה לה כי הוא התורם האלמוני, ועשה זאת בידיעה שאנשי העיירה יאשימו אותה במותו, מה שאכן קורה. דיקסון חמום המוח תוקף את בעל משרד הפרסום וגורם לו לחבלות חמורות. למקרה עד מפקד המשטרה שנשלח להחליף את וילובי, והוא מפטר את דיקסון.

כשהשלטים מועלים באש לילה אחד, מילדרד בטוחה שהשוטרים אחראים לכך ומחליטה לנקום. היא משליכה בקבוקי תבערה לתחנת המשטרה בשעת ערב מאוחרת, כשהיא סבורה שכל השוטרים כבר סיימו את עבודתם והלכו. אך במקום שהה דיקסון, שהתבקש לסור לתחנה ולהחזיר את המפתחות, וכן לאסוף את המכתב שהשאיר לו וילובי, בו הוא מביע את אמונו בדיקסון ומפציר בו להפסיק את דרכו האלימה. דיקסון מצליח להימלט מהתחנה הבוערת, לא לפני שהוא מציל מהלהבות את תיק הרצח של אנג'לה הייז. הוא נכווה באורח קשה בגופו ובפניו וניצל על ידי ג'יימס הגמד שנקלע למקום. ג'יימס מבין שמילדרד אחראית להצתה, הוא מספק לה אליבי והיא בתמורה מסכימה לצאת עמו לארוחת ערב.

במסעדה שבה נערך הדייט סועדים גם צ'ארלי, בעלה לשעבר של מילדרד, ובת זוגו הצעירה. צ'ארלי מגלה למילדרד שהיה זה הוא שהצית את השלטים ומותיר את מילדרד מבולבלת והמומה. במקביל דיקסון שומע שיחה בפאב של אדם המתגאה בפני חברו על כך שאנס בחורה צעירה ומסיק כי מדובר ברוצח של אנג'לה הייז. הוא רושם את מספר הרישוי של מכוניתו של הזר, שורט אותו בפניו ומתגרה בו עד שהוא מותקף על ידו ונחבל קשות. כשהוא חוזר לביתו אוסף דיקסון מציפורניו ומגופו את ממצאי ה-DNA של הזר.

בדיקת מעבדה וחקירת המשטרה מעלה כי לא מדובר ברוצח של אנג'לה, אלא באיש צבא שבזמן הרצח שהה במשימה חשאית מחוץ למדינה. דיקסון מודיע על כך למילדרד והשניים מחליטים שאף על פי שהזר אינו הרוצח של אנג'לה, מדובר באנס שצריך למות, והם יוצאים יחדיו למסע הנקמה.

שחקנים ודמויות

פרנסס מקדורמנד – מילדרד הייז
סם רוקוול – ג'ייסון דיקסון, שוטר רפה שכל, גזען ואלים
וודי הרלסון – מפקד המשטרה וילובי
לוקאס הדג'ס – רובי, בנה של מילדרד
פיטר דינקלג' – ג'וזף, מחזר אחר מילדרד
קיילב לנדרי ג'ונס - רד ולבי, בעל משרד הפרסום
ג'ון הוקס – צ'ארלי הייז, בעלה לשעבר של מילדרד
אבי קורניש – אן וילובי, רעייתו של מפקד המשטרה
קלארק פיטרס – אברקרומבי, מפקד התחנה החדש, אפרו-אמריקאי
דארל בריט-גיבסון – ג'רום, הפועל שהציב את השלטים
סמרה וויבינג – פנלופי, בת זוגו בת ה-19 של צ'ארלי הייז
קתרין ניוטון – אנג'לה הייז, בתה שנרצחה של מילדרד הייז
זליקו איבנק – סמל משטרה
קרי קונדון – פמלה

הפקה

הסרט הוא שיתוף הפעולה השלישי של מקדונה עם המפיקים גרהאם ברודבנט ופיטר קזרנין, לאחר "ברוז'" ו"שבעה פסיכופתים". הרעיון לתסריט התגבש אצל מקדונה בעת שנסע באוטובוס בדרום ארצות הברית בשנות התשעים ונתקל בשלטי חוצות הנושאים מסרים כועסים דומים לאלו ששילב בסיפורו.^[2] הוא סיים את כתיבת התסריט במשך חמישה שבועות ב-2011.^[3] את דמות הגיבורה כתב כשמקדורמנד בעיני רוחו, כשחקנית שתגלם את התפקיד וכך גם לגבי תפקידו של רוקוול כשוטר האלים דיקסון שעובר מהפך עם התקדמות העלילה. מקדורמנד ציינה כי שאבה השראה בגילום התפקיד מדמותו של ג'ון ויין במערבונים של ג'ון פורד.^[2]

צילומי הסרט התבצעו בחודשים מאי ויוני 2016 בעיירה סילבה שבקרוליינה הצפונית.^[1] את פסקול הסרט חיבר קרטר בורוול שעבד עם מקדונה בשני סרטיו הקודמים, והוא משלב סגנונות מוזיקת קאנטרי, אמביינט, מערבון ספגטי ובלוז. בורוול החליט ללוות את גיבורת הסרט, מילרד, בצלילים המתאימים להתפתחות העלילה, המבטאים אובדן, צעידה לקרב (מארש), מוות, כשבמהלך הסרט הם נשזרים זה בזה.^[4]

הקרנת הבכורה של הסרט התקיימה ב-4 בספטמבר 2017 בפסטיבל הסרטים של ונציה, הפצה מוגבלת בארצות הברית החלה ב-10 בנובמבר אותה שנה, והפצה רחבה ב-1 בדצמבר 2017.

ביקורות

הסרט זכה בדרך כלל לביקורות משבחות, כמו גם משחקם של מקדורמנד ורוקוול. הוא קיבל ציון ממוצע של 8.7 ו-94% ביקורות חיוביות בקרב מבקרי הקולנוע הבכירים על פי אתר Rotten Tomatoes. מאידך היו מי שביקרו את הטיפול של הסרט בסוגיות של גזענות בהצגת דמותו של דיקסון שהתעלל בעציר שחור אך ללא הרחבה בנושא, וכמי שזוכה בגאולה, וכן ביקורת על הדמויות האפרו-אמריקאיות בסרט שקיימות אך ורק בתור מכשירים לקידום פעולות הגיבורים הלבנים.^[1]^[5] מקדונה התייחס לביקורת וציין כי דמותו של דיקסון החלה כגזען אידיוט ונותרה כך גם בסוף הסרט גם היא מגיעה להבנה שצריכה להשתנות.^[6]

פרסים

פרסי האוסקר - הסרט היה מועמד לשבעה פרסים: פרס הסרט הטוב ביותר, העריכה, התסריט המקורי, פסקול מקורי, השחקנית הראשית ושני שחקני המשנה. פרנסס מקדורמנד וסם רוקוול זכו בפרסים לשחקנית הראשית ולשחקן המשנה
פרסי גלובוס הזהב - הסרט זכה בארבעה פרסים מתוך שש מועמדויות: לסרט הדרמה הטוב ביותר, השחקנית הטובה ביותר (מקדורמנד), שחקן המשנה הטוב ביותר (רוקוול) והתסריט הטוב ביותר (מקדונה).
פרסי באפט"א לקולנוע - הסרט זכה בחמישה פרסים: בפרס הסרט הטוב ביותר, הסרט הבריטי הטוב ביותר, התסריט המקורי הטוב ביותר, השחקנית הטובה ביותר ושחקן המשנה הטוב ביותר (רוקוול). הוא היה מועמד לארבעה פרסים נוספים: במאי, צילום, עריכה, ושחקן משנה (הרלסון)
מכון הסרטים האמריקאי - אחד מעשרת סרטי השנה
פרסי הקולנוע הבריטי העצמאי - זכייה בפרס לעריכה ומוזיקה מתוך 10 מועמדויות
פרס אינדפנדנט ספיריט - פרנסס מקדורמנד וסם רוקוול זכו בפרסים לשחקנית הראשית ולשחקן המשנה. מקדונה היה מועמד לפרס עבור התסריט
פרס סטלייט - זכייה בפרס הסרט הטוב ביותר, התסריט המקורי ושחקן המשנה
פרס גילדת שחקני המסך - זכייה בפרס האנסמבל הטוב ביותר, השחקנית הטובה ביותר ושחקן המשנה הטוב ביותר (רוקוול), מועמדות נוספות לפרס שחקן המשנה הטוב ביותר (הרלסון)
פרסי מבקרי הקולנוע (אנ') - שלושה פרסים: שחקנית, שחקן המשנה והרכב שחקנים מתוך שש מועמדויות
פסטיבל הסרטים של ונציה - פרס התסריט הטוב ביותר
פסטיבל הסרטים הבינלאומי בטורונטו - פרס הסרט הטוב ביותר

השפעה

בהשראת הסרט, יצאו מספר קמפיינים של מחאה בסגנון השלטים שהוצגו בו. כך במחאה נגד הסנטור הרפובליקני מפלורידה, מרקו רוביו בעקבות הטבח בתיכון דאגלס באשר לעמדותיו בנושא פיקוח על כלי נשק,^[7] ובמחאה של אמן הרחוב סאבו נגד תעשיית הקולנוע בהוליווד וקשר השתיקה שלה באשר לפדופיליה בקרבה.^[8]