שלמה זלמן ברינשטיין

ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

הרב שלמה זלמן ברינשטיין היה דרשן שהיה שותף בייסוד פאג"י[דרוש מקור]. היה תלמידו של השרף ממוגלינצא וחיבר את הספר "שיחות חיים" שבו דברי תורה וסיפורים מהשרף ממוגלינצא ובשמו.

אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

תולדותיו עריכה

עלה לישראל לאחר פטירת רבו[דרושה הבהרה] ורעייתו שנפטרה בלידת ילדם החמישי[דרושה הבהרה].

היה ממייסדי פאג"י[דרוש מקור] והקים מטבח יומי כדי שעובדים שומרי מצוות לא יהיו תלויים בההסתדרות הכללית. במטבח היומי הכיר את נתן אליעזר גרוסמן (תרס"ג-כ"ז בתמוז תשמ"ז). הרב זליג ברוורמן, רבו של נתן אליעזר בישיבת מאה שערים ואחיו של ראש הישיבה זרח ראובן ברוורמן, החליט שתלמידו זה הוא השידוך המתאים למנוחה, בתו של ר' שלמה זלמן שהסכים לשידוך.

התחתן שוב עם מרת פסיל לבית שוורצמן עבר לארצות הברית לדטרויט שבמדינת מישיגן ובה פעל למען הכשרות ובזכותו יכלו היהודים שם להשיג אוכל כשר ללא קשיים מרובים. הוא הקים מפעל לבשר מעושן בכשרות מהודרת ומפעל למוצרי חלב עם חלב ישראל. ברינשטיין התעשר אך התרושש בנפילה הגדולה בארצות הברית לאחר שרצה לקנות גשר שהיה כביש אגרה. נקבר ונפטר בדטרויט.

משפחתו עריכה

רעייתו הראשונה הולידה לו חמישה ילדים ונפטרה בלידה החמישית.

חתנו, ר' נתן אליעזר גרוסמן, היה צדיק נסתר שהתפרנס כחלבן וכונה "דער מיליכיגער" (ה"חלבן") וגר בשכונת מאה שערים. היה השלישי מחמשת ילדיהם של ר' אברהם גרוסמן, חסיד צ'ורטקוב, ופרידל, שגרו בצ'רנוביץ. הבן הרביעי שלמה היה השדכן של הרב ברוך אידלשטיין ושושנה ציפורה אלקה, השביעית בין שנים עשר ילדי ר' נתן אליעזר ומנוחה לבית ברינשטיין. עלה לארץ לשכונת מאה שערים בירושלים בגיל 20 ונכנס ללמוד בישיבת מאה שערים בראשות הרב זרח ראובן ברוורמן והרב יוסף גרשון הורוביץ כשרבו המובהק היה הרב זליג ברוורמן, אחיו של ר' זרח. רעייתו מנוחה נפטרה מדום לב בשמחת תורה תשי"ד כשבן הזקונים שלמה זלמן, לימים רבה של אלעד, היה בן 3. בתחילה עבד כפועל בניין ולאחר כמה זמן החל לעבוד בייצור משקאות חריפים. אך מפני שראה שעבודה זו נמשכת זמן רב מדי החליט לעסוק בחלבנות. הקפיד שמדידת כמות החלב תהיה מדויקת לחלוטין. מסיבה זו רבים קנו רק אצלו, בהם האדמו"רים מגור ומבלז והגרי"ז מבריסק. לא השתמש בחשמל בשבת אלא רק בנרות. התפלל בבית המדרש של חסידי צ'ורטקוב אך תפילת שחרית התפלל מוקדם בבית הכנסת לבעלי מלאכה לאחר שקם לפנות בוקר. תפילתו ארכה כשעה וחצי כשתפילת העמידה נמשכה 20–30 דקות. היה צועק על בנו שלמה זלמן שיתפלל כמונה מעות. דמותו כצדיק נסתר שהיה חלבן מופיעה בין השאר בחיבורים של תפילות להצלחה בפרנסה ובספר 'ל"ט אבות מלאכה' וכן ישנו קטע עליו בסרטים "ירושלים שלי" ו"תופר כפתורים" על ר' אלחנן "תופר כפתורים". סבר שמצווה להשתתף בבחירות כי ”איך יכול להיות שיהודי לא יבחור ביהודי?! צריך לדעת כמה יהודים יש!”

על הרב שלמה זלמן והרב נתן אליעזר ועל משפחותיהם הובא במסעי משפחת אידלשטיין שהיא חוברת בתפוצה משפחתית בלבד שכתבו בני נינים של ר' שלמה זלמן ונינים של ר' נתן אליעזר ונכדים מצד אמם של הרב ברוך אידלשטיין, ממשפחת אדלר (רעיית הרב אידלשטיין היא נכדה של הרב שלמה זלמן ובת חתנו ר' נתן אליעזר גרוסמן). הרחבה של החוברת מראש צורים אראנו.