שמא פרידמן

הרב פרופסור שמא יהודה פרידמן (Shamma Friedman; נולד בכ"ה באדר תרצ"ז, 8 במרץ 1937 בארצות הברית) הוא פילולוג, חוקר תלמוד אמריקני-ישראלי וחתן פרס ישראל בתחום זה.

שמא פרידמן

פרופסור שמא פרידמן
לידה	8 במרץ 1937 (בן 87) פילדלפיה
תאריך עלייה	1973
מוסדות	בית המדרש לרבנים באמריקה (1964)
תלמידי דוקטורט	יהושע קולפ
פרסים והוקרה	פרס ישראל (2014)
האתר הרשמי

ביוגרפיה

נולד בפילדלפיה בארצות הברית להורים ממשפחות שהיגרו מרוסיה ואוקראינה. הוא גדל בסביבה של מהגרים יהודים, שהיו עסוקים בהישרדות כלכלית, והמסורת היהודית הייתה רחוקה מהם. בהיותו כבן שמונה ראה לראשונה ספר עם אותיות עבריות. הצטרפות משפחתו לבית כנסת לשם הכנתו לטקס בר המצווה היא שפתחה לו את הדלת למסורת היהודית. את שיעוריו הראשונים קיבל שמא בבית כנסת זה, במקרא, ובעברית. בגיל שש עשרה הוא החל בלימודי תלמוד מסודרים אצל מורים שונים. שנים אחדות למד באוניברסיטת פנסילבניה ובמקביל במכללת גרץ היהודית. משני המוסדות הוא קיבל תואר ראשון בשנת תשי"ח. ולאחר מכן עבר לבית המדרש לרבנים באמריקה (JTS) של הזרם היהודי הקונסרבטיבי. בשנת 1964 הוסמך לרבנות בבית המדרש לרבנים ושם גם הוכתר בשנת 1967 בתואר דוקטור על עבודתו "פירוש רבנו יהונתן מלוניל על מסכת בבא קמא". מרבותיו שהשפיעו על דרכו היו שאול ליברמן, שפרידמן רואה בו את רבו המובהק, וחיים זלמן דימיטרובסקי. הוא עלה לארץ ב- 1973.

קריירה

פרידמן לימד באוניברסיטאות שונות בארץ ובעולם. הוא שימש כפרופסור מן המניין בבית המדרש לרבנים באמריקה ובמחלקה לתלמוד של אוניברסיטת בר-אילן. כיום, לאחר שפרש לגמלאות, מקום מושבו העיקרי הוא מכון שכטר למדעי היהדות. פרידמן חבר באקדמיה ללשון העברית.

פרידמן פרסם מאמרים רבים וספרים אחדים, רובם בחקר התלמוד ובפילולוגיה וחלקם בבלשנות עברית וארמית. כמה ממחקריו היו לאבני דרך בחקר התלמוד. בין השאר התווה פרידמן את הדרך להפרדה שיטתית בין מרכיביה השונים של הסוגיה התלמודית. כמו כן, בכמה מאמרים ובספר שעסקו ביחסי המשנה והתוספתא, טען פרידמן שהמקבצים התנאיים העצמאים - המשנה והתוספתא, כמו גם הברייתות - מקבץ דברי התַּנאים בספרות המדרש ובתלמודים, עברו עם הזמן עריכה יזומה ומגמתית, לעיתים נרחבת, לפי פרשנות הלומדים או בהשפעת הנמסר בהמשך אותה סוגיה. פרידמן התפלמס עם חוקרים אחרים ביניהם יעקב נחום אפשטיין, וד"ר ארתור שפנייר וטען שהחשוב במחקר הוא זיהויין של מגמות אלו, ופחות השתלשלותן של "מסורות" שונות, ושברבים מהמקרים אף לא הייתה "מסורת" שונה אלא עיבוד ושינוי מגמתי ויזום של הנמסר בכל הענפים. פרידמן הראה שדעתו זו הייתה מקובלת על גייגר ואחרים בתקופתו, ונאמרה כבר בתקופת הראשונים בידי הרמב"ן, הרשב"א והריטב"א, אלא שדרך הבנה זו נדחתה אחרי מאמרו של אפשטיין אשר כלל ציור של השתלשלות התלמוד.

יחד עם זאת, פרידמן קבע שבחלק מן המקרים, הנמסר בקובץ התוספתא קדום יותר מן המשנה, בניגוד להנחה שרווחה בעבר לפיה התוספתא היא אך ורק תוספת למשנה ומאוחרת לה.

בנוסף למפעלו המחקרי, פרידמן יזם והקים כמה גופים וארגונים העוסקים בחקר התלמוד ובפיתוח כלים בתחום הזה. בשנת 1985 הקים את המכון לחקר התלמוד ע"ש שאול ליברמן, המפתח כלי עזר ממוחשבים לטובת המחקר התלמודי. המכון הקים את האתר "מאגר עדי הנוסח של התלמוד הבבלי", ואת אתר "המפתח הביבליוגרפי לספרות התלמודית". כמו כן היה פרידמן שותף בהקמת אתר "אוצר עדי הנוסח לספרות התנאית", מטעם המחלקה לתלמוד באוניברסיטת בר-אילן. כיום שלושת האתרים הללו מתאחדים תחת האתר החדש של המכון לחקר התלמוד.

פרידמן הקים גם את האיגוד לפרשנות התלמוד, והוא משמש כיושב הראש של האיגוד. מיזם ששם לו למטרה לפרסם פירושים על דרך המחקר לתלמוד הבבלי. למיזם זה שותפים כמה חוקרים, שרבים מהם היו תלמידיו וכתבו בהנחייתו עבודות לתארים מתקדמים, העובדים על כתיבת פירושים לפרקים בתלמוד. פרידמן הוא גם המייסד והעורך הראשי של כתב העת המקוון "אוקימתא", העוסק בספרות חז"ל והספרות הרבנית, וביחד עם פרופ' דוד גולינקין הוא נוטל חלק בעריכת קובצי המדרש היוצאים לאור במסגרת 'מפעל המדרש'.

בשנת 2010 זכה בפרס מפעל הפיס למדעים ולמחקר ע"ש לנדאו בתחום ספרות חז"ל ותקופת המשנה והתלמוד. בשנת תשע"ד (2014) זכה פרידמן בפרס ישראל לחקר התלמוד.

חיים אישיים

נשוי לרחל, אב לארבעה. אחיו הוא חוקר הגניזה הקהירית הפרופסור מרדכי עקיבא פרידמן.

מפרסומיו

ספרים:

• תלמוד ערוך, פרק השוכר את האומנין – כרך הפירושים, ירושלים תשנ"א; כרך הנוסח עם מבוא כללי, ירושלים תשנ"ז
• תוספתא עתיקתא על מסכת פסח ראשון: מקבילות המשנה והתוספתא ופירושן בצירוף מבוא, רמת-גן תשס"ג
• סוגיות בחקר התלמוד הבבלי, ניו יורק וירושלים תש"ע (הספר הוא אסופה ממאמריו על התלמוד הבבלי)
• לתורתם של תנאים, ירושלים תשע"ג (הספר הוא אסופה ממאמריו על ספרות התנאים)
• מחקרי לשון ומינוח בספרות התלמודית, ירושלים תשע"ד
• תלמוד האיגוד, גיטין פרק תשיעי (המגרש), ירושלים תשפ"א

מאגרים מקוונים

• מאמרי שמא פרידמן, באתר של שמא פרידמן
• מאגר עדי הנוסח של התלמוד הבבלי
• מפתח המקורות לספרות חז"ל
• אוצר עדי הנוסח לספרות התנאית (בשיתוף אוניברסיטת בר-אילן)

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של שמא פרידמן
• שמא פרידמן, באתר Academia.edu
• קורות חיים ורשימת פרסומים
• פרופ' שמא יהודה פרידמן, באתר פרס ישראל
• שמא יהודה פרידמן באתר האקדמיה ללשון העברית
• שמא פרידמן, שלושה חכמים ומעשיהם: עיון במלאכת היצירה ומסורות הנוסח, הרצאת וידאו באתר אוניברסיטה מצולמת
• האיגוד לפרשנות התלמוד
• Saul Lieberman Institute for Talmudic Research

מאמרים

• שמא יהודה פרידמן, הריבוי "עולמים" / "עולמות", מחקרי לשון ומינוח בספרות התלמודית, תשע"ד, באתר האקדמיה ללשון העברית