פתיחת התפריט הראשי

שמא פרידמן

חוקר תלמוד אמריקני-ישראלי

הרב פרופ' שמא יהודה פרידמן (Shamma Friedman; נולד בכ"ה באדר תרצ"ז, 8 במרץ 1937 בארצות הברית) הוא חוקר תלמוד אמריקני-ישראלי וחתן פרס ישראל בתחום זה.

שמא פרידמן
פרופסור שמא פרידמן
לידה 8 במרץ 1937 (בן 82)
פילדלפיה
פרסים והוקרה פרס ישראל (2014) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

נולד בפילדלפיה בארצות הברית להורים ממשפחות שהיגרו מרוסיה ואוקראינה. הוא גדל בסביבה של מהגרים יהודים, שהיו עסוקים בהישרדות כלכלית, והמסורת היהודית הייתה רחוקה מהם. בהיותו כבן שמונה ראה לראשונה ספר עם אותיות עבריות. הצטרפות משפחתו לבית כנסת לשם הכנתו לטקס בר המצווה היא שפתחה לו את הדלת למסורת היהודית. את שיעוריו הראשונים קיבל שמא בבית כנסת זה, במקרא, ובעברית. בגיל שש עשרה הוא החל בלימודי תלמוד מסודרים אצל מורים שונים. שנים אחדות למד באוניברסיטת פנסילבניה ובמקביל במכללת גרץ היהודית. משני המוסדות הוא קיבל תואר ראשון בשנת תשי"ח. ולאחר מכן עבר לבית המדרש לרבנים באמריקה (JTS) של הזרם היהודי הקונסרבטיבי. בשנת 1964 הוסמך לרבנות בבית המדרש לרבנים ושם גם הוכתר בשנת 1967 בתואר דוקטור על עבודתו "פירוש רבנו יהונתן מלוניל על מסכת בבא קמא". מרבותיו שהשפיעו על דרכו היו שאול ליברמן, שפרידמן רואה בו את רבו המובהק, וחיים זלמן דימיטרובסקי.

פרידמן לימד באוניברסיטאות שונות בארץ ובעולם. הוא שימש כפרופסור מן המניין בבית המדרש לרבנים באמריקה ובמחלקה לתלמוד של אוניברסיטת בר-אילן. כיום, לאחר שפרש לגמלאות, מקום מושבו העיקרי הוא מכון שכטר למדעי היהדות. פרידמן חבר באקדמיה ללשון העברית.

פרידמן פרסם מאמרים רבים וספרים אחדים, רובם בחקר התלמוד ובפילולוגיה וחלקם בבלשנות עברית וארמית. כמה ממחקריו היו לאבני דרך בחקר התלמוד. בין השאר התווה פרידמן את הדרך להפרדה שיטתית בין מרכיביה השונים של הסוגיה התלמודית. כמו כן, בכמה מאמרים ובספר שעסקו ביחסי המשנה והתוספתא, טען פרידמן שהמקבצים התנאיים העצמאים - המשנה והתוספתא, כמו גם הברייתות - מקבץ דברי התַּנאים בספרות המדרש ובתלמודים, עברו עם הזמן עריכה יזומה ומגמתית, לעתים נרחבת, לפי פרשנות הלומדים או בהשפעת הנמסר בהמשך אותה סוגיה. פרידמן התפלמס עם חוקרים אחרים ביניהם יעקב נחום אפשטיין, וד"ר ארתור שפנייר[1] וטען שהחשוב במחקר הוא זיהויים של מגמות אלו, ופחות השתלשלותם של "מסורות" שונות, ושברבים מהמקרים אף לא היתה "מסורת" שונה אלא עיבוד ושינוי מגמתי ויזום של הנמסר בכל הענפים.[2] פרידמן הראה שדעתו זו היתה מקובלת על גייגר ואחרים בתקופתו, ונאמרה כבר בתקופת הראשונים בידי הרמב"ן הרשב"א והריטב"א, אלא שדרך הבנה זו נדחתה אחרי מאמרו של אפשטיין אשר כלל ציור של השתלשלות התלמוד.[2]

יחד עם זאת, פרידמן קבע שבחלק מן המקרים, הנמסר בקובץ התוספתא כפי שנמצא בידינו מתוך כתבי היד, ובמיוחד הקרוי "תוספתא עתיקתא" שפרסם חוקר כתבי היד חיים מאיר הורוויץ, קדום יותר מן המשנה, בניגוד להנחה שרווחה בעבר לפיה התוספתא היא אך ורק תוספת למשנה ומאוחרת לה.[3]

בנוסף למפעלו המחקרי, פרידמן יזם והקים כמה גופים וארגונים העוסקים בחקר התלמוד ובפיתוח כלים בתחום הזה. בשנת 1985 הקים את המכון לחקר התלמוד ע"ש שאול ליברמן, המפתח כלי עזר ממוחשבים לטובת המחקר התלמודי. המכון הקים את האתר "מאגר עדי הנוסח של התלמוד הבבלי", ואת אתר "המפתח הביבליוגרפי לספרות התלמודית". כמו כן היה פרידמן שותף בהקמת אתר "אוצר עדי הנוסח לספרות התנאית", מטעם המחלקה לתלמוד באוניברסיטת בר-אילן. כיום שלושת האתרים הללו מתאחדים תחת האתר החדש של המכון לחקר התלמוד.

פרידמן הקים גם את האיגוד לפרשנות התלמוד, והוא משמש כיושב הראש של האיגוד. מיזם ששם לו למטרה לפרסם פירושים על דרך המחקר לתלמוד הבבלי. למיזם זה שותפים כמה חוקרים העובדים על כתיבת פירושים לפרקים בתלמוד. פרידמן הוא גם המייסד והעורך הראשי של כתב העת המקוון "אוקימתא", העוסק בספרות חז"ל והספרות הרבנית.

בשנת 2010 זכה בפרס מפעל הפיס למדעים ולמחקר ע"ש לנדאו בתחום ספרות חז"ל ותקופת המשנה והתלמוד.[4] בשנת תשע"ד (2014) זכה פרידמן בפרס ישראל לחקר התלמוד.[5]

נשוי לרחל, אב לארבעה וסב לעשרה. אחיו הוא חוקר הגניזה הקהירית מרדכי עקיבא פרידמן.

מפרסומיועריכה

ספרים:

  • תלמוד ערוך, פרק השוכר את האומנין – כרך הפירושים, ירושלים תשנ"א; כרך הנוסח עם מבוא כללי, ירושלים תשנ"ז
  • תוספתא עתיקתא על מסכת פסח ראשון: מקבילות המשנה והתוספתא ופירושן בצירוף מבוא, רמת-גן תשס"ג
  • סוגיות בחקר התלמוד הבבלי, ניו יורק וירושלים תש"ע (הספר הוא אסופה ממאמריו על התלמוד הבבלי)
  • לתורתם של תנאים, ירושלים תשע"ג (הספר הוא אסופה ממאמריו על ספרות התנאים)
  • מחקרי לשון ומינוח בספרות התלמודית, ירושלים תשע"ד

מאמרים:

מאגרים מקוונים

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ תוארו של ד"ר ארתור שפנייר נלקח ממנו בידי הגרמנים, שהגדירו את בית המדרש לחכמת ישראל כמכון בלבד. הוא נעצר בדכאו ושוחרר אחר קבלת משרת מרצה בהיברו יוניון קולג' בארה"ב, אך אחר תלאות רבות נרצח במחנה המוות ברגן-בלזן
  2. ^ 2.0 2.1 הברייתות בתלמוד הבבלי ויחסן למקבילותיהן שבתוספתא, שמא יהודה פרידמן. מתוך "עטרה לחיים" מחקרים בספרות התלמודית והרבנית לכבוד פרופסור חיים זלמן דימיטרובסקי
  3. ^ תוספתא עתיקתא מסכת פסח ראשון שמא יהודה פרידמן, בהוצאת אוניברסיטת בר-אילן, בהקדמה
  4. ^ הוכרזו הזוכים לפרסי מדעים ומחקר ע"ש לנדאו, אתר מפעל הפיס, 15 במרץ 2011
  5. ^ חתן פרס ישראל בתחום חקר התלמוד: פרופ' שמא פרידמן, אתר סרוגים, 19 בינואר 2014