שמואל מאיר הולנדר
רבי שמואל מאיר הכהן הולנדר (כ"ח באדר ב תרמ"ט, 31 במרץ 1889 – ט"ז בטבת תשכ"ה, 21 בדצמבר 1964) היה רב ואב בית דין באמסנא שבגליציה, צ'רנוביץ ודארבאני שברומניה. לאחר עלותו לארץ ישראל שימש כרב שכונת נווה צדק ובית הכנסת "קהל חסידים" בתל אביב.
 | |
| לידה |
31 במרץ 1889 משאנה דולנה, רפובליקת פולין  |
|---|---|
| פטירה |
21 בדצמבר 1964 (בגיל 75) תל אביב-יפו, ישראל |
| מקום קבורה |
בית הקברות נחלת יצחק |
| מדינה |
ישראל |
| תקופת הפעילות |
? – 21 בדצמבר 1964 |
  | |
ביוגרפיה
עריכהנולד במשאנה דולנה שבגליציה, שם כיהן אביו הרב נתן דוד הולנדר כרב ואב בית דין. גם סבו רבי יוסף הולנדר היה מחשובי חסידי האדמו"ר בעל ה'דברי חיים' מצאנז ובנו בעל ה'דברי יחזקאל' משינאווא, כיהן כאב בית דין אמסנא. למד בישיבת עץ חיים אצל האדמו"ר רבי שלמה הלברשטאם מבאבוב.
לאחר נישואיו כיהן כרב באמסנא. בשנת 1913 התמנה כרב ואב"ד בצ'רנוביץ וכיהן בתפקידו כשלושים שנה. הִרבה להתכתב בהלכה ובחסידות עם גדולי דורו ועם רבני אירופה. ברשותו נשמרו עשרות מכתבים תורניים שנשלחו אליו על ידי חשובי הרבנים באירופה, ובהם רבי חיים מרדכי רולר אב"ד ניאמץ, רבי יוסף לייב סופר אב"ד פאקש, רבי דוד יהודה זילברשטיין אב"ד וויצן, רבי בצלאל זאב שפרן אב"ד באקו ואחרים.
בזמן מלחמת העולם השנייה המשיך לשמש כרב בצ'רנוביץ וניצל מגירוש לטרנסניסטריה. לאחר המלחמה שימש כאב"ד דארבאני. בשנת 1947 שימש כרב בית הכנסת "שלום על ישראל" בבוקרשט.
בתקופת מלחמת העולם השנייה רכש כתבי יד של רבי שמואל קעלין בעל מחצית השקל שכללו חידושים על מסכתות בבא בתרא ועבודה זרה. בשנת 1958 הוציאם לאור, בתוספת הקדמה.
בשנת 1948 עלה לישראל ושימש כרב שכונת נווה צדק בתל אביב ובית הכנסת "קהל חסידים" בשכונה. ב-1955 היה ממובילי ההתנגדות מקרב רבני תל אביב לבחירת גולדה מאיר לראשות העיר. הוא כתב מכתב לראש העיר חיים לבנון, ובו פירט את הנימוקים ההלכתיים כנגד בחירת אישה לתפקיד[1].
דברים רבים הובאו בשמו בסדרת ספרי "מגדולי התורה והחסידות".
מאמריו פורסמו בכתבי העת דאס יודישע ווארט, אוצר החיים בית ועד לחכמים, קבוצי אפרים, תל תלפיות[2]
נפטר בשנת 1964 ונקבר בבית הקברות נחלת יצחק, סמוך לחותנו בזיווג שני הרב שלום הגר.
משפחתו
עריכההרב הולנדר היה כהן מיוחס מגזע משפחת רפופורט. האדמו"ר רבי אהרן מבעלזא אמר לחסידיו שייקחו אותו לפדיון הבן.
בזיווג ראשון נשא אישה ממשפחת פרנקל תאומים, ממנה נולדה בתם רייזל (יכט). האם נפטרה זמן קצר לאחר לידתה. רייזל יכט נישאה לרב יצחק משולם לייפר אב בית דין (אב"ד) דארבאני שברומניה.
בזיווג שני נשא את בתו של האדמו"ר רבי שלום הגר מסטרוז'ניץ, ממנה נולדו שתי בנות: שרה אסתר וחיה רייצא. שרה אסתר נישאה לדוד המאירי וחיה רייצא נישאה לד"ר צבי שפסר.
בזיווג שלישי נשא את רינא (רינה) בת ר' ישכר דב כהנא מפעסט, ממנה נולדו שני בנים: זאב יהודה ונתן דוד.
אחותו של הרב הולנדר הייתה אשת האדמו"ר רבי יצחק אייזיק רוזנבוים מזוטשקא.
ספריו
עריכה- שו"ת ש"ם הכהן, ירושלים, תשי"ב
- מהרש"מ הכהן, תל אביב, תשט"ז
לקריאה נוספת
עריכה- מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה, חלק ב, עמ' 96- 99
קישורים חיצוניים
עריכה- הספר "מהרש"ם הכהן", באתר אוצר החכמה
הערות שוליים
עריכה- ^ כיצד גולדה מאיר כמעט ונהייתה ראש עיריית תל אביב, אתר תל אביב שלי
- ^ מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה, עמ' 98, ירושלים: תשמ"ב, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)