שמחה לוצאטו

רב איטלקי

הרב שמחה (סימון) לוצאטו (ה'שמ"ב, 1582 - כ"ז בטבת ה'תכ"ג, 6 בינואר 1663; ונציה) היה הוגה דעות, ורב בקהילה היהודית בוונציה.

שמחה לוצאטו
לידה 1583 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 6 בינואר 1663 (בגיל 80 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות הרפובליקה של ונציההרפובליקה של ונציה ונציה, הרפובליקה של ונציה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

לוצאטו נולד למשפחה עשירה, ולמד ב"ישיבה הכללית" של ונציה - מוסד הרבנות הרשמי של הקהילה, שראשיו שמשו כוועד הרבנים של העיר. לוצאטו מזכיר כרבותיו את הרבנים יעקב היילפרון, שמואל יהודה קצנלבוגן, אביגדור צוידאל, בן ציון צרפתי ולייב סרוואל - כולם היו ראשי הישיבה באיטליה בסוף המאה השש עשרה ותחילת המאה השבע עשרה. אך לוצאטו למד בעיקר מתוך ספרים מהם קנה השכלה גם בספרות הכללית ובחכמות חיצוניות. בגיל עשרים וארבע הוא הוכתר כאחד משבעת רבני קהילת ונציה, ומאז ועד מותו שימש במשרה רבנית בעיר, כאשר מיום פטירתו של רבי יהודה אריה מודינא בשנת ת"ח (1648), היה לראשון מבין הרבנים בעיר - "ריש מתא וריש מתיבתא" (בארמית: ראש העיר וראש הישיבה).

לוצאטו ישב רוב שנותיו בוונציה, ולא עזבה אלא לזמן קצר. הוא התרכז בעיקר בפעולות הקשורות בתפקידו כראש הישיבה הכללית, אך עסק גם בעניינים ציבוריים שחרגו ממסגרת תפקידו, ביניהם השתתפות בהנהלת בית הכנסת הגדול, ויסוד ה"תלמוד תורה ארץ ישראל" - מעין בית מדרש שסביבו התרכזו בני ארץ ישראל ושאר ארצות המזרח שהיו רבים מהם באותו הדור בוונציה. הוא גם סייע במפעל הציבורי של יהודי ונציה - "חברת פדיון שבויים". לא ברור מה היו בדיוק מקורות פרנסתו, שכן ראשות הישיבה הכללית הייתה משרה בלא שכר, וכשנישאה בתו גילה (Ghele), הקציב לה נדוניה סבה, יצחק. לוצאטו כתב תשובות רבות בענייני הלכה הפזורים בקבצים שונים ומזמנים שונים. רבנים מקהילות שונות היו שואלים לחוות דעתו על פסקים שכתבו, וניכר כי סמכותו בדורו הייתה רבה.

לוצאטו נפטר ונקבר בבית הקברות של קהילת וניציה על הלידו.

המאמר על יהודי ונציהעריכה

לוצאטו פרסם ב-1638 חוברת אפולוגטיקה בשם "מאמר על יהודי ונציה" באיטלקית, בה ניסה לשכנע את הקורא כמה טוב למדינה שיהודים יושבים בה. הוא פירט בחיבורו יתרונות שונים שמקנה ישיבת יהודים בעיר. בין היתרונות שציין: פריחת המסחר, פיתוח ענפי כלכלה חדשים, היהודים אינם קונים נכסי דלא-ניידי ואינם רודפי שררה.

כתביועריכה

בין חיבוריו הספר "מאמר על מצב היהודים" (הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, תשי"א), שהיה מכוון לקוראים נוצרים בתקופתו. כמו כן כתב תשובות רבות בענייני הלכה, וביניהן "משען מים" - תשובה מקיפה אודות המקווה ברוויגו, שנושא כשרותו היה למחלוקת בין רבני איטליה במשך כעשרים שנה. ספר נוסף שכתב עסק בסוקרטס ונקרא "socrate- overo dell'humano Sapere". הספר נכתב באיטלקית, ועסק בבעיית הידיעה האנושית.

עץ משפחת לוצאטועריכה

עץ משפחת לוצאטו


 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אברהם
(נפטר ב-1586 בערך)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שלמה (שמואל)
 
 
 
 
יוסףיצחק
(נפטר בצפת)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אברהם
(נפטר ב-1595)
 
 
 
 
 
 
 
יהודה
(נפטר ב-1605)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יצחק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ברוך
(נפטר ב-1669)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שמחה (שמעון)
(1582–1663)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יעקב
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רפאל
 
אשר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
משה חיים (רמח"ל)
(1707–1745)
 
ברוךשלמה
 
אפרים
(1729–1792)
 
יצחק
(1730–1803)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יעקב
 
 
מרדכי
 
יצחק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חזקיה
 
יעקב
 
ברכה
 
 
 
 
 
ברוך (בנדטו)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רחל קונסולה כהן
(לבית לוצאטו)
 
שמואל דוד (שד"ל)
(1800–1865)
 
בלהה בת שבע
(לבית סגרה)
 
דוד
 
יצחק
 
רחל מורפורגו
(לבית לוצאטו)
(1790–1871)
 
יעקב מורפורגו
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אוהב גר
(1829–1854)
 

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה


תקופת חייו של הרב שמחה לוצאטו על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים