שרגא אברמסון

חוקר תלמוד וספרות עברית וערבית[דרושה הבהרה] מימי הביניים

שרגא אברמסון (24 בנובמבר 1915, י"ז בכסלו תרע"ו - 6 באפריל 1996, י"ח בניסן תשנ"ו), היה חוקר תלמוד וספרות עברית וערבית[דרושה הבהרה] מימי הביניים. חתן פרס ישראל.

שרגא אברמסון
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 24 בנובמבר 1915
פטירה 6 באפריל 1996 (בגיל 80)
ענף מדעי חקר התלמוד
מקום מגורים ארץ ישראל
מקום קבורה בית הקברות סנהדריה עריכת הנתון בוויקינתונים
תלמידי דוקטורט שלמה זלמן הבלין, ירחמיאל ברודי עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה חתן פרס ישראל במדעי היהדות בשנת 1974.
פרס הרב מימון לספרות תורנית בשנת 1969.
תרומות עיקריות
חוקר תלמוד וספרות עברית וערבית של ימי הביניים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חייו

עריכה

אברמסון נולד בצ'חנוביץ שבפולין כאחיו הצעיר של פנחס אורן (אברמסון) ולמד בישיבת לומז'ה. בשנת 1936 עלה לארץ ישראל ולמד לימודי תואר ראשון ושני באוניברסיטה העברית בירושלים. לאחר מכן למד בבית המדרש לרבנים באמריקה. הוא הצטרף לסגל ההוראה לתלמוד באוניברסיטה העברית, קודם לדרגת פרופסור חבר בשנת 1957 ובשנת 1963 לפרופסור מן המניין. היה גם בעל הסמכה לרבנות.[דרושה הבהרה]

ספרות התלמוד עמדה במרכז תחומי עניינו והוא עסק בספרות הגאונים והראשונים, כשהוא עוסק גם בחקר הלשון הערבית והתמקד בחקר הספרות העברית והערבית בימי הביניים. ספריו המוכרים בתחום הם "במרכזים ובתפוצות – על תקופת הגאונים", "עניינות בספרות הגאונים", "מפי בעלי לשונות", "רב ניסים גאון: חמישה ספרים, שרידים מחיבוריו" ו"רבנו חננאל". כן יצאו לאור ביוזמתו מהדורה מבוארת של כתב יד בנושא מסכת עבודה זרה ושו"ת גנוז של הגאונים.

משנת 1959 היה אברמסון חבר האקדמיה ללשון העברית ובשנים 19741981 שימש סגן ראש האקדמיה. במהלך השנים הוא היה גם יו"ר ועד המינוח באקדמיה וחבר בוועדות למונחי ספרנות ופסיכולוגיה. בשנת 1972 הוא החליף את יחזקאל קוטשר כעורך "לשוננו" ועמד בראש המערכת עד 1980. כמו כן היה אברמסון חבר מערכת בכתיבת המילון העברי מטעם האקדמיה.

אברמסון היה חתן פרס ביאליק, פרס הרב מימון, פרס רוטשילד ופרס הרב קוק, ובשנת 1974 הוענק לו פרס ישראל במדעי היהדות. בשנת 1978 הוא צורף כחבר אל האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים והאקדמיה האמריקנית לחקר היהדות. כפרופסור אורח הוא חקר במסגרת בית המדרש לרבנים באמריקה, ישיבה יוניברסיטי ואוניברסיטת בר-אילן. אברמסון נמנה בין מייסדי התנועה למען ארץ ישראל השלמה.

רחוב נקרא על שמו בשכונת רמות בבאר שבע.

מספריו

עריכה
  • במרכזים ובתפוצות בתקופת הגאונים, מוסד הרב קוק, תשכ"ה.
  • כללי התלמוד בדברי הרמב"ן, מוסד הרב קוק, תשל"א.
  • עניינות בספרות הגאונים, מוסד הרב קוק, תשל"ד.
  • מפי בעלי לשונות, מוסד הרב קוק, תשל"ה 1974.
  • מחקרים בספרות הגאונים, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, 2020

לקריאה נוספת

עריכה
  • משה קרונה, אישים וניחוחים, ת"א: מורשת (חש"ד), עמ' 13–26.
  • יונה עמנואל, פרופ’ שרגא אברמסון ז"ל, המעין לו, ד (תשנ"ו) 59-66.
  • משה שמיר, מאורות שלא יכבו..., נתיב, אייר תשנ"ו.
  • לזכרו של שרגא אברמסון; דברים שנאמרו במלאת שלושים למותו, ירושלים: האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, תשנ"ז:
    • יצחק דב גילת, שרגא אברמסון - חוקר ספרות התלמוד, עמ' 7–12.
    • יוסף יהלום, שרגא אברמסון והשירה העברית, עמ' 13–17.
    • ירחמיאל ברודי, שרגא אברמסון - לדמותו של המורה, עמ' 18–25.
    • אהרן שויקה, כתבי שרגא אברמסון ז"ל - רשימה ביבליוגרפית, עמ' 26–76.

קישורים חיצוניים

עריכה

מכתביו: