שרה חג'אזי

פעילה לסבית מצרית

שרה חג'אזי ערבית: سارة حجازي, 198913 ביוני 2020) הייתה סופרת ופעילה לסבית וסוציאליסטית מצרית.[1] היא נעצרה, נכלאה ועונתה בכלא במצרים במשך שלושה חודשים לאחר שב-2017 הניפה את דגל הגאווה בקונצרט של הלהקה משרוע ליילה בקהיר.[2][3] חג'אזי חיה עם פוסט טראומה כתוצאה מעינויי הכלא שחוותה במצרים. היא קיבלה מקלט מדיני בקנדה וגרה שם עד מותה.[4] חג'אזי הפכה לסמל במאבק הלהט"בי במצרים.

שרה חג'אזי
سارة حجازي
Sara Hegazy 01.jpg
לידה 1989
מצרים עריכת הנתון בוויקינתונים
התאבדה 14 ביוני 2020 (בגיל 31 בערך)
טורונטו, קנדה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה מצרים עריכת הנתון בוויקינתונים
שנות הפעילות 2016 - 14 ביוני 2020 (כ־4 שנים)
מקצוע פעילת זכויות להט"ב עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

חג'אזי נולדה בשנת 1989 למשפחה ממעמד הביניים השמרני המצרי. הייתה הבכורה מבין ארבעה אחים. שרה עזרה לאמה לטפל באחיה לאחר שאביה, מורה למדעי התיכון, נפטר. ב-2010 סיימה תואר ראשון במידענות במכללת ת'אבס בקהיר. ב-2016 היא יצאה מהארון כלסבית[5] וויתרה על החג'אב.[6]

השכלהעריכה

בשנת 2010 סיימה חג'אזי את לימודי התואר הראשון במערכות מידע וב-2016 סיימה השתלמות באוניברסיטה האמריקאית בקהיר. בלמידה מרחוק השתלמה חג'אזי וקיבלה תעודות ב"לחימה לשוויון: 1950–2018","פמיניזם וצדק חברתי","שיטות מחקר","גיוון ושילוב במקום העבודה"ו-"הבנת אלימות" באוניברסיטת קולומביה, אוניברסיטת קליפורניה בסנטה קרוז, SOAS בלונדון (אנ'), אוניברסיטת פיטסבורג ואוניברסיטת אמורי.

השקפה פוליטיתעריכה

חג'אזי הזדהתה כקומוניסטית ותמכה ב"מפלגת לחם וחופש" (אנ') בזמן שחיה במצרים, והייתה מעורבת ברשת האביב הסוציאליסטי כשגרה בקנדה.[7] בריאיון למגזין Spring סיפרה חג'אזי כי פוטרה מעבודתה בגין התנגדות למשטר סיסי במצרים.[8] תשע שנים לאחר המהפכה המצרית ב-2011, כתבה חג'אזי כי "המשטר הישן ינסה כל דבר, אפילו להקריב אייקונים חשובים של משטרו, כדי להישאר בשלטון או לתפוס את השלטון מחדש", ותיארה את הנשיא עבד אל-פתאח א-סיסי כ"הדיקטטור המדכא והאלים ביותר בהיסטוריה המודרנית שלנו" וכתבה ש"מהפכנים מאמינים שהמאבק הוא מלחמת מעמדות".[9] חג'אזי כתבה כי מפני שהמהפכה לא הושלמה "רובנו נמצאים כעת בקבר, בכלא או בגלות".[9]

הרדיפה במצרייםעריכה

מעצרעריכה

ב־22 בספטמבר 2017, השתתפה שרה חג'אזי בהופעה של הלהקה הלבנונית משרוע ליילה שהסולן הראשי שלה, חאמד סינו, הומוסקסואל גלוי. במהלך ההופע היא הניפה את דגל הגאווה. חג'אזי הייתה האישה היחידה שנעצרה, מתוך 57 עצורים[10], אחרי ההופעה והואשמה ב"קידום סטייה מינית והוללות".[11] החל מ-23 בספטמבר ובמהלך מספר ימים, הטלוויזיה מצריים והרשתות החברתיות הסיתו נגד קהילות להט"בית במצרים בכלל וכנגד מי שהניף את דגלי הגאווה בפרט.[12]

חג'אזי נכלאה לתקופה של שלושה חודשים בתחנת המשטרה של סיידה זיינב, בה הסוהרים הסיתו אסירים גברים להכות ולתקוף אותה מילולית ומינית[13] כשמאשימים אותה שהיא מעודדת הומוסקסואליות.[14] במאמר שפורסם בעיתון המצרי מדא מצאר (אנ') ב־24 בספטמבר 2018, סיפרה חג'אזי על מעצרה. היא סיפורה כי היא נעצרה בבית מול משפחתה, וכי במהלך התהליך נחקרה על דתה ונשאלה מדוע הסירה את החג'אב שלה והאם היא בתולה. על פי דיווחיה, אזקו את ידיה, כיסו את עיניים ולקחו אותה ברכב למקום שלא הכירה. היא סיפרה שנתנו לה שוק חשמלי והיא איבדה את הכרתה ושאיימו עליה שאם תספר יפגעו באמה. שלושה חודשים לאחר שנעצרה, ב־2 בינואר 2018, חג'אזי שוחררה בעקבות לחץ דיפלומטי ישיר של מדינות המערב ודרום אמריקה.[15] היא קיבלה קנס בסך 1,000 לירות מצריות[16] (כ-56 דולר אמריקאי). לאחר שחרורה היא נאבקה בדיכאון, התקפי חרדה והפרעת דחק פוסט-טראומטית. מחשש להמשך הרדיפה, ביקשה חג'אזי מקלט מדיני בקנדה וקיבלה אותו בשנת 2018.[17] אמה נפטרה מסרטן חודש לאחר שעזבה את מצרים.

הקשר משפטי ופוליטיעריכה

במצרים, ההומוסקסואליות אינה מחוץ לחוק, אך בפועל מתבצעים מעצרים והאשמות על בסיס "חוק המאבק בזנות" משנת 1961 ומספר הוראות המפלילות כל התנהגות או ביטוי של רעיון שנחשב לא מוסרי, שערורייתי או פוגע בתורתו של מנהיג דתי מוכר. נוסף על כך, דעת הקהל במצרים עוצבה על ידי מסורות תרבותיות ודתיות המגנות ומוקיעות להט"בים. המהפכה במצרים ב-2011 יצרה תקווה ומרחב פוליטי להתארגנות הלהט"בית. בעקבות המהפכה, חברי קהילת הלהט"ב, פעילים וארגונים החלו לפעול בצורה יותר גלויה והיו להוטים להיות חלק מהשינוי הפוליטי והחברתי במדינה.[18]

באוקטובר 2017, בעקבות הקונצרט של משרוע ליילה בקהיר הגיש חבר הפרלמנט, ריאד עבד אל-סתאר, הצעת חוק הקוראת לענישת מעשים הומוסקסואלים של עד שלוש שנות מאסר. 67 חברי פרלמנט (מתוך 450) תמכו בהצעה.[19] עדכון החוק אפשר למשטרה לחדור לחדרי צ'אט ואפליקציות היכרויות, להעמיד פנים שהם גברים ונשים הומואים ולחשוף חברי הקהילה הלהט"בית.[20] לדברי ממשלת מצרים, החוק עודכן כדי להתמודד עם ההתפתחויות המודרניות וכדי למנוע ממשתמשי האינטרנט והמדיה החברתית לעסוק או לשדל לעסוק בעבודת מין. קהילת הלהטב"ק מוצגת כאיום ביטחוני לאומי על ידי הממשלה המצרית, הרשויות הדתיות והמפלגות הפוליטיות; השקפה זו מקודמת על ידי כלי תקשורת בשליטת המדינה.[21]

מותה ומורשתהעריכה

חג'אזי נפטרה ב-13 ביוני 2020 בטורונטו, קנדה. ב-15 ביוני 2020 אישר עורך דינה חאלד אל-מסרי שסיבת מותה הייתה התאבדות.[22] מכתב קצר שכתבה חג'אזי בערבית והופץ במדיה החברתית בעקבות מותה: "לכל אחי, ניסיתי לשרוד ונכשלתי, סלחו לי. לחברי, החוויה הייתה אכזרית ואני חלשה מכדי לעמוד מולה, סלחו לי. לעולם, היית אכזרי כלפי, אבל אני סולחת."[19] מותה של חג'אזי דווח ברשתות חדשות בינלאומיות. חאמד סינו, מייסד להקת משרוע ליילה הלבנונית כתב פוסט מחווה לחג'אזי בעמוד הפייסבוק שלו. לאחר מכן, סינו אף הלחין וביצע שיר המבוסס על המילים שכתבה חג'אזי. אמנות חזותית לזכרה של חג'אזי הופצה באופן נרחב ברשתות החברתיות. אמנים ואישי ציבור ערבים אחרים שיתפו מסרים של אהדה וסולידריות עם חג'אזי והקהילה הלהט"בית, ביניהם השחקן המצרי עמר וואקד (אנ'), הזמרת והשחקנית הלבנונית קרול סמאחה ועורכת הדין והעיתונאית הירדנית אולה אל-פארס (אנ').

במהלך חודש הגאווה בשנת 2020 קיימה קהילת הלהט"בים הערבית משמרות בארצות הברית וקנדה ובערים לונדון וביירות להנצחת חייה של חג'אזי ומאבקה נגד הומופוביה.[23] ברחבי העולם נערכו משמרות זיכרון, מצעדי שקטים ואירועים לזכרה.

חג'אזי הובאה למנוחות בארון בצבעי הגאווה בהלוויה ציבורית בבית העלמין סנט ג'ון בדיקסי, קנדה ב-22 ביוני 2020.[24] אירועי הזיכרון לזכרה של חג'אזי נמשכו גם לאחר הלווייתה במסגרת אירועי גאווה בעולם ואירוע ה-Global pride המקוון.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא שרה חג'אזי בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ "After Crackdown, Egypt's LGBT Community Contemplates 'Dark Future'". NPR.org (באנגלית). 
  2. ^ ‘Egypt failed her’: LGBT activist kills herself in Canada after suffering post-prison trauma, באתר Middle East Eye, ‏15 ביוני 2020
  3. ^ סוף עצוב למצרית שהניפה דגל גאווה, באתר ynet, 16 ביוני 2020
  4. ^ LGBTQ activist Sarah Hegazi, exiled in Canada after torture in Egypt, dead at 30, באתר CBC, ‏16 ביוני 2020
  5. ^ من كنيسة وبأعلام المثلية.. لقطات من جنازة سارة حجازي, honna.elwatannews.com
  6. ^ הנפת דגל הגאווה היתה רגע של שחרור. הדיכוי והצער הוציאו לאשה המצרייה את החשק לחיות, Haaretz הארץ
  7. ^ Our tribute to comrade/rafeqa Sarah Hegazi, באתר Spring‏, 14 ביוני 2020
  8. ^ Interview: lessons from Egypt’s counter-revolution for Sudan, באתר Spring‏, 17 ביולי 2019
  9. ^ 1 2 The Egyptian revolution: Nine years later באתר Spring‏, 24 בינואר 2020
  10. ^ Ahmed Aboulenein, Woman imprisoned and beaten for waving rainbow flag as Egypt cracks down on gay rights, Business Insider, ‏Oct 6, 2017
  11. ^ סוף עצוב למצרית שהניפה דגל גאווה, ynet, ‏16 ביוני 2020
  12. ^ Walsh, Declan (15 ביוני 2020). "Arrested for Waving Rainbow Flag, a Gay Egyptian Takes Her Life". The New York Times (באנגלית). ISSN 0362-4331. בדיקה אחרונה ב-25 ביוני 2020. 
  13. ^ Was Sarah Hegazi – Egyptian LGBTQ Activist Who Died By Suicide, באתר The quint,‏23 ביוני 2020
  14. ^ Ahmed Aboulenein, Woman imprisoned and beaten for waving rainbow flag as Egypt cracks down on gay rights, Business Insider, ‏Oct 6, 2017
  15. ^ Walsh, Declan (15 ביוני 2020). "Arrested for Waving Rainbow Flag, a Gay Egyptian Takes Her Life". The New York Times (באנגלית). ISSN 0362-4331. בדיקה אחרונה ב-25 ביוני 2020. 
  16. ^ القضاء المصري يفرج بكفالة عن شاب وشابة لوحا بعلم يرمز الى المثليين, SWI swissinfo.ch (בערבית)
  17. ^ Sarah El Sirgany CNN, How one gay Egyptian woman stood up to homophobia and paid the ultimate price, CNN
  18. ^ Londono, Ernesto (19 באוגוסט 2011). "Egypt’s gays hope for change in culture after revolt" – באמצעות www.washingtonpost.com. 
  19. ^ 1 2 ראג'אא נאטור, יהי זכרה מהפכה: כך נרדפה ועונתה שרה חיג'אזי, פעילת זכויות האדם הלסבית המצרית שהתאבדה, הארץ, ‏7 ביולי 2020
  20. ^ Jailed for using Grindr: homosexuality in Egypt, באתר הגרדיאן, ‏3 באפריל 2017
  21. ^ Sara Hegazy: Arab LGBT community mourns the loss of a 'beacon of hope', באתר The new arab‏, 19 ביוני 2020
  22. ^ Egyptian LGBT+ activist who was tortured for flying a Pride flag, has died by suicide, באתר PinkNews‏, 15 ביוני 2020
  23. ^ Sara Hegazy, who died by suicide after being tortured for flying a Pride flag, honoured with candlelit vigil at Egyptian embassy, באתר PinkNews,‏ 16 ביוני 2020
  24. ^ 'A fighter, a dreamer': Egyptian LGTBTQ activist Sarah Hegazi remembered with love at funeral, באתר CBC, ‏22 ביוני 2020