תיאוקריטוס
תיאוקריטוס (ביוונית: Θεόκριτος; נולד בערך בין השנים 315–305 לפנה"ס[1] – 250 לפנה"ס) היה מחשובי המשוררים ההלניסטים, השפיע רבות על ורגיליוס ובאמצעותו על התפיסה האסתטית של הרנסאנס.
![]() | |
לידה | סירקוזה העתיקה |
---|---|
פטירה |
260 לפנה״ס? ![]() |
לאום |
יוונים ![]() |
שפות היצירה |
יוונית עתיקה ![]() |
תקופת הפעילות |
? – 260 לפני הספירה ![]() |
![]() ![]() |
חייו ויצירתועריכה
הסברה המקובלת היא כי מוצאו של תיאוקריטוס הוא מסיציליה. הוא כתב שירה פסטורלית, סוגה שעתידה הייתה להגיע לשיאה מאוחר יותר באקלוגות של ורגיליוס. משירת הרועים שלו, המשובחת ביותר היא האידיליה הפדרסטית "חגיגת קציר". תיאוקריטוס כתב אף מחזות פואטיים ("מימות") על רקע תפאורה כפרית, וכן שירה אפית ולירית שנחשבת לחלק חשוב פחות במכלול יצירתו.
יסודות השירה שלו הם התמקדות בטבע (לרוב טבע רגוע ושלו) ובחיי האדם הפשוט בכפר או בחיק הטבע וכתוצאה מכך בקונפליקטים שמתחוללים בין אופיו של האדם ויצרו הסוער (הארוס) לבין הטבע, שסופו הוא פעם רבות קטסטרופלי.
תאוקריטוס כתב אחדים משיריו בניב האיולי (אידיליות 28–30), ומספר שירים בוקוליים (שירי רועים) בניב הדורי.[2]
בשנת 1935 פורסם חיבור עיוני על עבודותיו של תיאוקריטוס על ידי המסאי ארתור סנדאואר באוניברסיטת לבוב שבפולין.
תרגומיםעריכה
- כאן שוכב: מבחר אפיטפים מיוון העתיקה, בחר ותירגם מיוונית עתיקה שמעון בוזגלו, אבן חושן, 2015 (מכיל כמה אפיטפים מאת תאוקריטוס)
לקריאה נוספתעריכה
- תולדות התקופה ההלניסטית, האוניברסיטה הפתוחה, יחידה 10 (כתבה: אביבה קציר), פרק 4: השירה בתקופה ההלניסטית, תאוקריטוס, עמ' 128–134.
- תיאוקריטוס - אידיליה שלישית (מיוונית: עמינדב דיקמן), "דחק" - כתב עת לספרות טובה, כרך ג', 2013.
קישורים חיצונייםעריכה
- תיאוקריטוס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כתבי תיאוקריטוס בפרויקט בן-יהודה
- יואב רינון, יצירות מופת בספרות עולם א'. שיעור 5, סרטון באתר יוטיוב
- תיאוקריטוס, הקוצרים, אידיליה, תירגם מיוונית אהרן שבתאי, באתר הארץ, 1 בינואר 2020
- כתבי תיאוקריטוס בפרויקט גוטנברג (באנגלית)