תאי איירווייז
תאי איירווייז אינטרנשיונל (בתאית: การบินไทย; באנגלית: Thai Airways International) היא חברת התעופה המלכותית לאומית של תאילנד. בסיסה הראשי נמצא בנמל התעופה סוברנבהומי של בנגקוק.
 | |||||||||||||
| בואינג 400–747 של החברה | |||||||||||||
| נתונים כלליים | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| תקופת הפעילות | 1960–הווה (כ־64 שנים) | ||||||||||||
| חברת אם |
Ministry of Finance  | ||||||||||||
| חברות בנות | תאי סמייל | ||||||||||||
| מיקום המטה |
 בנגקוק, תאילנד | ||||||||||||
| נתוני חברת תעופה | |||||||||||||
| |||||||||||||
| |||||||||||||
| www.thaiairways.com | |||||||||||||
  | |||||||||||||
תולדות החברה
עריכההחברה נוסדה ב-1960, בתור מיזם משותף של חברת התעופה "תאי איירווייז" (חברת התעופה הפנימית בתאילנד) וחברת SAS (חברת התעופה המשותפת של מדינות סקנדינביה). ב-1977 רכשה בחזרה ממשלת תאילנד את חלקה של SAS, וחברת תאי איירווייז אינטרנשיונל הפכה לראשונה להיות חברה הנמצאת בבעלות תאילנדית לחלוטין. החברה היא אחת מחמש החברות המייסדות של "סטאר אליאנס", שותפות התעופה הגדולה בעולם. כמו כן, היא מפעילה את חברת תאי סמייל, ומחזיקה בכ -40% ממניות חברת התעופה נוק אייר, חברת התעופה השנייה בגודלה במדינה.[1]
בשנת 1971 ביצעה החברה לראשונה טיסה אל אוסטרליה, זו הייתה טיסתה הראשונה מחוץ ליבשת אסיה.
בשנת 1972 ביצעה החברה טיסה ראשונה לאירופה.
בשנת 1988 מוזגה חברת תאי איירווייז לתוך תאי איירווייז אינטרנשיונל.
נכון ל-2016, מעסיקה החברה 21,998 עובדים וטסה ליעדים רבים. אחד ממאפייניה הייחודיים של החברה היא החלפת התלבושות שעורכות הדיילות במהלך הטיסה מחליפה עסקית לבגד לאומי וחזרה.
בשנת 2011 ו-2017[2] זכתה החברה בתואר חברת התעופה בעלת מחלקת התיירים הטובה ביותר.
החברה זכתה בשנת 2018 ו-2019 במקום העשירי בתואר "חברת התעופה הטובה ביותר"[3][4].
הסכמי שותפות קוד
עריכהבנוסף לחברותה בסטאר אלייאנס לתאי הסכמי שותפות קוד עם החברות הבאות:
צי המטוסים
עריכהצי המטוסים של החברה נכון ליולי 2020:[5]
| כלי טיס | בצי | בהזמנה | נוסעים | הערות | |||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| J | Y+ | Y | סה"כ | ||||
| איירבוס A330-300 | 15 | — | — | 36 | 263 | 299 | |
| — | 31 | 263 | 294 | ||||
| איירבוס A350-900 | 12 | — | — | 32 | 289 | 321 | |
| איירבוס A380-800 | 6 | — | 12 | 60 | 435 | 507 | |
| בואינג 747-400 | 7 | — | 10 | 40 | 325 | 375 | מיועדים לצאת משירות |
| 9 | 40 | 325 | 374 | ||||
| בואינג 777-200ER | 6 | — | — | 30 | 262 | 292 | |
| בואינג 777-300 | 6 | — | — | 34 | 330 | 364 | |
| בואינג 777-300ER | 14 | — | — | 42 | 306 | 348 | |
| בואינג 787-8 | 6 | — | — | 22 | 234 | 256 | |
| בואינג 787-9 | 2 | — | — | 30 | 268 | 298 | |
| סה"כ | 74 | — | |||||
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של תאי איירווייז
תאי איירווייז, ברשת החברתית פייסבוק
תאי איירווייז, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
תאי איירווייז, ברשת החברתית אינסטגרם
מדיה וקבצים בנושא תאי איירווייז אינטרנשיונל באתר Airliners.net
הערות שוליים
עריכה- ^ Thai Airways International Public Co. Ltd., Company Background
- ^ עמית קוטלר והסוכנויות, למרות הנתק: קטאר איירווייס זכתה בתואר "חברת התעופה הטובה בעולם", באתר ynet, 20 ביוני 2017
- ^ "World's Top 100 Airlines 2018 | SKYTRAX". SKYTRAX (באנגלית בריטית). נבדק ב-2018-07-18.
- ^ כבר שנה חמישית: קטאר איירווייז היא חברת התעופה הטובה בעולם, באתר כלכליסט, 19 ביוני 2019
- ^ פרטי צי המטוסים של תאי איירווייז, באתר airfleets.net (באנגלית)