תהילים ל"ד
תהילים ל"ד הוא המזמור השלושים וארבעה בספר תהילים (לפי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים, המזמור ממוספר כמזמור ה-33). מזמור זה הוא אחד משלושה עשר המזמורים המשלבים בכותרתם אזכור לאירועים הקשורים בחייו של דוד. המזמור הוא אחד מעשרה מזמורים הפותחים במילה 'לדוד'[1]. המזמור בנוי מאכרוסטיכון אלפביתי והחל מפסוק ב' ועד פסוק כ"ג - כל פסוק נפתח באות אחרת מהאלפבית לפי הסדר. המזמור נפתח בכותרת 'לְדָוִד' שלא כדוגמת מזמורים אחרים הפותחים בכותרתם ב-'מִזְמוֹר לְדָוִד'. מזמור זה נכלל בפסוקי דזמרא של שבת ויום טוב ונאמר לפני ברכו של תפילת שחרית. שלושה פסוקים מסוף המזמור: ”מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים אֹהֵב יָמִים לִרְאוֹת טוֹב. נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע וּשְׂפָתֶיךָ מִדַּבֵּר מִרְמָה. סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ.” (פס' י"ג-ט"ו) הפכו למטבעות לשון ואף הולחנו על ידי ברוך חייט וזכו למגוון רחב של ביצועים.
תהילים ל"ד
לְדָוִד בְּשַׁנּוֹתוֹ אֶת טַעְמוֹ לִפְנֵי אֲבִימֶלֶךְ וַיְגָרֲשֵׁהוּ וַיֵּלַךְ. |
|---|
|
(א) לְדָוִד בְּשַׁנּוֹתוֹ אֶת טַעְמוֹ לִפְנֵי אֲבִימֶלֶךְ וַיְגָרֲשֵׁהוּ וַיֵּלַךְ. |
מבנה המזמור עריכה
המזמור בנוי מאקרוסטיכון ופסוקיו, מלבד הפסוק הפותח והחותם, מסודרים בסדר האל"ף-בי"ת. לאחר הכותרת מזמין בעל המזמור את קהל השומעים להצטרף אליו בדברי שבח לה'.(ב' - ד') בחלקו הבא של המזמור מתאר המשורר כיצד ניצל (ה - ח') החלק הרביעי של המזמור הוא תיאור עיקרה של יראת ה'.(ט' - ט"ו). מכאן עובר המשורר לתיאור תורת הגמול.(ט"ז-כ"ג)[2]
תוכנו של המזמור עריכה
היבט תאולוגי עריכה
החוויה שמתאר מחבר המזמור יוצאת מתוך האסון האישי והפרטי ומזמנת את הכלל לתוכה. המצב הספציפי שבו נמצא המשורר נלמד רק מרמזים ואין בו עדות לצרה קונקרטית. דברי המשורר בפסוק ה':”דָּרַשְׁתִּי אֶת ה' וְעָנָנִי וּמִכָּל מְגוּרוֹתַי הִצִּילָנִי.” עוברים בהמשך טרנספורמציה ומכלילים את הציבור כולו:”צָעֲקוּ וַה' שָׁמֵעַ וּמִכָּל צָרוֹתָם הִצִּילָם.”.
המעברים הללו מעידים שבעיני המשורר הצלתו האישית לא הייתה בגדר חסד אישי וחד פעמי, שכן זו דרכו של ה', להיענות לצדיקים, מתוך השגחתו המתמדת עליהם ועל מעשיהם: ”עֵינֵי ה' אֶל צַדִּיקִים וְאָזְנָיו אֶל שַׁוְעָתָם” (פס' ט"ז)אם כך, ניתן לומר שהמתפלל איננו חווה את ישועתו והצלתו כמהפך, אלא כדרך התגלות נוספת של האל.
זהו מזמור שבח חכמתי, שבו מבוססות המסקנות החכמתיות על ניסיונו האישי של המשורר, אולם אין הניסיון האישי עיקר, כי אם החוויה הדידקטית[3].
כותרת המזמור עריכה
כותרת המזמור בפסוק א', מעוררת קושי: "לְדָוִד בְּשַׁנּוֹתוֹ אֶת טַעְמוֹ לִפְנֵי אֲבִימֶלֶךְ וַיְגָרֲשֵׁהוּ וַיֵּלַךְ". אבימלך מלך גרר ידוע מסיפור ירידת אברהם לגרר[4] ואינו קשור באירועים מחיי דוד, ואף אבימלך בן גדעון חי כמה דורות לפני דוד. פרשנים מזהים את אבימלך שבמזמור זה עם אכיש מלך גת, והפסוק רומז לסיפור מספר שמואל[5] על התחזותו של דוד לשוטה[5] כדי להינצל מידי אכיש[6], רש"י מפרש: "לפני אבימלך - כך כך מלכי פלשתים נקראים, וכל מלכי מצרים -פרעה ואף על פי ששמו אכיש קוראים לו אבימלך." אבן עזרא דורש כי 'לאכיש היו שני שמות וכמוהו רבים'[7]. על הקושי עונה גם מדרש תהילים לפסוק: "וכי אבימלך היה והלא אכיש היה, ולמה נקרא שמו אבימלך, שהיה צדיק כאבימלך"[8]
אמצעים אמנותיים במזמור עריכה
במזמור כמה תקבולות ביניהן: בפסוק ב' יש תקבולת נרדפת וצולבת. ייחודה של תקבולת זו שהיא תקבולת של שם ופועל. הצלע הראשונה: "אֲבָרְכָה אֶת-ה' בְּכָל-עֵת" מקבילה לצלע השנייה "תָּמִיד, תְּהִלָּתוֹ בְּפִי". פסוק ג' מעוצב על דרך תקבולת משלימה. בפסוק הדובר אומר שהוא ישמח בה'. בצלע השנייה של הפסוק "ענווים" ישמעו את ה' והם ישמחו בו גם הם. בפסוק י"א הדימוי: "כְּפִירִים, רָשׁוּ וְרָעֵבוּ; וְדֹרְשֵׁי ה', לֹא-יַחְסְרוּ כָל-טוֹב". משורר תהילים משתמש בדימוי הכפירים כאנשים כוחניים המנצלים את החלשים. כך מביע המשורר את ייראת האל וכבודו[9].
המזמור בתרבות עריכה
- פסוק ב', זכה ללחן המושר מאת הזמרת אריאלה סביר[10].
- פסוק ד', זכה לכמה לחנים אחד מהם ללחן המושר בכל רחבי העולם בעת הוצאת ספר תורה בבתי כנסת הספרדים שמקורו מהמנון מדינת מצרים בלחנו של האמן האיטלקי ג'וזפה ורדי[11] ועוד לחנים נוספים[12][13][14].
- פסוק ז' ח' ט', זכה ללחן המושר מאת הזמר מאיר חדד[15].
- פסוק ט', זכה ללחן המושר מאת הזמר החסידי האמריקאי בני פרידמן ומאת הזמרים הישראלים יהונדב ועמית[16][17].
- פסוק י', זכה ללחן המושר בפי קהילות חסידי באבוב גם במנהג המצווה טאנץ אצלם[18].
- פסוקים י"ב - ט"ו, פסוקים אלו במזמור זה זכו לשני לחנים באלבומים של פרחי לונדון[19].
- פסוקים י"ג - ט"ו, פסוקים אלו במזמור זכו ללחנו של הרב ברוך חיים חייט ראש ישיבת מערבא[20]. השיר נכלל באלבומה של חוה אלברשטיין, החיטה צומחת שוב[21]. השיר זכה לביצועים נוספים והידועים שבהם מפי הגבעטרון, נחמה הנדל, שולי נתן, וצמד רעים[22].
- פסוק י"ט, זכה ללחן וסקיצה מאת ש. לוי[23].
- צעקו - אייזיק האניג בלחן של ישראל באדאנסקי באלבום טביעת אצבע.
המזמור בליטורגיה עריכה
המזמור נאמר כחלק מפסוקי דזמרא של שבת ויום טוב.
קישורים חיצוניים עריכה
- נצור לשונך מרע יהודה איזנברג, מתוך מבחר תוכניות ששודרו בקול ישראל במסגרת "פרקי היום בתנ"ך"
- תהילים ל"ד באתר 929 - תנ"ך ביחד
הערות שוליים עריכה
- ^ תהילים כ"ה - כ"ח, ל"ד -ל"ה, ל"ח, קל"ח ק"ג ו-ק"מ
- ^ מאיר גרובר, עולם התנ"ך: תהלים א', תל אביב, דוידזון עתי, 1996, עמ' 156
- ^ שמאי גלנדר, החוויה הדתית במזמורי תהילים, ירושלים: מוסד ביאליק, 2013, עמ' 75
- ^ ספר בראשית, פרק כ'
- ^ 1 2 "בשנותו את טעמו" משמעותו ששינה את שכלו, שהתחזה לשוטה.
- ^ שמואל א', כ"א, י"א–ט"ז
- ^ מנחם נאור, מחקרים בנוסח תהלים ל"ד, בית מקרא: כתב עת לחקר המקרא ועולמו, חוברת ד', קכ"ז כרך ל"ו, ירושלים, מוסד ביאליק, תמוז-אלול, תשנ"א, עמ' 377
- ^ יאיר זקוביץ, דוד-מרועה למשיח, ירושלים, יד בן צבי, 1995, עמ' 154
- ^ מאיר גרובר, עולם התנ"ך: תהילים א, תל אביב, דוידזון עתי, 1996, עמ' 157-156
- ^ אריאלה סביר בלחן לפסוק אברכה את השם בכל עת תמיד תהילתו בפי (תהלים לד ב)
- ^ גדלו לה' אתי בלחן עולמי המוכר ומפורסם בבתי כנסיות הספרדים הולחן ל"ברכה לאדון" ליום שלום להסדר תעלת סואץ למצרים, הלחן בדקה ה2:37, מוגש מאת אריה יואלי
- ^ ביצוע נוסף לפסוק גדלו לה' אתי2
- ^ ביצוע נוסף לפסוק גדלו לה' אתי3
- ^ ביצוע נוסף לפסוק גדלו לה' אתי4
- ^ זה עני קרא וגו' ביצוע מאת הזמר מאיר חדד שנת 2019
- ^ טעמו וכאן כי טוב השם, לחן מאת בני פרידמן
- ^ טעמו וכאן כי טוב השם מאת הרב יהונדב ועמית
- ^ הלחן של יראו את השם קדושיו של חסידי באבוב בעריכת הרב יהונתן שטנצל ב"ר שלמה שטנצל מייסד המשנה היומית
- ^ פרחי לונדון לכו בנים, בדקה ה2:30
- ^ מי האיש מלוה מלכה בביצוע הרב ברוך חיים חייט ראש ישיבת מערבא
- ^ שירי האלבום 'החיטה צומחת שוב', אלבומה של חוה אלברשטיין אתר NMC
- ^ מילות השיר, שמות המבצעים וביצוע של חוה אלברשטיין אתר שירונט
- ^ ביצוע הלחן לפסוק, קרוב השם לנשברי לב ואת דכאי רוח יושיע, מאת ש. לוי בוצע בתאריך 1.1.2021