ברכו הוא קטע בתפילה היהודית, בו מכריזים "בָּרְכוּ אֶת ה' הַמְּבֹרָךְ" והקהל עונה: "בָּרוּךְ ה' הַמְּבֹרָךְ לָעוֹלָם וָעֵד". הקטע נאמר על ידי שליח הציבור לפני ברכות קריאת שמע בתפילת שחרית וערבית, על ידי העולים לתורה בתחילת ברכות התורה ושוב על ידי החזן בסוף תפילות שחרית וערבית.

רקעעריכה

התפילה מוזכרת במשנה במסכת ברכות: "אמר רבי עקיבא: מה מצינו בבית הכנסת אחד מרובין ואחד מועטין אומר: ברכו את ה'. רבי ישמעאל אומר: ברכו את ה' המבורך".[1] למרות שבדרך כלל ההלכה נפסקת כדעת רבי עקיבא, במחלוקת זו נקבע בגמרא כדעת רבי ישמעאל.[2]

על פי הראב"ן, קטע זה נועד במקורו עבור שליח ציבור המברך את ברכות קריאת שמע עבור הציבור ומוציא אותם ידי חובה, ולכן קודם לכן הוא פונה אל הציבור שיסכימו וישתתפו לברכתו. גם אמירת ברכו לפני העלייה לתורה היא פניה לציבור להתכוון להשתתף עם העולה בברכותיו ובקריאתו בתורה. הקטע דומה לברכת הזימון שנועדה במקורה למי שמברך ברכת המזון ומוציא אחרים ידי חובתם, שאומר קודם לכן: "נברך (אלוהינו) שאכלנו משלו", והם עונים "נברך (אלהינו) שאכלנו משלו ובטובו חיינו".[3]

פרטיםעריכה

בתפילת שחרית אומרים ברכו אחרי הקדיש שלאחר פסוקי דזמרא לפני ברכות קריאת שמע. בתפילת ערבית אומרים ברכו עם פתיחת התפילה, לפני ברכות קריאת שמע. נוהגים לומר ברכו שוב בסוף התפילה, סמוך לתפילת עלינו לשבח, עבור אלו שאיחרו לבוא לתפילה. לדעת חלק מן הפוסקים יש לנהוג כן רק אם ידוע שחלק מן התפללים לא הספיקו לשמוע ברכו בתחילת התפילה.[4] למנהג אשכנז, לא אומרים ברכו בסוף תפילת שחרית בימים שבהם קוראים בתורה, משום שגם המאחרים שמעו ברכו מפי העולים לתורה. לפי נוסח אשכנז המקורי, אין אומרים ברכו בסוף תפילת ערבית,[5] וכן נוהגים עד היום ברוב קהילות אשכנז בחו"ל.

ברכו הוא אחד מהדברים שבקדושה שעליהם אומרת ההלכה שאסור לאומרם אם אין מניין אנשים בבית הכנסת.

בחלק מקהילות הספרדים (בעיקר אצל יהדות בבל) נהוג להוסיף את המילה "רבנן" לפני ברכו, כלומר השליח ציבור (או העולה לתורה) אומרים "רבנן! ברכו את ה' המבורך".

בנוסח קטלוניה, בשעה שהחזן אומר "ברכו את ה' המבורך" הקהל אומר בלחש "ברכי נפשי את ה' וכל קרבי את שם קדשו יתברך וישתבח ויתפאר ויתרומם ויתנשא ויתעלה ויתהלל שמו של מלך מלכי המלכים הקב"ה שהוא ראשון והוא אחרון ומבלעדיו אין אלהים ה' אלהי גדלת מאד הוד והדר לבשת ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד".

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ משנה, מסכת ברכות, פרק ז', משנה ג'
  2. ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף נ', עמוד א'
  3. ^ שו"ת ראב"ן, סימן עג
  4. ^ בט"ז או"ח ס"ט ד"ה ועכשיו לא נהגו ובדברי קהלת, עמ' 33 מוזכר מנהג לומר ברכו רק אם היו מתפללים שלא הספיקו קודם (ובכל מקרה לא בימים שקוראים בתורה), ועושים כן על ידי אמירת קדיש וברכו קודם שמתחילים חזרת הש"ץ. וכן נוהגים בקהל עדת ישורון בניו יורק (לעיתים נדירות) עד היום.
  5. ^ רמ"א או"ח סט:א