דנקל – הקו האדום

קו רכבת קלה בגוש דן

הקו האדום הוא קו רכבת קלה המרכזי והראשון שיצא לפועל כחלק מהדנקל – הרכבת הקלה בגוש דן. הוא עובר בין הערים בת ים, תל אביב-יפו, רמת גן, בני ברק ופתח תקווה. בחלקו המרכזי הוא עובר בתוואי תת-קרקע, בדומה לרכבת תחתית ובשאר חלקי המסלול – בתוואי עילי.[1] אורכו של הקו הוא כ-24 קילומטר, 12 קילומטר מהם – במנהרה,[2] ובו 34 תחנות, 10 מהן תת-קרקעיות.[3]

דנקל – הקו האדום
מידע כללי
מדינה ישראלישראל ישראל
עיר תל אביב-יפו
בת ים
רמת גן
בני ברק
פתח תקווה
בעתיד:
ראשון לציון
שם המערכת דנקל
מפעיל תבל מטרו
מידע על ההקמה
עלות 18 מיליארד שקלים (משוער)
חברה בונה נת"ע
CCECC
התחלת בנייה 2015
פתיחת הקו 18 באוגוסט 2023
מידע על הקו
תחילת הקו תחנה מרכזית פתח תקווה, דפו קריית אריה
סיום הקו הקוממיות
סוג הקו רכבת קלה
אורך הקו 24 קילומטרים (משך הנסיעה ב-R1: כ-55 דקות)
רוחב המסילה 1,435 מילימטרים
מסלולים
מתח חשמלי חשמול מסילות ברזל במתח ישר של 1500 וולט עריכת הנתון בוויקינתונים
דפו קריית אריה
צבע על המפה אדום
מספר התחנות 34
רשימת התחנות
רשימת תחנות
הקו האדום באתר דנקל
תרשים הקו
לחצו כדי להקטין חזרה
דפו קריית אריהתחנת גשר אם המושבותתחנה מרכזית פתח תקווהתחנת פינסקרתחנת קרולתחנת דנקנרתחנת בילינסוןתחנת שחםתחנת שנקרתחנת אהרונוביץ'תחנת בן-גוריוןתחנת ביאליקתחנת אבא הללתחנת שאול המלךתחנת יהודיתתחנת קרליבךתחנת אלנביתחנת אליפלטתחנת שלמהתחנת אצטדיון בלומפילדתחנת ז'בוטינסקיתחנת בלפורתחנת יוספטלתחנת כ"ט בנובמברתחנת העמלתחנת הקוממיותתחנת הטייסיםתחנת ההגנהתחנת ארלוזורובהקו האדוםהקו הסגולהקו הירוקM1M2M3רכבת ישראל
לדף הקובץ

תרשים של מערך הדנקל בגוש דן:
רכבת (בשחור), הרכבת הקלה - הקו האדום (באדום), הרכבת הקלה - הקו הירוק המתוכנן (בירוק), הרכבת הקלה - הקו הסגול המתוכנן (בסגול), שלושת קווי המטרו M1 (בכחול), M2 (בכתום), M3 (בצהוב).
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

עבודות הבנייה בקו החלו בשנת 2009 ופתיחת הקו באופן מלא תוכננה במקור לשנת 2013,[4] אולם בעקבות ביטול המכרז להקמתו של הקו לנוכח קשיים בהשגת מקורות המימון של הזוכה במכרז, והלאמת המיזם בידי המדינה, נדחה מועד פתיחתו לשנת 2021.[5] באוקטובר 2021 נדחתה הפתיחה לנובמבר 2022,[6] לאחר מכן נדחתה למרץ 2023 ולאחר שהתגלתה תקלה במערכת הבטיחות נדחתה פתיחת הקו בפעם הרביעית, למאי 2023.[7] לצורך קבלת אישורים אחרונים נדרשה דחייה נוספת.[8] לאחר שנתקבלו אישורי הבטיחות הקו נפתח לציבור ב-18 באוגוסט 2023.[9]

מאפיינים

עריכה

מסלול

עריכה

הקו האדום מתחיל בתחנת האוטובוסים המרכזית של פתח תקווה, בצומת הרחובות בר-כוכבא ואורלוב,[10] וממשיך בחפיפה לתוואי כביש 481 לאורך רחוב אורלוב עד מפגשו עם ציר ז'בוטינסקי, לאורך ציר ז'בוטינסקי עד תחנת הרכבת תל אביב מרכז. זמן הנסיעה בקטע זה הוא כ-19 דקות.

התוואי ממשיך בדרך בגין לכל אורכה, עובר את מגדלי עזריאלי והקריה עד אשר מתחבר עם רחוב אילת, ודרומה, דרך שדרות ירושלים לאורך יפו, לבת ים דרך שדרות העצמאות עד לדרום העיר.

הארכת הקו לכיוון מערב ראשון לציון עלתה עוד בעת הלאמת הפרויקט בסוף 2010, אולם מכיוון שפיתוח האזור לא היה על הפרק, המדינה הותירה את תכנון הקו ללא שינוי.[11] נכון לספטמבר 2022, הזרוע הנוספת של הקו עדיין מופיעה במפת המערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב,[12] אך לא קיים מידע רב בנושא.

הקטע ממחלף גהה עד אזור מנשייה (גבול יפו ותל אביב) עובר במנהרת תת-קרקע כפולה.[13] יתר התוואי נסלל מעל לפני הקרקע. לפי חברת נת"ע, הפרויקט בוצע באופן כזה שיהיה ניתן להרחיב את המקטע התת-קרקעי (דהיינו – להפוך חלקים שתוכננו כעיליים לתת-קרקעיים), כאשר יתגלה צורך כזה, תחבורתי או תפעולי.

בפתח תקווה הוקמה שלוחה תת-קרקעית של הקו לכיוון הדפו בקריית אריה, ומעבר תת-קרקעי שמקשר בין תחנת קריית אריה של רכבת ישראל בפתח תקווה לבין הדפו, שיכלול גם תחנת נוסעים.

לקו האדום קיימים שלושה מסלולי שירות:
  – מתחנה מרכזית פתח תקווה לתחנת הקוממיות
  – מתחנת קריית אריה לתחנת הקוממיות
  – מתחנת קריית אריה לתחנת אליפלט

תחנות

עריכה

בקו האדום בסך הכול 34 תחנות. 24 במפלס הרחוב (בפתח תקווה, יפו ובת ים) ו-10 תחתיות (בתל אביב, רמת גן ובני ברק), כאשר אורכה של כל תחנה תת-קרקעית כ-88 מטרים, רוחבה 22 מטרים ועומקה בדרך כלל 20 מטרים. מבנה התחנה נבנה בתוך "קופסה", תוך השבת הרחוב למצבו המקורי עוד בטרם הושלמה בניית פנים התחנה.[14] יוצאת דופן היא תחנת קרליבך שנחפרה לעומק 50 מטר כיוון שהיא עתידה לשרת גם את הקו הירוק.[15] לכל תחנת תת-קרקע צבע שונה של חיפוי הקירות במטרה להקל על הנוסעים להבדיל בין תחנות התת-קרקע השונות. החברה האדריכלית האחראית לתכנונן היא IBI Group.

המרחק בין התחנות העיליות הוא כ-500 מטרים, והמרחק בין תחנות התת-קרקע הוא כקילומטר בממוצע עקב שיקולי עלות ודרישה. תחנות התת-קרקע שבקו ממוגנות לצורך שימוש כמקלטים במצבי חירום של תקיפת טילים כולל תקיפות בנשק ביולוגי וכימי. בין אמצעי המיגון דלתות פלדה לאיטום המנהרות והתקנת מסננים על פתחי האוורור. בכל תחנות התת-קרקע בקו יכולים למצוא מקלט כ-20,000 אנשים.[16]

בתחנות התת-קרקעיות הותקנו 106 דרגנועים ו־63 מעליות, כך עולה מדרישות האספקה כפי שצוינו במכרז בו זכתה חברת קונה ב-24 ביוני 2019.[17]

תחנות הקו האדום
שם התחנה קואורדינטות גאוגרפיות רשות מקומית תיאור מיקום שיטת ביצוע שטח (מ"ר) יחס לפני הקרקע עומק (מטר) רוחב רציפים (מטר) הערות ומקורות
תחנה מרכזית פתח תקווה 32°05′41″N 34°53′10″E / 32.094714°N 34.886237°E / 32.094714; 34.886237 פתח תקווה התחנה המרכזית, היכל התרבות פתח תקווה עילי [18]
פינסקר 32°05′38″N 34°52′56″E / 32.093766°N 34.882291°E / 32.093766; 34.882291 [19]
קרול 32°05′31″N 34°52′39″E / 32.091931°N 34.877529°E / 32.091931; 34.877529 [20]
דנקנר 32°05′28″N 34°52′17″E / 32.091007°N 34.871449°E / 32.091007; 34.871449 שכונת נווה גן, שכונת רמת ורבר [21]
בילינסון 32°05′30″N 34°51′57″E / 32.091564°N 34.865743°E / 32.091564; 34.865743 המרכז הרפואי רבין, הקניון הגדול, בית משפט השלום פתח תקווה [22]
שחם 32°05′31″N 34°51′39″E / 32.091972°N 34.860867°E / 32.091972; 34.860867 קריית מטלון, קריית אריה [23]
שנקר 32°05′34″N 34°51′09″E / 32.092708°N 34.852574°E / 32.092708; 34.852574 [24]
קריית אריה 32°06′23″N 34°51′45″E / 32.106350°N 34.862434°E / 32.106350; 34.862434 תחנת הרכבת קריית אריה, אצטדיון המושבה דפו

[25]

גשר אם המושבות 32°05′58″N 34°50′49″E / 32.099421°N 34.846895°E / 32.099421; 34.846895 בני ברק פארק אזורים cut & cover 4,704 תחתי 23 10 [26]
אהרונוביץ' 32°05′34″N 34°50′20″E / 32.092721°N 34.838788°E / 32.092721; 34.838788 רחוב אהרונוביץ', פרדס כץ, שיכון ה' 3,142 27 10 [27]
בן-גוריון 32°05′28″N 34°49′27″E / 32.091159°N 34.824132°E / 32.091159; 34.824132 מתחם BBC, רחוב רבי עקיבא 5,107 27 10 [28]
ביאליק 32°05′13″N 34°48′44″E / 32.086925°N 34.812292°E / 32.086925; 34.812292 רמת גן שכונת הגפן, רחוב ביאליק 3,139 28 10 [29]
אבא הלל 32°04′59″N 34°48′08″E / 32.083006°N 34.802257°E / 32.083006; 34.802257 מתחם הבורסה 3,139 29 10 [30]
ארלוזורוב 32°04′53″N 34°47′48″E / 32.081277°N 34.796532°E / 32.081277; 34.796532 תל אביב-יפו תחנת הרכבת תל אביב – סבידור מרכז, מסוף 2000 3,117 31 10 קישור לקווים של רכבת ישראל[31]
שאול המלך 32°04′37″N 34°47′32″E / 32.077041°N 34.792219°E / 32.077041; 34.792219 מגדלי מידטאון, הקריה 3,139 27 10 [32]
יהודית 32°04′12″N 34°47′17″E / 32.069906°N 34.788158°E / 32.069906; 34.788158 רחוב החשמונאים, מתחם שרונה, שכונת מונטיפיורי 3,288 28 10 [33]
קרליבך 32°03′55″N 34°46′59″E / 32.065410°N 34.783047°E / 32.065410; 34.783047 רחוב קרליבך, מתחם חסן ערפה 6,172 52 10 תחנה משולבת עם הקו הירוק[34]
אלנבי 32°03′47″N 34°46′32″E / 32.063017°N 34.775459°E / 32.063017; 34.775459 רחוב אלנבי, שדרות רוטשילד, רחוב יהודה הלוי, רחוב הרכבת 3,267 28 10
אליפלט 32°03′29″N 34°45′45″E / 32.058154°N 34.762538°E / 32.058154; 34.762538 שכונת נווה צדק, מתחם התחנה, פלורנטין עילי
שלמה 32°03′15″N 34°45′34″E / 32.054290°N 34.759462°E / 32.054290; 34.759462 שכונת נוגה, שוק הפשפשים, יפו העתיקה
אצטדיון בלומפילד 32°03′00″N 34°45′33″E / 32.050131°N 34.759106°E / 32.050131; 34.759106 אצטדיון בלומפילד, כיכר עיריית יפו
ארליך 32°02′44″N 34°45′30″E / 32.045643°N 34.758392°E / 32.045643; 34.758392 המכללה האקדמית תל אביב-יפו
איסקוב 32°02′32″N 34°45′26″E / 32.042084°N 34.757156°E / 32.042084; 34.757156 שכונת צהלון
הבעש"ט (הבעל שם טוב) 32°02′19″N 34°45′21″E / 32.038541°N 34.755745°E / 32.038541; 34.755745 שיכוני חיסכון
מחרוזת 32°02′00″N 34°45′06″E / 32.033468°N 34.751585°E / 32.033468; 34.751585 יפו ג', יפו ד'
העצמאות 32°01′41″N 34°44′56″E / 32.027958°N 34.748898°E / 32.027958; 34.748898 בת ים המצבה
רוטשילד 32°01′36″N 34°44′40″E / 32.026753°N 34.744537°E / 32.026753; 34.744537 רחוב רוטשילד (בת ים)
ז'בוטינסקי 32°01′18″N 34°44′36″E / 32.021576°N 34.743238°E / 32.021576; 34.743238 שדרות העצמאות (בת ים)
בלפור 32°01′02″N 34°44′41″E / 32.017335°N 34.744791°E / 32.017335; 34.744791 בית עיריית בת ים
בנימין 32°00′59″N 34°44′56″E / 32.016298°N 34.748852°E / 32.016298; 34.748852
יוספטל 32°00′53″N 34°45′11″E / 32.014756°N 34.752924°E / 32.014756; 34.752924 קניון בת ים
כ"ט בנובמבר 32°00′40″N 34°45′06″E / 32.011140°N 34.751637°E / 32.011140; 34.751637
העמל 32°00′18″N 34°44′55″E / 32.004864°N 34.748486°E / 32.004864; 34.748486
הקוממיות 32°00′04″N 34°44′46″E / 32.001068°N 34.746092°E / 32.001068; 34.746092 האצטדיון העירוני בת ים, בית העלמין הדרום

תדירות

עריכה

הקו האדום בחודשים הראשונים, יפעל בתדירות של 6–10 דקות בתוואי העילי ובתוואי התת-קרקע של 6 דקות. כאשר התכנית שהתדירות תשתפר לכל 3.5 דקות בתוואי התת-קרקע.[35]

שיטת המימון ועלויות

עריכה
 
מבט לתא הנהג של הרכבת הקלה בזמן חניה

תחילה הוערכו סך העלויות לקו האדום בכ-10 מיליארד ש"ח שיתפרסו על כשש שנים עד 2012, השנה המקורית בה היה אמור להיחנך הקו האדום. מימון הרכבת התחתית נעשה בשיטת בנה-הפעל-העבר (BOT), בה הקבוצה הזוכה בונה ומתפעלת את הקו לאורך תקופת הזיכיון אותו קיבלה מהמדינה ובסיום תקופה זו היא מעבירה את השליטה בחזרה למדינה. במכרז זה הוחלט על תקופה של 32 שנה לאחריה הזכיין יעביר את הבעלות לידי המדינה. לזכיין הובטחה רשת ביטחון מול כמות צפויה של נוסעים בכל שנה ברכבת אם כמות הנוסעים לא עומדות בתחזית. מצד שני במקרה ויש כמות גדולה מן הצפוי של נוסעים יחסית לתחזית, המדינה תקבל אחוז מסוים מרווחי החברה המפעילה. התחזיות היו ל-100–120 מיליון נוסעים כל שנה בשנת 2020. בשנת 2010, לאחר שנפסל המכרז החיצוני למימון הפרויקט, הוחלט כי כולו ימומן מתקציב המדינה, והפרויקט נוהל על ידי חברת נת"ע.

ציוד נייד

עריכה
 
 
פנים הקרון של הרכבת הקלה

במהלך נובמבר 2012 פרסמה נת"ע מכרז לרכישת קרונות לקו האדום. מדובר ברכש של 90 קרונות בעלי רצפה נמוכה (בגובה הרציף) ובאורך של 32–‏35 מטר האחד, המיועדים לשירות. האומדן הראשוני לרכש הציוד מוערך ב–200–‏250 מיליון יורו (כמיליארד שקלים חדשים). ואולם, נת"ע כללה במסמכי המכרז אופציה לרכש נוסף של 30 קרונות גם עבור הקו הירוק המתוכנן. במקרה שכזה, תוכל המדינה להזמין כ-30 קרונות נוספים במחיר המכרז – והיקף המכרז יצמח.[36]

ביוני 2014 הגישו חמש חברות את מועמדותן למכירת הקרונות של הקו האדום. חמש החברות הן אלסטום (צרפת), קאף (CAF, ספרד), פוסלו (גרמניה), סטדלר (שווייץ) ו-CNR (סין). ספקי הקרונות של רכבת ישראל, סימנס (גרמניה) ובומברדייה (קנדה/גרמניה), בחרו שלא לגשת למכרז.[37]

בסוף נובמבר 2015 הכריזה נת"ע על CNR כעל הזוכה במכרז. חברת CNR סיפקה 120 קרונות של הקו האדום תמורת כ-900 מיליון ש"ח.[38]

אופן ביצוע של החלק התת-קרקעי

עריכה

כריית המנהרות של החלק התת-קרקעי התבצעה על ידי 8 מכונות כרייה, בארבעה צמדים. כל צמד מכונות כרה שתי מנהרות צמודות זו לזו.

  • זוג המכונות הראשון כרה מפיר שילוח גלי גיל הסמוך לתחנת ארלוזורוב לכיוון מערב עד לתחנת קרליבך. בוצע על ידי חברת סולל בונה יחד עם חברת CRTG הסינית.
  • זוג המכונות השני כרה מפיר שילוח גלי גיל לכיוון מזרח עד לתחנת בן-גוריון. בוצע על ידי חברת סולל בונה יחד עם חברת CRTG הסינית.
  • זוג המכונות השלישי נכנס בפיר שילוח הרצל שברחוב יהודה הלוי בתל אביב וכרה מזרחה, עד שפגש את הזוג הראשון בתחנת קרליבך. בוצע על ידי חברת סולל בונה יחד עם חברת CRTG הסינית.
    • זוג המכונות השלישי כאשר הגיע מפיר הרצל לתחנת קרליבך, פורק, יצא והועבר לפורטל שנקר, שם כרה עד פיר השילוח אם המושבות.
  • זוג המכונות הרביעי נכנס בפורטל הדפו שבפתח תקווה וכרה מערבה, עד שפגש את הזוג השני בתחנת בן-גוריון. בדרכו הא עבר דרך שרוול פלדה בפיר אם המושבות. בוצע על ידי חברת דניה סיבוס יחד עם חברת CCECC הסינית.

כמו כן, במקטע "תוואי המסילה הטורקית", הקטע A1 (מפיר הרצל ועד רחוב פינס) בוצע על ידי חברת CRTG הסינית והקטע A2 (מרחוב פינס ועד רחוב קויפמן) בוצע על ידי חברת מנרב בשיטת Cut & Cover.[39] שני גשרים – גשר שלוש וגשר נחושתן פורקו בזמן העבודות והוחזרו בתום העבודות.[39]

פיר השילוח אם המושבות בוצע בשיטת ההידרומיל, ומהווה מבנה בטון תת-קרקעי בצורת קופסה המורכב מקירות סלאריים היורדים לעומק של 38 מטר ומתחת למי תהום.

באוגוסט 2019 דווח שהסתיימה כריית כל המנהרות בפרויקט.[40]

היסטוריה

עריכה

תכנון

עריכה

אף על פי שכבר בשנת 1973 הורתה גולדה מאיר על בדיקת הקמת רכבת תחתית בגוש דן, רק בשנת 1996 הוקמה חברת נת"ע – נתיבי תחבורה עירוניים,[41] שתפקידה הראשוני היה לבצע סקר היתכנות ולבחון תוואים פוטנציאלים שונים להקמת מערכת הסעת המונים במטרופולין תל אביב.[42] לאחר עבודה של שלוש שנים נקבע תוואי הקו האדום, כקו הראשון שיבנה במערכת. באפריל 1999 זכתה חברת דה-לו-קאטר הבריטית במכרז לתכנון הקו, כקו רכבת תחתית במלואו באורך של 18 ק"מ המתחיל בבת ים, מגיע דרך מרכז ת"א לתחנת ארלוזורוב, וממשיך דרך ציר ז'בוטינסקי ברמת גן ובבני ברק לפתח תקווה.[43] משרד האוצר התנגד להקצות את התקציב הדרוש, בגלל עלות המנהור לאורך תוואי, וביולי 1999 עבר הפרויקט הסבה לרכבת קלה,[44] למרות התנגדותו של ראש עיריית תל אביב, רון חולדאי, שהעדיף רכבת תחתית.[45] בתוכנית החדשה רק ב-11 ק"מ מתוואי "הקו האדום" תהיה מנהרה, בקטע מרחוב ז'בוטינסקי עד לתחנת אלנבי, ואילו ביתר הקו, יפעל הקו במפלס הרחוב.[42] בהמשך הוחלט לבנות מנהרה גם בתוואי המסילה הטורקית בשיטת Cut and Cover מפורטל אליפלט שבנווה צדק עד לרחוב הרצל.

מכרז

עריכה

בינואר 2001, כארבע שנים לאחר הקמת נת"ע, התפרסם המכרז למיון מוקדם לקו הראשון. מועד הגשת ההצעות שנקבע תחילה למאי 2002, נדחה לבקשת המתמודדות ליולי 2002 ולאחר מכן לאוקטובר 2002.[46] בנובמבר 2003, לאחר פרישת אחת המתמודדת, פורסם המכרז עצמו. ארבע הקבוצות המתמודדות אמורות היו להגיש את הצעותיהן עד אוגוסט 2004, והקבוצה הזוכה אמורה הייתה להיבחר בפברואר 2005 ולהשלים את הקמת הקו עד שנת 2010.[47]

המכרז שונה, עודכן ונדחה שש פעמים, רובן עקב בקשות חוזרות ונשנות של המועמדות, עד שב-27 בפברואר 2006 הגישו שלוש הקבוצות המתמודדות את הצעותיהן. ב-31 בדצמבר 2006 הכריז משרד האוצר, בשיתוף משרד התחבורה ונת"ע על זכייתה של קבוצת MTS הכוללת את חברת אפריקה ישראל, קואופרטיב אגד, חברת סימנס, החברה הסינית CCECC (חברה ממשלתית סינית שחפרה גם את מנהרות הכרמל ומנהרות גילון), והחברה הפורטוגזית Soares da Costa.

ההצעה הזוכה של חברת MTS הייתה של 7.163 מיליארד ש"ח, אותם יקבלו בתשלומים שיתפרס על שנים רבות, הפרש של כ-400 מיליון ש"ח מן הקבוצה המפסידה.

הקבוצות שהתמודדו

עריכה

באוגוסט 2006, הכריזה ועדת המכרזים על פסילת קבוצת "ספידן" וביצוע התמחרות בין "MTS" ו"מטרו רייל".[48]

הקבוצה הזוכה הוכרזה ב-31 בדצמבר 2006 והיא MTS, ההסכם עם החברה נחתם במאי 2007.[49]

קשיי המימון של MTS

עריכה

על פי הסכם הזיכיון, החוזה בין הזכיינית למדינה היה אמור להימשך 32 שנים, שמתוכן חמש שנים שיוקדשו להקמת הקו ו־27 שנים לתפעול הרכבת. כאשר על פי התכנון העבודות היו צפויות להתחיל בשנת 2008, אחרי השלמת התכנון המפורט. הסגירה הפיננסית של הפרויקט הייתה אמורה להיסגר תוך שנה ממועד החתימה, קרי עד מאי 2008. אך שלושה חודשים לפני תום מועד הסגירה הפיננסית, ביקשה MTS דחייה, על רקע החרפת משבר הסאבפריים בעולם. המדינה נעתרה לבקשה כי הסגירה הפיננסית תדחה לסוף ספטמבר 2008.[50]

MTS הגיעה להסכם מימון שכלל העמדת מסגרת אשראי בסך של כ-1.4 מיליארד אירו על ידי שני בנקים גרמנים KfW ו-BayernLB וכמו כן על ידי הבנק הבריטי רויאל בנק אוף סקוטלנד. את יתרת הכספים בגובה כ-2 מיליארד ש"ח, היה צפוי להשלים קונסורציום מממנים ישראלי בהובלת בנק לאומי. אך משבר הסאבפריים התגלגל החל מספטמבר 2008 לידי משבר כלל עולמי, גם במועד זה לא הצליחו MTS והבנקים להגיע לכדי סיכום, ומועד הסגירה הפיננסית נדחה בשנית ל-28 בינואר 2009. אולם, MTS שוב לא הצליחה להשלים את הליך המימון של הפרויקט ומועד הסגירה הפיננסית של הפרויקט נדחה בפעם השלישית לאמצע חודש אפריל 2009.

במרץ 2010 הגישה MTS הצעת פשרה רשמית למשרדי האוצר והתחבורה, שכוללת פיצול מקטעי הפרויקט לחלקיו ההנדסיים השונים – מנהור, חשמול, בניית מסילות ומערכת הפעלה ולהשיג עבור כל חלק אחד מהם מימון נפרד מהבנקים. כמו כן הודיעה ממשלת גרמניה, שהבנק KFW בבעלותה והוביל את קונסורציום הבנקים הזרים של הפרויקט, שהיא תומכת בניסיון למצוא פתרון לבעיות המימון.[51]

ביולי 2010 ביקשה MTS להתחיל לבצע עבודות מקדימות בתוואי הפרויקט, עוד לפני שתשלים את הליך הסגירה הפיננסית של הפרויקט, זאת כדי לעמוד בלוח הזמנים להקמת הקו. אך משרד האוצר דחה את הבקשה.[52]

הלאמת הפרויקט

עריכה

לאחר שחברת MTS לא הצליחה לעמוד בלוח הזמנים שהוקצב לה האשימה הממשלה את החברה בעיכוב של שנים בעבודות, בעקבות כך, הודיעה המדינה על הלאמה של הפרויקט שימומן ישירות מתקציב המדינה וינוהל ישירות על ידי החברה הממשלתית נת"ע.[53] בנוסף חילטה המדינה את כספי הערבויות בסך 138 מיליון ש"ח. בעקבות פעולות אלה, חברת MTS הודיעה כי ביטול הזיכיון נעשה שלא כחוק והחלה בהליכים משפטיים נגד המדינה והגשת תביעה בסך 2.7 מיליארד ש"ח.[54] המדינה הגישה תביעה נגדית בסך 3.5 מיליון ש"ח. בפסק הדין שניתן באפריל 2016 נקבע כי כספי החילוט יישארו בידי המדינה ובנוסף החברה תפצה את המדינה ב-5 מיליון ש"ח נוספים בגין הוצאות משפטיות.[55]

התקדמות הבנייה

עריכה
 
בניית הקרפיף (דיפו) בקריית אריה (מאי 2018)
 
דיפו קריית אריה, דצמבר 2022

עד הלאמת הפרויקט

עריכה

בשנת 1997 חברת נת"ע נוסדה על מנת להקים את הקו.[56]

בשנת 2000 ממשלת ישראל אישרה את הקו האדום.[56]

בשנת 2005 חברת נת"ע הוסמכה לביצוע הפרויקט.[56]

בשנת 2007 חברת MTS זכתה בחוזה להקמת את הקו.[56]

החל משנת 2005 נעשו עבודות הכנה ופינוי תשתיות על ידי נת"ע, העבודות התבצעו לאורך המסלול בפתח תקווה, יפו ובת ים; כולל הכנה לתוואי הכניסה לתחנה התת-קרקעית המתוכננת סמוך לשדרות ירושלים ביפו. בבני ברק וברמת גן בוצעו עבודות תשתיות חשמל בלבד, ובתל אביב עדיין לא החלו העבודות.[57] כמו כן, החלו עבודות הבינוי על הדפו בקריית אריה.

התחלת הבנייה

עריכה
 
הקו האדום של הרכבת הקלה בהרצה, רחוב הרצל, בת-ים

במהלך שנת 2015 הוכרזו הזוכים בשלושה מכרזים מרכזיים בהקמת הקו:

  • חברת סולל בונה יחד עם חברת CRTG הסינית זכו במכרז לבניית המנהרות והתחנות בחלק המערבי של הקו.[58]
  • חברת דניה סיבוס יחד עם חברת CCECC הסינית זכו במכרז להקמת תחנת קרליבך.[59]
  • חברת דניה סיבוס יחד עם חברת CCECC הסינית זכו במכרז לבניית המנהרות והתחנות בחלק המזרחי של הקו.[60]

ב-2 באוגוסט 2015 החלו העבודות להקמת התחנה התת-קרקעית הדרומית ביותר בקו האדום – תחנת אלנבי.[61] ב-14 באוגוסט החלו העבודות על תחנת קרליבך. ב-27 באוגוסט החלו העבודות על תחנת אבא הלל, ב-4 בספטמבר – על תחנת ארלוזורוב וב-20 בנובמבר – על תחנת ביאליק.

חברת סולל בונה העבירה לידי דניה סיבוס כקבלן משנה את עבודות בשתי תחנות תת־קרקעיות בתל אביב (תחנת שאול המלך ותחנת יהודית).

בספטמבר–אוקטובר 2017 הוצג לציבור הרחב בשדרות רוטשילד דגם קרון הרכבת הקלה העתידית (עיצוב חיצוני ופנימי ללא מערכות הנעה). כמו כן הוצגו הסמליל של מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב ועיצוב ספסלי התחנות.

 
פורטל של מנהרה בקריית אריה (מאי 2018).
 
מסועות פינוי עפר בכניסה למנהרה בקריית אריה (מאי 2018).
 
מנהרה של הרכבת הקלה שמתחילה בקריית אריה וממשיכה דרך אם המושבות (מאי 2018).

בחודש אוגוסט 2017, פורק גשר שלוש, אשר עבר מעל תוואי מסילת הרכבת הטורקית מיפו לירושלים בשכונת נווה צדק, בסוף הפרויקט הוא יוקם מחדש ויבנה פארק ירוק סביבו. תוואי פסי הרכבת הכבדה המקוריים שעברו תחת הגשר ננטש בשנת 1948 ויחזור לשימוש עבור הרכבת הקלה כ-70 שנה מאוחר יותר.

בחודש אפריל 2019, הקרונות הראשונים של הרכבת ביצעו נסיעת מבחן ראשונה במפעל בסין. בחודש מאי החלו העבודות על הרכבת הקלה בשדרות ירושלים ביפו, והן נחסמו לחלוטין עד להשלמת הפרויקט. ובבת ים החלה חברת נת"ע את הנחת המסילות הראשונות בתוואי.

בחודש יולי באותה השנה, הסתיימה כריית כל אורך המנהרות של הקו האדום, ובו בזמן גם החלה הכשרת הנהגים הראשונים שיפעילו את הקו.[62]

ב-1 בפברואר 2020, החלו עבודות הנחת מסילות בבת ים.[63]

ב-22 בפברואר, החלו עבודות חפירות להקמת המעבר התת-קרקעי אשר עתיד לחבר בין תחנת הרכבת קריית אריה לתחנת הנוסעים בקרפיף.[64]

ב-20 במרץ 2020, נת"ע הודיעה כי בכוונתה לנצל את צמצום תנועה המכוניות בכבישים בעקבות התפרצות נגיף הקורונה והתקנות לשעת חירום, והחל פיתוח 51 הצמתים לאורך הקטעים העיליים בפתח תקווה, יפו ובת ים שהיה אמור להימשך עד ינואר 2021.[65] כמו כן, משרד התחבורה הודיע כי יתקצב את האצת העבודות ב-50 מיליון שקלים.[66]

 
תחנת העמל בבת ים, יולי 2021

ב-21 בספטמבר 2021, פורסם כי משרד התחבורה הורה לנת"ע לקדם תכנון מפורט לחיבור אזור מערב ראשון לציון ומתחם האלף לקו האדום, ובעירייה העריכו שהזרוע תיפתח כ-6–12 חודשים לאחר פתיחתו של הקו.[11]

באוקטובר הושלמו העבודות על פארק המסילה, שמהווה חלק מתוואי המסילה והוא אזור בו זו תרד אל מתחת לפני הקרקע.[67]

בחודש מאי 2021, בוצעו נסיעות מבחן בפתח תקווה.[6]

בחודש יוני, נערכה השקה רשמית לנסיעות המבחן ברכבת הקלה בפתח תקווה.[68]

ב-21 באוקטובר, נת"ע ביצעה נסיעת מבחן ראשונה לכל אורך הקו.

ב-11 בינואר 2022, נפתחה מנהרת צומת קרליבך לנסיעת כלי רכב.[69]

ב-23 בנובמבר 2022, התפרסם דוח מבקר המדינה שהציג כשלים רבים בניהול הפרויקט.[70]

לאחר כניסתה מחדש של מירי רגב לתפקיד שרת התחבורה, היא הציבה לנת"ע את יום העצמאות כתאריך יעד לסיום הפרויקט. בפועל הפרויקט לא הסתיים במועד זה.

הארכה

עריכה

ב-5 בדצמבר 2022 משרד התחבורה הקציב כ-100 מיליון שקל לטובת הארכת הקו האדום. זאת לצורך תכנון מפורט של תוואי מבת ים עד לתחנת הרכבת ראשון לציון – משה דיין.[76] התכנון האריך את הקו ב־2.5 קילומטר, וכלל הקמה של ארבע תחנות חדשות: תחנת מנחם בגין, תחנת כורש, תחנת רחבעם זאבי ותחנת שמעון ישראל, שתוקם בסמוך למחלף משה דיין.

ב-25 בפברואר 2024 החלו לתחום את אזור העבודות להארכת הקו האדום בשדרות משה דיין בראשון לציון.[77]

מחלוקות

עריכה

המחלוקת סביב פעולת הקו בשבת

עריכה

חרף, הסטטוס קוו בנוגע להפעלת תחבורה ציבורית בשבת, התרחשו מחאות נגד אי ההפעלה הצפויה של הקו בשבתות ובמועדי ישראל.

במסיבת העיתונאים שערכה השרה רגב ב-16 באוגוסט 2023 יחד עם מנכ"לי נת"ע ותבל מטרו אמרה שהרכבת תעבוד לפי המקובל בסטטוס קוו ללא פעילות בשבת.[78] דבריה של רגב עוררו זעם רב בקרב חלק מהציבור החילוני, בסמוך למסיבת העיתונאים התרחשה הפגנה שבה צעקו לשרה רגב להפעיל את הרכבת בשבת.[79]

השרה רגב הזמינה את כל ראשי העיריות שהקו האדום עובר בהן להגיע לחנוכת הקו, למעט ראש עיריית תל אביב-יפו, רון חולדאי, שנימק את היעדרותו באי-פתיחת הרכבת הקלה בשבת.[80]

ביום פתיחת הקו האדום, 18 באוגוסט 2023 הפגינו ארגוני המחאה נגד ממשלת ישראל ה-37 נגד סגירת הקו במהלך השבת, במהלך היום התקיימו הפגנות בתוך תחנות הרכבת, בתוך הרכבות עצמן, ושיירות הנוסעות במקביל לתוואי הנסיעה של הרכבת. בסוף ההפגנות, כאשר הגיעה הרכבת האחרונה ליום שישי לסוף מסלולה, סירבו המפגינים לרדת מהרכבת כדי למנוע את סגירתה וחלקם אזקו את עצמם לרכבת כדי למנוע אפשרות של הורדה בכוח.[81][82]

ראש עיריית רמת גן, כרמל שאמה הכהן החליט על הפעלת קו אוטובוס ללא עלות בשבתות ובחגים שיעבור במסלול המקביל של הרכבת הקלה עד ליפו.[83]

דוח מבקר המדינה

עריכה

בדיקת מבקר המדינה הסתיימה באפריל 2022, והדוח פורסם בנובמבר 2022. הוא מצביע על מספר כשלים בניהול הפרויקט, ומעריך כי הדחייה בהתקדמות של הקו הירוק והסגול תעלה עוד 1.5 מיליארד ש"ח.[84] אחת הבעיות העיקריות שדחו את פתיחת הקו האדום היא מערכת האיתות והבקרה, שהשפיעה על עצירות פתע. מנכ"ל נת"ע חיים גליק טען כי עיכובים אלו לא ימנעו את סיום הפרויקט ברבעון הראשון של 2023, זאת לעומת היעד שהציבה חברת הבקרה שנקבע ליוני. הגורם שאחראי לתת אישור סופי הוא ועדת ההיגוי של משרד האוצר והתחבורה.

הדוח מפרט כי הפרויקט אושר ב-2000, זיכיון נחתם ב-2007 אך בוטל שנתיים לאחר מכן, והעבודות החלו רק ב-2015.

חסרה בדוח בקשתה של נת"ע (ב-2020) לדחיית ההשקה עקב משבר ניהולי בה, במסגרתו התפטרו מנכ"ל וחמישה סמנכ"לים, והפעילות הואטה בחוסר שדרה ניהולית מספקת.

גלריית תמונות

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ הקו האדום הרכבת הקלה נת״ע
  2. ^ הקו האדום, באתר נת"ע
  3. ^ הרכבת הקלה הקו האדום
  4. ^ גיא מי-טל, בלעדי: האם תיקרא הרכבת הקלה של גוש דן "קווית"?, באתר כלכליסט, 9 בספטמבר 2008
  5. ^ עמירם ברקת, ‏רכבת קלה בגוש דן? ב-2023 ובתוספת 3 מיליארד ש', באתר גלובס, 30 ביוני 2013
  6. ^ 1 2 אסף זגריזק, נסיעות המבחן יצאו לדרך: הרכבת הקלה נוסעת בגוש דן, באתר ynet, 31 במאי 2021
  7. ^ אודי עציון‏, הקו האדום יפתח במאי, העלויות יגדלו, באתר וואלה, 14 במרץ 2023
  8. ^ רועי רובינשטיין, דחייה נוספת בפתיחת הקו האדום של הרכבת הקלה בגוש דן, באתר ynet, 22 במאי 2023
  9. ^ אודי עציון‏, נתניהו יחנוך את הקו האדום יומיים לפני הפתיחה הרשמית, באתר וואלה, 3 באוגוסט 2023
  10. ^ תחנה מרכזית פתח תקווה נת״ע
  11. ^ 1 2 ליאור גוטמן, תוכנית הארכת הרכבת הקלה עד ראשון לציון יוצאת לדרך, באתר כלכליסט, 21 בספטמבר 2020
  12. ^ נת"ע, מפת קווי הרכבת הקלה והתחתית בתל אביב, באתר ויקיפדיה, ‏16 ביולי 2021
  13. ^ עמירם ברקת, ‏כיצד יתמודדו עם האתגרים שבבניית הרכבת הקלה בת"א?, באתר גלובס, 19 במאי 2014
  14. ^ פרויקטים, באתר נת"ע
  15. ^ תחנת "קרליבך", באתר נת"ע
  16. ^ דותן לוי, תחנות הקו האדום של הרכבת הקלה ימוגנו, באתר ynet, 19 ביוני 2019
  17. ^   אסנת ניר, הזוכה במכרז הענק: חברה פינית תבנה מעליות ודרגנועים ברכבת הקלה בתל אביב, באתר TheMarker‏, 23 בפברואר 2019
  18. ^ תחנה מרכזית פתח תקווה | תחנות הקו האדום, באתר www.nta.co.il
  19. ^ פינסקר | תחנות הקו האדום, באתר www.nta.co.il
  20. ^ קרול | תחנות הקו האדום, באתר www.nta.co.il
  21. ^ דנקנר | תחנות הקו האדום, באתר www.nta.co.il
  22. ^ בילינסון | תחנות הקו האדום, באתר www.nta.co.il
  23. ^ שחם | תחנות הקו האדום, באתר www.nta.co.il
  24. ^ שנקר | תחנות הקו האדום, באתר www.nta.co.il
  25. ^ קריית אריה | תחנות הקו האדום, באתר www.nta.co.il
  26. ^ גשר אם המושבות | תחנות הקו האדום, באתר www.nta.co.il
  27. ^ אהרונוביץ' | תחנות הקו האדום, באתר www.nta.co.il
  28. ^ בן גוריון | תחנות הקו האדום, באתר www.nta.co.il
  29. ^ ביאליק | תחנות הקו האדום, באתר www.nta.co.il
  30. ^ אבא הלל | תחנות הקו האדום, באתר www.nta.co.il
  31. ^ ארלוזורוב | תחנות הקו האדום, באתר www.nta.co.il
  32. ^ שאול המלך | תחנות הקו האדום, באתר www.nta.co.il
  33. ^ יהודית | תחנות הקו האדום, באתר www.nta.co.il
  34. ^ קרליבך | תחנות הקו האדום, באתר www.nta.co.il
  35. ^ אסף גולן, התחנות, שעות הפעילות והמחיר: כל מה שרציתם לדעת על הקו האדום של הרכבת הקלה, באתר ישראל היום, 31 ביולי 2023
  36. ^ מודעת המכרז באתר נת"ע (הקישור אינו פעיל, 20.3.2020)
  37. ^ ליאור גוטמן, 5 חברות זרות ישתתפו במכרז לאספקת קרונות הרכבת הקלה בת"א, באתר כלכליסט, 30 ביוני 2014
  38. ^   אבי בר-אלי, לאחר הליך שנמשך כשנתיים: הסינים זכו במכרז הקרונות של הרכבת הקלה, באתר TheMarker‏, 26 בנובמבר 2015
  39. ^ 1 2 איתי בלומנטל, רכבת חדשה, מסילה היסטורית: החלו עבודות הקו האדום בנווה צדק, באתר ynet, 14 במאי 2017
  40. ^ כרמל ליבמן – לא לשימוש, ‏פרסום ראשון: הסתיימה חפירת המנהרות בתוואי הקו האדום של הרכבת הקלה בגוש דן, באתר ‏מאקו‏, 1 באוגוסט 2019
  41. ^ פרטי נסח חברה נת"ע – נתיבי תחבורה עירוניים להסעת המונים בע"מ – רשם החברות
  42. ^ 1 2 הנה באה הרכבת?, באתר גלובס, 7 באפריל 1999
  43. ^ חברת דה-לו-קאטר האנגלית זכתה במיכרז תכנון קו הרכבת התחתית במטרופולין ת"א, באתר גלובס, 19 באפריל 1999
  44. ^ אפי לנדאו, ‏עלות התכנון של הרכבת הקלה בת"א – 7 מיליון ד', באתר גלובס, 26 ביולי 1999
  45. ^ אפי לנדאו, ‏חולדאי: לתכנן רכבת-תחתית מעגלית בין ת"א, ר"ג וגבעתיים, באתר גלובס, 2 באוגוסט 1999
  46. ^ ענת ג'ורג'י, דחייה נוספת במכרז להקמת רכבת קלה בתל אביב; מתגבשות ארבע קבוצות, באתר הארץ, 13 באוקטובר 2002
  47. ^ ענת ג'ורג'י, הרכבת הקלה בת"א: עלות ההקמה גדלה ב-5 מיליארד ש', באתר הארץ, 18 בדצמבר 2003
  48. ^ שרון קדמי, ועדת המכרזים פסלה את קבוצת ספידן ממכרז הרכבת הקלה בתל אביב – למרות שהצעתה זולה משמעותית מהמתחרות, באתר הארץ, 23 באוגוסט 2006
  49. ^ אבי בר-אלי, בשעה טובה: נחתם הסכם הזיכיון בין המדינה ל-MTS להקמת הרכבת הקלה בתל-אביב, באתר TheMarker‏, 28 במאי 2007
  50. ^ אבי בר-אלי, הסגירה הפיננסית של פרויקט הרכבת הקלה בת"א נדחתה, באתר TheMarker‏, 5 במרץ 2009
  51. ^ עמירם ברקת, ‏התקדמות בפרויקט הרכבת הקלה בת"א: המדינה תשנה הסכם הזיכיון עם MTS, באתר גלובס, 14 במרץ 2010
  52. ^ אבי בר-אלי, זכיינית הרכבת הקלה בתל אביב ביקשה לבצע עבודות לפני סגירת המימון – והחשב הכללי הסכים לדון בבקשתה, באתר הארץ, 23 ביולי 2010
  53. ^ אבי בר-אלי, פרויקט הרכבת הקלה בתל אביב יוצא לדרך חדשה – במימון המדינה, באתר TheMarker‏, 19 בדצמבר 2010
  54. ^ אבי בר-אלי, חוצפה: MTS התעכבה ברכבת הקלה, ותובעת מהמדינה 2 מיליארד שקל, באתר News1 מחלקה ראשונה, 7 באוקטובר 2010
  55. ^ הדי כהן, ‏המדינה תקבל 145 מיליון שקל מזכיינית הרכבת הקלה בעבר, באתר גלובס, 18 באפריל 2016
  56. ^ 1 2 3 4 אסף זגריזק, ‏20 שנה של עיכובים: המחדלים בקו האדום של הרכבת הקלה, באתר גלובס, 18 ביוני 2023
  57. ^ קו אדום: עבודות בשטח, מאתר נת"ע
  58. ^ הדי כהן, ‏אריסון והסינים יכרו מנהרות הרכבת בת"א ב-2.9 מיליארד שקל, באתר גלובס, 19 במאי 2015
  59. ^ הדי כהן, ‏הרכבת הקלה: דניה סיבוס וחב' סינית יקימו את תחנת קרליבך, באתר גלובס, 11 ביוני 2015
  60. ^ ליאור גוטמן, דניה סיבוס ו-China Civil יחפרו את המנהרות במקטע המזרחי של הרכבת הקלה בת"א, באתר כלכליסט, 1 בדצמבר 2015
  61. ^ הלל פוסק ושחר חי, צאו שעה לפני לעבודה, שלמו על חניון, סעו בשאטל. תוכנית החפירות המלאה במרכז, באתר ynet, 22 ביוני 2015
  62. ^ כרמל ליבמן, ‏פרסום ראשון: הסתיימה חפירת המנהרות בתוואי הקו האדום של הרכבת הקלה בגוש דן, באתר ‏מאקו‏, 1 באוגוסט 2019
  63. ^ שבתשתיות תיעוד פרויקטים בתחבורה, תיעוד מושקע משדרות ירושלים ואזור בת ים, באתר פייסבוק, ‏1 בפברואר 2020
  64. ^ שבתשתיות – תיעוד פרויקטים בתחבורה, עבודות חפירה ראשונות להקמת המעבר התת-קרקעי אשר עתיד לחבר בין שתי התחנות, באתר פייסבוק, ‏22 בפברואר 2020
  65. ^   מירב מורן, "לעשות קרונות מהקורונה": נת״ע תנצל את ימי הסגר להאצת עבודות על הקו האדום, באתר TheMarker‏, 19 במרץ 2020
  66. ^ אסף זגריזק, ניצול תקופת הקורונה: עבודות תחבורה יקודמו במאות מיליוני שקלים, באתר ynet, 23 במרץ 2020
  67. ^ אסף זגריזק, תיעוד: העבודות מתחת לפארק החדש בתל אביב, באתר ynet, 3 באוקטובר 2020
  68. ^ אסף זגריזק, הרכבת הקלה בפתח תקווה הושקה: תיעוד מנסיעת מבחן, באתר ynet, 10 ביוני 2021
  69. ^ גיא ליברמן, ‏גם זה עבר: צומת קרליבך נפתח לתנועה אחרי 6.5 שנים, באתר גלובס, 11 בינואר 2022
  70. ^ אסף זגריזק, ‏שלב אחר שלב: מבקר המדינה מתאר את הכשלים בפרויקט הרכבת הקלה, באתר גלובס, 23 בנובמבר 2022
  71. ^ רועי רובינשטיין, נת"ע: הקו האדום של הרכבת הקלה נכנס לשלב הבדיקות האחרון, באתר ynet, 28 במרץ 2023
  72. ^ רועי רובינשטיין, השרה רגב הודיעה לנת"ע: פרויקט הענק של המטרו יועבר לחברה אחרת, באתר ynet, 2 במאי 2023
  73. ^ אודי עציון‏, בכיר במשרד התחבורה נגד מירי רגב: "מחזק את נת"ע על עבודתה", באתר וואלה, 16 במאי 2023
  74. ^ אפרת נומברג יונגר, ‏הרכבת הקלה: זה מה שצפוי לקרות היום בפתיחת הקו האדום, באתר ‏מאקו‏, 17 באוגוסט 2023
  75. ^ רועי רובינשטיין, סוף-סוף זה קרה: הרכבת הקלה יצאה לדרך, באתר ynet, 18 באוגוסט 2023
  76. ^ יובל שדה, מסלול הרכבת הקלה מתארך לראשון לציון וגבעת שמואל, באתר כלכליסט, 5 בדצמבר 2022
  77. ^ מערכת האתר, העבודות להארכת הקו האדום בראשון לציון יוצאות לדרך, באתר גל גפן
  78. ^ הרכבת הקלה תפעל בשבת? שרת התחבורה רגב משיבה לתושבי גוש דן, באתר עכשיו 14, 16 באוגוסט 2023
  79. ^ מתן דויטש, הפגנות, מהומה ונסיעה עם מירי רגב: צפו בהשקת הרכבת הקלה (וידאו), באתר mynet‏ פתח תקוה, 16 באוגוסט 2023
  80. ^ אסף זגריזק, ‏חולדאי יחרים את טקס ההשקה של הרכבת הקלה: "ראוי שתפעל גם בסופ"ש", באתר גלובס, 16 באוגוסט 2023
  81. ^ אביבית מיסניקוב, ‏אחרי נסיעת הבכורה: הפגנות ברציפי הרכבת הקלה, באתר ‏מאקו‏, 18 באוגוסט 2023
  82. ^   בר פלג, מאות מתומכי המחאה נגד ההפיכה הפגינו ברכבת הקלה ומחו על סגירתה בשבתות, באתר הארץ, 18 באוגוסט 2023
  83. ^ סבבוס – הקו האדום
  84. ^ אסף זגריזק, ‏שלב אחר שלב: מבקר המדינה מתאר את הכשלים והעיכובים בפרויקט הרכבת הקלה, באתר גלובס, 23 בנובמבר 2022