מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב - הקו האדום

הקו הראשון של הרכבת הקלה בתל אביב

הקו האדום הוא קו רכבת קלה המתוכנן להיות המרכזי והראשון שייצא לפועל כחלק מהדנקל. הוא יעבור בדרך עילית ותחתית, בין הערים בת ים, תל אביב-יפו, רמת גן, בני ברק ופתח תקווה ובהמשך ע"פ חברת נתע צפוי להתארך ולעבור בדרך עילית בראשון לציון עד לתחנת הרכבת משה דיין שבמערב העיר. בחלקו המרכזי הוא צפוי לעבור בתוואי תחתי, בדומה לרכבת תחתית ובשאר חלקי המסלול בתוואי עילי.

מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב - הקו האדום
לוגו חברת נת"ע
מדינה ישראל
עיר בת ים, תל אביב-יפו, רמת גן, בני ברק ופתח תקווה
שם המערכת דנקל
מידע על ההקמה
עלות 14 מיליארד שקלים (משוער)
חברה בונה נת"ע
התחלת בנייה 2009
פתיחת הקו נובמבר 2022 (משוער)
מידע על הקו
אורך הקו 24 ק"מ
רוחב המסילה 1,435 מ"מ
מתח חשמלי 1500 וולט זרם ישר (DC), קו עילי
דפו קריית אריה
צבע על המפה אדום
מספר נוסעים בשנה 70,000,000 (משוער)
מספר התחנות 34
רשימת התחנות
רשימת תחנות
www.nta.co.il/line/1
תרשים הקו
מפת קווי הסעת המונים בגוש דן, המתוכננים ל-2030
מפת המערכת המתוכננת
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
המת"צ של הקו האדום ברחוב ז'בוטינסקי בפתח תקווה, כפי שהוא נראה מגשר המיתרים
מבט מזרחה מגשר המיתרים
העבודות בשד' ירושלים סמוך לתיאטרון גשר (תיאטרון נוגה לשעבר) (פברואר 2009)
בניית דיפו בקריית אריה (מאי 2018).
פורטל של מנהרה בקריית אריה (מאי 2018).
מסועות פינוי עפר בכניסה למנהרה בקריית אריה (מאי 2018).
מנהרה של רכבת הקלה שמתחילה בקריית אריה וממשיכה דרך אם המושבות (מאי 2018).

אורכו של הקו הוא כ-24 קילומטר, מתוכם 12 קילומטר במנהרה[1] והוא יתפרס על חמש ערים ו-34 תחנות, מתוכן 10 תת-קרקעיות. עבודות הבנייה בקו החלו בשנת 2009 ופתיחת הקו באופן מלא תוכננה במקור לשנת 2013[2], אולם בעקבות ביטול המכרז להקמתו של הקו לנוכח קשיים בהשגת מקורות המימון של הזוכה במרכז, והלאמת הפרויקט על ידי המדינה, נדחה מועד פתיחתו לשנת 2021[3].

ביולי 2020 נדחתה פתיחת הקו פעם נוספת, ב-13 חודשים, עד לנובמבר 2022[4][5].

מאפייני הקועריכה

מסלולעריכה

הקו האדום מתחיל בתחנת האוטובוסים המרכזית של פתח תקווה, בצומת הרחובות בר-כוכבא ואורלוב, וממשיך בחפיפה לתוואי דרך 481 לפי סימוני החברה הלאומית לדרכים לאורך רחוב אורלוב עד מפגשו עם ציר ז'בוטינסקי, לאורך ציר ז'בוטינסקי עד תחנת הרכבת תל אביב מרכז. זמן הנסיעה בקטע זה צפוי להיות 19 דקות.

התוואי ממשיך בדרך בגין (דרך פתח תקווה לשעבר) לכל אורכו, עובר את מגדלי עזריאלי והקריה עד אשר מתחבר עם רחוב אילת, ודרומה, דרך שדרות ירושלים לאורך יפו, לעיר בת ים דרך שדרות העצמאות עד לדרום העיר.

הקטע ממחלף גהה עד אזור מנשייה (גבול יפו ותל אביב) מתוכנן לעבור במנהרה תת-קרקעית כפולה[6]. יתר התוואי מתוכנן להיסלל מעל לפני הקרקע. לפי חברת נת"ע, הפרויקט מבוצע באופן כזה שיהיה ניתן להרחיב את המקטע התת-קרקעי (דהיינו - להפוך חלקים שתוכננו כעיליים לתת-קרקעיים), אם וכאשר יתגלה צורך כזה, תחבורתי או תפעולי.

בפתח תקווה, תוקם שלוחה תת-קרקעית של הקו לכיוון הדפו בקריית אריה, ומעבר תת-קרקעי שיקשר בין תחנת קריית אריה של רכבת ישראל בפתח תקווה לבין הדיפו, שיכלול גם תחנת נוסעים.

תחנותעריכה

בקו האדום יהיו בסך הכל 34 תחנות. 24 יוקמו במפלס הרחוב (בפתח תקווה, יפו ובת ים) ו-10 תחתיות (בבני ברק, רמת גן ותל אביב), כאשר אורכה של כל תחנה תת-קרקעית יהיה כ-88 מטרים, רוחבה יהיה 22 מטרים ועומקה בדרך כלל 20 מטרים. מבנה התחנה ייבנה בתוך "קופסה", תוך השבת הרחוב למצבו המקורי עוד בטרם הושלמה בניית פנים התחנה[7]. יוצאת דופן היא תחנת קרליבך שתיחפר לעומק 50 מטר כיוון שהיא תשרת גם את הקו הירוק[8].

המרחק בין התחנות העיליות יהיה כ-500 מטרים, אך המרחק בין התחנות התת-קרקעיות יהיה כ-1,000 מטרים בממוצע עקב שיקולי עלות ודרישה. כמו כן נחשף כי התחנות התת-קרקעיות שבקו ימוגנו לצורך שימוש כמקלטים במצבי חירום של תקיפת טילים כולל תקיפות בנשק ביולוגי וכימי. בין אמצעי המיגון דלתות פלדה לאיטום המנהרות והתקנת מסננים על פתחי האוורור כשבכל התחנות התת-קרקעיות בקו יוכלו למצוא מקלט כ-20,000 איש[9].

ב-20 תחנות בקו זה יותקנו 106 דרגנועים ו־63 מעליות, כך עולה מדרישות האספקה כפי שצוינו במכרז בו זכתה חברת שינדלר (אנ') ב-17 ביוני 2018[10].

(התחנות מסודרות על פי התוואי מפתח תקווה, דרך תל אביב לבת ים)

פתח תקווה בני ברק, רמת גן ותל אביב יפו ובת ים
עילי תת-קרקעי עילי
  • תחנת אליפלט (תחנה שקועה)
  • דרך שלמה
  • בן צבי
  • ארליך
  • איסקוב
  • הבעש"ט
  • מחרוזת
  • העצמאות
  • רוטשילד
  • ז'בוטינסקי
  • בלפור
  • בנימין
  • יוספטל
  • כ"ט בנובמבר
  • העמל
  • הקוממיות
תחנות הקו האדום
שם התחנה קואורדינטות גאוגרפיות רשות מקומית תיאור מיקום שיטת ביצוע שטח (מ"ר) יחס לפני הקרקע עומק (מטר) רוחב רציפים (מטר) צפי נוסעים ליום מועד פתיחה הדף באתר נת"ע הערות
התחנה המרכזית של פתח תקווה 32°05′41″N 34°53′10″E / 32.094714°N 34.886237°E / 32.094714; 34.886237 פתח תקווה התחנה המרכזית, היכל התרבות פתח תקווה עילי אוקטובר 2021
פינסקר 32°05′38″N 34°52′56″E / 32.093766°N 34.882291°E / 32.093766; 34.882291
קרול 32°05′31″N 34°52′39″E / 32.091931°N 34.877529°E / 32.091931; 34.877529
דנקנר 32°05′28″N 34°52′17″E / 32.091007°N 34.871449°E / 32.091007; 34.871449 רח' זבוטינסקי, קריית אריה
בילינסון 32°05′30″N 34°51′57″E / 32.091564°N 34.865743°E / 32.091564; 34.865743 המרכז הרפואי רבין, הקניון הגדול, בית משפט השלום פתח תקווה, מלון פרימה לינק
שחם 32°05′31″N 34°51′39″E / 32.091972°N 34.860867°E / 32.091972; 34.860867 קריית מטלון, אולפני פתח תקווה, יכין סנטר,
שנקר 32°05′34″N 34°51′09″E / 32.092708°N 34.852574°E / 32.092708; 34.852574 שנקר
דפו קריית אריה 32°06′23″N 34°51′45″E / 32.106350°N 34.862434°E / 32.106350; 34.862434 תחנת הרכבת קריית אריה, אצטדיון המושבה דפו קריית אריה משמש גם צורכי תחזוקת הקרונות.
אם המושבות 32°05′58″N 34°50′49″E / 32.099421°N 34.846895°E / 32.099421; 34.846895 בני ברק קריית אריה, קריית הרצוג cut & cover 4704 תחתי 23 10 תחנת אם המושבות
אהרונוביץ' 32°05′34″N 34°50′20″E / 32.092721°N 34.838788°E / 32.092721; 34.838788 רחוב ז'בוטינסקי, ליד מחלף גהה 3142 27 10 33,000 תחנת אהרונוביץ'
בן-גוריון 32°05′28″N 34°49′27″E / 32.091159°N 34.824132°E / 32.091159; 34.824132 ז'בוטינקי פינת דרך בן-גוריון, אצטדיון רמת גן 5107 27 10 29,000 תחנת בן-גוריון
ביאליק 32°05′13″N 34°48′44″E / 32.086925°N 34.812292°E / 32.086925; 34.812292 רמת גן ז'בוטינסקי פינת ביאליק 3139 28 10 15,000 תחנת ביאליק
אבא הלל 32°04′59″N 34°48′08″E / 32.083006°N 34.802257°E / 32.083006; 34.802257 הבורסה ליהלומים 3139 29 10 11,000 תחנת אבא הלל
ארלוזורוב 32°04′53″N 34°47′48″E / 32.081277°N 34.796532°E / 32.081277; 34.796532 תל אביב-יפו תחנת הרכבת תל אביב – סבידור מרכז 3117 31 10 66,000 תחנת ארלוזורוב קישור לקווים של רכבת ישראל
שאול המלך 32°04′37″N 34°47′32″E / 32.077041°N 34.792219°E / 32.077041; 34.792219 שד' שאול המלך, מגדלי עזריאלי 3139 27 10 19,000 תחנת שאול המלך
יהודית 32°04′12″N 34°47′17″E / 32.069906°N 34.788158°E / 32.069906; 34.788158 רחוב החשמונאים, מתחם שרונה 3288 28 10 30,000 תחנת יהודית
קרליבך 32°03′55″N 34°46′59″E / 32.065410°N 34.783047°E / 32.065410; 34.783047 בית מעריב, בית רובינשטיין 6172 52 10 6500 2022 תחנת קרליבך תחנה משולבת עם הקו הירוק, לכן תיפתח במועד מאוחר יותר.
אלנבי 32°03′47″N 34°46′32″E / 32.063017°N 34.775459°E / 32.063017; 34.775459 רחוב הרכבת, בית הדר 3267 28 10 47,000 אוקטובר 2021 תחנת אלנבי
אליפלט 32°03′29″N 34°45′45″E / 32.058154°N 34.762538°E / 32.058154; 34.762538 מתחם התחנה, רחוב אילת עילי אליפלט
סלמה 32°03′15″N 34°45′34″E / 32.054290°N 34.759462°E / 32.054290; 34.759462 שדרות ירושלים, דרך שלמה
בן צבי 32°03′00″N 34°45′33″E / 32.050131°N 34.759106°E / 32.050131; 34.759106 דרך בן צבי, אצטדיון בלומפילד
ארליך 32°02′44″N 34°45′30″E / 32.045643°N 34.758392°E / 32.045643; 34.758392
איסקוב 32°02′32″N 34°45′26″E / 32.042084°N 34.757156°E / 32.042084; 34.757156
הבעש"ט 32°02′19″N 34°45′21″E / 32.038541°N 34.755745°E / 32.038541; 34.755745
מחרוזת 32°02′00″N 34°45′06″E / 32.033468°N 34.751585°E / 32.033468; 34.751585
העצמאות 32°01′41″N 34°44′56″E / 32.027958°N 34.748898°E / 32.027958; 34.748898 בת ים
רוטשילד 32°01′36″N 34°44′40″E / 32.026753°N 34.744537°E / 32.026753; 34.744537
ז'בוטינסקי 32°01′18″N 34°44′36″E / 32.021576°N 34.743238°E / 32.021576; 34.743238
בלפור 32°01′02″N 34°44′41″E / 32.017335°N 34.744791°E / 32.017335; 34.744791
בנימין 32°00′59″N 34°44′56″E / 32.016298°N 34.748852°E / 32.016298; 34.748852
יוספטל 32°00′53″N 34°45′11″E / 32.014756°N 34.752924°E / 32.014756; 34.752924
כ"ט בנובמבר 32°00′40″N 34°45′06″E / 32.011140°N 34.751637°E / 32.011140; 34.751637 כ"ט בנובמבר
העמל 32°00′18″N 34°44′55″E / 32.004864°N 34.748486°E / 32.004864; 34.748486
הקוממיות 32°00′04″N 34°44′46″E / 32.001068°N 34.746092°E / 32.001068; 34.746092 האצטדיון העירוני בת ים

תדירותעריכה

בשעות השיא התכנון הוא שתעבור רכבת כל דקה וחצי בתחנות התת-קרקעיות וכל שלוש דקות בתחנות העיליות. בשאר היום התדירות תפחת והרכבת תעבור במרווחי זמן גדולים יותר[1].

שיטת המימון ועלויותעריכה

תחילה הוערכו סך העלויות לקו האדום בכ-10 מיליארד שקלים שיתפרסו על כשש שנים עד 2012, השנה המקורית בה היה אמור להיחנך הקו האדום. מימון הרכבת התחתית נעשה בשיטת בנה-הפעל-העבר (BOT), בה הקבוצה הזוכה בונה ומתפעלת את הקו לאורך תקופת הזיכיון אותו קיבלה מן המדינה ובסיום תקופה זו היא מעבירה את השליטה בחזרה למדינה. במכרז זה הוחלט על תקופה של 32 שנה לאחריה הזכיין יעביר את הבעלות לידי המדינה. כמו כן, לזכיין הזוכה יש רשת ביטחון מול כמות צפויה של נוסעים בכל שנה ברכבת התחתית אם כמות הנוסעים לא עומדות בתחזית. מצד שני במקרה ויש כמות גדולה מן הצפוי של נוסעים יחסית לתחזית, המדינה תקבל אחוז מסוים מרווחי החברה המפעילה. התחזיות הן ל-100–120 מיליון נוסעים כל שנה בשנת 2020. בשנת 2010, לאחר שנפסל המכרז החיצוני למימון הפרויקט, הוחלט כי כולו ימומן מתקציב המדינה, והפרויקט ינוהל על ידי חברת נת"ע.

ציוד ניידעריכה

במהלך נובמבר 2012 פרסמה נת"ע מכרז לרכישת קרונות לקו האדום. מדובר ברכש של 90 קרונות בעלי רצפה נמוכה (בגובה הרציף) ובאורך של 32–‏35 מטר האחד, המיועדים לשירות. האומדן הראשוני לרכש הציוד מוערך ב–200–‏250 מיליון יורו (כמיליארד שקל). ואולם, נת"ע כללה במסמכי המכרז אופציה לרכש נוסף של 30 קרונות גם עבור הקו הירוק המתוכנן. במקרה שכזה, תוכל המדינה להזמין כ–30 קרונות נוספים במחיר המכרז - והיקף המכרז יצמח[11].

ביוני 2014, הגישו חמש חברות את מועמדותן למכירת הקרונות של הקו האדום. חמש החברות הן אלסטום (צרפת), קאף (CAF, ספרד), ווסלו (גרמניה), סטדלר (שווייץ) ו-CNR (סין). ספקי הקרונות של רכבת ישראל, סימנס (גרמניה) ובומברדייה (קנדה\גרמניה), בחרו שלא לגשת למכרז[12].

בסוף נובמבר 2015, הכריזה נת"ע על CNR כזוכה במכרז. חברת CNR תספק 120 קרונות של הקו האדום תמורת כ-900 מיליון שקל[13].

אופן ביצוע של החלק התת-קרקעיעריכה

כריית המנהרות של החלק התת-קרקעי תתבצע על ידי 8 מכונות כרייה, בארבעה צמדים. כל צמד מכונות כורה שתי מנהרות צמודות זו לזו.

  • הזוג הראשון כורה מפיר שילוח גלי גיל הסמוך לתחנת ארלוזורוב לכיוון מערב עד לתחנת קרליבך. בוצע חברת סולל בונה יחד עם חברת CRTG הסינית.
  • הזוג השני כורה מפיר שילוח גלי גיל לכיוון מזרח עד לתחנת בן-גוריון. בוצע חברת סולל בונה יחד עם חברת CRTG הסינית.
  • הזוג השלישי נכנס בפיר שילוח הרצל שברחוב יהודה הלוי בתל אביב וכורה מזרחה, עד שיפגוש את הזוג הראשון בתחנת קרליבך. יבוצע חברת סולל בונה יחד עם חברת CRTG הסינית.
    • הזוג השלישי כאשר יגיע מפיר הרצל לתחנת קרליבך, יפורק, יוצא ויועבר לפורטל שנקר, שם יתחיל כריה עד פיר השילוח אם המושבות.
  • הזוג הרביעי נכנס בפורטל הדיפו שבפתח תקווה וכורה מערבה, עד שיפגוש את הזוג השני בתחנת בן-גוריון. בדרכו הוא יעבור דרך שרוול פלדה בפיר אם המושבות. יבוצע על ידי חברת דניה סיבוס יחד עם חברת CCECC הסינית.

כמו כן, במקטע "תוואי המסילה הטורקית", הקטע A1 (מפיר הרצל ועד רחוב פינס) יבוצע על ידי חברת CRTG הסינית והקטע A2 (מרחוב פינס ועד רחוב קויפמן) יבוצע על ידי חברת מנרב בשיטת Cut & Cover [14]. שני גשרים – גשר שלוש וגשר נחושתן יפורקו בזמן העבודות ויוחזרו בתום העבודות[15].

פיר השילוח אם המושבות בוצע בשיטת ההידרומיל, ומהווה מבנה בטון תת-קרקעי בצורת קופסה המורכב מקירות סלאריים היורדים לעומק של 38 מטר ומתחת למי תהום.

היסטוריהעריכה

תכנון הקועריכה

אף על פי שכבר בשנת 1973 הורתה גולדה מאיר על בדיקת הקמת רכבת תחתית בגוש דן, רק בשנת 1996 הוקמה חברת נת"ע - נתיבי תחבורה עירוניים[16], שתפקידה הראשוני היה לבצע סקר היתכנות ולבחון תוואים פוטנציאלים שונים להקמת מערכת הסעת המונים במטרופולין תל אביב[17]. לאחר עבודה של שלוש שנים נקבע תוואי הקו האדום, כקו הראשון שיבנה במערכת. באפריל 1999, זכתה חברת דה-לו-קאטר הבריטית במכרז לתכנון הקו, כקו רכבת תחתית במלואו באורך של 18 ק"מ המתחיל בבת ים, מגיע דרך מרכז ת"א לתחנת ארלוזורוב, וממשיך דרך ציר ז'בוטינסקי ברמת גן ובבני ברק לפתח תקווה[18]. משרד האוצר התנגד להקצות את התקציב הדרוש, בגלל עלות המנהור לאורך תוואי, וביולי 1999 עבר הפרויקט הסבה לרכבת קלה[19], למרות התנגדותו של ראש עיריית תל אביב, רון חולדאי, שהעדיף רכבת תחתית[20]. בתוכנית החדשה רק ב-11 ק"מ מתוואי "הקו האדום" תהיה מנהרה, בקטע מרחוב ז'בוטינסקי עד לתחנת אלנבי, ואילו ביתר הקו, יפעל הקו במפלס הרחוב[17]. בהמשך הוחלט לבנות מנהרה גם בתוואי המסילה הטורקית בשיטת Cut and Cover מפורטל אליפלט שבנווה צדק עד לרחוב הרצל.

המכרז לקועריכה

בינואר 2001, כארבע שנים לאחר הקמת נת"ע, התפרסם המכרז למיון מוקדם לקו הראשון. מועד הגשת ההצעות שנקבע תחילה למאי 2002, נדחה לבקשת המתמודדות ליולי 2002 ולאחר מכן לאוקטובר 2002[21]. בנובמבר 2003, לאחר פרישת אחת המתמודדת, פורסם המכרז עצמו. ארבע הקבוצות המתמודדות אמורות היו להגיש את הצעותיהן עד אוגוסט 2004, והקבוצה הזוכה אמורה הייתה להיבחר בפברואר 2005 ולהשלים את הקמת הקו עד שנת 2010[22].

המכרז שונה, עודכן ונדחה שש פעמים, רובן עקב בקשות חוזרות ונשנות של המועמדות, עד שב-27 בפברואר 2006 הגישו שלוש הקבוצות המתמודדות את הצעותיהן. ב-31 בדצמבר 2006 הכריז משרד האוצר, בשיתוף משרד התחבורה ונת"ע על זכייתה של קבוצת MTS הכוללת את חברת אפריקה ישראל, קואופרטיב אגד, חברת סימנס, החברה הסינית CCECC (חברה ממשלתית סינית שחפרה גם את מנהרות הכרמל ומנהרות גילון), והחברה הפורטוגזית Soares da Costa.

ההצעה הזוכה של חברת MTS הייתה של 7.163 מיליארד שקלים אותם יקבלו כמענק הקמה אשר יתפרס על שנים רבות, הפרש של כ-400 מיליון שקלים מן הקבוצה המפסידה.

הקבוצות שהתמודדועריכה

באוגוסט 2006, הכריזה ועדת המכרזים על פסילת קבוצת "ספידן" וביצוע התמחרות בין "MTS" ו"מטרו רייל"[23].

הקבוצה הזוכה הוכרזה ב-31 בדצמבר 2006 והיא MTS, ההסכם עם החברה נחתם במאי 2007[24].

קשיי המימון של MTSעריכה

על פי הסכם הזיכיון, החוזה בין הזכיינית למדינה היה אמור להימשך 32 שנים, שמתוכן חמש שנים שיוקדשו להקמת הקו ו־27 שנים לתפעול הרכבת. כאשר על פי התכנון העבודות היו צפויות להתחיל בשנת 2008, אחרי השלמת התכנון המפורט. הסגירה הפיננסית של הפרויקט הייתה אמורה להיסגר תוך שנה ממועד החתימה, קרי עד מאי 2008. אך שלושה חודשים לפני תום מועד הסגירה הפיננסית, ביקשה MTS דחייה, על רקע החרפת משבר הסאבפריים בעולם. המדינה נעתרה לבקשה כי הסגירה הפיננסית תדחה לסוף ספטמבר 2008[25].

MTS הגיעה להסכם מימון שכלל העמדת מסגרת אשראי בסך של כ-1.4 מיליארד אירו על ידי שני בנקים גרמנים KfW ו-BayernLB וכמו כן על ידי הבנק הבריטי רויאל בנק אוף סקוטלנד. את יתרת הכספים בגובה כ-2 מיליארד שקל, היה צפוי להשלים קונסורציום מממנים ישראלי בהובלת בנק לאומי. אך משבר הסאבפריים התגלגל החל מספטמבר 2008 לידי משבר כלל עולמי, גם במועד זה לא הצליחה MTS והבנקים להגיע לכדי סיכום, ומועד הסגירה הפיננסית נדחה בשנית ל-28 בינואר 2009. אולם, MTS שוב לא הצליחה להשלים את הליך המימון של הפרויקט ומועד הסגירה הפיננסית של הפרויקט נדחה בפעם השלישית לאמצע חודש אפריל 2009.

במרץ 2010 הגישה MTS הצעת פשרה רשמית לידי משרדי האוצר והתחבורה, שכוללת פיצול מקטעי הפרויקט לחלקיו ההנדסיים השונים - מנהור, חשמול, בניית מסילות ומערכת הפעלה ולהשיג עבור כל חלק אחד מהם מימון נפרד מהבנקים. כמו כן הודיעה ממשלת גרמניה, שהבנק KFW שבעלותה ושהוביל את קונסורציום הבנקים הזרים של הפרויקט, תומכת בניסיון למצוא פתרון לבעיות המימון[26].

ביולי 2010 ביקשה MTS להתחיל לבצע עבודות מקדימות בתוואי הפרויקט, עוד לפני שתשלים את הליך הסגירה הפיננסית של הפרויקט, זאת כדי לעמוד בלוח הזמנים להקמת הקו. אך משרד האוצר דחה את הבקשה[27].

הלאמת הפרויקטעריכה

לאחר שחברת MTS לא הצליחה לעמוד בלוח הזמנים שהוקצב לה האשימה הממשלה את החברה בעיכוב של שנים בעבודות, בעקבות כך, הודיעה המדינה על הלאמה של הפרויקט שימומן ישירות מתקציב המדינה וינוהל ישירות על ידי החברה הממשלתית נת"ע[28]. בעקבות פעולה זו, חברת MTS הודיעה כי ביטול הזיכיון נעשה שלא כחוק והחלה בהליכים משפטיים נגד המדינה והגשת תביעה בסך 2 מיליארד שקלים[29].

התקדמות הבנייהעריכה

עד הלאמת הפרויקטעריכה

החל משנת 2005 נעשו עבודות הכנה ופינוי תשתיות על ידי נת"ע, העבודות התבצעו לאורך המסלול בפתח תקווה, יפו ובת ים; כולל הכנה לתוואי הכניסה לתחנה התת-קרקעית המתוכננת סמוך לשדרות ירושלים ביפו. בבני ברק וברמת גן בוצעו עבודות תשתיות חשמל בלבד, ובתל אביב עדיין לא החלו העבודות[30]. כמו כן, החלו עבודות הבינוי על הדפו בקריית אריה.

החל משנת 2011עריכה

לאחר הלאמת הפרויקט, בדצמבר 2010 התקבלה החלטת הממשלה על העברת את סמכויות הניהול והביצוע לידי החברה הממשלתית נת"ע (נתיבי תחבורה עירוניים); שבראשה עמד הח"כ לשעבר מטעם הליכוד מיכאל רצון. חברת נת"ע הציגה תוכנית לביצוע הפרויקט בתקציב של 10.7 מיליארד שקל במימון מלא של המדינה, (לעומת תקציב MTS של 7.2 מיליארד שקל) ובלוח זמנים שהגדיר את שנת 2017 כמועד תחילת הפעלת הקו האדום.

לוח הזמנים שהציגה נת"ע כלל 5 שלבי ביצוע (בסוגרים מועד הסיום המקורי):[31]

  • שלב 1 - 3 פירי שילוח למכונות כרייה (2013): פיר שילוח תחנת אם המושבות, פיר הרצל, פיר גלי גיל.
  • שלב 2 - פורטלים וקופסת אם המושבות (2014)
  • שלב 3 - מנהור (2015)
  • שלב 4 - קופסאות ומבנה פנימי של התחנות התת-קרקעיות (2016)
  • שלב 5 - מערכות מסילה ואיתות (2017)

ב-14 באוגוסט 2011 הודיעה חברת דניה סיבוס, זרוע הבנייה והתשתיות של קבוצת אפריקה ישראל, כי זכתה במכרז של החברה הממשלתית נת"ע (נתיבי תחבורה עירוניים) לביצוע עבודות פיר השילוח עבור הרכבת הקלה בתוואי הקו האדום שבאזור פתח תקווה. היקף הפרויקט מוערך בכ-100 מיליון שקלים. פיר שילוח תחנת אם המושבות, בין מחלף גהה לגשר אם המושבות, יהיה באורך של כ-100 מטרים, ברוחב של כ-35 מטרים ובעומק של כ-25 מטרים. הוא יאפשר תנועה מתחת לפני האדמה של הרכבת הקלה. מכונות כרייה מדגם TBM ייובאו בתוך שלושה חודשים מספרד, ומרגע הגעתן צפויה העבודה להתחיל מיד ולהימשך 14 חודשים. בתחילה חופרים את הבור, תומכים אותו בקירות, מנקזים את מי התהום, מחזקים את מבנה הפיר בקירות פלדה ואז יוצקים שכבת פלדה בעובי שני מטרים וחצי כדי למנוע ממי תהום לעלות. לצורך העבודות נסגרו שני חניונים בתל אביב, חניון גלי גיל וחניון בית רומנו (עבור פיר הרצל), על מנת שישמשו אתר עבודות לחפירת מנהרות תת-קרקעיות לרכבת הקלה.[32]

שנת 2012עריכה

ב-12 בינואר פורסם על ידי נת"ע מכרז בינ"ל לחפירת המנהרות התת-קרקעיות בקו האדום ובקו הירוק. המכרז צפוי היה להסתיים ב-2015, ועבודות החפירה צפויות היו להתחיל באותה השנה[33]. בנובמבר 2012, באיחור של מספר חודשים, פרסמה נת"ע את המכרזים לרכישת קרונות הרכבת הקלה בקו האדום והקמת המערכות האלקטרוניות הכרוכות בו. היקף שני מכרזים אלה בלבד, ללא עבודות המנהור וההנדסה הנלוות לפרויקט, עשוי היה להסתכם בלא פחות מארבעה מיליארד שקל, עם אופציות בהיקף שלושה מיליארד שקל[34].

שנת 2013עריכה

במהלך שנת 2013, למעט המשך העבודה על שלושת פירי השילוח, לא נעשו עבודות בנייה בשטח. כמו כן הודיעה נת"ע שלוחות הזמנים והאומדנים התקציביים לפרויקט חרגו; תקציב הפרויקט יעמוד על 14.6 מיליארד שקל (במקום 10.7 מיליארד) והקו יפעל בשנת 2021 (ולא בשנת 2017)[35].

שנת 2014עריכה

הקו האדום המקדיםעריכה

באוגוסט 2014 החל לפעול קו 1 של חברת דן, המשמש כקו מקדים לרכבת הקלה, בשיתוף משרד התחבורה. הקו המופעל באוטובוסים רבי קיבולת (הזהים למטרונית), פועל במסלולם של קו 42 (מבת ים ועד לקניון עזריאלי בתל אביב) וקו 51 (דרך ציר ז'בוטינסקי עד ליעדו הסופי בתחנה המרכזית בפתח תקווה). הקו עובר בחלק ניכר מהמסלול העתידי של הקו האדום, ובמקביל לקווים שבמסלולם הוא נוסע. בניגוד למטרונית, האוטובוסים אינם זוכים לעדיפות ברמזורים ואינם נוסעים בנתיבי תחבורה ייעודיים (פרט לנתיב התחבורה הציבורית בציר ז'בוטינסקי בפתח תקווה, ברחוב ירושלים ביפו, ונתיב התחבורה הציבורית ברחובות בלפור והרצל בבת ים). התשלום לנסיעות בקו מתבצע במכונות התשלום ובמכונה לתיקוף כרטיסי רב קו בתוך האוטובוס. מטרתו היא להכין את הציבור ולהרגילו למסלול הרכבת הקלה אשר תהווה פתרון קבע עתידי לתוואי זה.

[36]

מסלולו של קו 1, בדומה למסלול הקו האדום של הרכבת הקלה, מתחיל בתחנה המרכזית של פתח תקווה ויסתיים באצטדיון העירוני בבת ים (ידוע גם כמסוף ניסנבוים). הקו יוצא מהתחנה המרכזית של פתח תקווה, ונוסע על רחוב בר כוכבא, הברון הירש (שוק פתח תקווה) ומשם ממשיך במסלולו הארוך בציר ז'בוטינסקי, הקו ימשיך במסלולו ברחוב בן-גוריון בבני ברק ורמת גן, ממשיך על דרך מנחם בגין ולאחר מכן נוסע דרך מגדל יעקבי נימרודי בניגוד למסלולו של קו 51 אשר נוסע ברחוב המסגר. לאחר מכן ימשיך הקו אל התחנה המרכזית הישנה של תל אביב ושדרות הר ציון, שם יעצור קרוב לתחנה המרכזית החדשה. הקו ממשיך לדרך שלמה, שדרות ירושלים ביפו ונכנס לבת ים דרך הרחובות: המצבה, רוטשילד ובלפור (בכיוון ההפוך יסע הקו דרך הרצל), יצחק שדה, הנביאים, הקוממיות ומסיים את מסלולו באצטדיון העירוני.

[37]

תדירותו של קו 1 היא גבוהה ביותר, ואף מבין הגבוהות מהקווים אשר מחזיקה חברת דן, וכן הקווים אשר פועלים בתל אביב: בשעות היום הקו פועל כל 5–8 דקות ובשעות הלילה כל 15 דקות בממוצע. בימי שישי בתדירות של 12–15 דקות ובמוצ"ש בתדירות של 20 דקות.[36] כמו כן, נוסעים רבים מציינים כי הקו אכן עומד בלוח הזמנים המתפרסם על ידי החברה, אך לפעמים מספר האוטובוסים של קו 1 מגיעים צמודים אחד לשני.[38] בנוסף נוסעים רבים מתלוננים כי הקו לפעמים לא עוצר בתחנות המיועדות לקו ומעידים על צפיפות קיצונית ועומס.[39][40] על ידי דירוג קווי האוטובוסים באתר Biz שנעשה על ידי שימוש בנתונים ובתלונות אשר הגיעו לידי הארגון "15 דקות", קו 1 הוא אחד מעשרת הקווים הגרועים בישראל, והסיבה לכך היא "דיווחים רבים על איחורים משמעותיים, ככל הנראה בשל היעדר העדפה בדרך. בנוסף, הביקוש לקו הולך וגדל, והתדירות הקיימת אינה נותנת מענה - תדירות נמוכה מדי בשעות השיא גורמת לצפיפות קיצונית ולהשארת נוסעים בתחנות.[41] שעות פעילות הקו ביום חול היא מ-4:40 עד חצות מכיוון בת ים, ומ-5:00 עד חצות מכיוון פתח תקווה.[42]

מכרזיםעריכה

בנובמבר פרסמה נת"ע מכרז להקמת תחנת קרליבך, המכרז כולל כריית מנהרה לכלי רכב, את שלד מבנה התחנה בעומק 25 מטר כשהוא מותאם למפגש בין הקו האדום לקו הירוק, 2 כניסות להולכי רגל והכנה לכניסה נוספת, פירי אוורור ומערכות, ואת פירוק גשר מעריב. התאריך האחרון להגשת הצעות נקבע למרץ 2015[43].

שנת 2015עריכה

במהלך שנת 2015 הוכרזו הזוכים בשלושה מכרזים מרכזיים בהקמת הקו:

  • חברת סולל בונה יחד עם חברת CRTG הסינית זכו במכרז לבניית המנהרות והתחנות בחלק המערבי של הקו[44].
  • חברת דניה סיבוס יחד עם חברת CCECC הסינית זכו במכרז להקמת תחנת קרליבך[45].
  • חברת דניה סיבוס יחד עם חברת CCECC הסינית זכו במכרז לבניית המנהרות והתחנות בחלק המזרחי של הקו[46].

ב-2 באוגוסט החלו העבודות להקמת התחנה התת-קרקעית הדרומית ביותר בקו האדום - תחנת אלנבי[47]. ב-14 באוגוסט החלו העבודות על תחנת קרליבך. באותו זמן החלה להפעיל חברת "דן" גם את קו 189 שלה, המהווה למעשה זרוע של הקו הירוק, באמצעות אוטובוסים רבי קיבולת, הזהים לאלו המופעלים בקו 1. ב-27 באוגוסט החלו העבודות על תחנת אבא הלל, ב-4 בספטמבר על תחנת ארלוזורוב וב-20 בנובמבר על תחנת ביאליק.

חברת סולל בונה העבירה לידי דניה סיבוס כקבלן משנה את עבודות בשתי תחנות תת־קרקעיות בתל אביב (שאול המלך ושדרות יהודית).

שנת 2016עריכה

באמצע פברואר, החלו העבודות על תחנת בן-גוריון ברמת גן ועל תחנת אהרונוביץ' בבני ברק[48].

ב-1 באפריל נחסמה דרך בגין גם לתחבורה ציבורית לכיוון דרום ובחלקה גם בכיוון צפון, והתנועה הוסטה לרחוב חדש (רחוב 1185) שנסלל במתחם חסן עראפה, אשר מתחבר לרח' המסגר. משם חלק מהקווים (כמו קו 1) ממשיכים ישירות לדרך בגין בצומת בגין-החשמונאים, וחלקם (כמו קו 189) פונים ליצחק שדה ומשם דרך בגין (במקטע אשר כן נשאר פתוח) ולרחוב החשמונאים[49].

בהמשך השנה, העבודות בתחנת אבא הלל הועברו מצידו המערבי של צומת עלית אל מרכז הכביש ונחסמה הפנייה שמאלה מדרך אבא הלל לדרך ז'בוטינסקי. עקב כך מספר קווי אוטובוס הוסטו מעט ממסלולם. בחודש אוקטובר הועברו גם העבודות בתחנת ביאליק למרכז הכביש. הנתיבים שנפתחו באזור בו בוצעו עבודות חפירה, עוברים על לוחות בטון שמתחתם נמשכות עבודות החפירה.

בנובמבר הוגשו הצעות במכרז להקמת מערכות החשמל, המחשוב והאיתות של הפרויקט ("סיסטם"). היקף המכרז הוערך על ידי Parsons Brinckerhoff, חברת הייעוץ של נת"ע, ב-2.5 מיליארד שקל. אלא שכשהוגשו ההצעות למכרז התברר כי קבוצה אחת (בה שותפות החברות הצרפתיות קבוצת תאלס, קולאס וסיסטרה, יחד עם שפיר הנדסה הישראלית) הגישה הצעה של כ-5.5 מיליארד שקל. קבוצה שנייה (בה שותפות אלסטום הצרפתית ומנרב הנדסה הישראלית) הגישה הצעה של מעט יותר מ-4 מיליארד שקל[50]. כמו כן, הוקפא המכרז הבינלאומי להפעלת הקו[51].

שנת 2017עריכה

ב-19 בפברואר החלה חפירת המנהרה בקו, כארבעה חודשים לפני המועד המתוכנן. בסוף החודש הוזזה תנועת כלי הרכב בדרך בגין באזור תחנת יהודית, והחלו עבודות בצד המזרחי של דרך בגין.

ב-5 במרץ נסגרה לשלושה ימים תחנת הרכבת תל אביב השלום לתנועת רכבות בשל כריית המנהרה שהתוואי שלה עובר מתחת למסילה, ורכבות לא עברו בין התחנות הסמוכות. ב-9 במרץ נפתחה תחנת הרכבת מחדש.

במהלך המחצית הראשונה של השנה, החלו מכונות החפירה (TBM) לכרות את המנהרות. שתי המכונות הראשונות (שכונו "גולדה", על שם גולדה מאיר, ו"מגי", על שמה של מרגרט ת'אצר) חופרות מחניון גלי גיל לכיוון יפו ותחנת אליפלט, והן החלו לפעול ברבעון הראשון. המכונה השלישית (שכונתה "רוזה", על שם רוזה פארקס) החלה לפעול בחודש מאי מאותו חניון לכיוון פתח תקווה, וקצת לאחר מכן החלה לפעול גם המכונה הרביעית (שכונתה "וונדר וומן") באותו כיוון.

ב-14 במאי פורסם על זכיתה של חברת מנרב במכרז להקמת מקטע המסילה התת-קרקעי האחרון באורכו כקילומטר - מרחוב פינס בנוה צדק עד לרחוב קויפמן (תוואי המסילה הטורקית), מנרב גם תקים את התחנה התת-קרקעית הפתוחה לשמיים ברחוב אליפלט. המנהרה בתוואי המסילה הטורקית תיבנה בשיטת Cut and Cover[52].

ב-1 באוגוסט פורסם מכרז "המערכות", כולל אספקה ותחזוקה של כל מערכות הרכבת (קוי הזנה חשמלים) ובכלל זה המסילה עצמה. מכרז האיתות פוצל ממנו ופורסם בנפרד[53].

ב-2 באוגוסט הוכרז שקונסורציום "תבל" (אגד החזקות (51%), שנזן מטרו (30%), חברת CCECC הסיניות (19%)) הם הזוכים במכרז להפעלה של הרכבת הקלה בתל אביב. מכרז השתתפו גם שתי הקבוצות הנוספות: חברת נהור (חברת בת של דן) בשיתוף בייג'ינג מטרו, וישראל קנדה (דרך ארץ) בשיתוף גוואנז'ו מטרו[54].

ב-1 באוקטובר פורסם על זכית חברת אלסטום הצרפתית במכרז האיתות. לפי המכרז אלסטום תתקין מערכות האיתות בקרונות, במסילות ובחדרי התשתית. המערכת תכלול רכיבי הבקרה והשליטה ברכבת, לרבות תיאום עם מערכת הרמזורים, וכן מעבר לנהיגה אוטומטית במנהרות[55].

הצגת קרון להדגמהעריכה

בספטמבר-אוקטובר 2017, הוצג לציבור הרחב בשד' רוטשילד דגם קרון רכבת קלה העתידית (עיצוב חיצוני ופנימי ללא מערכות הנעה). כמו כן הוצג הסמליל של מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב ועיצוב ספסלי התחנות.

שנת 2018עריכה

ב-19 בפברואר פורסם על זכית השותפות חברות סיניות CRTG ו-EEB והחברה הגרמנית Deutsche Bahn AG (ניהול האינטגרציה) במכרז מערכות. מכרז המערכות כולל את הקמת מערכות החשמל (כולל קווי הזנה), התקשורת והמסילות של הרכבת הקלה[56].

באוגוסט 2018 פורק גשר שלוש, אשר עבר מעל תוואי מסילת הרכבת הטורקית מיפו לירושלים בשכונת נווה צדק, בסוף הפרויקט הוא יוקם מחדש ויבנה פארק ירוק סביבו. תוואי פסי הרכבת הכבדה המקוריים שעברו תחת הגשר ננטש בשנת 1948 ויחזור לשימוש עבור הרכבת הקלה כ70 שנה מאוחר יותר.

שנת 2019עריכה

 
מסילות הרכבת הקלה בצמוד לפורטל שנקר, פתח תקווה
 
עבודת הנחת המסילות בפתח תקווה

ב-4 בפברואר הזוג הרביעי של המכונות TBM (וונדר וומן וניקי היילי) שהגיע מפורטל הדיפו שבקרית אריה בפתח תקווה יצא בתחנת בן-גוריון וסיים כריית הקטע המזרחית.

באפריל 2019 הקרונות הראשונים של הרכבת ביצעו נסיעת מבחן ראשונה במפעל בסין. בחודש מאי החלו העבודות על הרכבת הקלה בשדרות ירושלים ביפו, והן נחסמו לחלוטין עד להשלמת הפרויקט. ובבת ים החלה חברת נת"ע את הנחת המסילות הראשונות בתוואי.

בחודש יולי הסתיימה כריית כל אורך המנהרות של הקו האדום, ובו בזמן גם החלה הכשרת הנהגים הראשונים שיפעילו את הקו[57].

ב-14 בנובמבר 2019 הגיע לנמל חיפה משלוח הקרונות הראשון של המערכת. הקרונות יאוכסנו בדיפו קריית אריה עד להשלמת מערך המסילות והפעלת הקו.

שנת 2020עריכה

ב-1 בפברואר 2020 החלו עבודות הנחת מסילות בבת ים[58].

ב-11 בפברואר 2020 דווח על התקדמות בתחנת אהרונביץ' והתחלת הקמת מפלס הכרטוס[59].

ב-17 בפברואר 2020 החלו עבודות הקמת מפלס הרציפים והכנת התחנה להתקנת המסילות בתחנת בן-גוריון[60].

ב-22 בפברואר 2020 החלו עבודות חפירות להקמת המעבר התת-קרקעי אשר עתיד לחבר בין תחנת הרכבת קריית אריה לתחנת הנוסעים בדיפו [61]

ב-7 במרץ 2020 דווח על התקדמות הנחת המסילות בפתח תקווה[62].

ב-16 במרץ 2020 הסתיים פינוי מכונות הכרייה[63].

ב-20 במרץ 2020, "נת"ע" הודיעה כי בכוונתה לנצל את צמצום תנועה המכוניות בכבישים בעקבות התפרצות נגיף הקורונה והתקנות לשעת חירום, והחל פיתוח 51 הצמתים לאורך הקטעים העיליים בפתח תקווה, יפו ובת ים שהיה אמור להימשך עד ינואר 2021.[64]. כמו כן, משרד התחבורה הודיע כי יתקצב את האצת העבודות ב-50 מיליון שקלים.[65]

ב-14 באפריל פורסם על עבודות גמר ליציקה במפלסי הרציפים והטכני בתחנות אלנבי ועל התקדמות בהנחת המסילות בבת ים. [66] [67]

ב-20 במאי הושלמה יציקת המפלס הטכני בתחנת בן-גוריון,ריצוף מפלס הכניסה של התחנה ואף בכניסה הדרומית פירקו את הסטראטים אשר תמכו את קירות הדיפון בתחנה.[68]

לקראת סוף יולי פורסם כי הפעלת הקו נדחתה שוב, לסוף 2022, זאת בשל מכרז מערכות שבוטל לפני מספר שנים וכן מחסור בעובדים סיניים בשל משבר הקורונה.[69]

באוקטובר הושלמו העבודות על פארק המסילה, שמהווה חלק מתוואי המסילה והוא אזור בו זו תרד אל מתחת לפני הקרקע.[70]

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 הקו האדום, באתר נת"ע
  2. ^ בלעדי: האם תיקרא הרכבת הקלה של גוש דן "קווית"?, גיא מי-טל, כלכליסט, 9 בספטמבר 2008
  3. ^ רכבת קלה בגוש דן? ב-2023 ובתוספת 3 מיליארד ש', עמירם ברקת, 30 ביוני 2013, גלובס
  4. ^ ליאור גוטמן, דו"ח של נתע חושף: השקת הקו האדום תידחה לפחות בשנה, באתר כלכליסט, 10 ביוני 2020
  5. ^ אסף זגריזק, הרכבת הקלה מתעכבת: אחרי הקו האדום והירוק, גם הקו הסגול בבעיה, באתר ynet, 26 ביולי 2020
  6. ^ עמירם ברקת, ‏כיצד יתמודדו עם האתגרים שבבניית הרכבת הקלה בת"א?, באתר גלובס, 19 במאי 2014
  7. ^ פרויקטים, באתר נת"ע
  8. ^ תחנת "קרליבך", באתר נת"ע
  9. ^ דותן לוי, תחנות הקו האדום של הרכבת הקלה ימוגנו, באתר ynet, 19 ביוני 2019
  10. ^ ליאור גוטמן, חברת שינדלר זכתה במכרז המעליות והדרגנועים של הרכבת הקלה בתל אביב, באתר כלכליסט, 17 ביוני 2018
  11. ^ מודעת המכרז באתר נת"ע(הקישור אינו פעיל, 20.3.2020)
  12. ^ 5 חברות זרות ישתתפו במכרז לאספקת קרונות הרכבת הקלה בת"א
  13. ^ לאחר הליך שנמשך כשנתיים: הסינים זכו במכרז הקרונות של הרכבת הקלה
  14. ^ תוואי המסילה הטורקית, מאתר נת"ע
  15. ^ רכבת חדשה, מסילה היסטורית: החלו עבודות הקו האדום בנווה צדק, איתי בלומנטל, 14.05.17
  16. ^ פרטי נסח חברה נת"ע - נתיבי תחבורה עירוניים להסעת המונים בע"מ - רשם החברות
  17. ^ 1 2 הנה באה הרכבת?, באתר גלובס, 7 באפריל 1999
  18. ^ חברת דה-לו-קאטר האנגלית זכתה במיכרז תכנון קו הרכבת התחתית במטרופולין ת"א, באתר גלובס, 19 באפריל 1999
  19. ^ אפי לנדאו, ‏עלות התכנון של הרכבת הקלה בת"א - 7 מיליון ד', באתר גלובס, 26 ביולי 1999
  20. ^ אפי לנדאו, ‏חולדאי: לתכנן רכבת-תחתית מעגלית בין ת"א, ר"ג וגבעתיים, באתר גלובס, 2 באוגוסט 1999
  21. ^ ענת ג'ורג'י, דחייה נוספת במכרז להקמת רכבת קלה בתל אביב; מתגבשות ארבע קבוצות, באתר הארץ, 13 באוקטובר 2002
  22. ^ ענת ג'ורג'י, הרכבת הקלה בת"א: עלות ההקמה גדלה ב-5 מיליארד ש', באתר הארץ, 18 בדצמבר 2003
  23. ^ שרון קדמי, ועדת המכרזים פסלה את קבוצת ספידן ממכרז הרכבת הקלה בתל אביב - למרות שהצעתה זולה משמעותית מהמתחרות, באתר הארץ, 23 באוגוסט 2006
  24. ^ אבי בר-אלי, בשעה טובה: נחתם הסכם הזיכיון בין המדינה ל-MTS להקמת הרכבת הקלה בתל-אביב, באתר TheMarker‏, 28 במאי 2007
  25. ^ אבי בר-אלי, הסגירה הפיננסית של פרויקט הרכבת הקלה בת"א נדחתה, באתר TheMarker‏, 5 במרץ 2009
  26. ^ התקדמות בפרויקט הרכבת הקלה בת"א: המדינה תשנה הסכם הזיכיון עם MTS; שר התחבורה הגרמני הודיע כי ממשלתו תומכת בניסיון למצוא פתרון לבעיות המימון , גלובס
  27. ^ אבי בר-אלי, זכיינית הרכבת הקלה בתל אביב ביקשה לבצע עבודות לפני סגירת המימון - והחשב הכללי הסכים לדון בבקשתה, באתר הארץ, 23 ביולי 2010
  28. ^ אבי בר-אלי, פרויקט הרכבת הקלה בתל אביב יוצא לדרך חדשה - במימון המדינה, באתר TheMarker‏, 19 בדצמבר 2010
  29. ^ אבי בר-אלי, חוצפה: MTS התעכבה ברכבת הקלה, ותובעת מהמדינה 2 מיליארד שקל, באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 7 באוקטובר 2010
  30. ^ קו אדום: עבודות בשטח, מאתר נת"ע
  31. ^ שיטות ביצוע במקטע התת-קרקעי של הקו האדום,(הקישור אינו פעיל, 20.3.2020)
  32. ^ מי היה מאמין: היום מתחילים לחפור את הרכבת בתל אביב, ליאור גוטמן, כלכליסט, 20 בספטמבר 2011
  33. ^ עמירם ברקת, ‏7 חברות זרות יתמודדו על חפירת המנהרות לרכבת הקלה, באתר גלובס, 7 במאי 2014
  34. ^ אבי בר-אלי, יצרניות הרכבות מעסיקות בכירים בענף התחבורה לקראת מכרזי הרכבת הקלה, באתר TheMarker‏, 17 באפריל 2012
  35. ^ הקו הראשון של הרכבת הקלה בגוש דן - באוקטובר 2021
  36. ^ 1 2 הקו האדום המקדים לרכבת הקלה (קו 1) – כל הפרטים, תחבורה בדרך שלנו, ‏2014-07-16
  37. ^ 3 ערים מבקשות קווים מכינים, www.news1.co.il(הקישור אינו פעיל)
  38. ^ bus.co.il - המודיעין לתחבורה ציבורית בישראל - לוח הזמנים המיועד לקו 1, אוטובוסים
  39. ^ דו"ח פניות הציבור חושף: על איזה קווי אוטובוס מתלוננים הכי הרבה בפתח תקוה?, mynetpetahtikva.co.il(הקישור אינו פעיל)
  40. ^ אלה קווי האוטובוס האיטיים והמאחרים ביותר, ynet, ‏2018-07-03
  41. ^ 15 דקות, דו"ח ביקורת הציבור –סיכום חציון ראשון 2018, https://15minutes.co.il/, ‏2018
  42. ^ מורן, מירב (1 באפריל 2019). "הפקק החדש של גוש דן". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-26 ביוני 2019. 
  43. ^ מודעת המכרז באתר נתע
  44. ^ הדי כהן, אריסון והסינים יכרו מנהרות הרכבת בת"א ב-2.9 מיליארד ש', ‏19 במאי 2015
  45. ^ הדי כהן, הרכבת הקלה: דניה סיבוס וחב' סינית יקימו את תחנת קרליבך, ‏11 ביוני 2015
  46. ^ ליאור גוטמן, דניה סיבוס ו-China Civil יחפרו את המנהרות במקטע המזרחי של הרכבת הקלה בת"א, ‏1 בדצמבר 2015
  47. ^ הלל פוסק ושחר חי, צאו שעה לפני לעבודה, שלמו על חניון, סעו בשאטל. תוכנית החפירות המלאה במרכז, ‏22 ביוני 2015
  48. ^ דנה ירקצי‏, שלושה מוקדים בגוש דן ייחסמו לתנועה בלילות בגלל הרכבת הקלה, באתר וואלה! NEWS‏, 15 בפברואר 2016
  49. ^ דרך בגין בת"א נחסמה בשל עבודות הרכבת הקלה, מ-5:00 הסדרי תנועה חדשים, באתר ynet, 1 באפריל 2016
  50. ^ אבי בר-אלי, ברכבת הקלה פישלו ב-2 מיליארד שקל - וכולם שותקים כדי לחפות על המחדל, באתר TheMarker‏, 28 בנובמבר 2016
  51. ^ אבי בר-אלי, כדור שלג? הוקפא המכרז הבינלאומי להפעלת הרכבת הקלה בגוש דן, באתר TheMarker‏, 27 בנובמבר 2016
  52. ^ מנרב זכתה במכרז של הרכבת הקלה: תבנה תחנה וקטע מסילה תמורת 224 מיליון שקל, אורי תומר, דהמרקר, 14 במאי 2017
  53. ^ שבעה חודשים לאחר הביטול: מכרז המערכות של הרכבת הקלה בתל אביב יוצא לדרך חדשה, ליאור גוטמן, כלכליסט, 01 באוגוסט 2017
  54. ^ אגד ושתי חברות סיניות זכו במכרז ההפעלה של הרכבת הקלה בתל אביב, ליאור גוטמן, כלכליסט, 02 באוגוסט 2017
  55. ^ אלסטום זכתה במכרז האיתות של הרכבת הקלה בכ-400 מיליון שקל, אורן דורי, דהמרקר, 01 באוקטואובר 2017
  56. ^ חברות מסין וגרמניה זכו במכרז המערכות הענק של הרכבת הקלה בתל אביב, ליאור גוטמן, כלכליסט, 19 בפברואר 2018
  57. ^ כרמל ליבמן, ‏פרסום ראשון: הסתיימה חפירת המנהרות בתוואי הקו האדום של הרכבת הקלה בגוש דן, באתר ‏מאקו‏‏, ‏1 באוגוסט 2019‏
  58. ^ שבתשתיות תיעוד פרויקטים בתחבורה, תיעוד מושקע משדרות ירושלים ואזור בת ים, פייסבוק, ‏1 בפברואר 2020
  59. ^ שבתשתיות תיעוד פרויקטים בתחבורה, מה חדש בתחנת אהרונוביץ', פייסבוק
  60. ^ שבתשתיות תיעוד פרויקטים בתחבורה, אבן דרך חשובה בפרויקט, ‏17 בפברואר 2020
  61. ^ שבתשתיות - תיעוד פרויקטים בתחבורה, עבודות חפירה ראשונות להקמת המעבר התת-קרקעי אשר עתיד לחבר בין שתי התחנות, פייסבוק, ‏22 בפברואר 2020
  62. ^ שבתשתיות תיעוד פרויקטים בתחבורה, תיעוד הנחת המסילה במקטע ז'בוטינסקי, פייסבוק, ‏7 במרץ 2020
  63. ^ שבתשתיות תיעוד פרויקטים בתחבורה, סיום פינוי מכונות הכרייה של הקו האדום, פייסבוק
  64. ^ מירב מורן, "לעשות קרונות מהקורונה": נת״ע תנצל את ימי הסגר להאצת עבודות על הקו האדום, themarker, ‏19 במרץ 2020
  65. ^ אסף זגריזק, ניצול תקופת הקורונה: עבודות תחבורה יקודמו במאות מיליוני שקלים, באתר ynet, 23 במרץ 2020
  66. ^ תיעוד של הנחת המסילות, פייסבוק
  67. ^ תיעוד הנחת המסילות בבת ים, פייסבוק
  68. ^ ‎Matan Kurzweil‎‏, פרויקט הקו האדום תל אביב - תחנת בן גוריון, פייסבוק
  69. ^ אסנת ניר, יו"ר נת"ע: "הרכבת הקלה בתל אביב תיפתח באיחור של שנה", themarker, ‏21 יולי 2020
  70. ^ אסף זגריזק, תיעוד: העבודות מתחת לפארק החדש בתל אביב, באתר ynet, 3 באוקטובר 2020