תיקון חצות (אורטוריה)

"תיקון חצות" היא אורטוריה מאת המלחין הישראלי מרדכי סתר. היצירה נכתבה במשך מספר שנים לתמליל של המשורר מרדכי טביב. לדעת רבים זוהי פסגת המוזיקה הקלאסית הישראלית.

"תיקון חצות", בלט על נושאים תימניים, כתב יד לתזמורת, 1957, עמוד ראשון

מרדכי סתר (במרכז) בחזרה של תזמורת קול ישראל בבניין ימק"א בירושלים. משמאל – המנצח גארי ברתיני

רקע

סתר נולד ברוסיה ועלה בשנת 1926 לארץ ישראל. בשנת 1932 נסע לפריז ללמוד קומפוזיציה אצל המלחין פול דיקא ואצל נדיה בולאנז'ה. בשובו ארצה בשנת 1937 החל לגבש סגנון מוזיקלי ייחודי. סתר השתמש במרכיבים של צורה וארגון צליל ממסורת המוזיקה המערבית בשילוב עם מוזיקה יהודית עממית, של יהודי תימן ויהודי ספרד. בשנות השלושים והארבעים, הוא אסף מנגינות יהודיות מזרחיות ועיבד אותן למרקמים רב-קוליים בסגנון מוזיקת רנסאנס. בשנות החמישים והשישים, סתר החל בחיבור מוזיקה להרכבים קאמריים ולכלי סולו ובהמשך ליצירות תזמורתיות. גולת הכותרת של תהליך זה היא "תיקון חצות".

כתיבת היצירה

לצורך כתיבת היצירה סתר למד נוסחים של טעמי מקרא, תפילות ופיוטים של עדות השונות. הוא שילב ביצירתו חומרים של מוזיקאים מסורתיים כמו עובדיה טוביה וניסן כהן-מלמד. תמליל היצירה נכתב על ידי המשורר מרדכי טביב. טביב הושפע מהאגדה התלמודית, מן התנ"ך ושיר השירים.

היצירה נכתבה במשך מספר שנים וכללה מספר גרסאות. בגרסת 1957, היצירה נקראה "בלט על נושאים תימניים". היא בוצעה בקונצרט חגיגי שנערך לכבוד "הוד מלכותה המלכה אליזבת מבלגיה" בהיכל התרבות בתל אביב בניצוח גארי ברתיני. בהמשך ברתיני ניצח על היצירה פעמים רבות בישראל וברחבי העולם.

בגרסה מאוחרת יותר, רחבה ומקיפה, סתר הכין את היצירה בתחילה לביצוע רדיופוני. בהקלטתה ב-1962 השתתפו תזמורת קול ישראל, מקהלת קול ישראל, הקריין משה חובב והזמר-פייטן עובדיה טוביה. מכיוון שהיצירה נכתבה לשלוש מקהלות, נדרשה טכניקת הקלטה מיוחדת. "המוזיקה לא הוקלטה כפי שחוברה, אלא לפי שיטה הדומה לצילום סרטי קולנוע, היינו - תו הפרדה והרכבה מחדש של האלמנטים השונים, תזמורת, הרכבים כליים מיוחדים, מקהלות וקבוצות קריינים." בהפקה הטכנית הושקעו 1200 שעות (!) ועליה הופקד אלון שמוקלר. המוזיקה הושמעה לקהל באולם הקונצרטים באמצעות רמקולים. ההקלטה יצאה לאור על ידי CBS על גבי תקליט ויניל 33. באותה שנה ההקלטה זכתה בפרס איטליה היוקרתי ליצירות רדיו סטריאופוניות. מאוחר יותר עובדה היצירה גם לביצוע קונצרטנטי.

ביצוע הבכורה של הגרסה החדשה נערך ב-16 ביולי 1963 במסגרת "הפסטיבל הישראלי למוזיקה ודרמה". בקונצרט שפתח את הפסטיבל נכחו נשיא מדינת ישראל, חברי ממשלת ישראל, דיפלומטים ואישי ציבור. בביצוע היצירה השתתפו התזמורת הפילהרמונית הישראלית, מקהלת רינת, מקהלת קול ישראל, מקהלת הקיבוץ הארצי, המנצח גארי ברתיני והסולן יעקב מרקין.

עלילה

בהקדמה לביצוע "תיקון חצות" בגרסה הסטריאופנית מספר סתר על עלילתה:

העלילה מתרחשת בנפשו של המתפלל, העורך ביחידות "תקון חצות" בבית הכנסת. תוך התרוממות נפשו, פוקדים אותו מדי פעם בפעם מראות חזון הקשורים בכיסופיו לגאולה. תחילה הוא רואה ושומע את הגאולה, אחר כך - את עבודת הכהן הגדול בבית המקדש, ולבסוף - את הבטחת ארץ הבחירה בחלומו של יעקב, ושירת "הללויה". הזייתו מופסקת על ידי המיית מלמול מתפללים, הנכנסים לבית הכנסת לתפילת שחרית.
שלוש מקהלות משתתפות בביצוע היצירה: המקהלה הגדולה - המייצגת את העם ושתי מקהלות קטנות בעלות משמעות אלגורית-סימבולית. האחת - את "בת הקול" (יונה הומיה) והשנייה (מקהלה מדברת) את ה"אגדה". הסולן - בריטון - הוא בתפקיד המתפלל, העורך "תקון חצות" והוא מהווה חוליה מקשרת בין חלקיה השונים של היצירה. התזמורת הסימפונית מלווה ופרשת את העלילה.

פרקי היצירה הם שלושה וביצועם נמשך כחצי שעה:

• פרולוג
• תמונה ראשונה: הגלות

1. בקשה
2. תחינה
3. פולחן

• תמונה שנייה: מראות בית המקדש וקולות רפאים

1. בקשה: בתי אל תפחדי" (המשך וריאציות על "דודי ירד לגנו")
2. שירת העם: מהמנוניות אל פולחניות
3. סיפור האגדה (עם "קולות רפאים"), ולקראת סיום - חזרה אל שירת העם בפולחניות.

• תמונה שלישית: חלום יעקב וההבטחה

1. שירת הבקשה: "קולך שמעתי מחמד עיני"
2. הזיותיו של המתפלל נושאות אותו אל עבר רחוק יותר - אל "חלום יעקב" ו"ההבטחה". קטע זה, עיקרו קריאה של התמליל המקורי - בראשית כ"ח (י"א-י"ג).
3. תגובות העם ו"בת קול" עולות שוב, ומשתלבות בשירת "הללויה" פולחנית, המסתיימת בסחרור.

ביצועים

בעקבות הצלחת היצירה היא זכתה לביצועים בישראל וברחבי העולם עם התזמורת הפילהרמונית. למרות חשיבותה, היא זכתה בהמשך לביצועים מעטים. אחת מהסיבות לכך היא היותה מורכבת מאוד ודורשת תזמורת מלאה, טנור ושלוש מקהלות. בשל כך ישנן הקלטות מעטות שלה.

בשנת 2012 נבחר סתר להיות מלחין השנה בחג המוזיקה הישראלית, במסגרת זו בוצעו יצירותיו ו"תיקון חצות".

בשנת 2013 ניצח אורי סגל על היצירה בהשתתפות התזמורת והמקהלה של האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים והסולן עופר כלף.

לקריאה נוספת

• חגי חיטרון, "בתוך נפשו של המאמין", הארץ, 9 בפברואר 2016, גלריה, עמ' 8. התפרסם באתר האינטרנט של העיתון תחת הכותרת "האורטוריה שאינה מיועדת רק למתנחלים"
• אמיר מנדל, "המוזיקה שלו מחכה לתיקון חצות", הארץ, 26 בפברואר 2018, גלריה, עמ' 6. התפרסם באתר האינטרנט של העיתון תחת הכותרת "למה המלחין מרדכי סתר לא זכה בהכרה בינלאומית"
• אסף שלג, "יש שקט סופי, נקודה אחרונה, שאינה ולא כלום, ועם זאת עוצמתה רבה עד כדי כך, שממנה יכולים להיברא עולמות", הארץ, 18 באפריל 2018, תרבות וספרות, עמ' 3.
• רונית סתר ואורי גולומב, מרדכי סתר: תיקון אישי, תיקון לאומי (כותרת זמנית). בהשתתפות: אבנר בהט, יוסי גולדנברג, מיכל גרובר-פרידלנדר. ירושלים: הוצאת מאגנס (בהכנה). זוכה פרס אנגל לשנת 2023
• Ronit Seter & Uri Golomb. "Mordecai Seter’s Midnight Vigil (Tikkun Ḥatzot, 1961): Dconstructing Israelism, National and Biographical Myths", Journal of Musicological Research 38/3-4 (2019), pp. 329-347. https://doi.org/10.1080/01411896.2019.1649543

קישורים חיצוניים

• הקלטת תיקון חצות(הקישור אינו פעיל) (1962)
• שלמה בן-נון, "התמליל של תיקון חצות", דבר, 28 בספטמבר 1962
• ש. שבא, "פרס על תיקון חצות", דבר, 25 בספטמבר 1962
• מנשה רבינא, "אמש בפסטיבל", דבר, 19 ביולי 1963
• שב"ח, "סתר חולם על אופרה מודרנית", מעריב, 8 ביולי 1963
• תמר אבידר, "נחת מ'תיקון חצות'", מעריב, 5 במאי 1965
• הקלטת תיקון חצות (2013)