תל טווייני

אתר ארכאולוגי בסוריה

תל טווייני הוא אתר ארכאולוגי השוכן ק"מ אחד ממזרח לעיר הסורית ג'בלה. האתר שוכן במישור החוף של ג'בלה. בקרבת אתר זה שוכנים שני אתרים ארכאולוגים נוספים: תל סוקַּס (אנ') במרחק 5 ק"מ, ותל סיאנו (אנ') במרחק 6 ק"מ. האזור שבו שכנה העיר היה חלק מפיניקיה, 1.7 ק"מ מחוף הים, בנקודת מפגש של שני נהרות.

חומת העיר בתל טווייני
קבר קבוצתי מתקופת הברונזה התיכונה, לפני פתיחתו

התל והממצאים הארכאולוגיים

עריכה

תל טווייני משתרע על שטח של 11.6 דונם. צורתו צורת אגס, כשהצד הצר מופנה לכיוון מערב. אורכו של התל מכיוון מזרח-מערב הוא 400 מטר, ורוחבו 290 מטר מכיוון צפון-דרום. שטחו כמחצית משטח תל ראס שמרה, שבו שכנה העיר אוגרית. התל נישא מעל פני השטח שסביבו לגובה של 15–20 מטר. גובהו מעל פני הים מתנשא בין 19 ל־27 מטר. בצידו הצפון מזרחי של התל יש מקור מים טריים, המספק עד היום מים לשדות שמסביב ולעיר ג'בלה. מסביב למקור המים נמצאו שרידי מבנים ממוטטים מתקופת הברונזה והברזל, הקשורים למקור המים. בתל עצמו נמצאו שרידי מקדש פיניקי מתקופת הברזל, הקשור למקור המים.

תל טווייני יושב כנראה בסוף האלף השלישי לפנה"ס, בסוף תקופת הברונזה הקדומה. ההתיישבות באתר נמשכה בתקופת הברונזה התיכונה, תקופת הברונזה המאוחרת, תקופת הברזל, התקופה ההלניסטית, התקופה הרומית, התקופה הביזנטית והתקופה האיסלאמית. ייתכן שבאתר זה שכנה גבעלאוגריתית: 𐎂𐎁𐎓𐎍)[1] העתיקה,[2] עיר שהוזכרה בכתבי אוגרית מהמאה ה־13 לפנה"ס.

באתר נמצאו 9 שכבות ארכאולוגיות (מהקדומה למאוחרת):

  • שכבה 9 – סוף תקופת הברונזה הקדומה
  • שכבה 8 – תקופת הברונזה התיכונה
  • שכבה 7 – תקופת הברונזה המאוחרת
  • שכבה 6 – תקופת הברזל I
  • שכבה 5 – תקופת ברזל II
  • שכבה 4 – תקופת ברזל III
  • שכבה 3 – התקופה ההלניסטית - התקופה הרומית
  • שכבה 2 – התקופה הביזנטית - התקופה האיסלאמית
  • שכבה 1 – פני שטח

תקופת הברונזה התיכונה

עריכה

מתקופה זאת נמצאה חומה גדולה, אבל הממצא הייחודי מתקופה זאת הוא קבר קבוצתי המתוארך ל־1700 לפנה"ס. בקבר נמצאו 42 שלדים של אנשים בוגרים ו־16 שלדי ילדים. מנחות הקבורה בקברים כללו 160 כלים מחרס שמורים היטב, צלחות וקערות מספר סיכות מברונזה, וצלמיות. ממצא נוסף היה גרזן בעיצוב האופייני תקופה זאת, גרזנים דומים נמצאו באוגרית, גבל וסוקס (אנ').

תקופת הברונזה המאוחרת ותקופות מאוחרות יותר

עריכה

בסוף תקופת הברונזה המאוחרת, שימשה גיבלה גבולה הדרומי של ממלכת אוגרית. בחפירות שנערכו באתר ב־2007, נמצא ששכבה 7a חרבה בזמן חורבן אוגרית, בעת משבר תקופת הברונזה המאוחרת בראשית המאה ה־12 לפנה"ס[3]. אך בניגוד לאוגרית יושב האתר שוב במהלך המאות ה־11 וה־10 לפנה"ס, אולי על ידי גויי הים שהחריבו אותו. בתקופת הברזל היישוב היה עירוני לחלוטין. סקר גאופיזי שנעשה באתר זיהה מערכת רחובות עתיקה מתקופת הברזל. בתקופה הפרסית, איבדה העיר מחשיבותה, וההתיישבות עברה לאזור חוף הים בנמל של העיר המודרנית ג'בלה. מהתקופה הביזנטית נמצאו באתר מספר מבנים מבודדים שנבנו על פני השטח.

המחקר הארכאולוגי

עריכה

האתר נחפר החל מ־1999 על ידי משלחת משותפת סורית־בלגית במסגרת פרויקט ג'בלה – יוזמה של מחלקת העתיקות הסורית בניהולם של מישל אל־מקדיסי ומסעוד בדאוי מסוריה, פרופ' קרל ואן לרברג' (Karel Van Lerberghe) ופרופסור יואכים ברטשניידר (Joachim Bretschneider) מהאוניברסיטה הקתולית של לוון (אנ'), מהעיר לוון בבלגיה.

מאז תחילת החפירות התגלו ממצאים חשובים רבים, ביניהם מקדש פיניקי, קבר ציבורי גדול משותף, שהכיל 58 שלדים, חומת עיר גדולה, מספר מבנים ציבוריים ופרטיים מתקופת הברזל I–II וממצא קטן רב.

קישורים חיצוניים

עריכה
 
פורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב

לפורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב

  מדיה וקבצים בנושא תל טווייני בוויקישיתוף


הערות שוליים

עריכה
  1. ^ KTU2 4.750, ובהטיית תואר "גבעלי": 4.33, 4.40, 4.51, 4.68, 4.177, 4.317 (פגום), 4.365, 4.380, 4.386, 4.693, 4.784 (לוח פגום)
  2. ^ Gabriel Saadé, Note sur les tells archéologiques du royaume ougaritien, Syria. Archéologie, Art et histoire 67, 1990, עמ' 199 doi: 10.3406/syria.1990.7140
  3. ^ Knapp, A. B., & Manning, S. W. (2016). Crisis in context: The end of the Late Bronze Age in the eastern Mediterranean. American Journal of Archaeology, 120(1), 99-149.