תמר וייס
תמר וייס-גבאי (נולדה ב-1975) היא סופרת, עורכת ותסריטאית ישראלית. כלת פרס ברנר לספרות[1].
תמר וייס-גבאי ב-2022 | |
לידה |
1975 (בת 49 בערך) רמת גן, ישראל |
---|---|
מדינה | ישראל |
מקום מגורים | ירושלים |
מקום לימודים | האוניברסיטה העברית בירושלים, בית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה, צייטלין |
שפות היצירה | עברית |
תחום כתיבה | סיפורת |
סוגה | פרוזה, ספרות ילדים |
פרסים והוקרה |
|
tamarweissgabbay | |
ביוגרפיה
עריכהוייס-גבאי נולדה ברמת גן. אביה הוא אביעזר וייס. היא מתגוררת בירושלים. למדה מקרא והיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים ותסריטאות בבית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה. כתבה את ספר הפרוזה למבוגרים "החזאית" (לוקוס) אשר זיכה אותה בפרס ברנר, את קובץ הסיפורים "שטח מת" (הקיבוץ המאוחד), את הנובלה "צפלין" (כתר), ואת ספרי הילדים "טלי מתחת לשולחן" (כנרת זמורה, 2020) שאיירה האמנית זויה צ'רקסקי-נאדי ו"סתם שדה ריק" (כנרת זמורה, 2022). שני הספרים חולקו בכ-120 אלף עותקים בגני ילדים במסגרת תוכנית "ספריית פיג'מה" שתרגמה אותם לספרדית ופורטוגזית. הספר "טלי מתחת לשולחן" זיכה אותה בפרס דבורה עומר לספרות ילדים. ב-2024 פרסמה את הספר "ההיסטוריה של הילדות והילדים" (למה, כנרת זמורה) אותו איירה שירז פומן.
סיפורים שלה התפרסמו באנתולוגיות שונות (עם עובד, כתר, אייקאסט), בכתבי העת: מטעם, עיתון 77, מאזנים, המוסך, אלכסון, Lilith Magazine, The London Reader, ועוד.
תסריטיה לילדים שודרו בערוץ הופ!.
נוסף על כך, פרסמה עיבודים ספרותיים למיתולוגיות שומריות ואכדיות עתיקות, בספרים "המיתולוגיה הבבלית" (מפה) "ואִינַנַה בוחרת מלך" (כתר) יחד עם בן זוגה האשורולוג פרופ' אורי גבאי, שתרגם אותם מכתב יתדות.
ממקימות ועורכות המוסך, כתב עת מקוון לספרות.
יזמה וערכה את "2 - פרויקט דו לשוני לספרות עכשווית בערבית ועברית", שכלל את האנתולוגיה "שתיים" ("כתר"), אתר אינטרנט ספרותי דו-לשוני ומפגשים ספרותיים של סופרים ומשוררים מקומיים בערבית ובעברית. הקימה ומובילה פרויקטים ספרותיים-חברתיים שונים כגון פורום הסופרות והמשוררות בישראל, תחנות הקריאה בפארק המסילה בירושלים ועוד.
וייס גבאי עורכת ספרים במקצועה. ערכה ספרים עבור ההוצאות כתר, ידיעות ספרים, אסיה, הקיבוץ המאוחד ועוד.
ספרים
עריכה- שטח מת, קובץ סיפורים, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2002[2].
- המיתולוגיה הבבלית (יחד עם אורי גבאי), הוצאת מפה, 2003.
- אִינַנַה בוחרת מלך, ספר ילדים, כתר ספרים, 2004.
- צֶפֶּלין, נובלה, כתר ספרים, 2008[3].
- טלי מתחת לשולחן, ספר ילדים, כנרת זמורה, 2020.
- סתם שדה ריק, ספר ילדים, כנרת זמורה, 2022.
- החזאית, נובלה בשלושה חלקים, לוקוס, 2022[4]. פרק מתוך החזאית התפרסם באנגלית בגיליון החורף 2021–2022 של כתב העת הבריטי London Reader בתרגום ג'סיקה כהן.
- ההיסטוריה של הילדות והילדים, ספר ילדים, הוצאת כנרת זמורה דביר, 2024[5]
פרסים ומועמדויות
עריכהקישורים חיצוניים
עריכהאתר האינטרנט הרשמי של תמר וייס גבאי
- תמר וייס, ברשת החברתית פייסבוק
- תמר וייס, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- רשימת הפרסומים של תמר וייס, בקטלוג הספרייה הלאומית
- מידע על תמר וייס בקטלוג הספרייה הלאומית
- הספרים של תמר וייס, באתר "סימניה"
- יורם מלצר, השפה ככלי עבודה, באתר nrg, 24 במאי 2002
- פתיחת ספרה 'צפלין', באתר הארץ, 11 באוגוסט 2008
- רן בן-נון, הצפלין נוסק לאיטו, באתר ynet, 10 בספטמבר 2008
- "זרם חשמלי, אורב ומזמין", ביקורת על צפלין
- ומה עם הברמנית המיתולוגית של אלנבי 58, לה לא מגיע?, באתר וואלה, 31 באוגוסט 2003
- תמר וייס-גבאי, סיפור: חולצה ורודה, המוסך כתב עת לספרות, מרץ 2022
- שי רודין, קריאת חובה, ביקורת על טלי מתחת לשולחן, פברואר 2020
- עטרה אופק, "אח איזה מותק של סיפור", ביקורת על טלי מתחת לשולחן, פברואר 2020
- יעל ברוכים, לא לשכוח מכל מה שמתחולל בחוץ, פנס מוסף לביקורת ספרות, נובמבר 2022
- נטע הלפרין, לתמר וייס גבאי היה חסר משהו בעולם. היא פתרה זאת בספר ילדים, באתר הארץ, 28 באפריל 2024
הערות שוליים
עריכה- ^ גילי איזיקוביץ, פרס ברנר בסך 50 אלף שקלים לתמר וייס גבאי, שלומי חתוכה ושרון אס, באתר הארץ, 19 באוקטובר 2022
- ^ קובי בן-שמחון, להתעורר אל הדמיון, באתר הארץ, 25 ביוני 2002
- ^ עמרי הרצוג, המשך לא יבוא, באתר הארץ, 8 בספטמבר 2008
- ^ נטע אחיטוב, סוף סוף ספרות ישראלית שמסתכלת למשבר האקלים בעיניים, באתר הארץ, 30 באוגוסט 2022
- ^ אלון עידן, ספר מושקע שכוונותיו טובות, אבל הקריאה בו סטרילית, באתר הארץ, 10 ביוני 2024
- ^ ynet, תמר וייס-גבאי זכתה בפרס ברנר לספרות לשנת 2022, באתר ynet, 19 באוקטובר 2022