תנורו של עכנאי

מעשה תנורו של עכנאי מסופר בתלמוד בבלי (בבא מציעא נט, ב), ועוסק במחלוקת הלכתית בין תנאים בדיני טומאה וטהרה, שהתפתחה לדיון עקרוני בנוגע להסתמכות על מופתים או מסרים אלוהיים (כדוגמת בת קול), במסגרת פסיקת הלכה. במעשה זה נקבעה הכרעתם של חז"ל, שהכרעת הרוב בקרב תלמידי חכמים הדנים במחלוקת הלכתית היא הקובעת, ולהוכחות שמימיות אין מקום בדיון ההלכתי. הכרעתם זו תומצתה במדרש על הפסוק מספר דברים "לא בשמים היא".

חשיבותה של הסוגיה אינה נובעת מהפרט ההלכתי הזניח בו דנו, אלא בגלל הדרך שבה הוכרעה המחלוקת בין רבי אליעזר בן הורקנוס לבין קבוצת חכמים (ובראשם רבי יהושע - בר הפלוגתא של רבי אליעזר). הסוגיה בגמרא מובאת אגב דיון באונאת דברים, ובאה להמחיש עד כמה חמור נזקה, לאור נזקים שנגרמו עקב עלבונו של רבי אליעזר.

לפי הערכות, מעשה זה הוא הטקסט התלמודי המצוטט ביותר בספרות המודרנית.

הרקע למעשה על פי הפרשנות המסורתית

הדיון ההלכתי

עניינה של הסוגיה הוא טהרת תנורו של עכנאי. הדיון ההלכתי סביב תנור זה עוסק בשאלה האם תנור חרס שנחתך לחוליות והודבק מחדש באמצעות חול או טיט שניתן בין החוליות נחשב כתנור שלם המקבל טומאה, כדעת חכמים, או שנחשב ככלי שבור או כלי אדמה שאינו מקבל טומאה, ולפיכך נשאר בטהרתו, כדעת ר' אליעזר.

סמכות ההלכה

בתום המרד הגדול ברומאים וחורבן בית המקדש, הוביל רבן יוחנן בן זכאי (ריב"ז) כמה מהלכים ציבוריים במטרה לשקם את היהדות מן המשבר העמוק שאליו נקלעה, ולייצב את ההלכה הפרושית כגורם מעצב, לאור חסרונו של בית המקדש כמרכז רוחני ולאומי. חורבן המקדש הביא לירידת כוחן של הכתות השונות שפעלו עד אז, ובראשן הצדוקים, שנחשבו למתחרים המרכזיים של הפרושים, ולא יכלו לשרוד בלי מקדש, כיוון שהשתייכו לאריסטוקרטיה הכהנית שהתרכזה סביבו. כך היה עלול לקרות גם לפרושים, על אף הפופולריות הרבה שלהם בקרב שכבות העם הרחבות, חורבן המרכז הרוחני עלול היה להוביל להתפוררות העם, באין דבר מאחד. עקב כך פעל ריב"ז להקים מחדש את הסנהדרין בעיר יבנה, שתיקנה תקנות רבות המתחייבות מחוסר בית המקדש, ואשר פעלה להעלאת קרנה של ההלכה כמאחדת את העם.

כעבור תקופה קצרה כנשיא הסנהדרין, פרש ריב"ז מתפקידו והעביר אותו לרבן גמליאל, משום שכצאצא של הלל הזקן ובית דוד, הייתה לו השפעה רבה יותר על העם. מאחר שעל פי התורה ההלכה מוכרעת על פי הרוב מבין חכמי הסנהדרין, בכך הוכרעה המחלוקת ההיסטורית בין בית הלל ובית שמאי. שכן בעקבות כישלון המרד הגדול שהתנהל על ידי הקנאים המשתייכים בעיקר לבית שמאי, גברה ידם של בית הלל המתונים יותר, שהם אלה שהעבירו את הסנהדרין ליבנה, והרכיבו רוב מוצק מחכמי הסנהדרין.^{[דרוש מקור]} גם במחלוקת בית הלל ובית שמאי יצאה בת קול ואמרה שהלכה תמיד כבית הלל (אף על פי שיש חמישה יוצאים מהכלל).

הסיפור המפורסם מכולם בסוגיית סמכותו של הרוב הוא סיפור "תנורו של עכנאי". במקרה זה, רבי אליעזר בן הורקנוס, מבכירי תלמידיו של ריב"ז, שסירב לקבל את הכרעת הרוב, נודה.

התיאור בגמרא

באותו היום השיב רבי אליעזר כל תשובות שבעולם ולא קיבלו הימנו. אמר להם (רבי אליעזר): אם הלכה כמותי חרוב זה יוכיח". נעקר חרוב ממקומו מאה אמה... אמרו לו: "אין מביאין ראיה מן החרוב". חזר ואמר להם: "אם הלכה כמותי אמת המים יוכיחו". חזרו אמת המים לאחוריהם. אמרו לו: "אין מביאין ראיה מאמת המים". חזר ואמר להם אם הלכה כמותי כותלי בית המדרש יוכיחו. הטו כותלי בית המדרש ליפול. גער בהם רבי יהושע אמר להם: "אם תלמידי חכמים מנצחים זה את זה בהלכה, אתם מה טיבכם?!" לא נפלו מפני כבודו של רבי יהושע ולא זקפו מפני כבודו של רבי אליעזר ועדיין מטים ועומדין. חזר ואמר להם: "אם הלכה כמותי - מן השמים יוכיחו". יצאתה בת קול ואמרה: "מה לכם אצל רבי אליעזר שהלכה כמותו בכל מקום". עמד רבי יהושע על רגליו ואמר: "לא בשמים היא". [ציטוט מתוך דברים, ל', י'–י"ד: "...כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם -- לֹא-נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ, וְלֹא רְחֹקָה הִוא. לֹא בַשָּׁמַיִם, הִוא: ... כִּי-קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר, מְאֹד: בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ, לַעֲשֹׂתוֹ."]. מאי לא בשמים היא ? [מה הפירוש: לא בשמים היא?] אמר רבי ירמיה: שכבר נתנה תורה מהר סיני, אין אנו משגיחין בבת קול, שכבר כתבת בהר סיני בתורה: "אחרי רבים להטות" [ציטוט מתוך שמות, כ"ג, א'–ג'].

— בבא מציעא נט, ב

בהמשך מספרת הגמרא שאליהו הנביא נשאל מה אמר הקב"ה באותו זמן. סיפר אליהו כי הוא "חייך ואמר ניצחוני בני, ניצחוני בני".

מיד לאחר הכרעת המחלוקת מסופר שאת כל הטהרות שטיהר רבי אליעזר ובסופו של דבר נפסקה הלכה נגדו - שרפו חכמים בפניו: ”אמרו אותו היום הביאו כל טהרות שטיהר ר"א ושרפום באש”.

מאחר שסירב לקבל את הכרעת הרוב, רבי אליעזר נודה, והנידוי לא הוסר ממנו עד מותו. את דבר הנידוי מסר לו רבי עקיבא:

אמר להם רבי עקיבא: "אני אלך, שמא ילך אדם שאינו הגון ויודיעו, ונמצא מחריב את כל העולם כולו". מה עשה רבי עקיבא לבש שחורים, ונתעטף שחורים, וישב לפניו ברחוק ארבע אמות. אמר לו רבי אליעזר: "עקיבא מה יום מיומים?" אמר לו (רבי עקיבא): "רבי, כמדומה לי שחבירים בדילים ממך". אף הוא (רבי אליעזר) קרע בגדיו וחלץ מנעליו ונשמט וישב על גבי קרקע זלגו עיניו דמעות.

— שָם

אחרית דבר

מסופר שכאשר רבן גמליאל נסע בספינה קצף עליו גל גדול, שהוא ייחס למידת הדין שהייתה כנגדו בעקבות טיפולו המחמיר ברבי אליעזר:

עמד על רגליו ואמר: "ריבונו של עולם, גלוי וידוע לפניך שלא לכבודי עשיתי ולא לכבוד בית אבא עשיתי, אלא לכבודך, שלא ירבו מחלוקות בישראל". נח הים מזעפו.

אימא שלום, אחותו של רבן גמליאל ואשתו של רבי אליעזר, נהגה להשגיח על רבי אליעזר שלא ייפול אפיים בתפילתו, משום שחששה שבעקבות תחינתו על צערו ייענש אחיה. יום אחד הופנתה תשומת לבה לעני ולא השגיחה על רבי אליעזר שנפל אפיים ארצה. ראתה זאת אימא שלום ואמרה לו "קום, כבר הרגת את אחי", ואכן נשמע קול שופר מביתו של רבן גמליאל, שבישר על מותו. לשאלתו של רבי אליעזר, מנין לה שתפילתו הרגה את אחיה, ענתה "כך מקובלני מבית אבי אבא (הלל הזקן): כל השערים ננעלים חוץ משערי אונאה".

בשעת פטירתו של רבי אליעזר היו אצלו רבי עקיבא וחבריו, ועם פטירתו התירו את נידויו: "עמד רבי יהושע על רגליו ואמר "הותר הנדר (=הנידוי)! הותר הנדר!".

הפרשה בראייה מסורתית

פרשני התלמוד המסורתיים ראו במקרה תנורו של עכנאי דוגמה למימוש הכלל החז"לי: ”"אלה המצוות" - שאין נביא רשאי לחדש דבר מעתה” (תלמוד בבלי, מסכת תמורה, דף ט"ז, עמוד א'). על פי כללי פסיקת ההלכה שניתנו בסיני, ההלכה נפסקת על ידי רוב החכמים, כפי שכתוב: "אחרי רבים להטות". וברגע שנפסקה ההלכה על פי רוב, ההלכה מקבלת מעמד של תורה, כאילו ירדה למשה מהר סיני, שהרי נסמכת על הכללים שניתנו בסיני. וברגע שיש לה מעמד של תורה מסיני, לא ניתן להפקיע אותה על ידי התגלויות מקומיות ומאוחרות. תפיסת רבי אליעזר מייצגת מעין התגלות מאוחרת, ואינה יכולה להפקיע הלכה שיש לה מעמד של תורה מסיני.

הפרשה בראייה מודרנית

בהתאם לרוח העת החדשה, חוקרים מודרניים נתנו לפרשת "תנורו של עכנאי" אלמנטים חדשניים, וראו בתפיסת חכמים תפיסה רפורמטורית החולקת על התפיסות המסורתיות, אותן ייצג רבי אליעזר.

על פרשת "תנורו של עכנאי" כותב מנחם אלון:

האמת ההלכתית היא כדעת הרוב, משום שההלכה ניתנה על דעתם של חכמי ההלכה ולפסיקתם מסכים, כביכול, נותן התורה עצמו. קשה לתאר הדגמה מוחשית יותר לסמכותו הייחודית של חכם ההלכה בפסיקתו ולשלטון המוחלט של החוק, אף על מחוקקו, כביכול.

יצחק דב גילת ראה ברבי אליעזר מייצג של מסורת שמרנית, מקובלת מדורי דורות, מול חכמים המעוניינים לתת מקום לחידוש ולשכלול ההלכה.

אפשר לראות בסוגיה זו הדגמה לעימות בין נביאים לתלמידי חכמים, שבו התנגשה הכרעה באמצעות רוח הקודש ואינטואיציה, עם הכרעה שמבוססת על שיקולי הגיון ולוגיקה, בתקופה שבה קרנה של הנבואה ירד, שכן בימי בית ראשון ולפניו נביאים שימשו גם כשופטים, ובעת בית שני כאשר הנבואה פסקה, היה צורך לחזק את מעמד החכמים, דבר שהשתקף למשל באמרה החז"לית "חכם עדיף מנביא".

עם זאת, יש שמציינים את סוף המעשה, שבו רבי אליעזר מנודה בשל דעותיו וננקטות פעולות שמיועדות להבהיר את סמכות החכמים החולקים עליו, כמי שמלמד דווקא על חוסר סובלנות ביחס לדעות שונות. מרבי אליעזר מצופה לקבל את מרות חכמים לאחר שכשל בניסיונות להוכיח את עמדתו, והוא אינו רשאי להוסיף לדבוק בה. תחילתו של המעשה מבטאת עצמאות מחשבתית שאינה תלויה בגורמים שמימיים, אבל לא כזו שאינה תלויה במוסדות הלכתיים.

לקריאה נוספת

• יצחק אנגלרד, "תנור של עכנאי – פירושיה של אגדה", שנתון המשפט העברי א', עמ' 45–50, תשל"ד.
• יצחק ברנד, "תנורו של עכנאי - אגדה בלב פולמוס", תרביץ עה (תשס"ו), עמ' 437–466. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
• מאיר רפלד, "פלפול, צנזורה והשכלה: לקורותיה של פרשנות אחת לסוגיית תנורו של עכנאי", מחקרי ירושלים בספרות עברית יח, תשס"א, עמ' 7–18 (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)

קישורים חיצוניים

• אגדת תנורו של עכנאי, כולל פרשנות מאת עמית עסיס, באתר ספר האגדה
• אורי אמיתי, על תנורים ונחשים, או: האם יכולה יהדות להיות דמוקרטית?
• סוגיית התלמוד באתר פשיטא, עם ביאור שטיינזלץ והערות גולשים.
• שלמה פוקס, האונאה והתנור – עיון בסוגיית אונאת דברים, באתר "סנונית"
• תנורו של עכנאי (אורכב 06.10.2013 בארכיון Wayback Machine) דילמה בייעוץ ארגוני, באתר 'שפע'
• יהודה איזנברג, תנורו של עכנאי - בבא מציעא נט,ב, מעמקים 10, תשרי תשס"ח
• יונתן יובל, ‏על אתיקת שיח ומניפולציות פרשניות מ"תנורו של עכנאי", דין ודברים ‏ז, תשע"ד
• דני סטטמן, אוטונומיה וסמכות ב'תנורו של עכנאי', באתר Academia.edu
• דיון נרחב בסוגיה בפורום "עצור כאן חושבים"
• מידע על תנורו של עכנאי בקטלוג הספרייה הלאומית