תעשיית הבשר
המונח תעשיית הבשר מתייחס לתעשיית החקלאות מן החי לצורך ייצור, אריזה, שימור ושיווק של בשר.
חלק גדול מתעשיית הבשר מערב גידול מרוכז וצפוף של חיות במקומות מגודרים וסגורים, כגון רפתות, לולים ודירים. היבטים רבים בגידול בשר הפכו למתועשים, גם בגידול חיות המזוהות כמזון גורמה, כגון כבד אווז[1].
תהליך ייצור הבשר מעובד לרוב בשיטת אינטגרציה אנכית, שבו רוב שלבי הייצור מנוהלים על ידי חברה אחת.
יצרניות גלובליות בתעשיית הבשר
עריכה
מבין יצרניות הבשר הגדולות בעולם:
- טייסון פודס (אנ') - חברה אמריקנית, המעבדת והמשווקת הגדולה ביותר בעולם של בשר עופות, בקר וחזירים.
- Shuanghui (אנ') - חברה סינית, יצרנית הבשר הגדולה ביותר בסין והיצרנית הגדולה ביותר בעולם של בשר חזיר.
- JBS S.A (אנ') - חברה ברזילאית, יצרנית הבשר המעובד הגדולה ביותר בעולם (במכירות). החברה מייצרת בשר מעובד של עופות, בקר וחזירים.
- Cargill Meat Solutions (אנ') - יצרנית בשר אמריקנית.
ייצור בשר בעולם
עריכהבשר בקר
עריכה| מדינה | ייצור בשנה | אחוז מהייצור העולמי |
|---|---|---|
| ארצות הברית | 10,861,000 | 18.58 |
| ברזיל | 9,425,000 | 16.13 |
| האיחוד האירופי | 7,540,000 | 12.90 |
| סין | 6,750,000 | 11.55 |
| הודו | 4,200,000 | 7.19 |
| ארגנטינה | 2,740,000 | 4.69 |
| אוסטרליה | 2,550,000 | 4.36 |
| מקסיקו | 1,845,000 | 3.16 |
| פקיסטן | 1,725,000 | 2.95 |
| רוסיה | 1,355,000 | 2.32 |
בשר עוף
עריכה| מדינה | ייצור בשנה |
|---|---|
| סין | 3,860,000,000 |
| ארצות הברית | 1,970,000,000 |
| אינדונזיה | 1,200,000,000 |
| ברזיל | 1,100,000,000 |
| הודו | 648,830,000 |
| מקסיקו | 540,000,000 |
| רוסיה | 340,000,000 |
| יפן | 286,000,000 |
| איראן | 286,000,000 |
| טורקיה | 250,000,000 |
בשר חזיר
עריכה
| מדינה | ייצור בשנה |
|---|---|
| סין | 49,000,000 |
| ארצות הברית | 10,555,000 |
| גרמניה | 5,474,000 |
| ספרד | 3,466,000 |
| ברזיל | 3,465,000 |
| וייטנאם | 3,160,000 |
| רוסיה | 2,559,000 |
| צרפת | 2,180,000 |
| קנדה | 1,998,000 |
| פולין | 1,836,000 |
צריכת הבשר בעולם
עריכהעל פי דו"ח צריכת הבשר העולמית של האו"ם[6], ארצות הברית ממוקמת במקום הראשון בצריכת הבשר, שצורכת בממוצע 95.4 ק"ג לנפש בשנה, ואוסטרליה במקום השני, עם צריכה ממוצעת של 92.5 ק"ג לנפש בשנה. מדינות האיחוד האירופי ממוקמות במקום השמיני. בעוד צריכת הבשר הנמוכה באירופה מקושרת עם הרגלים תרבותיים, המדינות המתפתחות ממוקמות בתחתית הדירוג, שם מצבם הכלכלי של האזרחים הוא גורם עיקרי לצריכת הבשר הדלה. בתחתית הדירוג ממוקמות מדינות מתפתחות כמו אתיופיה, שצורכת בממוצע 4.4 ק"ג לנפש, בנגלדש שצורכת בממוצע 3.2 ק"ג לנפש והודו, שצורכת 2.9 ק"ג לנפש בממוצע. במדינות אלו, מצבם הסוציו-אקונומי הנמוך של האזרחים הוא גורם עיקרי לצריכת הבשר הדלה.
| שם המדינה | בשר בקר | בשר כבש | בשר עוף | בשר חזיר | סה"כ |
|---|---|---|---|---|---|
| ארצות הברית | 24.7 | 0.4 | 47.6 | 22.7 | 95.4 |
| אוסטרליה | 22.8 | 7.4 | 42 | 20.3 | 92.5 |
| ארגנטינה | 40.4 | 1.2 | 36.5 | 8.2 | 86.3 |
| ישראל | 20.2 | 1.8 | 57.7 | 1.6 | 81.3 |
| אורוגוואי | 46.4 | 5.7 | 13.6 | 14.3 | 80 |
| ברזיל | 24.2 | 0.4 | 39.4 | 11.2 | 75.2 |
| ניו זילנד | 14.5 | 4.4 | 37.8 | 18.1 | 74.8 |
| האיחוד האירופי (28 מדינות) | 10.8 | 1.8 | 22.7 | 33 | 68.3 |
| קנדה | 17.4 | 0.8 | 34.2 | 15.7 | 68.1 |
| צ'ילה | 15 | 0.4 | 30.9 | 17.5 | 63.8 |
תעשיית הבשר בישראל
עריכה
ישראל ממוקמת רביעית בעולם בצריכת הבשר לנפש. הדירוג הגבוהה נובע בין היתר מהצריכה הממוצעת של בשר העוף (57.7 ק"ג), שבה היא במקום ראשון בעולם. בנוסף, צריכת בשר בישראל עלתה בכ-50% בין השנים 2015-1993[6].
בשר העוף, שכאמור הוא הנתח העיקרי של אספקת הבשר בישראל, מבוסס על גידול וייצור מקומיים. אולם ייצור זה נשען על מרכיבי הזנה (גרעינים וחומרי הזנה נוספים), שרובם המוחלט מיובא ממקורות שונים[7].
בשר הבקר הנצרך בישראל מחולק לבשר טרי ובשר קפוא. הבשר הקפוא מהווה כ-65% מהצריכה והוא מיובא בעיקר מדרום אמריקה. הבשר הטרי מחולק לעגלים שמיובאים במשלוחים חיים ומפוטמים בישראל - כ-47% מהבשר הטרי, עגלים ופרות מרפתות החלב - כ-40%, ועגלים מעדרי בקר - כ-13%[8].
שטח הקרקע הנחוץ לאספקת הבשר בישראל גבוה בכ–200% מהיקף הקרקע החקלאית הזמינה בישראל. שטחי קרקע אלה פזורים ברחבי העולם, ומשמשים לרעיית בקר או לגידול גרעינים להזנת בעלי חיים[7].
ביקורת על תעשיית הבשר
עריכהביקורת נמתחת על תעשיית הבשר מכמה הבטים:
- תנאי העבודה של העובדים בשנת 1906 התפרסם בארצות הברית הרומן החברתי "הג'ונגל" מאת העיתונאי והסופר אפטון סינקלייר שעסק בתנאים הקשים של עובדים מהגרים בתעשיית הבשר בשיקאגו בארצות הברית בשלהי עידן הברונים השודדים. הספר מתאר את סיפורה הקשה של משפחת מהגרים ליטאית שהגיעה לארצות הברית בתחילת המאה ה-20 לעבוד בשיקגו, שנודעה אז כבירת בתי המטבחיים של העולם. המשפחה נרמסת תחת גלגלי המכונה האכזרית של התעשייה הקפיטליסטית, בחיים שהופכים לסיוט. סינקלר מתאר בסצנות מחרידות וראלסיטיות את תנאי העבודה המשפילים, הניצול, העוני, השחיתות, המחלות, הפציעות הייאוש ואת היחס האדיש והמנוכר לכל אדם ולבעלי חיים כאמצעי לרווח כספי ותו לא. רבים מבין הפועלים נפצעים במהלך עבודתם או חולים במחלות שונות בעקבות חשיפה לתנאי היגיינה קשים. הספר מתאר גם ניצול מיני של עובדות, ואת הדרדרות המשפחה לעוני סבל ומוות.
- איכות ירודה של המזון ובריאות הציבור אף כי סינקלר כיוון למחות בספר על תנאי העבודה והעוני המזעזעים של העובדים, הספר גרם לשערורייה הציבורית סביב חלק קטן בספר שעסק באיכות הירודה של תנאי ההיגיינה בתעשיית הבשר. הדבר הוביל את נשיא ארצות הברית, תאודור רוזוולט ליזום וועדת חקירה מיוחדת ובהמשך לרגולציה על תעשיית הבשר ותעשיית המזון שקיימת עד היום בארצות הברית, והוביל בהמשך לחקיקה דומה במדינות אחרות. דו"ח הוועדה טען כי התנאים בתעשיית הבשר בשיקאגו היו "מגעילים" וכי יש צורך בשינוי רדיקלי במצב לטובת בריאות הציבור. [1] בשנת 1906 נחקק בארצות הברית "חוק הפדרלי לפיקוח על הבשר"(אנ') שחייב בדיקה של החיות לפני השחיטה, בדיקה נוספת לאחר המוות וחייב גם תנאי היגיינה במשחטות ובמפעלים לעיבוד בשר. החוק אסר על זיוף או מיתוג שגוי של בשר ומוצרי בשר הנמכרים כמזון, ומבטיח שבשר ומוצרי בשר נשחטים ומעובדים בתנאים סניטריים מוסדרים בקפדנות ובמדינות רבות נוספות.
- הטעיית צרכנים סיבה נוספת למהומה שקמה סביב הספר היתה טענות כי תעשיית הבשר מיתגה בשר באיכות ירודה כבשר משובח. סינקלר שעבד במשך מספר חודשים בתעשיית הבשר, כעיתונאי חוקר סמוי, טען במכתב לניו יורק טיימס וסיפר כי ראה "מכירה למאכל אדם של גוויות בני בקר וחזירים שנמצאו חולים בשחפת, בפטרת קרנית ובנמק; הפיכתן של גוויות כאלה לנקניקיות ושומן; שימור נתחי בשר חזיר שהתקלקלו בחומצה בורית וסליצילת; צביעה של בשרים משומרים וארוזים בצבעים רעילים; חניטה ומהילה של נקניקיות - כל אלה פירושם חשיפה של מאות ואלפי גברים, נשים וילדים למוות מהיר מזוויע ומייסר." הסערה הציבורית גרמה לכך שהביקוש לבשר ממפעלי אריזה צנח לכמחצית ממה שהיה מקום לכן.[9] בלחץ דעת הקהל עבר באותה שנה גם "חוק המזון והתרופות הטהורים" (אנ') משנת 1906. זה היה הראשון מבין שורה של חוקים משמעותיים להגנה על הצרכן, שיזם הקונגרס, ואשר בסופו של דבר הוביל להקמת מנהל המזון והתרופות בארצות הברית - ה-FDA. המטרה המרכזית של החוק הייתה לאסור מכירה של מוצרי תרופות ומזון מדוללים או בעלי תווית מטעות.
- השלכות סביבתיות חמורות - תעשיית הבשר תורמת להתחממות העולמית, זיהום האוויר, זיהום המים, מחסור במים, ולהקטנת המגוון הביולוגי. כדי לייצר מוצרים מן החי בכמות שעונה על הביקוש, יש צורך להאכיל ולהשקות כמות אדירה של בעלי חיים. אחוזים גדולים משטח כדור הארץ משמשים היום להאכלת בעלי חיים באמצעות שדות לגידול מזון לחיות. משאבי קרקע ומים רבים מנוצלים באופן אינטנסיבי לגידול מזון החיות, והמחיר הסביבתי שאנו משלמים גבוה במיוחד: חיסול של בתי גידול טבעיים (יערות האמזונס הם רק דוגמה אחת לכך), הכחדה מואצת של מינים ופגיעה במגוון הביולוגי. מחיר סביבתי נוסף שגורמת תעשיית המזון מן החי הוא פליטת גזי חממה כמו מתאן ופחמן דו-חמצני. לפי הערכות, תעשייה זו אחראית ל-20% מפליטת גזי החממה בעולם – יותר מכל הפליטות שמקורן בתחבורה. פרט להשפעה הישירה של פליטת גזי חממה, גם בירוא היערות – שאחוז גבוה ממנו נועד להכשיר שטחי מרעה או לגדל מספוא – מביא לשחרור נוסף של גזי חממה ממאגרי פחמן שאגורים בקרקע ובצומח[10].
עגלים אוסטרלים מכוסים הפרשות יבשות שהגיעו במשלוח לנמל אילת. מההסגר יובלו לרפתות פיטום ולאחר מכן לבתי מטבחיים. - רווחת בעלי החיים -
- סבל שנגרם לבעלי החיים בשל הפרקטיקות המכאיבות של התעשייה ותנאי החיים, כליאה, חוסר גירויים ושלילת האינסטינקטים הבסיסיים.
- בעיות בריאותיות שנגרמות לבעלי החיים בשל ברירה מלאכותית שנעשית לצורך גדילה מהירה וייצור בשר, ביצים וחלב בכמויות הולכות וגדלות, ותנאי החיים בצפיפות קיצונית וזוהמה.
- הרג בעלי החיים. לדוגמה: תוחלת החיים הפוטנציאלית של תרנגול היא 15 שנים, בעוד שבתעשיית הבשר היא שישה שבועות בלבד[11], פרות ועגלים יכולים לחיות עד גיל 20, בתעשיית הבשר עגלים נשחטים בגיל שנה, ופרות חולבות נשחטות לבשר לרוב בסביבות גיל חמש.
- משלוחים חיים - משלוחים של בעלי חיים ממדינה למדינה למטרת פיטום ושחיטה, כחלק מתעשיית הבשר. המשלוחים החיים נתונים לביקורת בעולם בשל הסבל הרב של בעלי החיים במסעות אלה. בנוסף למסעות היבשתיים הארוכים בדרך אל הנמלים ומהם, בעלי החיים סובלים מצפיפות רבה, מחלת ים, זוהמה, חום קיצוני, רעב וחלקם אף מתים בדרך[12].
פעילויות נגד תעשיית הבשר
עריכהעמותות רבות בארץ ובעולם פועלות כדי להעלות את המודעות ולגרום להפחתה בצריכת מוצרים מן החי. עמותות אלו מארגנות הפגנות, עושות פרסומות, עורכות הרצאות וכנסים, לוקחות חלק פעיל בהחלטות ארגונים עולמיים וממשלתיים, כגון ארגון הבריאות העולמי ועוד.
עמותות עולמיות
עריכה- PETA - ארגון צער בעלי חיים הגדול בעולם שנוסד ב-1980, הארגון מחזיק מקלטים לבעלי חיים ומקדם טבעונות בעזרת תחקירי סתר וקמפיינים ברשתות התקשורת.
- Mercy for Animals (אנ') - ארגון עולמי ללא מטרות רווח שמבצע תחקירי סתר בתעשייה ומוקדש למניעת אכזריות לחיות משק וקידום בחירות מזון מוסריות, נוסד בשנת 1999.
- Compassion Over Killing (אנ') - ארגון ללא מטרות רווח שנוסד בשנת 1995. הארגון מתמקד בארגון קמפיינים נגד המשק המתועש ומקדם צמחונות.
- החזית לשחרור בעלי חיים (בינלאומי) - ארגון בינלאומי אידאולוגי פרו-טבעוני התומך בזכויות בעלי חיים ובפעולה ישירה לשחרור בעלי חיים מתעשיות הבשר, הביצים ומוצרי החלב, תעשיית הפרווה, מעבדות המחקר העושות ניסויים בבעלי חיים ותעשיות אחרות הכרוכות, באכזריות כלפי בעלי חיים.
עמותות ישראליות
עריכה- Vegan Friendly - העמותה למען עתיד טבעוני. פועלת לקידום טבעונות וזכויות בעלי חיים.
- אנימלס - עמותה ישראלית לזכויות בעלי חיים, הנאבקת נגד פגיעה בבעלי חיים במסגרות תעשייתיות, כגון תעשיית המזון מן החי, תעשיית הלבוש, תעשיית הבידור, וניסויים בבעלי חיים[13].
- תנו לחיות לחיות - עמותה ותיקה שמנהלת מקלטים לחיות מחמד, ומקדמת טבעונות על ידי תחקירי סתר וקמפיינים תקשורתיים.
- שחרור מוחלט - תנועה ישראלית למען בעלי חיים. חזון התנועה הוא שחרור בעלי החיים מהתעשיות שמנצלות והורגות אותם, ובראש ובראשונה שחרור בעלי החיים מתעשיית המזון מהחי על ידי קידום טבעונות. התנועה נוסדה על ידי טל גלבוע, שהתפרסמה בזכות זכייתה בתוכנית האח הגדול.
- קירות שקופים - עמותה ישראלית רשומה למען בעלי חיים. עוסקת בתיעוד משקים ובהסברה.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
איילת שני, כדור הארץ פשוט לא יכול לשאת את צריכת הבשר של המדינות המפותחות, באתר הארץ, 25 במאי 2017- מור הופרט, מזון למחשבה, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 15 ביוני 2018
- נעה פישר, המחיר הסביבתי של תעשיית המזון מן החי, באתר ynet, 7 בדצמבר 2021
הערות שוליים
עריכה- ^ עובדות על פיטום אווזים, באתר אנימלס
- ^ Heinrich Böll et all, A SPECIES-POOR PLANET, MEAT ATLAS: Facts and fi gures about the animals we eat 2014, עמ' 25-24
- ^ "World Beef Production: Ranking Of Countries".
- ^ Top 10 Chicken Meat Producing Countries, www.mapsofworld.com
- ^ Top 10 Pork Producing Countries, www.mapsofworld.com
- ^ 1 2 3 4 Agricultural output - Meat consumption - OECD Data, theOECD
- ^ 1 2 שירה דיקלר, מידד קיסינגר, בין המקומי לעולמי - חשבונאות סביבתית של מערכת אספקת הבשר הישראלית, אקולוגיה וסביבה 6(4), 2015, עמ' 301-294
- ^ הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פעולות ופרסומים סטטיסטיים חדשים בישראל, חוברת מס' 158, אפריל 2014
- ^ ג'ורג' אקרלוף, רוברט שילר, תורת ההונאה, פרק 6, עמוד 102
- ^ "המחיר האמיתי של הבשר | זווית". זווית. 2015-06-02. נבדק ב-2017-01-14.
- ^ "17 Chicken Facts the Industry Doesn't Want You to Know". Free From Harm (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2017-01-17.
- ^ "סיוט ימי". ynet. נבדק ב-2017-01-14.
- ^ השבוע: העולם מזדהה עם סבלן של חיות המשק, באתר ynet, 8 באוקטובר 2006