פתיחת התפריט הראשי

המונח תעשיית הבשר מתייחס לתעשיית החקלאות מן החי לצורך ייצור, אריזה, שימור ושיווק של בשר.

חלק גדול מתעשיית הבשר מערב גידול מרוכז וצפוף של חיות במקומות מגודרים וסגורים, כגון רפתות, לולים ודירים. היבטים רבים בגידול בשר הפכו למתועשים, גם בגידול חיות המזוהות כמזון גורמה, כגון כבד אווז[1].

תהליך ייצור הבשר מעובד לרוב בשיטת אינטגרציה אנכית, שבו רוב שלבי הייצור מנוהלים על ידי חברה אחת.

תוכן עניינים

יצרניות גלובליות בתעשיית הבשרעריכה

 
מפת שבע מגדלות הבשר הגדולות בעולם[2]

מבין יצרניות הבשר הגדולות בעולם:

ייצור בשר בעולםעריכה

בשר בקרעריכה

ייצור (בטונות) של בשר בקר בשנת 2015[3]
מדינה ייצור בשנה אחוז מהייצור העולמי
ארצות הברית 10,861,000 18.58
ברזיל 9,425,000 16.13
האיחוד האירופי 7,540,000 12.90
סין 6,750,000 11.55
הודו 4,200,000 7.19
ארגנטינה 2,740,000 4.69
אוסטרליה 2,550,000 4.36
מקסיקו 1,845,000 3.16
פקיסטן 1,725,000 2.95
רוסיה 1,355,000 2.32

בשר עוףעריכה

 
מאות אלפי אפרוחים בלול פטמים בישראל. בעקבות טיפוח גנטי חזה האפרוחים גדל במהירות רבה והם נשחטים בגיל 40 יום
מדינות המובילות בייצור (בטונות) של בשר עוף[4]
מדינה ייצור בשנה
סין 3,860,000,000
ארצות הברית 1,970,000,000
אינדונזיה 1,200,000,000
ברזיל 1,100,000,000
הודו 648,830,000
מקסיקו 540,000,000
רוסיה 340,000,000
יפן 286,000,000
איראן 286,000,000
טורקיה 250,000,000

בשר חזירעריכה

 
חוות גידול חזירים
מדינות המובילות בייצור (בטונות) של בשר חזיר[5]
מדינה ייצור בשנה
סין 49,000,000
ארצות הברית 10,555,000
גרמניה 5,474,000
ספרד 3,466,000
ברזיל 3,465,000
וייטנאם 3,160,000
רוסיה 2,559,000
צרפת 2,180,000
קנדה 1,998,000
פולין 1,836,000

צריכת הבשר בעולםעריכה

על פי דו"ח צריכת הבשר העולמית של האו"ם[6], ארצות הברית ממוקמת במקום הראשון בצריכת הבשר, שצורכת בממוצע 95.4 ק"ג לנפש בשנה, ואוסטרליה במקום השני, עם צריכה ממוצעת של 92.5 ק"ג לנפש בשנה. מדינות האיחוד האירופי ממוקמות במקום השמיני. בעוד צריכת הבשר הנמוכה באירופה מקושרת עם הרגלים תרבותיים, המדינות המתפתחות ממוקמות בתחתית הדירוג, שם מצבם הכלכלי של האזרחים הוא גורם עיקרי לצריכת הבשר הדלה. בתחתית הדירוג ממוקמות מדינות מתפתחות כמו אתיופיה, שצורכת בממוצע 4.4 ק"ג לנפש, בנגלדש שצורכת בממוצע 3.2 ק"ג לנפש והודו, שצורכת 2.9 ק"ג לנפש בממוצע. במדינות אלו, מצבם הסוציו-אקונומי הנמוך של האזרחים הוא גורם עיקרי לצריכת הבשר הדלה.

ממוצע צריכת הבשר לאדם בשנת 2015 (בק"ג) על פי הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי[6] (10 המדינות המדורגות ראשונות)
שם המדינה בשר בקר בשר כבש בשר עוף בשר חזיר סה"כ
ארצות הברית 24.7 0.4 47.6 22.7 95.4
אוסטרליה 22.8 7.4 42 20.3 92.5
ארגנטינה 40.4 1.2 36.5 8.2 86.3
ישראל 20.2 1.8 57.7 1.6 81.3
אורוגוואי 46.4 5.7 13.6 14.3 80
ברזיל 24.2 0.4 39.4 11.2 75.2
ניו זילנד 14.5 4.4 37.8 18.1 74.8
האיחוד האירופי (28 מדינות) 10.8 1.8 22.7 33 68.3
קנדה 17.4 0.8 34.2 15.7 68.1
צ'ילה 15 0.4 30.9 17.5 63.8

תעשיית הבשר בישראלעריכה

 
צריכת הבשר הממוצעת בישראל עלתה בכ-50% בין השנים 2015-1993[6].

ישראל ממוקמת רביעית בעולם בצריכת הבשר לנפש. הדירוג הגבוהה נובע בין היתר מהצריכת הממוצעת של בשר העוף (57.7 ק"ג), שבה היא במקום ראשון בעולם. בנוסף, צריכת בשר בישראל עלתה בכ-50% בין השנים 2015-1993[6].

בשר העוף, שכאמור הוא הנתח העיקרי של אספקת הבשר בישראל, מבוסס על גידול וייצור מקומיים. אולם ייצור זה נשען על מרכיבי הזנה (גרעינים וחומרי הזנה נוספים), שרובם המוחלט מיובא ממקורות שונים[7].

בשר הבקר הנצרך בישראל מחולק לבשר טרי ובשר קפוא. הבשר הקפוא מהווה כ-65% מהצריכה והוא מיובא בעיקר מדרום אמריקה. הבשר הטרי מחולק לעגלים שמיובאים במשלוחים חיים ומפוטמים בישראל - כ-47% מהבשר הטרי, עגלים ופרות מרפתות החלב - כ-40%, ועגלים מעדרי בקר - כ-13%[8].

שטח הקרקע הנחוץ לאספקת הבשר בישראל גבוה בכ–200% מהיקף הקרקע החקלאית הזמינה בישראל. שטחי קרקע אלה פזורים ברחבי העולם, ומשמשים לרעיית בקר או לגידול גרעינים להזנת בעלי חיים. תלותה הישירה (במקרה של בשר בקר) והעקיפה (במקרה של בשר עוף) של מדינת ישראל בבשר ממגוון מקורות ברחבי העולם מעלה שאלות על מידת קיימות מערכת המזון הישראלית, התלויה בהיקף נרחב במשאבים ובשירותים ממקורות שמחוץ למדינה[7].

ביקורת על תעשיית הבשרעריכה

ביקורת נמתחת על תעשיית הבשר ממספר הבטים:

  • השלכות סביבתיות חמורות - תעשיית הבשר תורמת להתחממות העולמית, זיהום האוויר, זיהום המים, מחסור במים, ולהקטנת המגוון הביולוגי. כדי לייצר מוצרים מן החי בכמות שעונה על הביקוש, יש צורך להאכיל ולהשקות כמות אדירה של בעלי חיים. אחוזים גדולים משטח כדור הארץ משמשים היום להאכלת בעלי חיים באמצעות שדות לגידול מזון לחיות. משאבי קרקע ומים רבים מנוצלים באופן אינטנסיבי לגידול מזון החיות, והמחיר הסביבתי שאנו משלמים גבוה במיוחד: חיסול של בתי גידול טבעיים (יערות האמזונס הם רק דוגמה אחת לכך), הכחדה מואצת של מינים ופגיעה במגוון הביולוגי. מחיר סביבתי נוסף שגורמת תעשיית המזון מן החי הוא פליטת גזי חממה כמו מתאן ופחמן דו-חמצני. לפי הערכות, תעשייה זו אחראית ל-20% מפליטת גזי החממה בעולם – יותר מכל הפליטות שמקורן בתחבורה. פרט להשפעה הישירה של פליטת גזי חממה, גם בירוא היערות – שאחוז גבוה ממנו נועד להכשיר שטחי מרעה או לגדל מספוא – מביא לשחרור נוסף של גזי חממה ממאגרי פחמן שאגורים בקרקע ובצומח[9].
     
    עגלים אוסטרלים מכוסים הפרשות יבשות שהגיעו במשלוח לנמל אילת. מההסגר יובלו לרפתות פיטום ולאחר מכן לבתי מטבחיים.
  • רווחת בעלי החיים -
    • סבל שנגרם לבעלי החיים בשל הפרקטיקות המכאיבות של התעשייה ותנאי החיים, כליאה, חוסר גירויים ושלילת האינסטינקטים הבסיסיים.
    • בעיות בריאותיות שנגרמות לבעלי החיים בשל ברירה מלאכותית שנעשית לצורך גדילה מהירה וייצור בשר, ביצים וחלב בכמויות הולכות וגדלות, ותנאי החיים בצפיפות קיצונית וזוהמה.
    • הרג בעלי החיים. לדוגמה: תוחלת החיים הפוטנציאלית של תרנגול היא 15 שנים, בעוד שבתעשיית הבשר היא שישה שבועות בלבד[10], פרות ועגלים יכולים לחיות עד גיל 20, בתעשיית הבשר עגלים נשחטים בגיל שנה, ופרות חולבות נשחטות לבשר לרוב בסביבות גיל חמש.
    • משלוחים חיים - משלוחים של בעלי חיים ממדינה למדינה למטרת פיטום ושחיטה, כחלק מתעשיית הבשר. המשלוחים החיים נתונים לביקורת בעולם בשל הסבל הרב של בעלי החיים במסעות אלה. בנוסף למסעות היבשתיים הארוכים בדרך אל הנמלים ומהם, בעלי החיים סובלים מצפיפות רבה, מחלת ים, זוהמה, חום קיצוני, רעב וחלקם אף מתים בדרך[11].

פעילויות נגד תעשיית הבשרעריכה

עמותות רבות בארץ ובעולם פועלות כדי להעלות את המודעות ולגרום להפחתה בצריכת מוצרים מן החי. עמותות אלו מארגנות הפגנות, עושות פרסומות, עורכות הרצאות וכנסים, לוקחות חלק פעיל בהחלטות ארגונים עולמיים וממשלתיים, כגון ארגון הבריאות העולמי ועוד.

עמותות עולמיותעריכה

עמותות ישראליותעריכה

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ עובדות על פיטום אווזים, עמותת אנונימוס
  2. ^ Heinrich Böll et all, A SPECIES-POOR PLANET, MEAT ATLAS: Facts and fi gures about the animals we eat, 2014, עמ' 25-24
  3. ^ "World Beef Production: Ranking Of Countries". 
  4. ^ Top 10 Chicken Meat Producing Countries, www.mapsofworld.com
  5. ^ Top 10 Pork Producing Countries, www.mapsofworld.com
  6. ^ 6.0 6.1 6.2 6.3 Agricultural output - Meat consumption - OECD Data, theOECD
  7. ^ 7.0 7.1 שירה דיקלר, מידד קיסינגר, בין המקומי לעולמי - חשבונאות סביבתית של מערכת אספקת הבשר הישראלית, אקולוגיה וסביבה, 6(4), 2015, עמ' 301-294
  8. ^ הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פעולות ופרסומים סטטיסטיים חדשים בישראל, חוברת מס' 158, אפריל 2014
  9. ^ "המחיר האמיתי של הבשר | זווית". זווית (בעברית). 2 ביוני 2015. בדיקה אחרונה ב-14 בינואר 2017. 
  10. ^ "17 Chicken Facts the Industry Doesn't Want You to Know". Free From Harm (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-17 בינואר 2017. 
  11. ^ "סיוט ימי". ynet. בדיקה אחרונה ב-14 בינואר 2017.